על מה הביקורת?
לפני שבוע נתקלתי בחבר, מוזיקאי מוכר מקו התפר שבין האינדי למיינסטרים, שגילה בדיוק שאני כותב גם ב"תרבות מעריב". לאחר שהוא סיים לפרגן, הוא עבר לנזוף בי על הביקורת שכתבתי שם על עלמה זהר לפני כמה שבועות. הוא אמר שהשתמשתי בעלמה זהר כדי להעביר טענה עקרונית על סצינת המוזיקה, ושבכך עשיתי לה עוול. שבמקום להתייחס אליה ואל המוזיקה שלה, הכללתי אותה בתוך תופעה, ובכך רידדתי את עבודתה ונפלתי לקלישאות של מבקר מוזיקה (דברים דומים נכתבו בתגובות לביקורת, בהודעה של המגיב איש הפלסטיק).
וזה לא שאותו חבר הוא מעריץ גדול של עלמה זהר, כמו שהוא מוזיקאי שגם עליו נכתבו בעבר דברים דומים, והוא יודע איך זה מרגיש כשמבקר בוחר לרדת עליך לא דרך פוקוס על המוזיקה שלך, אלא דרך הקונטקסט התרבותי שבו היא נוצרת. הוא אמר שזה מעליב.
אוצר בלום
היום סוגרים את הבלום בר. 5 שנים של הופעות בחינם ואלכוהול ביוקר מגיעות לקיצן. זו לא תהיה הגזמה לומר שב-5 השנים בהן פעל, הבלום בר הספיק להפוך למוסד תל אביבי. וכמו המוסד הישראלי, הוא היה שנוי במחלוקת, בלשון המעטה. כולם הכירו אותו, לכולם הייתה דיעה עליו. בקרב רבים, שמו הפך למילה נרדפת לאיכות. איכות מחורבנת, הכוונה. הסאונד שם היה ידוע לשמצה, וגם ההופעות לא ממש נחשבו לקצפת של הסצינה, מקסימום לבמבה עם שוקולד שלה. זה גם המקום שהצית את הויכוח בשאלה האם הופעות בחינם באמת מקדמות את האמנים או רק פוגעות בהם. ואני מכיר מוזיקאים שלא רק שלא הופיעו בבלום בר, אלא אף סירבו בתוקף לבוא לשם על תקן קהל.
אבל למקום בכל זאת היה את הקסם שלו. אני ניהלתי איתו יחסי אהבה-שנאה מתמשכים לאורך השנים, כשבחודשים האחרונים, וביתר שאת מאז הודעת הסגירה, הבנתי שמדובר בעיקר באהבה. במסגרת הדוגמניות (והגלגול הקודם של הלהקה, "Outer Movement") היו לי שם כמה מההופעות הגרועות ביותר שלי, אבל גם כמה מהטובות ביותר. וכן, ראיתי שם לא מעט הופעות מביכות, אבל ראיתי גם כמה קסומות ובלתי נשכחות. ואין מה להתייפייף, הסאונד שם רע, וזה לא משנה אם אתה על הבמה או בקהל, עם אטמים באוזניים או אלכוהול בדם. אבל יש למקום איכויות אחרות, שלוקח זמן לגלות ולהבין.
לקח לי הרבה זמן להבין שלטוב ולרע, הבלום בר הוא שדה קרב. להופיע בו זה להילחם. מולך ניצב פעמים רבות אויב זר שצריך לכבוש, תנאי השטח קשים עד בלתי אפשריים, אבל אתה חייב לנצח ויהי מה. מלחמה היא לא דבר חיובי, ושדה קרב הוא לא משהו שמתגעגעים אליו, ובכל זאת, על מלחמות כותבים שירי הלל ומספרים סיפורי גבורה, כך כנראה שיש בה ערך. ואומרים שבמלחמה הטבע האנושי נוגע במהות הכי עמוקה שלו, והלוחמים נוטים לגלות את אופיים האמיתי. ובדומה, על הבמה של הבלום אתה מגלה תוך דקה מי רוקנרול ומי לא. אתה לא שומע את עצמך, אבל אתה כן רואה את הקהל שיושב מטר ממך, וזו אינדיקציה הרבה יותר מדוייקת לאיכות המוזיקה שלך. הופעה בבלום מזקקת אותך כמוזיקאי, ומציעה לקהל חוויה קצת שונה, עירומה יותר.
עוד מוקדם לומר האם חסרונו של הבלום בר יורגש. הרי יש את אחיו הגדול והמוצלח יותר, הסבליים (אליו עוברים ערבי הבמה הפתוחה שהיו בעבר בבלום), ואפילו עכשיו, עוד לפני שהגופה מתקררת, כבר מדברים על להקים אותה לתחייה במיקום אחר ליד הים, ואומרים גם שמתארגנת יוזמה של זוג לקוחות לקנות את הבניין הנוכחי ולמנוע את הסגירה. יהיה אשר יהיה, אני שמח שהבלום היה כאן, והשאיר אחריו מורשת מוזיקלית שלימדה אותי דבר או שניים על עצמי.
המלצות 5.12.08
–> ההופעה של השבוע <– אפרת בן צור וקרני פוסטל בלבונטין, רביעי 10.12 ב-20:00, 50-60 ש"ח מחווה לפרנק זאפה באוזן בר, שישי 12.12 ב-22:00, חינם! –> ההבטחה של השבוע <– "נוכלי הג'ימבורי" (גיא שמי, חגי שלזינגר וספי אפרתי) באוזןבר, ראשון 7.12 ב-20:30, 40 ש"ח שישי 5.12.08 סיון שדמון יופיע ב-14:00 בסלון ברלין, יחד עם אריאל […]
להמלצות בהרחבה...להיות אסף אמדורסקי
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 21.11.08)
נתחיל מהסוף – תדמיינו את אסף אמדורסקי בהדרן, עומד בחזית הבמה, אוחז בגיטרה ושר. משמאלו אחד, אסף אמדורסקי, מנגן על בס. מאחוריו עוד איזה אסף אמדורסקי מתפרע על התופים. ומימינו אסף אמדורסקי נוסף מוחא כפיים לפי הקצב. כמו סצינה מ"להיות ג'ון מלקוביץ'", אספים אמדורסקיים מילאו את הבמה של הזאפה, וכל המחזה הסוריאליסטי הזה שמיד יוסבר התרחש דווקא בביצוע ל"החדר האינטימי שלי". אז אינטימיות אולי לא הייתה שם, אבל אין ספק שבשלב הזה החדר הזה היה לגמרי שלו. אבל אני מקדים את המאוחר.
גיליאם, הדוגמניות, זאפה, פולקל'ה
יום ב, 1.12.08, 7:54 - |
המוזיקה שלי- |
3 תגובות
איזו תקופה אינטנסיבית. האיחוד של להקת "גיליאם" לכבוד ערב המחווה לפרנק זאפה (12.12 באוזןבר) זה אחד הדברים הפסיכיים שלקחתי על עצמי (וזה כבר מתחיל לקבל יחס מהתקשורת). כאילו שהמוזיקה של גיליאם לא מספיק בלתי אפשרית לנגינה, וכאילו שאני לא יודע שלהרים את ההרכב מחדש תוך פחות מחודש זה לא הגיוני בעליל, עכשיו אני צריך גם את המלחין המטורף ביותר שקם לעולם הרוק על הראש? האצבעות שלי מאיימות להתפורר מרוב נגינה, הראש שלי מתפוצץ מכמות התווים שהוא גם ככה לא יודע לקרוא. זאפה אמר פעם ש"לכתוב על מוזיקה זה כמו לרקוד על ארכיטקטורה". ועדיין, נראה לי יותר פשוט לרקוד על ארכיטקטורה מאשר לנגן את המוזיקה שלו.
ל"גיליאם" מעולם לא היה הרכב יציב באמת, זו אחת הסיבות לכך שהלהקה הפסיקה להופיע לפני שנה. אבל עם הזמן בכל זאת התגבש שם משהו. בערב המחווה לזאפה אנחנו נופיע בהרכב הבא:
בס – אני
גיטרה – ארז קריאל (האורח הקבוע ב"לא דובים", לשעבר מ"פאניק אנסמבל")
קלרינט – אורי מרום (מלהקת "ברוואז'" ז"ל, שממנה צמחה לימים "לא דובים")
חצוצרה – ליעד כהן (מלהקת "שממל")
סקסופון – מעיין סמית' (לשעבר מ"שממל")
תופים – דב רוזן (מ"לא דובים")
———————
גם אצל הדוגמניות יש אקשן. אני לא זוכר מתי עשינו כל כך הרבה חזרות. מתופף חדש ומוכשר עלה על מסלול הדוגמנות, יואב חמדני שמו. אנחנו עובדים איתו על כל מה שצריך לדעת כדי להיות דוגמנית: איך ללכת על עקבים, איך לנגן את השירים הישנים, איך ללכת עם ספר על הראש, וגם איך לנגן את החומרים החדשים שלנו, שנשמעים קצת אחרת, אולי כי הם נכתבו בעברית ולא תורגמו לעברית, ואולי גם כי אנחנו התבגרנו.
בנוסף לחזרות הרגילות, ההכנות להופעה שלנו בפסטיבל "פולקל'ה 5" (26-27.12 בלבונטין) ממשיכות. אנו ננגן שם בעיקר שירים חדשים, בעיבודים שיצרנו במיוחד לפסטיבל, וזה ממש תענוג לעבוד על זה: במקום בחדר חזרות, אנחנו מנגנים אצלי בבית. במקום לעמוד ב-4 פינות החדר, אנחנו יושבים קרוב קרוב אחד לשני. נוצר שם משהו אינטימי ומאוד משחרר וכיפי, ואני מקווה שזה יעבור גם לקהל. ביום שישי הקרוב אנחנו נעשה מסיבה והופעה קטנה לחברים ונראה מה התגובות (אגב, אם מישהו מבין קוראי הבלוג מעוניין להגיע, שישלח לי אימייל לפרטים). יש לי הרגשה טובה בקשר לזה.
בין השורות 29.11.08
"פאניק אנסמבל" מועמדים לפרס מוזיקה בינ"ל, אלבומים להורדה חופשית לכבוד יום ללא קניות, מדור מוזיקת השוליים של עכבר העיר משתפר בטיימינג מצער, "חזירי בר" משנים את שמם, ולחובבי "Radiohead" מצפה הפתעה.
דרוש: עוזר-בלוגר
בשבועות הקרובות הבלוג עומד, כנראה, לעבור לאש קטנה. גם בימים שבשגרה הזמן נוזל לי מבין האצבעות, בין הנסיונות לנהל חיים, לעבוד ולנגן, אבל ספציפית בשבועות הקרובים יש לי פרויקטים מוזיקליים גדולים במיוחד: הקאמבק של גיליאם במופע המחווה לפרנק זאפה, וההשתתפות של הדוגמניות בפסטיבל "פולקל'ה 5". כך שבלית ברירה הבלוג ירד קצת בסידרי העדיפויות בזמן הקרוב.
וזו הזדמנות מצויינת להעלות נושא שאני חושב עליו כבר הרבה זמן: אני צריך את עזרתכם.
פעם, כשהייתי צעיר ותמים, חשבתי שלפתוח בלוג זה עניין פשוט: כשיש משהו להגיד, כותבים פוסט, וזהו. קבצי העזרה של מערכת הבלוגים "וורדפרס" לא מזכירה בשום מקום לוחות הופעות, קומיוניקטים, כתיבת המלצות, איסוף חדשות ושאר הדברים שדורשים תחזוקה שוטפת, ויתור על שעות שינה או חמור מזה, ויתור על זמן שתיית בירה עם חברים. או בקיצור: אני נהנה לכתוב פה, אבל התחזוקה השוטפת הורגת אותי. ועל כן אני זקוק למתנדב מהקהל.
חובבי מוזיקה יקרים ומגניבים שחנפנות לא עושה עליהם רושם כלל, מישהו מכם רוצה לעזור? זה מה שאני מחפש:
- מישהו שיעבור על קומיוניקטים ולוחות הופעות מידי שבוע כדי לדלות מתוכם את ההופעות הרלוונטיות לבלוג וקוראיו ויעדכן את לוח ההופעות של הבלוג אודותיהן.
- מישהו שיעזור לאסוף אייטמים ולינקים לעדכוני "בין השורות".
- בהמשך – מישהו שאולי גם יכתוב את פוסט ההמלצות השבועי ואת "בין השורות" מידי פעם.
- והכי חשוב – מישהו שמעורה בסצינה, שמכיר ואוהב הרבה מוזיקה, שיודע לזהות משהו מעניין כשהוא עובר לו מתחת לאף, ורצוי גם מישהו שפחות או יותר מסונכרן עם הטעם שלי, כפי שהוא מתבטא כאן בבלוג. וכמובן שיכולת התבטאות בכתב היא פלוס רציני.
מה מרוויחים מזה? את תודתי האינסופית, תרומת לקהילת המוזיקה וחובביה, וגם הזמנות להופעות מידי פעם, אם יהיו, ובירה על חשבוני פה ושם (הטבה שניתן להמיר גם במשקה קל יותר, או כבד יותר, לפי בחירה).
אפשר לפקסס לי קורות חיים בצירוף 2 המלצות בחתימת נוטריון, אבל אני אסתפק גם באימייל שאומר "אני בעניין! איפה מתחילים?".
תודה.
פוסטל'ה על פולקל'ה
- יום ב, 24.11.08, 20:24
- |
- הופעות, כללי, כרטיסים חינם
- |
- 71 תגובות
פסטיבל "פולקל'ה" חוזר בפעם החמישית, והבלוג מחלק שני כרטיסים לשני ימי הפסטיבל בשווי 80 ש"ח כל אחד!
מתי?
בסוף השבוע של 26-27.12.08, הידוע גם כחנוכה. פתיחת דלתות ב-13:00 מידי יום.
הפסטיבל עוד חודש ואתה כבר ממהר לכתוב עליו?
כן, כי המכירה המוקדמת כבר החלה, וכדאי לקנות כרטיסים מראש. אחרת אתם יודעים מי יידפק בסוף, נכון?
מי?
אתם, זה מי.
לא, התכוונתי מי מופיע?
ביום שישי 26.12: פוליאנה פראנק, יהלי סובול, דויד פרץ, זהר וגנר והמסריחים, שני קדר, עינב ג'קסון כהן, רועי נשיא, דייוויד בלאו והגוד בנד, אביב מארק והפילהרמונית, ניתאי גבירץ, אדם קומן, יוחנן קרסל, נדב אזולאי, האזרח צודרוב והשפנפן, רועי ריק, נועם קובץ', יהוא ירון, China Moondogs, הדוגמניות (הידועה גם בתור "הלהקה עם הבלוג") ואורחים סודיים!
ביום שבת 27.12: יעל דקלבאום, רם אוריון, ירונה כספי , איתמר רוטשילד, [פאניק אנסמבל], יונתן כנען, 1:1, נגה שלו ולהקתה, [Mr. Heavy and Mrs. Low], קטב מרירי, מצויירים בסלון, מכולת, [The Aprons] , שי טוכנר, עידן רבינוביץ', Magon, סיון שדמון ואריאל קליינר, נתי אורנן (גוטל בוטל), וכמובן, אורחים סודיים.
כמה?
37 אמנים, לא פחות!
תודה, לספור אני יודע לבד. התכוונתי כמה עולה?
80 ש"ח לשני הימים במכירה מוקדמת, או 50 ש"ח לכל יום בנפרד בזמן האירוע, וכמות הכרטיסים המשולבים לשני הימים מוגבלת, אז יאללה, לא לדחות למחר. לקנות, ומיד!
איפה?
אפשר להזמין כרטיסים בלבונטין 7, באוזן השלישית, בסלון ברלין או בטלפון 03-5605084.
די כבר לדחוף לי כרטיסים כל הזמן! התכוונתי איפה יתקיים הפסטיבל?
אבל זה חשוב לשריין כרטיסים! כבר שכחת מה קרה בפסטיבל "אינדינגב"? בקיצור, הפסטיבל יתקיים בלבונטין 7, בשתי הקומות שלו במקביל. פסיכי, הא?
אני שואל פה את השאלות.
סליחה. אגב, יש גם דף אירוע בפייסבוק.
פייסבוק על הזין שלי.
וואלה.
נו, הבטחת כרטיסים חינם, לא?
אוקי, אוקי, לא צריך להגדיל פונטים ולצעוק. אתם יודעים איך זה הולך: אתם משאירים פה תגובה, אם בא לכם מציינים גם לאיזו הופעה אתם הכי מצפים ב"פולקל'ה 5", ואני מגריל שני שמות שיקבלו כל אחד כרטיס משולב לשני ימי הפסטיבל בשווי 80 ש"ח. הביישנים יכולים גם לשלוח לי מייל. ההגרלה תיערך ב-1.12.08 ב-20:00 בהשגחת החתול אג'קס ג'אוהסקריפט לזר והחתולה עמליה קליה אקונומיקה לזר, ומי שיהיה לידם באותו הרגע.
להקת "גיליאם" מתאחדת!
- יום א, 23.11.08, 17:13
- |
- המוזיקה שלי
- |
- 12 תגובות
אני מזכיר פה דיי הרבה את הלהקה שלי, הדוגמניות, אבל ממעט מאוד להזכיר להקה נוספת שלי, גיליאם. הסיבה לכך היא ש"גיליאם" נכנסה למצב אריק-שרוני משהו – היא חיה אבל לא זזה. לפני שנה הלהקה הפסיקה להופיע והתפנתה להקלטות, כי זה פשוט היה בלתי אפשרי להמשיך ולהאכיל יצור כל כך תובעני, מפלצתי ומוזר, עם כל כך הרבה זרועות וקולות מוזרים, עם נשפנים שמתחלפים פעם בחודש ועם עיבודים בלתי אפשריים. במקום זה, החלטנו לעבוד בצעדים קטנים עד-לא-נראים על הקלטת אלבום הבכורה, שיצא מתישהו לפני 2017, אנחנו מקווים.
אבל קבלו מבזק חדשות מפתיע:"גיליאם" מתאחדים!
והאמת היא שאלו החדשות הזניחות בסיפור. החדשות הגדולות יותר הן שהאוזןבר מרימים ערב מחווה לפרנק זאפה שיצויין בין יום הולדתו לתאריך פטירתו, ב-12.12.08. "גיליאם", בתור חסידי זאפה שאף זכו להיות מושווים כמה פעמים לגאון עם השפם, הוזמנו להשתתף בערב. זה היה מפתיע, אבל פשוט לא יכולנו לסרב. ומה שהיה עוד יותר מפתיע הוא שזמן קצר לאחר מכן נתבקשתי לשמש בתור המנהל המוזיקלי של הערב. צירפתי אלי את אחי הבכור חגי, הזאפולוג האמיתי במשפחה שאף תיקלט כמה פעמים במסיבות יום הולדת לזאפה המנוח בסאצ'מו, והתחלנו לגייס להקות לאירוע.
בקיצור, תסמנו ביומן – 12.12.08 באוזןבר, להקות מצויינות מצדיעות לאחד היוצרים הדגולים והמצחיקים ביותר שקמו, ועל הדרך גם קאמבק של להקה הזויה אחת. עוד פרטים – בקרוב.
והנה משהו קטן כדי לפתוח תיאבון:
