הדוגמניות ב-106FM, ה-27.5.08
יום א, 22.6.08, 12:36 - |
המוזיקה שלי, מדיה- |
אין תגובות
בשישי ה-27 לחודש אנחנו מופיעים עם Cheap Karaoke Club בפטיפון, זוכרים?
אז הנה משהו כדי לפתוח את התיאבון: לפני כחודש היה ל"דוגמניות" ![[myspace]](/wp-content/themes/earplugs_2.0/images/myspace.gif)
את הכבוד והעונג להתארח ברדיו "קול הקמפוס" 106FM אצל אספסוניק, הלא הוא אסף בן קרת האחד והיחיד. קישקשנו באולפן, ניגנו בלייב, ועשינו שמח. וכמו תמיד, השיחה הלכה למקומות הזויים ומלאי רמיזות… אההמ, שנויות במחלוקת. לא בכדי אסף אומר כבר על הדקה השלישית: "ידעתי שראיון איתכם יזרום לכיוונים שפשוט לא חשבתי לעזאזל להגיע אליהם".
אז מי שרוצה לדעת מדוע ואיך עברנו לשיר בעברית,
או להתוודע למתחים המיניים המיותרים בעליל בין חברי הלהקה,
או ללמוד על הסטיות המוסיקליות (והלא מוסיקליות) של דורון, הסולן והכותב העיקרי,
או לגלות איך מתמודדים עם תקלות לא צפויות אך משעשעות במהלך שידור חי באולפן,
או לשמוע אותנו מבצעים בלייב את "אי בודד", "L.A." וגרסת כיסוי ל-"You Won't See Me" של הביטלס,
או לדעת מה זליג, מתופפנו הדגול (שהיה ולא היה בראיון בו זמנית) אומר על כל זה ברהיטות האופיינית לו –
שיאזין. הנאה מובטחת.
אזהרה: תחלישו, זה מפוצץ רמקולים על ההתחלה.
(ותודה לאסף ואורלי!)
[audio:http://www.hadugmaniot.co.il/misc/psychoval/Hadugmaniot@106.mp3]
"הדוגמניות" מתארחים אצל אספסוניק, 106FM, ה-27.5.08
יהוא דוט קונטרה בס
בהמלצות שלי לשבוע הזה, אני טעיתי והטעיתי פעמיים בנוגע להופעה של יהוא ירון :
טענתי שיש הייפ ושיהיה המוני – קשקוש. הקהל מנה כ-50 איש, רובם המכריע חברים ומכרים.
וטענתי שיש סיכוי שיהיה מאכזב – וזה אפילו קשקוש יותר גדול.
לא ממש ידעתי למה לצפות מיהוא כשהמלצתי על הערב הזה. אני מכיר את יהוא כקונטרה בסיסט מצוין אך נחבא אל כלי הנגינה. הלהקה הקודמת שהוא הנהיג, "שישה נגנים שמחים" , הייתה חמודה אך לא הותירה רושם יוצא דופן. כששמעתי שהוא מופיע תחת השם שלו, שיערתי שמדובר בצמצום של הלהקה לכדי "נגן אחד עצוב", עם שירים אינטימיים בליווי קונטרה בס נוגה, ושעיקר העניין יהיה בנגינה הוירטואוזית שלו, שתחפה על כל השאר.
כמה הנחות יסוד שגויות אפשר לרכז במשפט אחד. יהוא ירון התגלה קודם כל כזמר מרגש, פרפורמר מצמרר, מוסיקאי בחסד, ורק אז כקונטרה בסיסט. רוב ההופעה הוא בכלל לא ניגן, אלא הקיף את עצמו בלהקה מוכשרת במיוחד. באלבום האחרון של דני הדר, יהוא מקבל קרדיט באחד השירים על "הפקת שירה", ואני תהיתי לעצמי מה הקשר בין יהוא לבין הדר, ובעיקר מה הקשר בין יהוא לבין שירה. בדיעבד זה כמו לתהות מה הקשר בין טום ווייטס לבין בקבוק וויסקי. ואני לא מזכיר את ווייטס במקרה – ההשפעה שלו על יהוא ניכרת באופן בו הוא מגיש את הטקסטים הקטלניים שלו (ושל אחרים). הוא יורק אותם באופן מושלם ונוקב, כל מילה מלאה בכוונה ורגש, פוגעת בול, חלקן נצעקות בתיאטרליות משכנעת וחודרת, חלקן נאמרות בשקט בצרידות מנסרת. פתאום גם הזיקה לדני הדר נעשית ברורה. אך בין אם הוא מנגן ובין אם הוא רק שר, הידיים הן ידי קונטרה בסיסט – יד אחת למטה, יד אחת למעלה נעה בתזזיתיות לאורכו של צוואר כלי קשת דמיוני. מהאנרגיות של יהוא אפשר היה להפיק חשמל בסדר גודל של תחנת כוח קטנה.
הלהקה שלו מגבה אותו באופן נפלא, בעיקר הקלידנית והזמרת טליה אליאב , שגם פתחה את הערב במופע חימום קצר ויפה. למי שמחפש שורה תחתונה, אז הנה היא: עם שפת הגוף המטורפת שלו, ההגשה הווקאלית הייחודית והמוסיקה התיאטרלית ואף הקברטית לעיתים, זה יהיה פשע אם גם על ההופעות הבאות של יהוא לא יהיה הייפ מטורף. הוא ראוי לזה.
(סמנו לכם כבר מעכשיו: 25.7 בצוזאמן בלי תופים, וב-4.8 באוזן השלישית)
נקמתו של LeChuck
"הנה הגיע הבלוגר!", גיא שכטר אמר כשהגעתי לערב פית\קית. חייכתי. "עזוב, היום אני Off-duty, באתי רק להנות". ובאמת, אחרי שלושה שבועות דיי אינטנסיביים עם הבלוג, עם ממוצע של 6 פוסטים בשבוע, החלטתי שבסופ"ש הזה אני מוריד הילוך. בצהריים הייתי במרתון ההופעות המצוין שהיה ב"קוזה נוסטרה", אבל החלטתי לשמור הפעם את המחמאות לעצמי. ולפית\קית הלכתי בידיעה שאני הולך לראות להקות שהן לא כוס הבירה שלי, אבל שהאווירה תהיה כיפית, בועטת ומחתרתית כמו שאני אוהב, ושזו סיבה מספיק טובה להיות שם. אבל, אמרתי לעצמי, זו לא סיבה מספיק טובה לכתוב על זה. הרי המוסיקה בכל מקרה לא תעשה לך משהו מיוחד.
ובתור התחלה, הגעתי באיחור ופספסתי את "מורחת לאקום". וכש"אשכרה מתים" עלו נמרח לי חיוך אידיוטי על הפנים, אבל "אשכרה מתים" הם אשכרה ילדים, ומה כבר אפשר לכתוב על להקת Pאנק של חבר'ה שחושבים ששורה כמו "כל מה שיש לי להגיד על השואה זה יאמי!" זה מגניב. בואו נגיד, אם כבר אשכרה, אז עדיף חומוס. אבל אז עלו "LeChuck" . כשהאזנתי למייספייס שלהם הרמתי גבה ופסקתי כלאחר יד שזה רועש מידי וסתמי מידי. למעשה, לפני שהם עלו סימסתי לחברים שחיכו לי שאני כנראה אחתוך באמצע ההופעה. אבל כשהם עלו, הלסת שלי ירדה. LeChuck הוא דמות ממשחק מחשב אהוב במיוחד מימי ילדותי, אבל אין מה לומר, החבר'ה פה עשו כל דבר חוץ מלשחק.
את דייוויד בלאו ויונתן בירנבאום על הגיטרות הכרתי לפני כן, מלהקת "Ed" . שניהם מאוד מוכשרים ומאוד שונים האחד מהשני – בלאו מתמקד בצד של הנויז והדיסטורשן, כשהגיטרה שלו מתפקדת גם בתור בס לעת מצוא, בעוד שבירנבאום, גיטריסט קלאסי בהכשרתו , אחראי על הסולואים הפסיכיים והוירטואוזים. הם מאזנים האחד את השני בצורה נפלאה – בלאו נותן עומק, בירנבאום מספק עושר.
אבל את המתופף המטורף שסיפק את שני הדברים גם יחד לא זיהיתי. ואלמלא שכטר היה אומר לי שזה דקל דביר, בחיים לא הייתי מאמין. את דקל ראיתי בעבר בתור המתופף של "Famous People" , סופרגרופ בדיעבד בפני עצמו, ותיפוף הרוק\בריט-פופ הסטנדרטי שלו שם לא היה דומה בשום דבר למה שהוא עשה אתמול. וירטואוז אמיתי, בו בזמן תוקפני ומתוחכם, השפעות הג'אז שלו ניכרות גם בהתקף כיסוח המצילות הכי אלים שלו. אני לא יודע מה בלאו ובירנבאום עשו לו, אבל שרק ימשיכו. השילוב שלהם בין נויז, math-rock ואפילו מעט פרוג-מטאל הוא פשוט אדיר.
__
אגב, ככה עושים הופעה מחתרתית: בבניין חצי נטוש באמצע שומקום (ויסלחו לי דני הדר ונגה שלו שקוראים לבניין הזה "בית"), בלי כרטיסים בכניסה ובלי מישהו שמאייש את הבר, אלא פשוט עם שלט "10 ש"ח" והרבה אמון בבני אדם. רק עצוב לי קצת שמעל ל-50% מהקהל היה מורכב ממוסיקאים, בעיקר של הלייבל פית\קית עצמו.
המלצות 20.6.08
איזה יום שישי סידרו לנו. ברגעים אלו מתקיימות ההופעות של"Cheap Karaoke Club", "לא דובים", "חזירי בר" ו-"Tree" עליהן המלצתי שבוע שעבר, ואחר כך לא נותר אלא להספיק להגיע לערב "פית\קית" ולתפוס את הלהקה החדשה של יוצאי "Ed", הנקראת "LeChuck" (ע"ש הדמות מקווסט ילדותי "Monkey Island"? אם כן אז שאפו. מה זה "שאפו" בכלל?), יחס עם "מורחת לאקום" שהומלצו כאן בתגובות ו"אשכרה מתים". זה עולה 10 ש"ח, אגב.
בשבת נחים קצת, ואז מתייצבים בערב בלבונטין לשמוע את יהוא ירון (הבנתי שהמייספייס שלו לא באמת מייצג את מה שיהיה שם, אז נסו את הקליפ החדש והחמוד שלו במקום). יהוא הוא קונטרה\בסיסט ענק, שמנגן עם כמה מהדברים המעניינים ביותר באיזור (רות דולורס-וייס, "התזמורת הטרופית", "קטב מרירי", "שישה נגנים שמחים" ועוד). אבל ראו הוזהרתם: יש המון הייפ על ההופעה הזו, כולל אייטמים ב"העיר" וב-"Ynet", וזה אומר שני דברים: שיהיה המוני, ושמי שיפתח יותר מידי ציפיות (כמוני למשל) עשוי להתאכזב.
בראשון מתקשרים לחברים שלא דיברנו איתם הרבה זמן, והולכים איתם לסרט ובירה.
בשני עוברים לגור ב"פרילנד" ליומיים. "לא דובים" יקירי הבלוג ו"GeishaNo" המצויינים לא פחות נותנים שם סט משותף ומומלץ במיוחד. הידעתם? חגי שלזינגר, המתופף של הגיישות, היה המתופף באחד הגלגולים הקודמים של הדובים, שנקרא "ברוואז'" . הידעתם 2? אחד השירים של "ברוואז'", "קנדה USA", הולחן מחדש ע"י הדובים, וצורף לרפרטואר שלהם.
עדכון: זה מספיק חשוב כדי שזה לא יופיע רק כטוקבק. הפטיפון נותן פייט רציני לצמד ההופעות הנ"ל, עם ערב של "קרוסלה" (ביקורת כאן), "Jaguar Superfiction" והכי מסקרן – "קין והבל 90210", להקה שהפילה אותי לפני כמה שבועות. על הפלייר המאולתר של הערב ישנן שתי כתובות אינטרנט: myspace.com ו-google.com. ולמה גוגל? כי ל"קין והבל" אין עדיין מייספייס, אבל מי שיגגל את שמם יגיע לבלוג שלי.
בשלישי יש הופעה תחת השם המסובך "ENDOF – featuring THE BiiiG Whoop" , אשר מאחוריו מסתתר סופרגרופ קאונטרי, לא פחות. אל תתנו לקונוטציות של הז'אנר להרתיע אתכם – כפי שהעיצובים המהממים של המייספייס שלהם מעידים, מדובר פה בחבורה מופרעת. לצד גבי, המוח מאחורי ההרכב, תמצאו כאן את הבסיסט יונתן יידוב ("Famous People", "The Werner Alarm" ועוד), את הגיטריסט יונתן בירנבאום ("Ed", "LeChuck"), ואת רוחו של ג'וני קאש ("Johnny Cash").
ברביעי מתקשרים לחברים מיום ראשון ומתנצלים על מה שאמרתם על הסרט כשהייתם שיכורים מהבירה.
בחמישי אפשר לקפוץ לגדה השמאלית לתפוס את "Trivial Cuts" ו"זק"א" , בערב של רוק רועש ומצויין.
בשישי אני אמליץ בחוסר אובייקטיביות משווע לבוא לפטיפון לשמוע את "Cheap Karaoke Club" ואותנו, "הדוגמניות" . הם ינגנו רוק ביזארי וסכיזופרני שקופץ מבוסה נובה למטאל, ואנחנו לא. אבל יום אחד כשנכבוש את העולם תוכלו לספר לחברים שראיתם אותנו כשעוד היינו קטנים והופענו בפטיפון. שווה, לא?
ובשבת יש אירוע מיוחד -"פצ'ה קוצ'ה #4" הוא אירוע שמפגיש עשרה אמנים מתחומים שונים, כשלכל אחד מוקצבים 6 דקות ו-40 שניות לפרוש את משנתו. לצד אמנים כמו מיכל רובנר, אליאסף קובנר ויובל קדם, תמצאו שם מהצד המוסיקלי של המפה גם את שרון קנטור וגיא פיטשון , וגם הופעה של "לוס כפרוס" . באופן מוזר אני לא מוצא על זה עוד מידע באינטרנט, אבל זה נשמע מעניין.
הופעות נוספות – ברשימה מצד שמאל, וכרגיל, גם בטוקבקים. שבת שלום!
סטקטו 19.6.08
- יום ה, 19.6.08, 18:27
- |
- המוזיקה שלי, כללי, מדיה
- |
- תגובה אחת
העלנו למייספייס של "הדוגמניות" שני קטעים חדשים, שהוקלטו בלייב ברדיו לפני כחודש, כשהתארחנו ב"קול הקמפוס – 106FM". קטע אחד מקורי שלנו בשם "L.A.", וגרסת כיסוי לשיר "You Won't See Me" של הביטלס, שהכנו לפסטיבל הביטלס בחולון. אתם מוזמנים להקשיב ולהחוות דיעה.
_______________________
לאברהם גרנט היו ימים יפים, והכל התחרבן לו בפנים. יש אומנם מעט דברים שמשעממים אותי יותר מספורט, אבל כשערוץ הספורט מחליט להמחיש את מצבו של גרנט באמצעות שיר של "לא דובים" , פתאום זה נעשה מעניין:
(גילוי נאות: אח שלי ערך את הפרומו הזה… ומי שיחפש ימצא ב-Youtube עוד פרומו עם גרסת הכיסוי של הדובים ל-"Killing In The Name Of" של "Rage Against The Machine")
_______________________
"איזבו" משחררים שיר ראשון הנושא את השם הבלתי אפשרי "Slow Disco", מתוך האלבום השני שיצא בקרוב. מיותר לציין שהוא מצויין. קפצו להאזין, זה גורם לתזוזות לא רצוניות באיברים שונים ברחבי הגוף.
_______________________
Maximum Pain הסתיים, והזוג הרינג את טריאסט מנקה את הצלצולים באוזניים עם תכנון "פולקל'ה 5", הפסטיבל האקוסטי שכבר הפך למסורת מכובדת. להקות שרוצות להציע את עצמן, כמו גם סתם קוראים שרוצים להמליץ, מוזמנים לכתוב ל-folkale@gmail.com.
_______________________
וקלטו פוסטר שראיתי ליד לבונטין. לא, זה לא סינגר-סונגרייטר חדש, לא שובו של המחזמר המהפכני וגם לא פארודיה על ג'וני שועלי – זו פרסומת מבריקה של הספר השינקינאי המיתולוגי בני זאבי. שווה ללחוץ ולהגדיל.
_______________________
מ"אטליז" מעדכנים שהלהקה נמצאת כרגע במקום ה-36 בדירוג הלהקות שעשויות לזכות בהשתתפות בפסטיבל לולהפלוזה היוקרתי. זה בעצם אומר שהם כבר עולים לשלב הבא, אבל בטח לא יזיק להמשיך ולהצביע.
_______________________
ומה משותף לקליפ הבכורה של "אטליז" ולקליפ הבכורה של עמית ארז ?
בשניהם מנגן עמית ארז. יופי, חוכמה גדולה. אבל יש עוד משהו: שניהם בוימו ע"י יובל ומירב נתן. הנה הוא לפניכם, הקליפ לשיר "Postcard":
השלישיה הסודית
- יום ד, 18.6.08, 22:19
- |
- הופעות
- |
- אין תגובות
אתמול ראיתי שלוש הופעות סולו בינוניות, והופעת להקה אחת מצויינת. זה קצת מוזר בהתחשב בכך שמדובר בדיוק באותם אנשים: אלון לוטרינגר, אלון עדר ואסף קורמן, שלושה מוסיקאים צעירים ומוכשרים, קיימו אתמול ערב משותף בלבונטין 7, והדגימו מקרה קלאסי של שלם הגדול מסכום חלקיו.
ביקורת, אובייקטיביות והגינות
אופניק מוישה העלה בתגובות שאלה חשובה: האומנם אין בעייתיות בכך שאני מבקר את הסצינה המוסיקלית כשאני מוסיקאי פעיל שאף מיודד עם רבים מהאנשים עליהם אני כותב? או בקיצור – האם אני אובייקטיבי?
זו שאלה ששאלתי את עצמי תקופה ארוכה, כשהשתעשעתי במחשבה לפתוח את הבלוג הזה. אז קודם כל – לא. אני לא אובייקטיבי, ואני גם לא מאמין באובייקטיביות. מבחינתי זהו מונח תיאורטי שטוב לדיונים אקדמיים, אבל הוא חסר רלוונטיות כשמדובר בביקורות אמנות ותרבות. הרי מה שאכתוב תמיד ייצג רק את דעתי ולא איזו אמת אמפירית בלתי ניתנת לערעור, ודעתי מושפעת באופן בלתי נמנע ממי שאני ומהאנשים שסביבי. ואלמלא היא הייתה דעתי האישית והמוטה לחלוטין לפי תפיסת עולמי, לא היה מעניין לקרוא את מה שיש לי לומר, לא? (בהנחה וזה אכן מעניין… 🙂 )
אהבת חינם
עודד מזרחי, מנהל מחלקת יחסי ציבור בקולטורה PR (הגלגול החדש של מועדון הקולטורה לאחר סגירתו), מפרסם מזה כמה שבועות מדריך למוסיקאים עצמאיים במגזין המוסיקה המעניין "הסקיצה+". הכתיבה שלו ישירה, ברורה ומלאה בתובנות מקצועיות ומועילות, למוסיקאים ולקהל כאחד.
בכתבה השנייה בסדרה, "איפה הקהל?", מזרחי נכנס לשאלה המעניינת כיצד לבנות קהל נאמן שגדל בהתמדה. זו שאלת מיליון הדולר הבלתי ניתנת למענה, אבל יש לו כיוונים נכונים ומעניינים, והוא גם מעלה שם כמה שאלות טובות.
אחת השאלות היא האם זה נכון או לא נכון להופיע בחינם.
בתל אביב יש הופעות חינם ממוסדות ב"בלום בר" וב"סבליים" (שניהם באותה בעלות), לצד בתי קפה ופאבים כמו "מרסנד", "ריף ראף", "קסקו", "צוזאמן" ואחרים שמספקים גם הם מוסיקה חיה ללא תשלום מידי פעם. הטענה הבסיסית של מזרחי היא שהופעות חינם הן טעות מאחר והן שוות ערך להצהרה "אני לא שווה שתוציאו עלי כסף". אלא שלדעתי, בתור מי שהופיע בעצמו בחינם לא פעם ולא פעמיים, מזרחי מפספס כאן אספקט חשוב: גיטרה שמנסרת ביער ריק מאדם לא משמיעה סאונד. אתה יכול להצהיר עד מחר שאתה כן שווה שיוציאו עליך כסף, אבל אם אתה בתחילת הדרך ועוד אין לך קהל, זה לא ממש ישנה לאף אחד.
ומאחר ובתחילת הדרך עיקר הקהל מורכב מחברים בכל מקרה, זה לא כזה משנה אם הם חושבים שאתה שווה שיוציאו עליך כסף או לא. זה משנה רק אם הם אהבו את המוסיקה או לא – חברים הם סוכנים. אתה נותן להם תנאים מועדפים (הופעות בחינם), והם בתמורה מביאים לך לקוחות (חברים שהם סוחבים איתם, שמרחיבים את מעגל האוהדים הלא משוחדים, שיגיע גם להופעות בתשלום בעתיד).
אספקט נוסף שמזרחי מתעלם ממנו הוא רכישת קהל חדש. אף זר מוחלט לא יבוא לשמוע אותך סתם כך אם זה יעלה לו כסף, אפילו אם זה רק ה-20 ש"ח שמקומות כמו הפרילנד גובים. בהופעות חינם לעומת זאת יש לך את ההזדמנות ליפול על "סתם" קהל שיושב במקום, שלא מכיר אותך ועשוי להתלהב ממך. על ההופעה הבאה שלך הוא כבר ישמח לשלם.
אז מה הפתרון? אני בעד הופעות בחינם, אבל אני חושב שהן צריכות להיות מעט שונות מההופעות בתשלום. מה שעשינו עם "הדוגמניות" בהופעות החינם האחרונות שלנו זה לנגן סט אקוסטי אנפלאגד, עם שירים שונים לחלוטין שאנו לא מבצעים בהופעות המחושמלות שלנו. כך גם נתנו ערך מוסף למי שכבר הכיר אותנו מלפני, וגם בידלנו את ההופעות בחינם מההופעות בתשלום. דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לנגן סט מקוצר בחינם, ולהבטיח סט ארוך יותר בהופעה סמוכה בתשלום. בכל אופן, לדעתי לא צריך לפסול הופעות בחינם באופן מוחלט, אלא פשוט צריך לדעת איך להשתמש בהן בחוכמה.
זו הזווית שלי כמוסיקאי. ומה דעתכם בתור קהל? (המוסיקאים שבין הקוראים מוזמנים להשתתף גם, כמובן)
סטקטו 15.6.08
מועדון הסבליים (סלמה 53) החל להנפיק כרטיס חבר לכל המעוניין. תמורת 10 ש"ח בלבד (!) הכרטיס מקנה הנחות להופעות וחשוב מכך, לאלכוהול. יופי של דיל, וכן יירבו.
______________________________
אין לי הרבה מה לכתוב על "ננוצ'קה" . היה כיף, היה נחמד, אבל לא הותיר רושם מיוחד. הם מופיעים כמו שצריך, יולה בארי נהדרת בחזית עם לוק של מרילין מנסון ביום כלולותיו, אבל משהו שם פשוט לא סוחף מספיק. ההרכב הצטיין בקטעים אינסטרומנטליים מגניבים במיוחד, אבל קצת דישדש כשזה הגיע לשירים פרופר, חרף הכשרון הברור של כולם. והסאונד המבאס לא עזר.
______________________________
דני הדר הוציא דיסק חצי חדש בשם "אותה צורה". כמו כל הדיסקים המשובחים שלו, גם "חצי צורה" נשמע כמו מה שפרנק זאפה היה עושה לו הוא רק היה מוסיקאי אינדי חובב Low-Fi שכותב טקסטים לקרביים. וכמו שאר הדיסקים של דני, גם החדש ניתן להורדה חופשית מהאתר שלו. למי שטרם התוודע, זה הזמן להוריד את כל האלבומים שלו (ואח"כ לקנות אותם בכסף מלא בהופעה או ב"אוזן השלישית"). מדובר באחד היוצרים המדהימים באיזור, לא לפספס.
______________________________
צ'ה גוייאבה מעדכן בטוקבקים שתמר אפק מ"קרוסלה" מופיעה על שער "העיר". וב"עכבר העיר אונליין" (שאני לעולם לא אבין אם הוא סינדיקציה של "עכבר העיר" או של "גלריה", או שהוא מגזין עצמאי לחלוטין) יש ספיישל מוזיקאיות שוליים, שכולל את אפק. האם זו אותה כתבה? (צ'ה שב ומעדכן: התשובה היא כן). בכל מקרה, הנסיון לשכנע את הקוראים להכיר מוסיקה חדשה מבלי לספק להם כתובות מייספייס, ועוד כשהכתבה מופיעה באינטרנט, מעיד על ההבנה העמוקה של העיתונות הכתובה במה שהולך היום בעולם.
אגב, מבין 4 המוזיקאיות שמסוקרות שם, רק אפק ואונילי המלכה הן אינדי של ממש. השתיים האחרות, מבלי קשר לאיכויותיהן, מוציאות אלבומים בתמיכה ממסדית (עם כל הכבוד, "נענע דיסק" זה לא אינדי).
______________________________
מישהו היה אתמול ב-Maximum Pain בפטיפון ורוצה לספר איך היה?
______________________________
ותודה לגיאחה שכתב דברים כל כך נחמדים על הבלוג ב"העונג".
המלצות 14.6.08
שבוע עמוס במיוחד. האח החורג והרועש של "פולק'לה", שלוש להקות אדירות פלוס בירה ב-25 ש"ח בלבד, ערב אפוף מיסתורין בלבונטין, מופע פרידה והשקת דיסק של "השובבים" שמתנגש בהופעת סולו מסקרנת של יהוא ירון. ומה עוד? הפרילנד, שלא מכבר הפך את עורו מפאב מדשדש למאורת רוקנרול אלטרנטיבי, מתחיל לתפוס תאוצה. הוא מארח חלק גדול מההופעות המעניינות של השבוע הקרוב.
_______________________
לא לשכוח! היום מתחיל פסטיבל Maximum Pain ![[facebook]](/wp-content/themes/earplugs_2.0/images/facebook.gif)
, התשובה הרועשת ל"פולק'לה" עליו המלצתי בפירוט בשבוע שעבר. אני באופן אישי מוותר – ככל שהמוזיקה נוטה יותר לכיוון ההארדקור, כך אני יותר נוטה להישאר בהארד-חום של חדרי הלא ממוזג. ובכל זאת אני מאוד שמח שהאירוע הזה קורה. מה שנקרא, לחובבי הז'אנר.
_______________________
בשני "אכזבות'" ו"מלככי הפינקה" ירעישו בפרילנד. נראה ש"אכזבות'", הלהקה של זיידן ודורון מנהלי הפטיפון, מופיעה לאחרונה בכל מקום חוץ מבמועדון שלהם. מזכיר לי את הימים בהם "מרסדס בנד" היו מופיעים ברחבי תל אביב, ואיכשהו פוסחים על ההיינקן בימה קלאב, שנוהל ע"י אורי גת מתופף הלהקה.
_______________________
בשלישי יש ערב מסקרן בלבונטין 7: התוכניה מספרת רק שיופיעו שם אלון לוטרינגר (או "לוטינגר" עפ"י התוכניה), אלון אדר ואסף קורמן. אין לי מושג איזו מוזיקה הם יעשו, ואיפה אפשר לשמוע דגימות שלה. אבל אני כן יודע לומר שלוטרינגר (בהנחה ואין מישהו שבאמת קוראים לו "אלון לוטינגר") היה הבסיסט והסולן בהרכב המוערך (יתר על המידה, לדעתי) "מוּרה" יחד עם עומר קליין (כיום ג'אזיסט ניו יורקי בפריחה), ושהוא מוזיקאי מוכשר ודיי עסוק באופן כללי (למשל עם רן דנקר ועילי בוטנר). ואני יודע גם שאסף קורמן הוא בכלל קולנוען (שוב, בהנחה ואין שניים כאלה), שבפסטיבל סרטי הסטודנטים שהסתיים זה עתה הסרט שלו הוציא מיאיר רוה את המילים "סרט מבריק, עשוי למופת וחכם בצורה יוצאת דופן". זה מספיק כדי לעורר את סקרנותי. מי שיודע משהו מעבר על ההופעה הזו, שישתף.
עדכון: אח, פייסבוק זה דבר נפלא. לפעמים. להלן מה שלוטרינגר כתב לי על הערב:
"ההופעה בשלישי היא הופעה משותפת של אסף קורמן,אלון עדר ושלי שבה כל אחד יבצע כמה משיריו החדשים לבד ועם השניים האחרים.לא בטוח שאני יודע להגדיר סגנונית.נראה לי שיהיה יפה.הזדמנות לראות ביצועים מינימלסטיים של חומר מתהוהוהחיבור בין שלושתינו מרגיש מאוד טבעי".
_______________________
ברביעי, הפרילנד מביא עוד צמד הופעות מעניין, של להקת "Whatever" שהופיעה לצידנו בפסטיבל הביטלס ועשתה רושם מצוין, ושל "אסטרונאוטים" שאני עוד לא כל כך מכיר. אני שם.
_______________________
בחמישי נפתח חג המוסיקה הבינלאומי לכבוד הלילה הארוך ביותר בשנה. האמת שלא מצאתי שום אטרקציה אמיתית ברשימת ההופעות שיפוזרו ברחובות העיר, אבל לפחות תהיה אווירה של פסטיבל, וזה גם משהו.
_______________________
בשישי בצהריים מתקיים האירוע הכי משתלם בעיר, שכולל חזירים, דובים וקריוקי: תמורת 25 ש"ח תקבלו בירה חינם, והופעות של שלוש מהלהקות הכי מגניבות בתל אביב, הלא הן "Cheap Karaoke Club" , "לא דובים" ו"חזירי בר" (וכן, הדובים והחזירים הופיעו עם "הדוגמניות" בעבר, וקריוקי יופיעו איתנו בסוף החודש. אני משוחד, מודה).
האמיצים שבינכם יוכלו לזפזפ בין הקוזה נוסטרה לפרילנד המרוחק2 דקות הליכה, ולבדוק את ההרכב המסקרן "Tree". כל מה שידוע לי הוא שמדובר בהרכב ג'אמים פסיכדלי, שכבר שני מקורות שונים אמרו לי שהוא מאוד מעניין.
ובערב קוואמי והחלבות יקיימו הופעה חגיגית עמוסת אורחים, בינהם נעם רותם, וגם אבי ביטר, שזו חתיכת יציאה מסקרנת. אם זה לא היה בברזילי, אפילו הייתי אומר בוודאות שאני הולך, אבל מאחר והאוזניים שלי יקרות לי, טרם החלטתי.
_______________________
ובשבת יש הופעה שאני מחכה לה כבר הרבה זמן: יהוא ירון, קונטרה\בסיסט ענק, שמנגן עם כמה מהדברים המעניינים ביותר באיזור (רות דולורס-וייס, "התזמורת הטרופית", "קטב מרירי", "שישה נגנים שמחים" ועוד), עורך הופעת סולו בלבונטין 7. פספסתי הופעה קודמת שלו ב"התוצרת", והאל הטוב עדי שאני לא מתכוון לפספס אותו שוב. בהיעדר מייספייס שמייצג את מה שהוא עושה עכשיו, תיאלצו להאמין לי, או לפחות להתרשם מהניימדרופינג.
ומי שלא יתרשם מוזמן לקפוץ לבארבי, שם "השובבים" יעשו שמח כהרגלם עם מופע כריזמטי ושופך מצחוק, שלל תלבושות תמוהות ולהיטים משעשעים כמו "בוחש בשוקו", "חניה מן ג'ה", "כוסינפה" ועוד. אלא שזו תהיה הפעם האחרונה בה הם יעלו את המופע הזה, והם גם יחגגו באותה ההזדמנות את השקת דיסק הבכורה שלהם. אז כדאי לבוא.
_______________________
(פיספסתי משהו? רוצים להמליץ על משהו? טקבקו כאילו אין מחר! שבוע טוב)
