איפה להתחיל?
פוסטים שנדב אוהב במיוחד:
מאמרים
- לפני שרות דולורס וייס, שי נובלמן, שרון קנטור ועוד עברו לשיר בעברית, וחצי שנה לפני שזה הופיע בסיכומי שנה ב-Ynet, כבר כתבתי שנראה שהחזרה לעברית זה הטרנד הבא (וזה היה הפוסט השני בתולדות הבלוג!)
- התחזית האופטימית להפליא שלי לשנה החדשה: הרוק חוזר.
- דברים שצריך לשנות בלבונטין 7 (זה היה עוד לפני שהם העלו את מחיר הבירה ל-22 ש"ח).
- מוזיקה זה פוליטיקה: הבלוג מצהיר על תמיכה בדב חנין לראשות העיר תל אביב (להזכירכם, הבחירות ב-11.11).
- דרך הדוגמא של "אוי דיוויז'ן" ניסיתי להבין את הגבול בין ציטוט לחיקוי וזכיתי להרבה תגובות, כולל של אייל תלמודי מ"אוי דיוויז'ן" בכבודו ובעצמו.
- בתשובה לשאלה מי יציל את תוכניות המוזיקה אני הוזה תוכנית מוזיקה חדשה בטלוויזיה, בפוסט עם הכי הרבה תגובות עד כה שאני מקווה שעוד יגשים את עצמו.
- מי באמת מרוויח מהיחסים המפתיעים בין נינט ל"רוקפור", מה זה אומר עליהם ומה זה אומר עלינו?
- ניסיתי לחלק את סצינת המוזיקה המקומית לתתי-סצינות, ופתאום הבנתי שבאופן אבסורדי, דווקא מוזיקת פופ היא המוזיקה שהכי קשה לדחוף.
- הנה המדריך המלא ללהקות שצריכות לסמס לחברים תשובות לשאלות מרגיזות כמו "מתי אתם עולים?" ו"מי עולה ראשון?". התשובה היא "פשוט תגיעו".
ביקורות
- הביקורת שכתבתי על "קרוסלה" במסגרת ערב הופעות של צמדי גיטרה ותופים היא אחד הטקסטים שלי שאני הכי אוהב בינתיים.
- הפוסט שהכי פחות קשור לנושא הבלוג הוא כנראה הפוסט האהוב עלי: ביקורת על ערב מחווה למשורר יאיר הורביץ
- דייוויד ברוזה מגיע לפטיפון, או שזו מתיחה מתוחכמת?
- כשכתבתי על יהוא ירון המופלא התחלתי להשתדל ולאמץ את החוק של ניימן, לפיו ביקורת לא צריכה להיות ארוכה יותר מ-4 פסקאות. חוץ מזה, זו ביקורת שאני אוהב (היא אפילו מצוטטת בהודעה לעיתונות של יהוא).
- "קין והבל 90210" היא אולי הלהקה הכי מופרעת באיזור, והיא כבר רכשה לה לא מעט אוהדים (וגם כמה בעלי מועדונים וחדרי חזרות שלא מוכנים להתקרב אליהם. בעולם הרוקנרול זה סימן טוב). אבל אל תשכחו איפה קראתם עליהם לראשונה.
המוזיקה שלי ופוסטים אישיים
- "הדוגמניות" נפגשות עם מוקי משב"ק ס' לסשן הקלטות משעשע.
- "הדוגמניות" מקליטות – חלק א' וחלק ב' של יומן ההקלטות של הלהקה שלי.
- הייתי זבוב על הקיר כשחברי "קרוזנשטרן ופרוחוד" זרקו תחתיות בירה על "The Fans", לקול צחוקו של נפולאון.
- איתמר רוטשילד ואני. פוסט מהלב.