ימין ושמאל, רק רוק אנד רול
יום ד, 29.10.08, 3:45 
מרחבים. אדמה. שמיים. 3 עצים. מאות אוהלים. הרבה יותר מידי שוטרים. 2 במות. לפחות 2500 צעירים. יותר מ-40 הופעות. ימין ושמאל רק רוק אנד רול. ככה נראה פסטיבל "אינדינגב", אי קטן של אחווה, חזון, נשמה ויצירה בלב של מדינה לוחמנית, קצרת רואי, מושחתת ועייפה.
כמה שעות לפני כן התמונה הייתה מעט שונה: מרחבים. אדמה. שמיים. 3 עצים. 2 ק"מ של פקקים. 14 מכוניות עומדות. 200 אנשים מתוסכלים בחניון. 1000 אנשים מזיעים בקופות. שוב הרבה יותר מידי שוטרים. פחות מידי כרטיסים. טונות של עצבים. איש הפקה אחד שמצליח לשמור על קור רוח כנגד כל הסיכויים. ימין ושמאל רק אנשים שמוכנים לעקור את הטחול למארגני הפסטיבל, במקום להבין שאם יש כאן צוואר שצריך למלוק, זה צוואר הבקבוק שיצרה משטרת ישראל. אני לא מצפה ממי שהרגע גילה שהוא ביזבז זמן ודלק לשווא לעצור ולהבין את גדולת הרגע, אבל עכשיו, כשהפסטיבל תם, חייבים לצעוק את זה: פסטיבל מוזיקת השוליים הגדול ביותר שקם כאן היה Sold out תוך שעתיים. עדיין מדובר "רק" ב-2500 איש (אם לא סופרים את מאות האנשים שנתקעו ללא כרטיס), אבל המסר ברור – יש קהל למוזיקת שוליים, והוא רק הולך וגדל. זה רק עניין של זמן עד שהשוליים האלה יתחילו לטפטף אל המרכז וינכסו בחזרה את הרוק הישראלי המנוון.
ברגעי המתח ליד הקופה, כשעוד לא ברור אם מחכה לי כרטיס או לא, אני מדמיין את עצמי חוזר תל אביבה וכותב פוסט מאוכזב בשם "אין-דינגב". אבל אז מגיע הצמיד המיוחל שאומר שאני רשאי להיכנס למתחם הפסטיבל, לפחות עד שהשוטרים יחליטו באופן שרירותי שאסור לי בגלל טעות אווילית שלהם בחישוב האנשים. המלצה למשטרת ישראל: לחייב את השוטרים לסיים לפחות כיתה ג' לפני שמקבלים אותם לשירות. ובעוד הצמיד נענד על ידי, אני מביט אל הנדכאים והחלכאים שטרם זכו בו. חלקם מחכים שם כבר 3 שעות. את חלקם אני מכיר. פרצוף מן העבר, שבימים כתיקונם היה עובר לצד השני של הרחוב לו היה נתקל בי במקרה, צועק אלי מתוך התור: "יש לך איך להכניס אותי?". כנראה שהוא באמת נואש. מכירה מוקדמת של כל הכרטיסים הייתה מונעת את המצב הזה, אך זו חוכמה בדיעבד, מאחר ובאמת שלא הייתה שום דרך לצפות את ההתנפלות. ואני משער שהמארגנים כבר הפיקו את הלקחים בעצמם.
אז מה היה בפסטיבל?
- "Kitzu" מפתיעים, אסף אבידן מקסים ויהוא ירון כוכב
- השיטה הצ'כית משנדלרת, טל כהן שלו מבלבל, גבע אלון סוחף
- "ג'ירפות" מזייפות, אסף אבידן עדיין מקסים, ו-"Plastic Peacocks" אדירים
- "פאניק אנסמבל" מחייכים, עמית ארז אוטומטי, ו"אטליז" מצטמקים
תגיות: GeishaNo, kitzu, Midnight Peacocks, oxygen, pits, plastic peacocks, tinyfingers, אטליז, אינדי, אינדינגב, איתן רדושינסקי, אנובה, אסף אבידן, בום פם, בוריס מרצינובסקי, ג'ירפות, גבע אלון, גיא שמי, גיורי פוליטי, גיטרה במדבר, גליה חי, גלעד כהנא, דני אברג'יל, הדר גרין, חגי שלזינגר, טל כהן שלו, טליה פרי, יהוא ירון, לא, לי טריפון, מיינסטרים, משטרה, נדב אזולאי, עמית ארז, פאניק אנסמבל, רועי ירקוני, רות דולורס וייס, שוליים
...ובאותו עניין:
- 1 מ-5 - כבר כתבתי בפירוט כמה כיף היה באינדינגב. והנה מגיעות עוד ידיעות משמחות באותו נושא. מלייבל האינדי "פית...
- בין השורות 24.8.08 - וואו, חוצמזה היה מדהים. פוסט מלא יותר בהמשך. גם ארטישוק היה מצויין, אבל מאחר ו"הדוגמניות" השתתפו באי...
- בין השורות 3.9.08 - שירי מימון :מס:, אסף אבידן :מס:, כהן @ מושון :מס:, איזבו :מס: או קותימן :מס:? אחד מהם יבחר כנציג היש...
- מדריך הפסטיבליסט לגלקסיה - השבועיים הקרובים מלאים פסטיבלים כרימון ועמוסי אירועים כגפילטע פיש (WTF?). שנאמר, שנהיה ל-head bangin...
- דב חנין בחוג צימר - כשאנשים הולכים לצימר, הדבר האחרון שהם מצפים לפגוש בו זה דב. וזה נכון בין אם מדברים על צימר מפנק ליד...
באמת חשבתי איך נראה גלעד כהנא לאנשים שלא מתחברים לקטע, ועד כמה זה בטח מעצבן. אבל גם אם אתה לא אוהב אותו או את המוזיקה, בבקשה אל תקרא לו לא-אותנטי כשלא טרחת בכלל להקשיב (ואם חשבת שהוא התכוון ל"קפיטליזם מת" או ל"אוונגארד" ברצינות, סימן שלא הקשבת). הכוח של המערכונים הקטנים והמטופשים שלו הוא שהם צוחקים על מה שהוא רואה מסביב. בדרך כלל יש שם משהו כמו נאום הערצה ליאיר לפיד או לקטלוג של איקאה, ואז אולי היית מבין יותר.
מסכים. לא נהניתי ממישהו כמו שנהניתי מיהוא ירון מאז שראיתי את עמיר בניון בפעם הראשונה.
וההרכב הכלי שלו מזכיר מאד את הפינק פלויד (תופים, חשמלית, בס, קלידים שנשמעים ממש כמו רייט) הרכב שהוא די נדיר בארצנו משום מה. לי אגב הוא גם מזכיר את ארקדי דוכין בשירה שלו.
והמתופף "גיורי פוליטי" יכול להיות שזה מה שמשתמע מהשם?
דבר ראשון, אתה חייב לספר מה זו השיטה הצ'כית ודבר שני על חפירת מנהרת ההברחות אחראי חבר שלי מיצי, אז את כל התודות נא להעביר אליו (;
ועכשיו, את הג'ירפות צריך לראות בהופעה מוצלחת ואז זו באמת סנסציה.
אם היית תופס אותם ביום טוב, אז גלעד כהנא היה אפילו מצליח להחזיר אותך בתשובה.
את אסף אבידן גבע אלון ראיתי המון פעמים, אלו היו ההופעות הכי טובות שלהם שראיתי.
חוץ מזה, התלהבתי מbuffalo boots, מהpits ופאניק אנסמבל והתאכזבתי מאלי לס ומיהוא ירון.
ולסיכום – כל הכבוד למארגנים, בוז למשטרה ונתראה בשנה הבאה.
שאלה שמסקרנת אותי מאוד
מי הוא אותו אמן סודי שדיברו עליו רבות ועף אמרו ש80 שקל זה מחיר זהום על מנת לראותו?
מצטרפת לשאלה שמעליי… שמעתי שמועה שהוא הגיע לפסטיבל ובסוף לא הופיע?… ידוע לך משהו בנושא?..
אכן היה ממש כיף בפסטיבל והליין- אפ היה מוצלח ביותר..
אני אשתמש בתגובה הזו כדי להתמרמר על ההופעה של גבע אלון, ברצוני להבהיר שעד לא מזמן הגדרתי את עצמי כמעריצה פנאטית שלו!
אני חושבת שההופעה היתה מאכזבת ומשעממת. גבע קצת נסחף עם הסולואים הארוכים והוירטואוזיים שלו, עד כמה שהבחור מוכשר, לדעתי זה זלזול בקהל לבצע שירים שנועדו ובוצעו במקור בהרמוניה של להקה שלמה ולהפוך אותם ל"אקוסטיים" עם נסיונות לחפר על היעדרות הלהקה בעוד ועוד שטנצים על הגיטרה. הבחור צריך להחליט! אם אתה עושה הופעה אקוסטית, תעשה הופעה אקוסטית כמו שצריך ותבחר את השירים שנעים לקהל לשמוע כשרק אתה מנגן, אם אתה מופיע עם להקה, זה הזמן להתפרע על הגיטרה!
מאסף אבידן כבר קצת נמאס לי, ( נראה לי שעוד כמה אנשים שהיו בהופעה של מוריסי יסכימו אותי), את ההופעה שלו הסתפקתי בלראות ממרומי המחצלות למעלה.
פאניק אנסמבל היו מגניבים כרגיל, אבל אני חייבת להגיד שנועה (הפרקשניסטית שעזבה), מאוד חסרה לי (חברי הלהקה ניסו להשלים פעלולים מדי פעם אבל זה פשוט לא היה אותו דבר)…
חוצמזה- זו כוסית אחת פחות ללהקה…:)
גלעד כהנא קצת הגזים עם הנאומים המסוממים וחבל שזה היה על חשבון עוד שירים שהם יכלו לבצע בזמן הזה, חוצמזה הוא חזר על אותה בדיחה פעמיים, בסדר בסדר.. הבנו שגיא ריצ'י לא זיין את מדונה 18 חודשים… אבל אני מוכרחה לחלוק עלייך, ג'ירפות אדירים בכל מקרה והיה כיף!!
מתבאסת מאוד שבזמן יהוא ירון אני וחבריי היינו עסוקים בלהכין אוכל באוהל, עוד לא שמעתי אותו בסולו (רק עם דולורס-וייס ועם פאניק), כולם עסוקים בלשבח אותו.. מחכה להזדמנות הבאה…
בכל אופן, אחלה פוסט חבר.:)
והרי הודעה שהתקבלה זה עתה מהאוזןבר:
"לכל מי שהיה ב"אינדינגב" ונגנב, לכל מי שהיה ב"אינדינגב" ופספס, לכל מי שלא הצליח להכנס!
הערב ב"אוזןבר", מידנייט פיקוקס וגיישה נו משחזרים את ההצלחה!
מיני איחוד של הפלסטיק פיקוקס בשידור חוזר :
גיישה נו יארחו את איתן רדושינסקי עם שירים של פלסטיק ומידנייט.
פתיחת דלתות ב- 20:30"
לא להחמיץ.
האורח הסודי המיועד אמור היה להיות ברי סחרוף, אבל העניין התבטל כבר שבועות אחדים לפני קיום הפסטיבל. ניסו למצוא מחליף בדמות שלומי שבן או מישהו אחר, ובסוף פשוט איידו את קיומו של האורח הסודי מהליין-אפ כמו לא היה מעולם…
בפעם הראשונה שראיתי את הג'ירפות, אי שם בתקופת התקליט הראשון (המונוטוני והמשעמם לדעתי), הופתעתי מעצם זה שהם באמת יודעים לנגן. חשבתי שחבל שכהנא מפריע להם. האיש חוזר על כל משפט כמו היה הטלטביז החמישי. הדיסק השני מוצלח, עד הרגע שבו אתה מגיע להופעה והנאומים המייגעים הבלתי נגמרים גורמים לך לשנוא את הקול הקורא של כהנא בשירים, והשירים נשמעים כמו "טוב, נו, חייבים לנגן איזה שיר-שניים כדי לקבל את הכסף". זו בפירוש היתה ההופעה הגרועה בפסטיבל, באופן צפוי.
יהוא ירון נפלא, אם כי קצת פחות ממה שהוא יכול להיות. צריך לתפוס אותו בהופעה במסגרת יותר אינטימית, כשהוא משתולל יותר עם הידיים והבעות הפנים מול המיקרופון בצורה כובשת.
גם אני בסופו של דבר נהניתי יותר מחוצמזה. אולי כי שם לא עמדתי 5 שעות בשמש בדרך לכרטיס שהשגתי בדרך-לא-דרך (מה שהרס לי את כל היום הראשון עם מיגרנת מכת שמש איומה). נקווה שיפיקו לקחים להבא וימכרו את כל הכרטיסים מראש במקום לטרטר ללא צורך קהל מאוכזב. עם זאת, היום השני היה מוצלח. שלל תמונות לראייה אצלי בבלוג, למעוניינים.
לגבי כהנא – זה באמת קצת עניין של היט אנד מיס. ערב אחד הוא ישוע בכבודו, ערב אחר כך מקסימום שבתאי צבי, שלא לומר צבי שיסל. מצד שני, קשה לי לדמיין ערב כלשהו בעידן המודרני שבו הוא יגיד בלי ציניות "הקפיטליזם מת", אז אז יכול להיות שבאמת לא התרכזת. חוץ מזה – לא כדאי להגיד עליו מילה רעה כמוזיקאי לפני שמקשיבים היטב ל"שכחתי איך לאכול", האלבום העברי הגדול של העשור, ובפער די משמעותי למען האמת.
מגניב!!!
אתה לא מרגיש קצת פופוליסט כשאתה .. מתלונן .. על משטרת ישראל?
אתה לא מרגיש קצת כאילו אתה .. אני לא יודע, משגר את חיציך המטאפורים, בסוג של מטאפורה של צב שמן, מחוסר שריון, קטוע רגליים ומת?
ו, כן, גם אני הרגשתי שהפיקוקס היוו את האנטיתזה המושלמת לג'ירפות.
לפני הג'ירפות הקדמתי ותפסתי מקום טוב בקדמה הבמה. ילדים שצרחו לכל שטות שכהנא פלט, בכל שיר התרחקתי קצת יותר עד שברחתי סופית. גם אני מרגיש שסימנוותי הופעה של הג'ירפות ושהרווחתי את זכותי ללעוג להן.
ומצד שני, מוצא את עצמי כן מעריץ כל תנועה של איתן, צוחק מהפולחן לתרנגול, צורח מהתלהבות כשחזי עולה עם האקט שלו, מתמוגג מבדיחות הדעת בה השחית את Die!. שגעון מוחלט.
אני הכרתי לראשונה את פאניק בשבת בצהריים והספקתי לחטוף את האלבום הלפני אחרון מהערימה שלהם.
ו, כן, היה ענק,
[כולל חברים שגררתי בכח, ולא נשארו להם כרטיסים, והתמרמרו עד עצב בשש, שבע השעות הראשונות,
שהגיעו עצמאית למסקנה שהם שמחים שהיו שם.]
אין ספק ש,
היה ענק.
חברי היקר,
הרשה לי להסתייג מתלונותייך על המשטרה.
אמנם הם יכלו להתנהג ביותר רגישות, וגמישות (טוב נו, הרבה יותר).
ומאוד הציק לי שהפאזה האלקטרונית של הפסטיבל לה ציפיתי (oxygen, ו-turntable allstars) נמוגה מהפסטיבל (אם כי יש לומר שבמצב העייפות שלי ב2:30 ספק אם הייתי נהנה).
אך נדמה לי שכולנו שוכחים דבר אחד.
את משימתם העיקרית השוטרים השיגו.
כולנו חזרנו בריאים ושלמים הביתה.
האם עלי להזכיר לך מה קרה בפסטיבל אחר לפני 13 שנה, כשהמשטרה לא עשתה את עבודתה כראוי?
ועל פי הביקורת של יעל האסון הגדול היה רק ה"גראנד פינאלה" של תאונות באותו פסטיבל.
בעצם, למה ללכת כל כך רחוק. רק לפני שלוש שנים הייתי ביום-סטודנט של אוניברסיטת חיפה בו קרסה הגדר על אנשים עקב העומס העצום.
אז לכן, אני מאמין שכאשר השוטרים ראו את הלחץ הגובר באיזור הקופות הם החליטו לעצור את האנשים שתי קילומטר קודם, בתור מסודר.
יתכן, או למעשה בטוח, שהם היו יכולים לעשות זאת טוב יותר, ולאפשר לאנשים להינות יותר (במיוחד אלה שהתמידו ונשארו אל תוך הלילה).
אך אם היה קורה מקרה פוך, בו עקב כמות האנשים מישהו היה נפצע, כולנו היינוחוזרים עם רשמים הרבה פחות טובים.
ולגבי הפסטיבל…
גם אני נהנתי נורא.
את ג'ירפות אני אוהב מאוד, אך זו הייתה ההופעה הגרועה ביותר שלהם שראיתי. ובסופו של דבר אחרי ההופעה השלישית השטיקים של כהנא קצת נמאסים. אם כי כפי שאמרו אני דווקא מאמין לו. ובשביל לקלוט אותו צריך פשוט לעבור שיכבה עבה של ציניות.
אני לאט לאט מגלה שאני מפתח הערצה כמעט עיוורת ליהוא ירון וכל מה שהוא נוגע בו (טוב נו, חוץ מפאניק).
ואני רוצה להעניק פרס ישראל לברנש החביב שהפעיל את סדנאת העפיפונים.
היה זה אוהד פישוף שאמר על קוטנר; או להיפך, שהוא "לכוד בתוך הרטוריקה של עצמו" .
אין ספק שגלעד כהנא הוא סופר מוכשר, דמות משמעותית ביותר בנהרות הסחי של המוזיקה הישראלית הפופולרית, אך הוא הלך לאיבוד בתוך בועת סבון לא גדולה במיוחד, אותה הוא הפריח בעצמו לפני שנים רבות מספור. אני מאמין שעוד נשמע ממנו דברים טובים, אבל נכון לעכשיו – הוא לא מעניין.
עידכונון קטון.
מארגני הפסטיבל פירסמו על עמוד שלם ב"ישראל היום":
א) תודה לכל מי שבא
ב) סליחה מכל מי שנתקע בלי כרטיס ושאם זה היה תלוי בהם אף אחד לא היה נשאר בחוץ.
אני מחכה להודעה דומה מהמשטרה.
P:
לא יודעת מה אתכם, אני כבר שבוע באישפוז אחרי הרעלת אינדי חמורה,עם חשש רציני להידבקות במחלת הגיקס & פריקס .הרופאים חושדים שחטפתי אותה בשירותים.אה בעצם לא הלכתי לשירותים כי היה תור של 24 שעות שעמדו בו כל מני קורבנות של פיתה עם לבנה פלס חול .פייר- השתעממתי.
טוב עשה ברי סחרוף שלא מימש את סודיות אירוחו. ככה הוא לא קושר את עצמו עם אווירת האחווה הרעות והשיתוף הסחבקייה והפירגון השוכנים בין יוצרי האינדי.
את הטעות הזו עשה כבר שלומי שבן.
אינדי נגד – סופסוף מישהי שהאבק האינוספי לא טישטש לה את החושים. הפסטיבל, עם כל האהדה לקיומו (ובאמת תודה למארגנים), לא היה מוצלח. זה היה יכול להיות הטיול השנתי הכי שווה בעולם (שבו סופסוף החנונים שולטים), אבל כפסטיבל הוא לא עומד בסטנדרטים, וזה שלרגע היה נדמה שהוא כן זה רק בגלל חוצמזה 2 שהיה עוד פחות מאורגן.
אפשר להאשים את המשטרה בהרבה דברים (וזה גם כיף) אבל לדאוג למספר שירותים מתאים ביחס למספר בעלי הכרטיסים לא דורש אפילו אינטיליגנציה של שוטר. ובטוח היה אפשר למצוא מתחם יותר נחמד לעין בכל הנגב הנטוש מאשר הפינה הנטושה שבו הוא נערך.
ויש עוד כל מיני דברים שהייתי אומרת, אבל נראה לי שאינדי נגד ואני קצת הורסות לכם את מצעד האהבה הזה.
סוזי – דווקא מעניין לשמוע ביקורת, כשהיא מנומקת. אז יותר ממוזמנת להמשיך.
עומר ו-melquiadess – המשטרה היא אכן מטרה נוחה לביקורת, בדיוק כפי ש"אטליז" הם מטרה נוחה לשבחים. אני בסך הכל כותב את הרשמים שלי, אם הם מתיישבים עם מה שנחשב פופוליסטי או לא – זה לא מעניין אותי כל כך. ונכון שהמשטרה "מנעה" אסון, בערך כפי שאני "מונע" מכלכלת העולם להתרסק כליל כשאני קונה לחם. כלומר, זה בטוח עוזר במשהו, אבל העולם יסתדר גם בלעדי. את כל העזרה שהם הגישו היה אפשר לעשות עם קצת יותר מחשבה ובדרכי נועם. זה המקום להזכיר שהמתחם של מצפה גבולות הוא ענקי (אגב, זה אחד הדברים שגרעו מעט מהפסטיבל לטעמי), ושניתן היה להכניס אליו לדעתי עוד 1000 איש מבלי שתורגש צפיפות.
זה לא משנה אם במתחם יש מקום ל-2,500 איש או ל-6,000. לאחר אסון ערד גובשו נוהלים יותר מחמירים לאירועים (זה לקח רק עשור פלוס, כמו כל דבר במדינה הזו), וכאשר מתאמים עם המשטרה על גודל קהל מקסימלי נגזרים מכך פרמטרים שונים, כמו למשל כמות האבטחה, מספר השוטרים בשטח, תנאים סניטריים, כמות יציאות חירום וכו'. ואת אלו קשה מאוד עד בלתי אפשרי (ויקר) לשנות בדקה התשעים. לכן, מבחינת החוק, כדי לשנות את הגדרת גודל הקהל צריך יותר מלהעיף מבט ולומר "כן, יש מקום, יאללה, תביאו עוד אלף איש". ככה זה. חוק זה חוק. לו הם היו מתגמשים והיה קורה אסון הלא כולנו היינו זועקים על זה ובצדק.
נכון שהמשטרה היתה מגוחכת להפליא כשספרה את האנשים בכניסה למתחם בעודה מדלגת על העובדה שמתחת לאפה רובם יצאו ונכנסו ולכן נספרו שלוש פעמים לפחות… גם הסגירה של המתחם ב-2:30 בלילה היתה מעצבנת, אבל אני לא מכירה בדיוק את הפרטים מאחורי זה כדי להצביע על האשמה. אבל בעניין בלגן הכרטיסים, זה הכי פופוליסטי וקל להאשים את המשטרה, וגם מיותר בתכלית – לו המארגנים היו מוכרים את כל הכרטיסים מראש ולא מפסיקים את המכירה שבוע לפני סתם כך, הפסטיבל היה סולד אאוט ואף אדם מיותר נטול כרטיס לא היה טורח לחצות חצי מדינה ולהתבאס לחינם. זו היתה פשלה מיותרת, חד וחלק. כולנו בעד המארגנים, הפסטיבל וסצנת האינדי, אבל כשיש ביקורת מוצדקת צריך לומר אותה ולא להחליק בשל אהדתנו לפסטיבל, כי רק כך יוכנסו שיפורים לפסטיבל הבא, במהרה בימינו אמן.
ואטליז הם לא מטרה נוחה לשבחים in my book. טרם הצלחתי להבין את המהומה סביבם.
[…] דעות באינדי: החיובית והנרגנת. נדב מאטמי אוזניים מספק דיווח מפורט, ובפוסט נוסף מביא את נתוני המכירות המלאים מדוכן […]
טל כהן שלו אכן ניגן את Spiderpig, לבקשת מישהו מהקהל.
אפשר לשמוע את ההקלטה כאן
מי שמעוניין, הוא מופיע ביום שלישי, 11.11 בצוזמן, ת"א.
[…] של העולם גלעד כהנא עולה. על העצבים, הכוונה. דעתי עליו לא השתנתה מאז הפסטיבל הקודם, אפילו שהפעם הוא אירח את עמית ארז הנהדר. מילא. את כהנא […]