לא שיר ישראלי
יום ד, 13.5.09, 7:14 
(הערב ננעלת התערוכה ARTBEAT, המשותפת למוזיקאים, צלמים ועיתונאי מוזיקה, בליווי הופעות חינם של קולולוש, The Genders, אלקטרה וקרוסלה. הנה טקסט שכתבתי כליווי לאחת התמונות בתערוכה, שצילם עמרי בראל המוכשר. תבואו לסגירה הערב כדי לראות עוד, ב-20:00 בחתול והכלב, קרליבך 23)
תה ננה, תה ננה!
צילום: עמרי בראל
אין דבר מתסכל יותר מאשר שיר לא מזוהה שצץ לו פתאום בתוך הראש. אולי לחישה של יתושה בתוך האוזן אחרי שכבר כמעט נרדמת, או פשע גרנדיוזי כלשהו נגד האנושות. אבל אחרי שני אלה, שברי שירים טועים מתברגים היישר למקום השלישי.
תה ננה, תה ננה!
שוב נתקע לי שיר בראש, או שאולי זה הראש שנתקע לי באמצע השיר? מי בכלל זוכר עוד מה קדם למה. זמזמתי אותו, פיזמתי אותו, אפילו גירזמתי אותו – כן, אני ממציא פעלים כשהמצב קשה במיוחד – אך לשווא. שאלתי אותו "ילד, של מי אתה? מה אתה עושה פה?", אך הילד חרץ לעברי לשון מטאפורית ושר:
תה ננה, תה ננה!
לאן הולכים שירים אחרי שהם מתים? השירים הרעים עוברים לעולם שכולו רדיו גרוע, תופעה הידועה כגלגולצ נשמות. אלו השירים הטובים שנשארים איתנו כרוחות רפאים ובאים לרדוף אותנו מידי פעם, סתם כך בשביל הכיף. אבל הכיף של מי?
תה ננה, תה ננה!
מאמץ אחרון לפני אשפוז כפוי מרצון. אני מתחיל לחשוב בשיטת האלימינציה, לנסות ולהבין מה השיר הזה לא, במקום לנחש מה הוא כן. חיטוט יסודי בתאי המוח הבודדים שהסכימו להישאר לפעילות אחרי שנות הלימודים העלה רק מסקנה אחת, אבל לפחות כזו שהייתי בטוח בה ב-100%: זה לא שיר ישראלי. הוא מופק טוב מידי, הוא נוצץ מידי, הוא עדכני מידי, הוא קליט מידי, הוא מתוחכם מידי, הוא עוצמתי מידי, הוא אלקטרוני מידי, הוא אסקפיסטי מידי, הוא נשי מידי, הוא סקסי מידי, הוא טראשי מידי. בקיצור, הוא מגניב מידי.
אחר כך נזכרתי שזה היה שיר של אונילי.
תגיות: artbeat, אונילי, תערוכה
...ובאותו עניין:
- ריקודים, כשפים, קסמים וקינואה - כאילו שהקטע של יותר מידי הופעות ופחות מידי זמן לכתוב עליהן לא מספיק מתסכל, המחשב שלי החליט לאכול לי ...
- בין השורות 21.07.08 - ערב הטראש עליו המלצתי היה מאוד נחמד. לפני ההופעה של "Endof" :מס:, הוקרן ראיון הזוי משהו של יאיר לפיד...
- בין השורות 27.12.08 - ספיישל בגל"צ עם "1:1", אסף שריג אומר את כל האמת רגע לפני האיחוד של "איפה הילד?", צלמת הרוק פז בונפיל...
- כרטיסים חינם לפרוייקט הסודי - שבוע של כרטיסים חינם ממשיך! מה קורה כשאחד הקלידנים העסוקים בארץ פוגש את אחת הזמרות המופרעות בארץ? הי...
- סוד הפופ - בדרך כלל אני משתדל לכתוב על הופעות מיד אחרי שאני רואה אותן. לפעמים זה לא הכי מדוייק, ומרחק של כמה ימ...
אחחח התחושה המעצבנת הזאת כ"כ מוכרת וחוץ מזה סחתיין על ההשקעה בקוראיך הנאמנים ככה לפרסם פוסטים בשבע ורבע בבוקר
אתה לא באמת חושב ששיר ישראלי לא יכול להמצא תחת כל התכונות האלה, נכון?
מזדהה עם התחושה.
אבל…. אונילי פשוט מעצבנת. מה יהיה עם כל האלקטרו הזה?
"גלגולצ נשמות" – סחתיין! 🙂
גם לי זה קרה הבוקר! אני עדיין בעיצומו של הפענוח. למרות שאצלי יש מלים, כך שאני יכולה פשוט לגגל (גיגול נשמות?).
מה עשיתי שהתת-מודע שלי בחר להשמיע לי דווקא את המלים האלה:
"it's a sin, it's so wrong, and I feel guilty, guilty as hell"
הא??
אה, נזכרתי! lesbians on ecstasy. חיחי 🙂
שיר ישראלי יכול להמצא תחת כל ההגדרות האלה, אבל זה בגדר אנומליה. אמנם עדיין יותר קל למצוא זוג גייז מחובק ברחובות שדרות, אבל זה לא אומר כלום.
יובליובליובל – לא, אני לא באמת חושב את זה. . אני גם לא באמת חושב שכל הנשים לא יודעות לנהוג, אבל לפעמים כשאני על הכביש ואני רואה רכב שעושה משהו טיפשי, אוטומטית נפלט לי איזה "מי נתן לךְֲרשיון" בלשון נקבה. המוח תמיד הולך אוטומטית לדעות קדומות, ורק אחר כך מפעיל שיפוט רציונאלי.
איזה כיף לפתוח את המחשב בעבודה ולהיזכר באירוע פתיחה של הARTBEAT שהיה נפלא… ופשוט לחייך.
כמה דברים שאני אוהבת תחת אותה קורת גג…
המממממממממממממממממממממממממממממממממממ
כל-כך מזדהה עם הדבקות השירים הזו. גם עם שיטת האלימינציה שעוברים אליה כשמיואשים ואפילו עם זה שבדר"כ היא מסתברת כלא נכונה!
which song of Onili does the text refer to?
עבר קצת זמן, והשיר הזה, שהיה ידוע כ-You Want It, I Want It (או בקיצור תה ננה, תה ננה), יצא בגירסה עברית, יחד עם יעל דקלבאום.
ועכשיו הוא נקרא בא לי, לא בא לי. לא להתבלבל עם השיר של שרית חדד.
והוא עדיין שיר מעולה ומדבק, ראו הוזהרתם.