נקמתו של LeChuck
יום ש, 21.6.08, 11:14 
"הנה הגיע הבלוגר!", גיא שכטר אמר כשהגעתי לערב פית\קית. חייכתי. "עזוב, היום אני Off-duty, באתי רק להנות". ובאמת, אחרי שלושה שבועות דיי אינטנסיביים עם הבלוג, עם ממוצע של 6 פוסטים בשבוע, החלטתי שבסופ"ש הזה אני מוריד הילוך. בצהריים הייתי במרתון ההופעות המצוין שהיה ב"קוזה נוסטרה", אבל החלטתי לשמור הפעם את המחמאות לעצמי. ולפית\קית הלכתי בידיעה שאני הולך לראות להקות שהן לא כוס הבירה שלי, אבל שהאווירה תהיה כיפית, בועטת ומחתרתית כמו שאני אוהב, ושזו סיבה מספיק טובה להיות שם. אבל, אמרתי לעצמי, זו לא סיבה מספיק טובה לכתוב על זה. הרי המוסיקה בכל מקרה לא תעשה לך משהו מיוחד.
ובתור התחלה, הגעתי באיחור ופספסתי את "מורחת לאקום". וכש"אשכרה מתים" עלו נמרח לי חיוך אידיוטי על הפנים, אבל "אשכרה מתים" הם אשכרה ילדים, ומה כבר אפשר לכתוב על להקת Pאנק של חבר'ה שחושבים ששורה כמו "כל מה שיש לי להגיד על השואה זה יאמי!" זה מגניב. בואו נגיד, אם כבר אשכרה, אז עדיף חומוס. אבל אז עלו "LeChuck" ![[myspace]](/wp-content/themes/earplugs_2.0/images/myspace.gif)
. כשהאזנתי למייספייס שלהם הרמתי גבה ופסקתי כלאחר יד שזה רועש מידי וסתמי מידי. למעשה, לפני שהם עלו סימסתי לחברים שחיכו לי שאני כנראה אחתוך באמצע ההופעה. אבל כשהם עלו, הלסת שלי ירדה. LeChuck הוא דמות ממשחק מחשב אהוב במיוחד מימי ילדותי, אבל אין מה לומר, החבר'ה פה עשו כל דבר חוץ מלשחק.
את דייוויד בלאו ויונתן בירנבאום על הגיטרות הכרתי לפני כן, מלהקת "Ed" . שניהם מאוד מוכשרים ומאוד שונים האחד מהשני – בלאו מתמקד בצד של הנויז והדיסטורשן, כשהגיטרה שלו מתפקדת גם בתור בס לעת מצוא, בעוד שבירנבאום, גיטריסט קלאסי בהכשרתו , אחראי על הסולואים הפסיכיים והוירטואוזים. הם מאזנים האחד את השני בצורה נפלאה – בלאו נותן עומק, בירנבאום מספק עושר.
אבל את המתופף המטורף שסיפק את שני הדברים גם יחד לא זיהיתי. ואלמלא שכטר היה אומר לי שזה דקל דביר, בחיים לא הייתי מאמין. את דקל ראיתי בעבר בתור המתופף של "Famous People" , סופרגרופ בדיעבד בפני עצמו, ותיפוף הרוק\בריט-פופ הסטנדרטי שלו שם לא היה דומה בשום דבר למה שהוא עשה אתמול. וירטואוז אמיתי, בו בזמן תוקפני ומתוחכם, השפעות הג'אז שלו ניכרות גם בהתקף כיסוח המצילות הכי אלים שלו. אני לא יודע מה בלאו ובירנבאום עשו לו, אבל שרק ימשיכו. השילוב שלהם בין נויז, math-rock ואפילו מעט פרוג-מטאל הוא פשוט אדיר.
__
אגב, ככה עושים הופעה מחתרתית: בבניין חצי נטוש באמצע שומקום (ויסלחו לי דני הדר ונגה שלו שקוראים לבניין הזה "בית"), בלי כרטיסים בכניסה ובלי מישהו שמאייש את הבר, אלא פשוט עם שלט "10 ש"ח" והרבה אמון בבני אדם. רק עצוב לי קצת שמעל ל-50% מהקהל היה מורכב ממוסיקאים, בעיקר של הלייבל פית\קית עצמו.
תגיות: LeChuck, אשכרה מתים, דייוויד בלאו, דקל דביר, יונתן בירנבאום, סופרגרופ, פיתקית
...ובאותו עניין:
- המלצות 20.6.08 - איזה יום שישי סידרו לנו. ברגעים אלו מתקיימות ההופעות של"Cheap Karaoke Club", "לא דובים", "חזירי בר" ...
- סטקטו 26.6.08 - צפוף באוזן: אני לא מוצא לינק שמאשש את זה, אז תצטרכו להאמין לי: "האוזן השלישית" סוגרים את אולמות ההקר...
- שלוש פעמים כי טוב - האם שלישי הוא שישי החדש? שלישי בערב, ואני מוצא את עצמי מתלבט בין שלוש הופעות מצויינות בשלושה קצוות ש...
- כרטיסים חינם לערב רועש במיוחד - עוד שבוע של חלוקות כרטיסים יומיומיות ממשיך... בואו נקרא לזה סגירת מעגל: בראשית ימי הבלוג כתבתי על הו...
- סוף העולם דרומה - די, כמה אפשר לכתוב על תל אביב? אתמול החלטתי לצאת קצת מהעיר, לנשום אוויר אחר, לשנות אווירה. לא עוד לה...
(הבטחתי, קיימתי : ) )
אז ככה:
מורחת לאקום היו פשוט מצוינות (או מצוינים, טכנית, אבל בכל זאת ניתן כבוד לשתי הבחורות המעולות האלו שעומדות בפרונט). איזה טריו מיוחד… ממש כדאי לך לתפוס אותם(ן) בהזדמנות קרובה.
אשכרה מתים – בעיניי חבל להיתפס לפרובוקציה של שורה אחת, כשברור שיש שם מעבר לזה.
האמת שגם השורה הזו ספציפית, יש בה משהו מעניין (ולו רק בזכות חוסר הנוחות שהיא גורמת, שהוא דבר מעניין בזכות עצמו). בפזמון שאחרי כן הוא גם שר "כל מה שיש לי להגיד על השטן זה יאממי", ואני מקווה שאני לא נותנת לחבר'ה האלו יותר מדי קרדיט, אבל יש לי תחושה שכן עומד משהו מאחורי המילים של השיר הזה (אולי אפילו ביקורת עצמית, היתכן?).
מה שכן, ההופעה שלהם היתה קצת יותר מדי ארוכה, גם יחסית לשני ההרכבים האחרים באותו ערב וגם בכלל. אני הותשתי אל עבר הסלון כבר שניים-שלושה שירים לפני הסוף.
LeChuck – אני ממש מצטרפת לכל מילה טובה שכתבת פה עליהם… אחרי שכל מה שזכרתי מההופעה הקודמת שלהם היה שיש להם מתופף א-ד-י-ר, הפעם הייתי קצת (קצת) יותר מרוכזת וקצת פחות דברים אחרים בשביל שגם לסתי תישמט (לא רק מהמתופף).
דבר אחרון לגבי הקהל – דווקא הפעם שמחתי לראות המון פרצופים שאני בכלל לא מכירה. קהל חדש. זה במיוחד בלט כשנכנסתי עם הצלילים הראשונים של מורחת לאקום לחדר של ההופעות וגיליתי את כולם ישובים ברוגע על הרצפה כאילו זה פאקינג פולקל'ה…
אוי אשכרה מתים זו להקה משו משו
נכנסים יופי לחוויה אומנותית מוזיקלית והכי חשוב הם בעברית
אם יתמידו נוכל להינות מהם עוד ועוד.
אתה כזה גייי!!!!!!!!!!!
בתור אדם שנושא השואה קרוב לליבו אני מוכרח להסכים עם הכותב, לא מתקבל על הדעת שזכר היהודים הנטבחים יבוזה רק בשביל לקבל קצת תשומת לב. איפה החוקים במדינה הזאת?! הייתי רוצה לקבל את שמות חברי הלהקה, אשר עוסקים בלא פחות מאשר הסתה, על מנת שתוכל להתבצע חקירה מקיפה בעניינם ואלי אף להביאם לדין.
רגע, לא הבנתי: הגרופית של אשכרה מתים היא גם מתנדב ביד ושם? יא אללה, להתחזות לטוקבקיסטים שונים ולהשאיר הודעות דביליות וסותרות זה כזה 2008.
בכל אופן, תודה שטרחת ליידע אותי שאני גיי. לא הייתי בטוח. וסתם לידע כללי, עם הזמן שיניתי את דעתי על אשכרה מתים. אני מקווה שהמתנדב ביד ושם, עאלק, לא יהיה מאוכזב.