בדרך אל המיינסטרים לא הבטחת דבר
יום ד, 7.5.08, 21:15 
האם אלי לולאי, הסולן לשעבר של רוקפור, הפך מהאיש שראה הכל לאיש שטעה ובגדול?
ביום שני שודר בערוץ 2 "המצעד הגדול של ישראל". למרות שלא אכפת לי במיוחד מסיכומים ורשימות למינהם, שמחתי לשמוע ש"כוורת" (שלפני שנים רבות ניהלתי את אתר המעריצים שלהם, כן כן) זכתה בתואר "להקת השישים". או שאולי זה היה "להקת הקשישים"? אבל בתור מישהו שלא צופה בטלוויזיה אלא אם משלמים לו על זה, לא הייתי בכלל יודע על זה אלמלא קיבלתי באותו ערב טלפון בהול מחבר: "תדליק, תדליק טלוויזיה", אמר וניתק.
הדלקתי. נינט, אוחזת גיטרה, וסביבה ברוך, מרק ואיסר, הלא הם "רוקפור", נכנסים חזיתית ב"מדינה קטנה" של כוורת. אם אלו הפרסים שמקבלים על להיות להקת השישים, אז אולי עדיף להישאר להקת שוליים. זה אומנם מרשים איך הם לקחו את אחד השירים הכי חנניים של "כוורת" והפכו אותו לשיר רציני ודרמטי, אבל רבאק – מרוב מאמץ לעשות גרסת כיסוי מקורית, כבר לא נשאר שיר. יותר מהכל זה הזכיר לי את נסיונות הדיקונסטרקציה-בכוח שעושים לקלאסיקות ישראליות במסגרת "כוכב נולד" (ולא במקרה חלק מנגני הליווי שהופיעו בהמשך המשדר חתומים ל-10 עונות ב"טדי הפקות").
אבל בלי קשר לאיכות של גרסת הכיסוי הזו (אסף ליברמן ב"עכבר העיר" כינה אותה "התעללות", והוסיף "המון פוזה ומעט תוכן". גואל פינטו ב-Ynet היה חריף יותר), אני יותר מתעניין במשמעות שלה לטווח הרחוק.
למשדר היה רייטינג של 22.1%. אני מניח שזה כנראה פחות ממה שקיוו ב"קשת", אבל זה עדיין 500,000 צופים. עד עכשיו רק מי שמתעניין בסצינה, או מתעמק במדורי הבידור, או צופה בגיא פינס, ידע שנינט ורוקפור משתפים פעולה. אבל אתמול חצי מיליון איש ראו את זה קורה. אין לזה עדיין את התהודה של הקרחת הכי מפורסמת במזרח התיכון, אבל זה משמעותי.
כי מעכשיו, רוקפור היא להקה מוכרת בשביל חצי מיליון איש בארץ.
כי מעכשיו, רוקפור מוזמנת למשדרי פריימטיים חגיגיים של ערוץ 2.
כי מעכשיו, רוקפור מסומנת כיורשת של הלהקה הכי טובה בשישים שנות קיום המדינה.
כי מעכשיו, רוקפור נמצאת באותה משבצת עם סמל המיינסטרים והכוכבות של ישראל.
ועל כן, כשהאלבום הבא של רוקפור יצא, כולו בעברית צחה, הוא לא יישב על מדף צדדי באוזן השלישית. הפעם הוא יופץ בכל רחבי הארץ, והוא יושמע בגלגל"צ, והם יוזמנו ליחצ"ן אותו בכל התוכניות הרגילות שמהן הודרו רגליהם בעשור האחרון. ואפילו הדור שלא ידע את רוקפור כבר יכיר את שמם, ופתאום, מבלי לשנות את האמת המוסיקלית שלהם, חברי רוקפור לא יהיו עוד חברים בלהקת שוליים מוערכת, אלא חברים בלהקת מיינסטרים שעשתה קאמבק. כי כנראה שזה הסיפור המוזר של רוקפור – כל כיוון שבו הם הלכו לא הוביל לשום מקום, עד שבאה נינט.
_________________
אבל ברור שיש גם צד שני לסיפור. לא רק רוקפור מרוויחים בגדול מהסיפור הזה, אלא גם נינט. נכון שכרגע כולם קוטלים אותה, ובצדק. ההחלטה שלה להופיע עם גיטרה היא החלטה יותר תדמיתית מאשר מוסיקלית, ומהבחינה הזו היא מעידה שדבר לא השתנה באופן בו היא מתנהלת (או מנוהלת?) – הצורה אצלה עדיין נדמית חשובה יותר מהתוכן. גם הפלסטיקיות שהיא משדרת בשירה שלה במקום רגש אמיתי ראויה לכל חיצי הביקורת. זה עדיין לא רוקנרול. במקרה הטוב זה שכפול של תדמית של רוקנרול, שנארזה בצלופן בחנות דיסקים מפקיעת מחירים בקניון ברמת אביב. זה מאוד רחוק מהדבר האמיתי.
א-ב-ל אני חושב שזוהי התחלה של משהו גדול יותר. יש שם משהו, ואני מאמין ביכולת של נינט לגלות את עצמה ולהתפתח. ואחרי הכל, את נינט יקטלו אוטומטית בין אם היא תוציא אלבום פופ חסר אופי ובין אם היא תקליט חידושים לסשה ארגוב בסגנון אוואנגארד יפני. השאלה היא תמיד מה ישקע מזה בסופו של דבר. כשהיא ביצעה את "ים של דמעות" בגמר של כוכב נולד זה היה שיר מזרחי של זהר ארגוב. אתמול שמעתי אותו מבוצע בטקס ממלכתי ליום הזכרון ע"י לא פחות מאשר חמי רודנר, רוקר השוליים המובהק של שנות התשעים.
חצי מיליון איש ראו את נינט מנגנת רוק דרמטי עם גיטרה חשמלית וגיבוי של להקת פסיכדליה. עם או בלי קטילות וביקורות, הדימוי הזה נצרב בתודעה, המיתוג מחדש עבר בהצלחה. חכו ותראו מה זה יעשה לה. חכו ותראו מה זה יעשה לנו.
(אגב, האם האלבום הבא של נינט יצא באנובה?)
תגיות: גרסאות כיסוי, טלוויזיה, כוורת, נינט, ערוץ 2, רוקפור
...ובאותו עניין:
- בין השורות 4.1.09 - איפה ההדים לפסטיבל "פולקל'ה", מועדון הופעות חדש פתח את שעריו, חברי "אנובה" משחררים סיכומי שנה להורדה...
- בלוגנרול 12.6.08 - בפורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet נפתח פתיל על בלוגי מוזיקה ישראליים. מעבר לכך שאני מופתע וגאה שהבלוג שלי...
- בין השורות 2.6.09 - הודעות מנהלה ושאר שטויות האינדי הישראלי כובש את הפריים טיים סדרה חדשה עם פסקול משובח קליפ של יונתן ...
- בין השורות 24.7.09 - האם האוזן השלישית והמיוזיק רום בסכנת סגירה? עונת הפסטיבלים בפתח, ולא כולם בטוחים שזה כל כך מגניב כמ...
- סופר אנובה - אביב הגיע, פסח בא והלייבל אנובה חוגג שנה. הטיימינג מוצלח - בין אם מקימי הלייבל התכוונו ובין אם לאו, ...
אני מקווה בשביל רוקפור ובשבילנו שאתה צודק. אולי הם יחזרו להיות הלהקה הגדולה שהם היו (ויכלו להיות עוד יותר) באמצע העשור הקודם.
אבל יש כמה תהיות בקשר לטיעון הזה. הראשונה — האם הם לא מבוגרים מדי בכדי להיות כוכבי הרוק מהסוג שהם אמורים/יכולים להיות? משום מה אני לא מרגיש שמקרה אהוד בנאי / ברי סחרוף הוא דומה לזה. המוסיקה שלהם יותר צעירה ברוחה, ואני תוהה איך הם יצטלמו עם כל זה. אבל זה בקטנה.
השניה — האם החומר שלהם מספיק נגיש בשביל להיות להיט כמו האיש שראה הכל, והאם הציבור בארץ *היום* יאמץ להקת רוק עם סאונד כזה ללב המיינסטרים? Young Believers ו-Honey עולים מיד כלהיטים פוטנציאלים (שלא לדבר על Wild Animals ו-Seatbelts), אבל… זה אומר מהפכה אמיתית לדעתי.
יהיה מעניין.
לדעתי הכדור בידיים של נינט.
השאלה היא האם היא באמת נמצאת במקום הנדיר שכל יוצר פופ רוצה להגיע אליו, בו אתה לא צריך לחשוב האם אתה קולע למיינסטרים, כי מה שאתה מוציא הוא מה שמגדיר את המיינסטרים. לי נדמה שכן, ושכל דבר שהיא תוציא יזכה אוטומטית להרבה תשומת לב.
ואם האלבום הבא שלה, שמתבסס על רוקפור ושלום חנוך עפ"י השמועות, יהיה אלבום רוק שנשמע כמו אלבום רוקפורי, לרוקפור יש סיכוי של ממש לחזור למרכז העניינים.
לגבי איך הם יצטלמו – דווקא מראה חיצוני מעולם לא היה בעיה של החבר'ה האלה. ראיתי היום את איסר טננבאום בהופעה של גיא שמי באוזן השלישית – מבוגר, עם שני ילדים, אבל עם מוהוק מגניב וחיוך של ילד. מה גם שהם לא צריכים להיספר בקטגוריה של הראל סקעת, אלא בקטגוריה של משינה.
ניתוח מעניין. חזק ואמץ.
עשיתי הפסקה באמצע כדי לצלול שוב לארכיון של כוורת. עקבתי אחרי האתר הזה ללא הפסק בנעוריי (גם בנעורייך).
בריאות.
לזרבוי סחטיין על הבלוג החדש שלך…זה טוב