אוזניים אטומות לרווחה
יום ו, 24.12.10, 7:05 
לפני שלוש שנים ניגשתי לסדר קצת את התיקיות שהצטברו לי על המחשב, וחשכו אוזניי: גיליתי שהצטברו בהן יותר מידי חומרים שהתחלתי לכתוב או להלחין ומעולם לא סיימתי. ובאותו יום גמלה בליבי החלטה מתבקשת: לא לעשות יותר סדר לעולם. אבל על הדרך החלטתי גם שאני כנראה צריך להקדיש יותר זמן למוזיקה.
אחת הדרכים לממש את ההחלטה הייתה ליצור במחשב תיקיה חדשה בשם "2010", שנועדה לרכז חומרים לאלבום שיצא, איך לא, ב-2010. שלוש שנים נראו אז כמו הרבה זמן, ובמבט לאחור אני קולט שבאמת הספקתי לעשות בהן כמה דברים נחמדים: התחלתי להקליט אלבום עם גיליאם (עדיין עובדים על זה, בחיי), הקלטתי עם הדוגמניות (שהתפרקו זמן קצר לאחר מכן, מה לעשות), הקמתי עם חברים את The Raw Men Empire שהוציאו שני EPים שזכו וזוכים לפרגון בארץ ובחו"ל, הופעתי ברחבי הארץ מבאר שבע ועד קיבוץ דן, התרגשתי לנגן לצד מוזיקאים שאני אוהב כמו (זהירות, ניימדרופינג!) יהוא ירון, עמית ארז, מיכל לוטן, עינב ג'קסון כהן, נועה בביוף, עוזי פיינרמן, יעל דקלבאום, איתן רדושינסקי, תמר אפק, דניאלה ספקטור , נילי פינק, סיון יחיה, פיסוק רחב, Kitzu ואחרים (ובשבת אני מתארח אצל לורנה_בי!), היה לי הכבוד להרים הופעות מחווה לפרנק זאפה, ל-Cardiacs ולכוורת, שימשתי כמבקר מוזיקה בתרבות מעריב, כתבתי על מוזיקה גם בעוד מסגרות שונות ומשונות, אפילו התראיינתי פה ושם בנושא, עזרתי להיאבק נגד תקנות הרעש האנטי-מוזיקליות, וכמובן – גולת הכותרת שהובילה לחלק גדול מהפרוייקטים האלו – הקמתי את הבלוג שאתם קוראים כרגע, שהפך את השנתיים וחצי האחרונות לכיפיות במיוחד בשבילי, ואני מקווה שגם בשבילכם.
אז כן, הקדשתי הרבה זמן למוזיקה בשלוש השנים האחרונות. אבל תיקיית "2010" נותרה ריקה.
היום מתחיל השבוע האחרון של 2010, ובאופן בלתי נמנע התיקייה המיותמת הזו גוררת אותי לחשבון נפש קטן. ואני מתחיל להבין שאומנם אטמי אוזניים באמת עוזרים לי לשמוע את המוזיקה טוב יותר, אבל שלפעמים הם יכולים גם לחסום יותר מוזיקה ממה שהייתי רוצה. וכשאני מנסה לדמיין את 2011, אני קולט שהבלוג אטמי אוזניים הוא לא בהכרח פרוייקט שבא לי להמשיך איתו. הרי בכל מקרה בחודשים האחרונים כמעט ולא כתבתי כאן, וכשכבר היה לי מה לכתוב – לא היה לי זמן. לאט לאט נהיה כאן אתר חצי אוטומטי של המלצות וכרטיסים חינם, שזה נחמד אבל לא לשם כך התכנסנו .
אז מצד אחד, אין לי עניין להמשיך עם הבלוג במתכונת הנוכחית שלו. מצד שני, אני גם (עדיין) לא רוצה לסגור אותו. אבל יכול מאוד להיות שאני צריך חופשה ממנו. אז מה אני מנסה לומר? שהחל מה-1.1.11 הבלוג נכנס לתרדמת חורף. אולי היא תמשיך גם לאביב ולקיץ ולסתיו וחוזר חלילה, אבל אולי עוד נחזור במתכונת שונה ועם כוחות מחודשים. בכל מקרה, בתור התחלה אני צריך לקחת הפסקה, ואז נראה.
כמובן שאי אפשר לרדת מהבמה לפני שלב התודות – ויש הרבה אנשים נפלאים שהכרתי לאורך הדרך שמגיעה להם תודה ענקית: לאודי ניב וארז טן ברינק, שהיו הראשונים שנרתמו לעזור מאחורי הקלעים בתחזוקה השוטפת של לוח ההופעות, לאבי יגיל, חמוטל רונן ואיל פדר שהצטרפו אליהם ועזרו גם הם לעצב את הטעם המוזיקלי של הבלוג הזה, לעומר טבח שבזכות כשרון התכנות שלו כתיבת ההמלצות התקצרה בשעות רבות, לגיאחה האחד והיחיד, שנתן לבלוג הזה הרבה יותר מסתם שטח אכסון, לכל מי שתרם לדיונים כאן בבלוג בשנתיים וחצי האחרונות, לאינספור חובבי מוזיקה שיצא לי לדבר איתם בהופעות, בפסטיבלים ובמייל, לבעלי המועדונים והיחצני"ם ששיתפו פעולה, וכמובן, למוזיקאים המדהימים שנתנו לכל זה השראה.
ורק למקרה שיסתבר בהמשך שזהו פוסט פרידה ולא סתם פוסט יציאה לחופשה, אוסיף עוד כמה מילים: חבר ששיתפתי בהחלטה הזו אמר לי "השארת את הסצנה במצב טוב יותר, היא מודעת לזה שהיא סצינה עכשיו". לא הייתי זוקף את זה דווקא לזכותי, אבל אני בכל אופן אסיר תודה על כך שהתמזל מזלי לשחק תפקיד כלשהו בשנים המעצבות האלו, שאני בטוח שכולנו עוד ניזכר בהן כתחילתו של משהו גדול באמת.
המשך יבוא? אולי. בינתיים, אני הולך ליצור תיקייה בשם "2011" ולנסות למלא אותה.
תודה שקראתם, תודה שהאזנתם.
נדב (לזרבוי).
...ובאותו עניין:
- צפוף באוזןבר (2009) - יום חמישי. חזרה גנרלית באוזןבר לקראת מופע המחווה לפרנק זאפה, שהוא גם האיחוד של להקת [גיליאם]. להרים ...
- T-Shirt Time - הרשת כבר מתמלאת בביקורות על פסטיבל "אינדינגב", כולם מתעסקים במוזיקה המצויינת ובבלאגן עם הכרטיסים (ול...
- לזרבוי משתלט על העולם! - בשבוע שעבר התחלתי לשקול לפתח אגו. אולי אפילו אגו טריפ. לרגע היה נדמה לי שאני משתלט על התקשורת הישראל...
- שלום, אני נוסעת - שלום, הגעתם לבלוג אטמי אוזניים. אני נמצא בחופשה בחו"ל. בבקשה תשאירו את טוקבקכם לאחר הקליפ. כבר שלוש ...
- דרוש: עוזר-בלוגר - בשבועות הקרובות הבלוג עומד, כנראה, לעבור לאש קטנה. גם בימים שבשגרה הזמן נוזל לי מבין האצבעות, בין הנ...
לא להאמין שעקבתי אחרי אטמי מתחילתו ויחד עברנו את התקופה היפה ביותר שלי בתל אביב, בהתאמה. לקחת אותי למקומות מדהימים שסביר שלא הייתי מגיעה אליהם. פיגיורז, בדיוק המלצתי לאחד שמבקר בארץ לראשונה להציץ בלוח ההופעות כשהוא בעיר…
בכל אופן, מאחלת המון המון הצלחה והמשך הגשמה עם הרוומנס ולאן שתפנה. we are listening.
על כל מיני להקות מעניינות שלא הייתי מכיר אחרת,
על מלא הופעות טובות שלא הייתי מגלה לבד,
על כל האנשים שהכרתי דרך הסצינה-
תודה לך לזר.
תודה על בלוג מעולה. נתגעגע אליך (:
בהצלחה בהמשך עם TRME וגיליאם והכל!
תודה על הבלוג הנהדר, אבל הכי חשוב שתקשיב לעצמך וזה מה שאתנ עושה,יופי! בהצלחה עם היצירה והמוסיקה שזה בסופו של דבר העיקר שלשמו אנחנו כאן.
1 באמת חבל, הרמת פה מוסד ציבורי ראוי מאוד ואין אפילו עירייה שאפשר להאשים אותה שסוגרים.
2 מבין אותך. בנאדם צריך לישון לפעמים ועדיף בבית…
3 כדי לשמור על הגחלת אפשר ליצוק פה איזה קיר טוקבקים שבו מוסיקאים יפרסמו את ההופעות שלהם.
4 מה לגבי מסיבת פרידה עם במה פתוחה?
55 מה לגבי תיקיית 2017?!?
אני בדיוק סוגרת שנה בת"א והאתר שלך היה מעין עוגן לקבלת החלטות לגבי השבוע, כל סופ"ש היומן נפתח כל ההופעות (המוכרות והלא מוכרות) נרשמות ואז מתחילה למצוא זמן לכל השפע הזה!
שיהיה בהצלחה, עשור פורה לך!
🙁
אבל יש תיקו 44 בין עמית ארז לאיטליז בטופיקס בצד שמאל!
איך נדע מי מקום שלישי אחרי יהוא ולא דובים?!
🙂
בן יקיר לי לזרבוי
תודות רבות ובהצלחה בכל אשר תפנה!
אני מסכימה עם האבחנה של החבר לגבי המודעות, ומאחלת לנו – מוזיקאים, קהל וכותבים-על, שתפרח הסצינה (למרות הניחוח המרגיז שיש למילה הזו) ותתפתח, ושיהיה לנו טוב ושנזכה להרבה מוזיקה טובה.
היה שלום, ולהתראות
*
תודה רבה חבר, היה תענוג
מאחל לך ש'2011' תתמלא מהר ויפה
אוהבים אותך נדבי!
מכיר את התחושה שנמאס מהבלוג. היא תוקפת אותי מדי פעם, ואז חולפת כאילו מעולם לא הייתה. מקווה שהיא תחלוף גם לך. מתישהו. בהמשך :]
אמרתי לך זאת כבר, גם וירטואלית וגם פנים אל פנים, וזו הזדמנות לומר שוב: אתה באמת תרמת משמעותית להוויה (זה במקום "סצינה") של מוסיקת האינדי/שוליים כאן. והבלוג הזה הוא אחת התרומות החשובות שלך.
גם אצלי הבלוג נעשה למקום ביקור קבוע, לפחות מדי יומיים-שלושה, ולאתר חובה כל יום שישי, על-מנת לתכנן ולקבוע את פעילויות השבוע הבא. הרבה להקות והופעות היכרתי בזכותך. היו פה דיונים (ומדי-פעם, כמובן, גם שטויות) שהיה מעניין יותר (או פחות) לקרוא ולהשתתף בהם. והעיקר: היתה הרגשה של מישהו שאכפת לו ממה שנעשה בתחום, שפועל באופן יציב ומתמשך, תורם ומדרבן ומחיה. היה פה, סלח לי על ההתפייטות, לא רק קיר לקרוא ממנו ולתלות עליו טקסטים, אלא גם להישען עליו ולהיתמך בו, ולפעמים פשוט לבהות בו ולדעת שהוא כאן.
יפה שאתה לא מתחייב אם ומתי תחזור להפעיל את הבלוג, ומשאיר את זה פתוח. אני, כמובן, מקווה שתחזור במהרה. אני מצטרף גם לאלה שהציעו כי מישהו, או מישהם, ימשיכו לתחזק כאן לפחות את לוח ההופעות, בסגנון ובאופי שהיה עד עכשיו.
בהצלחה רבה לך.
תודה על הכל.
להתראות.
2011 זה 2017 החדש?
ראשית בהצלחה רבה בהמשך דרכך. כמו הרבה מכאן גם אני שבכלל כבר לא ילד ולמעשה גם די עסוק. על הבלוג שלך לא ויתרתי ולו פעם אחת מאז שהכרתיו. אני לא בענין הגדרות, כי מי אני לכך,אבל עזרתי לי מאוד לדעת מה קורה בתחום מי כדאי, לאן ללכת ומתי . אם אני חושב על זה הבלוג ממש נהיה חלק משמעותי מחיי התרבות שלי. אז באמת תודה רבה ונשמח עם ו/אם שובך, בהצלחה!
אני לא מתפלא.
מאחל לך בהצלחה.
כמה מחשבות סיכום משלי:
"קיוב" – נסגר
בלוג – "אינדי" – נסגר
שמוליק כץ – סגר
פורום וואי נט אלטרנטיבי – גוויה
פורום וואי נט ישראלי (או למעשה, פורום יהוא ירון) – בדרך להיות גוויה
יאיר יונה – יסגור
עונג שבת (הלינקר השבועי) – יסגור
השרת העיוור – סוס מת
בערך הנ"ל,פלוס עוד איזה כמה בלוגרים, הם בבואת ה"סצינה" ברשת.
אנשים מתבגרים – אין תחלופה ואין תנועה. אין בתחום גם מוזיקה ראויה באופן כללי. לכן הסצינה, ימי האינדי והאלטרנטיבי – מתנפצים אל קיצם.
(אחד הסימנים המובהקים לדליליות החומר, היא אינפלציית שיתופי הפעולה, המחוות, האירוחים וכו')
בעוד שנים ניזכר בפעילות כמו שלך, בסצינה, במיני התרחשות, מיני ציפיה למהפיכה. תהיה נוסטלגיה. יהיו כל מיני דברים.
אבל מוזיקה ? לא נשארה טביעת אצבע.
הכל חברי, פנימי, "סצינה" מידי, תל אביב מידי. לא איכותי, לא פונה למכנה משותף הרחב יותר מחברי הלהקה שלך, המשפחה, או הברמן שעשה לך הגברה.
זה קצת לא נעים, אבל ככה אני רואה את התמונה בעיניים פקוחות, פכוחות, עצובות ולא מכחישות.
עוד הערה, מכיוון שאתה סיכמת…. זכור לי שפעם דיברת על "מה זה אינדי? מה זה אלטרנטיבי"… ברור ששני המושגים האלה מתבררים ככלום. סוג של שטות.
ואז פנית ל "מוזיקת שוליים"
גם זו הגדרה לא נכונה.
אין דבר כזה "מוזיקת שוליים". לא כמו שיש מוזיקת קאנטרי למשל.
אני הייתי אומר: יש "מוזיקה בשוליים" או , יש "מוזיקה שולית" שזה מוזיקה בשוליים אבל עם הטייה שלילית יותר.
בפועל, אותה מוזיקה ששנינו יודעים למה אנחנו מתכוונים, מתאים לה שתי ההגדרות האחרונות.
יכול להיות שיצא בעתיד משהו מדהים מתוך המוזיקה שבשוליים
אבל עד כה היה מדובר במוזיקה שולית. ובאמת, לא משנה אם חשבת שלטעמך רוב רובה היה מדהים וגאוני.
היא היתה בשוליים, או שולית.
אין "מוזיקת שוליים"
כל זה בלי לזלזל בפועלך. להיפך , כל הכבוד לך.
שתצליח במוזיקה שלך, ולא מספיק שיהיה איזה בלוגר שימליץ עליך.
מרי קריסמס.
היה מעולה, מקווה שימשיך בעתיד.
תודה רבה!!!
הודעה מצערת לאללה, אבל בכל זאת לא נותר אלא להגיד תודה, על כל ההמלצות, הכרטיסים, ההופעה המצויינת ביומולדת שנתיים, והכיף שגרם לי לחזור לקרוא בבלוג הזה אפילו שאני לא קורא בלוגים בדרך כלל.
תודה על ההמלצות והדיונים המעניינים שכן היו פה מדי פעם, שאולי לא תמיד השתתפתי בהם אבל תמיד נהנתי לקרוא.
ובכלל תודה על כל התרומה ל"סצינה" (כל כך הרבה אנשים שונאים את המילה הזאת, אה?) העצמאית בארץ ושנתת במה ועצות לאמנים חדשים וכאלה שרק בתחילת דרכם.
המון תודה על עבודת הקודש, ויאללה לכנסת! (סתם, אתה לא חייב)
מקווה שבכל זאת נשמע ממך בקרוב 🙂
היה תענוג לקרוא אותך כל הזמן הזה, נתראה על הבמות.
תודה לכולכם.
תודה מיוחדת לבחור שאשכרה טרח לפתוח את חשבון המייל i_hate_atameioznaim@walla.com ולשלוח לי מייל בנוסח "אני שונא את הבלוג שלך" – אני מעריך את המחווה וההשקעה. 🙂
יוני – אולי אתה צודק. יותר סביר שאתה חסר פרספקטיבה. אתה יודע שבשנות השבעים אמרו על כל הרכטרים והיידובים והגרוניכים שהם מנגנים ל-5 אנשים ולא יצא מהם כלום? אתה יודע שפורטיס ואהוד בנאי הופיעו מול 13 איש ונחשבו לתמהונים? אתה יודע שאיפה הילד חרשו מועדונים קטנים במשך תקופה ארוכה?
נכון, קל לומר "אבל זה היה אז, לך תראה לי את היוני רכטר של דורנו". ואני אומר – אם תחפש את יוני רכטר, ברור שלא תמצא אותו. כל הפואנטה היא לחפש משהו שעוד לא היה, לא משהו שכבר היה.
וכן, מוזיקת שוליים זה לא ז'אנר, זה לא מקביל לקאונטרי או לPאנק. זה סטטוס. מעולם לא טענתי אחרת, אם כבר, כתבתי בעיקר נגד הטענה המטופשת לדעתי שזה ז'אנר. אז היום אמנים כמו יהוא ירון או עינב ג'קסון כהן יוצרים מוזיקת שוליים. אבל זה רק בגלל שאף אחד חוץ מכוכבי פופ מסונתזים לא מתחיל במרכז. צריך לגדול מאיפשהו, ואין לי ספק שזה קורה ושזה יקרה למובחרים שבאמנים שפועלים כיום בשוליים. בוא נעשה פה פוסט חגיגי עוד 5-7 שנים, ונראה מי מבין שנינו אוכל את הכובע שלו.
ובאשר למוזיקה הישראלית באינטרנט – דווקא אחד הדברים שמאפשרים לי לקחת חופש בלי יותר מידי רגשות אשם זה שאני לא מרגיש שיישאר ואקום בלכתי. רק בחודשים האחרונים קמו כמה אתרים ובלוגים שמוקדשים כולם או חלקם למוזיקה (פלייליסט, מיוזיקספוט, חסר תרבות, למשל), וזה גל שנראה שרק גדל וגדל. יש יותר קוראים ויותר כותבים ויותר התרחשות.
כמובן צריך גם לקחת בחשבון שהעולם כולו הולך למקום מבוזר יותר, ושאף אחד לא עומד להיות הביטלס או אריק איינשטיין. ואין בכך שום דבר רע. אני באופן אישי מעדיף את התרבות שלי מפולחת וקהילתית.
(כמה הולם שהדיון האחרון בבלוג לפני החופשה חוזר למנטרה הנצחית שלי – השוליים של היום הם המיינסטרים של מחר)
כל הכבוד על מה שהיה עד עכשיו. אתה כותב מצויין, והיה סמוך ובטוח כי בהחלט תרמת לסצינה במשך השנים האלו!
כל הכבוד!
תודה רבה על כל הזמן שהשקעת! הבלוג שלך הוא בקלות אחד משלושת האתרים ששינו את היחס שלי למוזיקה ופינת ההופעות המומלצות היתה פשוט תענוג. תודה!
חבל מאוד, כשהיו כאן פוסטים רציניים נהניתי מהם.
מקווה שתחזור לזה 🙂
נדב, יש לך שתי טעויות.
האחת, יוני רכטר, ולצורך העיניין, יידוב, שם טוב לוי, מתי כספי, אבנר קנר , גרוניך,ועוד ועוד, חוו הצלחה מיידית (רדיו, טלוויזיה, קופה, הופעות, הערצה) ממש תוך כדי פעילות. לא יודע מי סיפר לך, או קראת אחרת.
השנייה, בכל מקרה, גם אם מה שכתבת היה נכון (שוב, לא נכון מה שכתבת) אין מזה להוציא מסקנה לוגית ולהגיד מה יהיה בעתיד.
הכל שונה.
בוא, נברר בעוד שנה לאן זורמים. נעקוב לדוגמא, האם "כל החתיכים אצלי" הם כאלה משמעותיים, כמו, נניח, שם טוב לוי.
יוני – הויכוח הזה נוהל פעמים רבות מעל דפי הבלוג, וכל פעם אנשים מביאים סיפורי סבתא על ה"הצלחה המיידית" של כל המוזיקאים הגדולים בארץ שמתבססים בעיקר על ההוכחה האמפירית ש… הם מפורסמים ואהובים כיום, ועל כן זה בטח תמיד היה ככה.
זכור לי בעיקר הדיון המשעשע בו מישהו דיבר דווקא על "דמעות של מלאכים" כדוגמה לנכס צאן ברזל מיידי, שמיד שם את רכטר על המפה, תוך כדי שהוא מתעלם מהעובדה שזה היה שיר של 14 אוקטבות, הרכב שהופיע מול אנשים בודדים, וענה במדוייק על ההגדרה שלך להרכב שמדבר בקושי ל"חברי הלהקה שלך, המשפחה, או הברמן שעשה לך הגברה".
אני לא יודע בן כמה אתה או מה הידע שלך. אבל מזל שיש אינטרנט, מזל שיש תוכניות וסרטים כמו "סוף עונת התפוזים" ו"חייב לזוז". צא ולמד איך גרוניך התחיל ("הוצאת התקליט לא התקבלה בהתלהבות" זה אנדרסטייטמנט כמובן), או תחקור קצת את דרכם של יידוב ושם טוב לוי, שאומנם היו נגנים מאוד מבוקשים, אבל כאמנים יוצרים הם היו חברים בהרכב הכושל "קצת אחרת", ואלבומי הסולו הראשונים שלהם זכו להערכה בקרב מעטים ולהתעלמות גורפת בקרב שאר מדינת ישראל (לוי עוד המשיך עם הקו הזה והקים את "ששת", עוד הרכב כושל שהופיע מול בודדים ונעלם. בלהקה, אגב, הייתה זמרת מתחילה בשם יהודית רביץ, שתיכף בטח תאמר לי שגם היא זכתה להצלחה מיידית). מהבחינה הזו יידוב ולוי מזכירים קצת את יהוא ירון, גם הוא נגן מאוד מבוקש, למעט העובדה שליהוא יש היום יותר קהל ממה שהיה ליידוב וללוי גם יחד בזמנו.
יודע מה, אולי כל החתיכים אצלי באמת יתפוגגו. גם "קצת אחרת" התפוגגו. אבל כמו עם "קצת אחרת", אני בטוח שאת חברי הלהקה אנו עוד נפגוש לאורך הדרך.
תודה!
היה כיף 🙂
אתה כותב מעולה..
מקווה עוד לקרוא הרבה דברים מימך
יגעת ומצאת.
תודה רבה על בלוג מעולה.
אשאיר את הRSS לשנה נוספת בשביל התקווה והזכרון.
בהצלחה בכל אשר תעשה.
תודה לך יא מלך! על הכל!
מחכים שיחזור (כי אתה לא הולך לשום מקום),
ואם לא, בטח נשמע על העשייה שלך ממקורות אחרים
יישר כוח איש יקר!
יוני- משעשע איך שאתה לא רק מעוות את עובדות העבר, אלא גם מתיימר לנבא את העתיד ("יאיר יונה/עונג שבת.. יסגרו)
ואגב,(ומבלי לומר מילה רעה על הלהקה או חבריה) – למה דווקא כל החתיכים אצלי?
אוי לאוזניים שכך נאטמו…
אני מוכן להסתפק בבלוג גם בלי הפוסטים ורק עם רשימת ההמלצות השבועית. אין דרך להמשיך לפחות אותה?
חוצמזה, אם סגירת הבלוג תקדם את יציאת האלבום של גיליאם אז אולי בכל זאת יש כאן איזושהי נחמה.
כל טוב!
אח שלו,
כל הכבוד ובהצלחה
זה נעים לעצור ולראות שלמעשים שלך יש השפעה
שבכוחן של מילים לקשור בין אנשים
ואפילו אם שלושה אנשים באו לשמוע את יהוא ירון בהופעה בזכותך (ובאו הרבה יותר, ולא רק ליהוא) – הרי זה משגע!
[טוב, זו האמונה שלי בקליפת אגוז והצידוק הקיומי למלאכת היח"צ בה עסקתי בזמנו ומתוך תחושת שליחות כנה. עד שקצתי. מבינה אותך.)
אז כל הכבוד, אח שלו, ובהצלחה!
חבל מאוד, אני מקווה שלפחות את לוח ההופעות לא תוריד.
גם אותי לקחת להרבה הופעות ועל כך אני מודה לך.
מקווה שתמצא כוחות לחזור לפעול כאן.
אתה לוחם תרבות אמיתי, כן ירבו כמוך..
איך נפלו גיבורים… :)נתגעגע אליך!
(תפתח תיקיה ללהקת "אגולזר"…)
כן לזר, מי ירכז בשבילנו את ההופעות? נצטרך לפתוח את האתרים של המועדונים השונים?
תודה על הכל, תרמת המון וגם אם לפעמים עפת על עצמך בהיסחפויות לרוב די הסכמתי איתך.
תחסר מאוד
כבר הרבה זמן שבלוג זה הפך למקום הראשון בו אני מתעדכן בהופעות ולהקות חדשות
אני בטוח שזה לא רק אצלי
אבל בהחלט השפעת עליי, וחשפת אותי לדברים טובים וחדשים
בהצלחה עם האלבום
אכלתם לו תראש
הבנאדם רוצה שקט
תניחו לו
עשית בשכל (ובטבעיות).
עם כל הכוונה, בסופו, זה בזבוז של זמן.
[…] התחיל עם חדשות מצערות מעט: נדב לזר, שכותב את "אטמי אזניים", שכן במשפחת העונג, בזמנו הפנוי, החליט שהוא רוצה […]
שיהיה בהצלחה, נתגעגע לרשימת ההמלצות המועילה, לוויכוחים המעניינים בתגובות… כפי שיוני כבר הזכיר, הרבה מהמקומות שהיוו כר לשיח (ואני בכוונה מדגישה את השיח, לעומת דיעת יחיד) על מוזיקה ישראלית ברשת נמוגו, וחבל. מקווה שהאתר הזה ישוב לפעילות ביום מן הימים.
בתור אחת שנותנת לחיים להפריע לה לכתוב בבלוג ולא להיפך, אני תומכת בהחלטה שלך עם כל הצער שכרוך בכך. עם הידיעה שלא אקבל יותר את ההמלצות השבועיות ולא אקרא את הפוסטים הרציניים והמקיפים מאד שלך, שנראה שתמיד נתנו זווית ראייה אחר משאר הבוחשים בסצינה.
אוהבת מאד! ובהצלחה עם המוזיקה! 🙂
עצוב
🙁
היה בלוג נהדר ומאוד נהניתי ממנו, תודה =)
תודה גם על הכרטיסים חינם ליהוא ירון ששימחו את לבי עד מאוד!
והמון בהצלחה בלמלא את התיקייה החדשה.
אגב, אני חושבת שזה יהיה מעולה אם באיזשהי מסגרת לוח ההופעות ימשיך להתקיים.
אתה לא יכול להפסיק!
אתה העמוד בית שלי!!
טוב נו,
תודה על הדגים וזה..
תודה על הבלוג השימושי.
הלוואי שהייתי הולך לכל ההופעות שהעתקתי אוטומטית מהלוח בצד שמאל (איזה feature נהדר!)
בעיקר אזכור לטוב את הדיסק בו זכיתי באחד המבצעים שלך.שברת לי נאחס רצוף מהחולצה ותקליט של קוטנר בזהו זה!
תודה.
הו. חבל. תודה!
נהנתי מהבלוג שלך ואני מאחלת לך בהצלחה עם הדברים שחשוב לך לעשות , זה דבר מובן ומעולה, העניין הוא שמלבד בלוג כתיבה אטמי אוזניים הוא האתר היחיד שאני מכירה שיש בו לוח הופעות שאני יכולה לסמוך עליו, ובלעדיו מי שלא מעורב מאוד בתרבות ההופעות שוליים בתל אביב יתקשה למצוא תאריכי ומיקומי הופעות, ישנה אפשרות שתמשיך עדיין לעדכן את לוח ההופעות באתר או להעביר את התפקיד הזה למישהו? זה דבר חשוב שיהיה באינטרנט הישראלי.
🙂 אשמח לתגובה בנושא
אוף איתך
בהצלחה חבר
אני לא מאמין שכבר שבועיים אין כאן המלצות.
ושיש רק 50 תגובות…
יאללה אנשים, דרוש לזרבוי חדש! (או לזרגירל, אפילו יותר טוב…)
צודק.
זה נכון גם לגבי השיר המעפאן הזה.
לוח ההופעות ממשיך לחיות באפרכסת.
good night, sweet prince
היה בלוג מדהים וחבל..
[…] של דצמבר מסמל מבחינתנו גם סיום של תקופה דאשתקד, עת הודיע לנו נדב (לזר) על הפסקת פעילותו של הבלוג אטמי אוזניים. בדיוק […]
לא קשור ממש לפוסט כאן ולתגובות, אבל אתם אנשי מוזיקה, אז זה כן קשור. וזה ימים אחרונים. אז ככה:
ימים אחרונים של הדסטארט לפרויקט יפה של קולקטיב של אמנים ירושלמים בשם "נו קואסט".
הפרוייקט הזה מנסה להוציא ארבע אי פי'ס לארבע מוזיקאים שוניים מהשוליים החדים של ירושלים. זו אחלה יוזמה, וזה אחלה מוזיקה. אז תראו את זה:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=460
so sad this blog was a great blog. 🙁
אני מסתכל על הדף הזה עכשיו ב-2019 ועצוב לי לראות איך זה לא שהבלוג התחלף במשהו טוב יותר, אלא שפשוט כל השיח נשאב לתוך הפייסבוק העילג. איך הכל השתבש?