המדריך: איך לקבוע הופעות?
יום ו, 6.8.10, 11:08 
ֿאז תפסת גיטרה והתחלת לשיר. אז הקמתם להקה. אז יש כבר כמה שירים וחלקם אפילו לא נשמעים כמו חתול בבלנדר, אלא כמו משהו שעוד אנשים עשויים לחבב בטעות. מה עושים עכשיו? איך מתחילים להופיע? עם מי מדברים? למי פונים? מהי משמעות החיים? כל זאת ועוד, במדריך הבא.
מוזיקאים מתחילים, ועל אחת כמה וכמה מוזיקאים לא תל אביביים, צריכים לצאת מנקודת הנחה שההופעות הראשונות שלהם לא ימלאו את קיסריה. הן בקושי ימלאו את השירותים בקיסריה. מה לעשות, מעטים ילכו להופעה של מישהו שהם לא שמעו עליו, וגם מי שכן יהיה מעוניין להמר על הופעה, לרוב יעדיף שהיא תעלה פחות מהוצאות השתיה שלו. ועל כן את ההופעות הראשונות צריך לתכנן מתוך מחשבה על הדברים שיקלו על הקהל לבוא ולתת לכם צ'אנס. הנה כמה רעיונות.
- תעשו הופעות חימום – פנו למוזיקאים שאתם אוהבים ושהמוזיקה שלהם מתקשרת עם שלכם, ותבקשו לפתוח בשבילם. דברו איתם במייספייס, בפייסבוק או הכי טוב – אחרי הופעה שלהם. תסכימו לעשות את זה בכל תנאי, ללא תשלום, אפילו ללא סאונדצ'ק אם צריך. אתם תרוויחו חשיפה בפני קהל חדש שאוהב סגנון דומה לשלכם, המוזיקאים שאתם מחממים יקבלו ערך מוסף להופעה, והקהל יקבל הזדמנות להכיר משהו חדש בחינם. זה עובד מצויין לטובת כולם. מישהו בכלל זוכר היום שבום פם התחילו בתור מופע חימום לאטליז?
- תחלקו את הבמה – "צרת רבים חצי נחמה", "לא טוב היות האדם לבדו", "החוט המשולש לא במהרה יינתק", "כל המרבה הרי זה משובח" – אילו עוד אמירות שפר צריך לצטט כדי לשכנע מוזיקאים להניח לאגו שלהם ולחלוק את הבמה עם יוצרים נוספים? אולי את "שנינו יחד תחת מטריה אחת"? מוזיקאים חייבים ללמוד לשים את הקהל שלהם לפני הכל. דאבל או טריפל פיצ'רים משתלמים יותר לקהל מבחינה כלכלית, ומחייבים את המוזיקאים לנגן סטים קצרים, שלא מתישים את הקהל. על הדרך המוזיקאים זוכים לחשיפה בפני הקהל של חבריהם.ֿ אם לא מזמינים אתכם להשתתף בערב כזה – תיזמו אותו בעצמכם.
- תדעו מה הגודל שלכם – אם רק התחלתם להופיע, אולי זה עוד מוקדם מידי לסגור הופעה בבארבי, אולי לא כדאי להופיע לבד, וכנראה שלא חכם לקחת 40 ש"ח בכניסה. תתמקדו במקומות קטנים וזולים, שלא לומר חינמיים (ועוד על כך מיד), כדי לחסוך לקהל את הדילמה האם שווה לו לשלם עליכם בדייט הראשון איתכם.
- תופיעו בחינם – זה נושא דיי שנוי במחלוקת. אחת הטענות הנפוצות (והשגויות לדעתי) נגד הופעות בחינם היא שהן מוזילות את המוזיקה, ומשדרות לקהל מסר לפיו המוזיקה לא שווה שישלמו עליה. מבחינתי מילת המפתח פה היא "קהל" – קודם כל שיהיה קהל, אחר כך נתפלפל על המסרים שהוא מקבל או לא מקבל. הופעות חינם עוזרות למוזיקאים חדשים להיחשף לקהל, שלרוב לא יוציא כסף על מוזיקה שהוא אינו מכיר. אחרי שכבר צברת קהל, אפשר להתחיל לשקול מחדש את הנושא, למשל לוותר על הופעות חינם לגמרי, או לשלב אותן במינון נמוך לצרכים אסטרטגיים: הופעת חינם מקוצרת למשל זו דרך מצויינת לקדם הופעה מלאה בתשלום.
- תיבנו מומנטום – אחת הטעויות הנפוצות בקרב מוזיקאים מתחילים (ואלוהים יודע שאני עשיתי אותה יותר מפעם אחת) היא להתייחס בחרדת קודש לכל הופעה, לנוח אחריה כאילו הרגע הם העפילו על הקילימנג'רו כשבעצם הם בסה"כ דילגו מעל לתלולית עפר. אבל מנסיוני, הדרך היחידה לבנות שם ולהגיע לקהל היא להופיע כל הזמן ובכל מקום. אם אתם חוששים שזה "ישרוף" אתכם, זה רק בגלל שאתם חושבים בטעות שמישהו שמע עליכם חוץ מכמה חנונים שכותבים בלוגים על מוזיקת אינדי. זה היבריס מטופש – כשאין לך שם, אין לך מה לשרוף. אז צאו מהסרט ותדאגו להופיע באופן סדיר. זה גם מאוד יגבש אתכם וישפשף את החומרים שלכם.
- תופיעו בכל רחבי הארץ – כדי ליישם את הטיפ הקודם, לא מספיק להופיע רק בביצה התל אביבית. אלא שמבחינתם של מוזיקאים רבים, כל מה שנמצא צפונית לאוניברסיטה ודרומית לפלורנטין הוא סוג של פתח תקווה אחד גדול – מקום נטוש ואפור שיש שמטילים ספק בקיומו. השאלה איך להביא קהל למקום שאתה לא גר בו, שיש לך בו פחות חברים מאשר מבאפגניסטן ושגם ככה לא יוצאים בו יותר מידי מאיימת על רבים. אבל יש לכך פתרונות. יש הרבה מקומות בפריפריה שאפשר להופיע בהם, מקומות שצמאים למוזיקה חדשה, שהכניסה אליהם חופשית ושיש להם קהל טבעי ומקרי, והם אידאלים למוזיקאים מתחילים. המוזיקאי מקבל בתמורה חשיפה לקהל חדש, ועשוי לקבל גם תגמול כמו כסף שנאסף בכובע, החזרי דלק, אוכל ושתייה, ובמקרים מסויימים אפילו לינה. במקרים קיצוניים במיוחד הלינה תסופק עם מי מבני או בנות היישוב.
בפעם הבאה: איך לשווק את ההופעה ולבנות קהל.
תגיות: דאבל פיצ'ר, הופעת חימום, הופעת חינם, המדריך
...ובאותו עניין:
- המדריך: איך לשתף פעולה עם מוזיקאים - השאלה האמיתית במקרה הזה היא לא "איך", אלא "למה". לאורך סדרת המאמרים הזו הזכרתי יותר מפעם אחת את החשי...
- לחתוך את הסצינה - "כל האינדי שלך - זה לא מוביל לשום מקום!", הטיח בי חבר. אומנם שמחתי שהוא העניק לי את כל האינדי הישראל...
- חבילה הגיעה - בועידת המוזיקה של היינקן שהתקיימה מסביב להופעות של Faith No More ו-MGMT, נערכו פאנלים שונים בנושאי מ...
- עוזי רמירז כמשל - אחת, לא חשוב מאיזו להקה, כתבה לא מכבר בפייסבוק שנמאס לה לשמוע את השם [עוזי רמירז] בכל מקום. הוא מתאר...
- המדריך למוזיקאי - בחודש שעבר פירסמתי כאן סדרת מאמרים שנועדו להקנות למוזיקאים כלים בסיסיים בקביעת הופעות, שיווק, התנהלו...
מעולה! אולי כדאי גם לציין בסעיף האחרון כמה מהמקומות המומלצים להופעות מחוץ לעיר?
לגזור, לשמור, ולשלוח מייד לכל המוזיקאים שאתם מכירים. מילים כדורבנות.
יש משהו אחד שאני לא מסכים עליו כל כך – להופיע בכל מקום כל הזמן. אם הלהקה זמינה יותר מדי, זה יכול ליצור את האימג' שהיא מאוד פעילה, אבל מצד שני שבגלל הזמינות אפשר לראות אותה בפעם הבאה. לכן לא נלך הפעם, ובעצם לא נלך אף פעם. או לחילופין, שמי שכבר בא להופעה אחת לא יבוא להופעה שוב שמתרחשת רק אחרי שבוע, אפילו אם נהנה בהופעה ואהב את המוזיקה, זה פשוט מתיש. אני אומר את זה כמובן מנקודת מבט של אחד מהקהל.
מצד שני, אני לא חושב שצריך להופיע רק פעם בשנה. צריך לשים את האצבע על הדופק ולמצוא את המידה הנכונה. למשל, ההופעה החודשית של יהוא ירון בזמנו באוזןבר היה קונספט גאוני – הופעה פעם בחודש, כל פעם בפורמט קצת אחר. זה מספיק זמן מכדי לא להיות יותר מדי זמין וגם לא להיות פחות מדי זמין. זה אפילו הפך לסוג של טקס, סוג של קאלט שרק הלך וצבר מעריצים. והם תמיד ידעו להגיד לחברים שלהם מתי לבוא – בעוד חודש. כמדומני אחרי שנה של הופעות כאלה הוא סיים את הפורמט, בתזמון טוב.
וזה מוביל אותי לעוד נקודה. אם אתם באמת רוצים להתעלות מעל השאר, אל תעשו סתם עוד הופעה סטנדרטית שתשכח אי שם בתהום הנשיה. תעשו משהו מיוחד, משהו שונה שיתן את הפלפל, ילהיב את האנשים, ויהיה אירוע חד פעמי שלא יחזור על עצמו. אם לשאול רעיון מעולם השיווק, מה יחטף יותר מהר ויצור הרגשה של דחיפות – מוצר בהוצאה סדירה, או מוצר בהוצאה מוגבלת?
אתמול בום פם והאחים רמירז עשו הופעה משותפת בפורמט של זירת היאבקות עם קריינות של לאון פלדמן. נוצר חתיכת הייפ, אנשים פחדו שלא יהיו כרטיסים, השתרך תור עצום מחוץ לקומפורט 13 כמו שלא ראיתי מעולם, והמקום התמלא בקהל נלהב שרקד ללא הפסקה. המידנייט פיקוקס עושים משהו קצת אחרת בכל הופעה – נגנים שונים, אורחים שונים, טקסים שונים, אפילו רקדנית בטן ומאסטרית של נונצ'קוז, מה שהביא אותי ולא מעט אנשים להופעות שלהם שוב ושוב ושוב.
לא חייבים להיות כאלה גרנדיוזים. אפשר לחשוב על רעיון יפה ופשוט שיתן לכם איזשהו אדג' לעומת האחרים. אתם מוזיקאים יצירתיים, בטח יש לכם רעיונות. אם לא, תשאלו חברים יצירתיים. כמובן שמעבר לגימיק צריך לשווק את ההופעות כמו שצריך, לתקשר עם המעריצים בשוטף, ולעשות בת זונה של הופעה שכולם ידברו עליה אחרי זה. אבל לדעתי לעשות מההופעה אירוע עוזר לכל הזוויות הללו.
עוד רעיון – תופיעו במקומות יותר קטנים מכמות הקהל שאתם מצפים לו. איזה הופעה נשמעת יותר לוהטת – הופעה במועדון קטן ומפוצץ עד אפס מקום עם תור של אנשים בחוץ שמתים להיכנס, או הופעה במועדון גדול וחצי ריק?
ועוד אחד – תזמון. האם יש איזשהו אירוע בתאריך ההופעה המתוכנן? גמר של ליגת האלופות? הופעת הייפ מקומית? הופעה של להקה מחו"ל? ערב חג? לא תמיד אפשר לדעת מראש, בטח כאשר עושים בוקינג זמן מה לפני ההופעה, ולא תמיד יש אפשרות לבחור בדיוק מתי תופיעו. אבל אם יש אירוע שעלול לגנוב מכם את הקהל, או לחילופין, אירוע שיכול להביא לכם קהל, כדאי מאוד לבחור את התאריך בהתאם (זה כולל באיזה יום בשבוע ההופעה תתרחש).
ואחרון חביב, לא לתלות את עצמכם בשירותים כי אף אחד לא הגיע להופעה. כפי שנאמר בסרט המבריק "אנשי המסיבות", כמה אנשים היו במאורעות היסטוריים חשובים? בסעודה האחרונה של ישו? כשיוליוס קיסר מת? בהופעה הראשונה של הסקס פיסטולס במנצ'סטר?
בהצלחה!
יש פה כמה דברים מאוד חכמים, אבל יש גם קצת בעיה.
כי לרוב, שיתופי פעולה / חימום (מניסיון) לא תקפים אם:
1. אתה לא מכיר אישית את הלהקה / מישהו שמכיר את הלהקה / מישהו עם שם מספיק גדול ב"סצנה" (מילה נוראית)
2. אם אין לך קצת מוניטין מקודם.
הופעות חינם, זה בעיה אחרת. אין כזה דבר באמת חינם – גם אם אתה מרוויח קהל, זה כבר לא באמת הופעה חינם. אבל אסור שיהיו הרבה כאלו, והם צריכות להיות מאוד ממוקדות מבחינת מיקום, שעה וכו'.
ולגבי כמות הופעות, אם הקהל שלך הולך וגדל בקצב מתמיד מהופעה להופעה, אז זה נכון. אם כל ההופעות הן בסופו של דבר מול אותו קהל / פסטיבלים של אותם מארגנים וכו', זה כן יכול לשרוף את השם בסוף.
בכל מקרה, בכללי – החוקים מאוד נכונים, אבל הרבה יותר מזה נופל על מושג ה"נטוורקינג". שבעיניי חשוב אפילו יותר מכל השאר.
טוב, קשה לי האמין שיש מישהו בעסק הזה שלא מכיר את כל ההצעות האלה.
כולם עושים את זה.
שכחת שכולם עושים דאבל פיצ'רים.
שכחת שכולם עושים אירוחים.
כל אירוח הוא כפול. אירחת אותי, אני מארח אותך. יש כאן אשליה שהופעת פעמיים.
שכחת שעל כל פיפס יש השקה
כולם מצליחים ליישם לפחות הופעה אחת שבא נוכחת הלהקה, המשפחה ועובדי הפאב. אחר כך מתחילה הבעיה.
אז נכון, המתמידים ממלאים כדבריך את עיתונות האינטרנט – קרי – מספר בלוגים ופורומים סביב אינדי. אבל זה כלום. העולם פצפון, וזה מספיק ענק מול היקף הבלוגים/פורומים.
אחרי הכל, מכיוון שאין פרנסה ממכירת המוזיקה, דיסקים וכו', נשארנו עם ההופעות.
ובשביל זה, מה שאמרת יספיק רק לדייט הראשון, אחרי זה, יש להוציא את כל מה שכתבת מהתמונה, לחלוטין, כי אחרי זה, לא יעבדו על המאזין פעמיים. הוא היה בפעם הראשונה ויחליט.
כתבה מעניינת. מביא חשק "לעזור" לאמנים המתחילים וללכת לראות אותם מעט יותר!
אחלה פוסט!
This thing got almost nothing 2 do with this post except z fact it deals with shows.
I have just seen it, and think u should 2:
http://www.vimeo.com/13410125
Hagitool,
חזק ביותר. כל חובב מוזיקה בישראל מוכרח לראות את זה.
את זה, ואת "חייב לזוז".
עידו ורועי – שניכם דיברתם על האפשרות שהופעות תכופות או הופעות בחינם עשויות "לשרוף" את המוזיקאי. אז נכון שלא צריך להופיע כל יום בתל אביב. אבל הופעה פעם בחודש, ולדעתי בתחילת הדרך אפילו פעם בשבועיים, זה רצוי לגמרי. כדי לשרוף, צריך שיהיה מה לשרוף. נראה לי שחוץ ממני, שכחלק מכתיבת הבלוג אני סורק את כל לוחות ההופעות בתל אביב, ומעוד כמה אנשים שממש טורחים לעקוב, אף אחד לא ממש שם לב אם להקה חדשה שעוד אין עליה באזז מופיעה הרבה או מעט.
להופיע הרבה בתחילת הדרך מעלה את רמת החשיפה שלך לקהל חדש, ואין לזה שום צד מסוכן. זה הכל בראש שלנו. לעומת זאת, אחרי שכבר יש קצת קהל והשם שלך קצת מוכר, באמת כדאי להאט את הקצב. ועדיין, תנו לי להפתיע אתכם עם נתון סטטיסטי קטן: אתם יודעים מי המוזיקאי שהופיע הכי הרבה בחודשים האחרונים בתל אביב? עוזי פיינרמן, עם או בלי האחים רמירז, וזה עוד מבלי לספור את כמות הופעות האורח שהוא עושה. עכשיו לכו תשכנעו מישהו שהוא שורף את עצמו.
חן – לא הייתי כותב את הפוסט הזה אם לא הייתי מקבל את השאלות האלו מידי חודש למייל. תתפלא לגלות כמה מוזיקאים לא יודעים מה לעשות. חוץ מזה, ברור שבסופו של דבר מה שיקבע יותר מכל דבר אחר זה איכות המוזיקה.
גיאחה – העדפתי שהפוסט יהיה על זמני ולא לקשור אותו למקומות ספציפיים שאולי ייסגרו מחר. בכל זאת, כמה שמות ששווה להכיר, נכון לאוגוסט 2010:
הופעות חינם בתל אביב:
הבלום בר, אברקסס, הפרוזדור, EPGB, סלון ברלין, רוטשילד 12, מיכהטרוניקס, הודנא, אוזןבר (משבצת הלייט נייט),
הופעות חינם מחוץ לתל אביב:
קפה כליל במושב כליל, ארטבר בעין הוד, אוגנדה בירושלים, הפטריה בקיבוץ דן, ברנדייס בעין השופט, הפאב בקיבוץ געתון, גרין פאב בקיבוץ ניר עם.
Cool & useful blog…nice job, thanks.
I was wondering if anybody has or knows where to find (on/offline) a comprehensive list of live music venues around the country (preferably with contact details). I just about know the scene in Tel Aviv but clueless about booking gigs elsewhere.
Any tips will be most appreciated!
Yours tunefully
Shak
shak – בהנחה שעברית זה בסדר – אני עובד על פרוייקט כזה. זה ייקח קצת זמן, אבל בסוף זה יעלה (מתכנתים\מעצבים שמעוניינים לעזור בהתנדבות יתקבלו בברכה, אגב). בינתיים, אם אתה צריך המלצות למקומות באיזורים ספציפיים, פנה אלי במייל.
אחלה כתבה. אבל הכותרת לא מתאימה.
נתתם המון המלצות טובות בנושא הופעות אבל לא עניתם על השאלה העיקרית: "איך לקבוע הופעות?".
מה שנשמע כמו דבר פשוט יכול להיות הדבר הקשה באמת..
איך מתכננים סיבוב הופעות? (מאיפה להתחיל? האם להתמקד באיזור מסויים ולחרוש אותו או לפזר את זה?
איך פונים לבעלי מקומות או אנשי בוקינג?
איך לעזאזל נכנסים לפסטיבלים השונים?
ויש עוד המון שאלות כאלו שאני בטוח שמוזיקאים רבים מתחבטים בהם (כולל אותי..).
נשמח לקבל תשובות.
היי פיני, נחמד שהערת את הפוסט הזה.
הכותרת התייחסה ל"איך" במובן של האסטרטגיה. אבל השאלה שלך במקום, ולפעמים דווקא ה"איך" במובן של הפרקטיקה יכול להיות מורכב לא פחות.
אז ככה:
* סיבוב הופעות זה מונח שלא באמת קיים בארץ. יש מידי פעם אמיצים כמו עמוס צימרמן שמנסים לעשות את זה, אבל לדעתי אין הצדקה מיוחדת לחריש רציף של הארץ. מה שכן שווה לעשות זה מיני-סיבוב, לפי איזור גיאוגרפי. אם אתה גר במרכז או בדרום ויוצא להופיע בצפון, עדיף לרכז כמה הופעות באותו איזור במהלך החמשוש. יש לכך שתי סיבות – זה יותר כלכלי כשמדובר בהוצאות דלק, ואם תגיד לאנשים בכליל שמחר אתה מופיע בקיבוץ געתון, יש סיכוי שהם יכירו שם מישהו ויתקשרו להמליץ לו לבוא.
אבל באופן כללי, סצינת המוזיקה בישראל מתנהלת בעיקר בתל אביב, עם כמה לוויינים בבאר שבע, ירושלים וחיפה, וכמה בועות נפרדות בקיבוצים כמו קיבוץ דן, עין השופט ואחרים. אלו המקומות שבאמת חשוב להפגין בהם נוכחות.
איך פונים – גוגל ופייסבוק הם החברים הכי טובים שלך. חפש את המקומות הרלוונטיים, תגיע לאנשי הקשר, שלח הודעה, מייל או תרים טלפון. זה לא כזה קשה.
החלק הקשה הוא בלשכנע אותם לתת לך צ'אנס. בתוך הערים זה פחות בעייתי – יש המון מקומות, חלקם קטנים שחלק מההצדקה לקיומם זה הבמה שהם נותנים לאמנים חדשים עם קהל מצומצם. אחרי שכובשים ומשתפשפים במקומות הקטנים, אפשר להתחיל לעבור בהדרגה לבינוניים.
טיפ – אם בתור אמן מתחיל תפנה למועדון גדול ותנסה לקבוע הופעת בכורה, סביר להניח שתיענה בסירוב אלא אם יש סיבה מיוחדת לחשוב שאתה יכול להצדיק את זה כלכלית. אז כדאי לקחת את הזמן ולחרוש את הקטנים ולבנות שם בהדרגה לפני שנעלבים מכך שהאוזןבר לא מחזיר טלפונים.
אנשי בוקינג זה סיפור אחר. אין הרבה מהם בארץ, ואלא אם מדובר בנוכלים שרק מחפשים לחלוב ממישהו כסף, הם לא יקחו מישהו חדש שעוד לא הוכיח את עצמו ויקבעו לו סיבוב הופעות. הייתי אומר בפשטות שלמי שצריך את המדריך הזה כדי להתניע, האנשים האלו לא רלוונטיים בכלל.
פסטיבלים – סיפור דומה. זו תשובה מעט מעצבנת ומתנשאת, אני מזהיר מראש, אבל בוא נאמר שאם אתה לא יודע איך להיכנס לפסטיבלים השונים, כנראה שאתה עוד לא במקום שבו אתה אמור להיות בהם. אני שנאתי את התשובות האלו בעצמי, אבל למדתי להבין אותן בדיעבד. ולא שמדובר במועדון סגור – אבל כן צריך קצת קילומטראז' וקצת באזז כדי שפסטיבל או אירוע כלשהו לא יפספס את המייל ממך ויתעניין במה שיש לך להציע. ברוב המיקרים. תמיד יש יוצאים מן הכלל.
טיפ בהקשר הזה – אנחנו עוסקים במוזיקה, כמובן. אבל בעידן הנוכחי, מוזיקאי מודרני צריך להבין גם קצת (או הרבה) בניהול. וניהול כולל גם את מה שמכונה בשליליות התמנגלות או ברנז'איות, ומהצד החיובי אני הייתי מתייחס אליו כאל גילוי של סולידריות, קולגיאליות והבנה שכולנו חלק ממשהו ולא פועלים רק בשביל עצמנו. מה שאני מנסה לומר זה שאם יש אמן שמנסה להשתלב בסצינת המוזיקה המקומית גם ברמה החברית, זה יכול רק לעזור (מה גם שרוב המוזיקאים בארץ הם אנשים מקסימים, אני חייב להעיד…).
מקווה שזה עוזר. אשמח לענות על על עוד שאלות ולקרוא תשובות של אחרים.
תודה על העזרה
חן
שייך ל2010, אבל מעניין ועוזר לגמרי. לך תדע כמה מוזיקה נולדה בעולם בזכותך:]