סינסתזיה

טקסט שכתבתי לפרוייקט סינסתזיה, שמחבר מלחינים קלאסיים למוזיקאי ג'אז ורוק ליצירות שיהפכו בהמשך לקליפים. הפרוייקט יוצג בזירה הבין-תחומית במעבדה, דרך חברון 28 ירושלים בין ה-25 ל-28 לחודש. בין המוזיקאים שמשתתפים בפרוייקט תמצאו את עוזי פיינרמן, קולולוש, שני/אחרון/אוקטובר ואחרים. אני התבקשתי לכתוב על היצירה "בשורת רות" של המלחין אדיר לוי, בהשתתפות רות דולורס וייס.

צילום: דנה מאירזון

צילום: דנה מאירזון

לפני כמה שנים, בקור האירופאי של הולנד, האצבעות שלי מיששו את שערותיי, שהפכו לפתע לחול החם מהחושה בסיני והחזירו לפי את טעמו המתוק של מיץ הגויאבה המצרי. כשאמרתי את זה בקול רם בעברית ואנגלית לסירוגין, הבניינים שלידי נצבעו באדום ובכחול בהתאמה. לעברית היה ריח מעט שונה. המחיצות שבראשי נפלו וחושיי הביטו ונגעו זה בזה, הריחו, שמעו ומיששו זה את זה לראשונה, החליפו בינהם טלפונים והבטיחו להתקשר.

הם אומנם לא התקשרו מאז, אבל הזכרון הקסום של עולם מושגים מעורבב וכאוטי שמנסה לבנות את עצמו מחדש נשאר איתי. נדמה לי שזה המקום שהמלחין אדיר לוי חיפש כשהוא ניגש ליצור את "בשורת רות", שלוש דקות וארבעים שניות של כלי קשת, עוד ושירה נשית מיוסרת.

האווירה באולפני "אנובה", שם היצירה מוקלטת, מתוחה כמיתר כינור שעומד לפקוע. אדיר יורה הערות לנגנים – הצ'לנית לירון יריב והכנרים ליה רייחלין ומשה אהרונוב – ולא מפספס אף ניואנס מוזיקלי. לניואנסים האנושיים לעומת זאת הוא מתייחס פחות: "ס'אמק ערס!", פולט אהרונוב בעצבנות לאחר עוד טייק שנקטע באמצע. זה לא מתיישב עם ארשת הפנים האינטלקטואלית של מי שהוא אחד הכנרים הקלאסיים הבולטים בקרב הדור הצעיר בארץ, אבל אדיר נשאר אדיש: "אצלי הם יעבדו קשה", הוא אומר בחיוך, ומסביר: "בגלל שזה מקום שלכולם קשה בו, זה לוקח זמן".

המקום שהוא מדבר עליו הוא לא רק חדר האולפן, אלא הטריטוריה המוזיקלית הלא צפויה שאליה הוא בחר לקחת את הנגנים שלו. היצירה שלו משלבת באופן מאתגר מסורות מהעולם הקלאסי חמור הסבר לצד מוזיקה בעלת גוון עממי וחם מהצד המזרחי של המפה. זהו "אמצע לא מוכר", כלשונו. הקלאסיקאים מהאקדמיה נאלצים להתמודד עם מוטיבים מזרחיים, ונגן העוד שלומי בן עטר שמצטרף להקלטות מנגן תפקידים שהוא מגדיר כ"לא טבעיים". אבל גם שערות בטעם מיץ גויאבה אינן דבר טבעי. בנוסף לכל מפגשי העולמות המוזיקליים, הם צריכים להתמודד גם עם הניגוד שצף ועולה בכל עבודת אולפן בין האומנות לאמנות: משפטים כמו "נקליט את A2 כולל תיבה 22 עם החילוף טמפו, ונעבוד על הקיקים בנפרד" צריכים למצוא את מקומם לצד כוונה ורגש.

הסולנית רות דולורס וייס נכנסת לחדר. כמי שמכיר את קולה הסדוק והבלוזי, אני לא יכול שלא לתהות איך היא תשתלב ביצירה. האם היא תביא אליה רוח של תום, או את רוחו של טום (ווייטס) האהוב עליה כל כך. רות פותחת את פיה, והתשובה מפתיעה אותי שוב: נהר של רגש מיוסר ומתפייט שוטף את החדר, אוסף בדרכו את כלי הקשת והעוד ומאחד אותם לבליל אורגני וטבעי של צלילים קסומים. קולה הדרמטי קורע את החדר, כמו ניגון עצוב ונשכח שנשמע בפעם האחרונה בטרם יאבד לנצח. אני חושב לעצמי שכך בודאי נשמעת נפש יהודי הומיה. "אף פעם לא שמעתי אותך ככה", אני אומר לה. "גם אני לא", היא עונה. מבלי לשאול, אני בטוח שגם הנגנים קצת מופתעים מהמקום אליו הם הביאו את עצמם. נראה שחרף הקושי והלחץ, כולם מסורים לפרוייקט באופן מלא.

בסוף הסשן אדיר מתרכך. "היה לי תענוג לעבוד איתכם", הוא אומר בחיוך לבבי ומחבק את הנגנים. זהו סופם של כ-4 חודשי עבודה שהתנקזו בבת אחת לכמה שעות אולפן ספורות בהן כולם הגיעו לאמצע לא מוכר. מקום שמפגיש בין מוזיקאים זרים זה לזה, בין מזרח למערב, בין המתחים האישיים לבין חדוות היצירה המשוותפת, בין הצד הטכני לצד האמנותי. מקום בו מושגים מאבדים את משמעותם, ונטענים במשמעויות חדשות תוך כדי תנועה. מקום שלכולם קשה בו, אבל כולם רוצים להיות בו ולו רק לעוד דקה אחת בלבד.

תגיות: , , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • רותי רותי - (הפוסט הזה נקרא "רותי רותי", על שם הפסנתרנית יונה פיפו) רות דולורס וייס :מס: פוקחת עיניים ומביטה בקה...
  • בין השורות 2.10.08 - הטמפרטורות אולי צונחות, אבל פסטיבל "אינדינגב" (24-25 לאוקטובר) רק מתחיל להתחמם: באתר הפסטיבל עלה ה"א...
  • קרן נולדה בשדה - סתם קוריוז משעשע: סינגל הבכורה מהאלבום החדש של קרן פלס יצא היום בליווי תמונת פרומו שנראתה לי טיפה מו...
  • סטקטו 2.7.08 - נכון שהמלצתי על המחווה לאריס סאן ש"האוזן השלישית" מרימים במסגרת לילה לבן מחר? אז הנה הפתעה: אני אגיח...
  • בין השורות 11.8.08 - מזל טוב! למשפחת אינדי נולד בן נוסף. אנובה, היס, לבונטין, פית/קית ואוריסמדיה, תגידו שלום לאחיכם הקטן...



יש כבר 2 תגובות, יא אללה:

גם לך יש מה להגיד? יופי.