לוח ההופעות של הבלוג
רוצים לשלב את לוח ההופעות של הבלוג (הידוע בשם "הגיגית", מלשון Gig) בגוגל קלנדר שלכם? אין בעיה!
למה זה כדאי?
למה לא? קודם כל, אחרי שתעשו את הצעדים שמיד יוסברו, אתם תוכלו לראות את ההופעות המומלצות מבלי להיכנס לבלוג – הלוח של הבלוג פשוט יתווסף על גבי הלוח הפרטי שלכם, ויאפשר לכם להציג ולהסתיר אותו בלחיצת כפתור. ועם התוספים החדשים שגוגל מפתחת אפשר אפילו לראות את הלוח מתוך ג'ימייל.
בנוסף, הוספת הלוח של הבלוג תאפשר לכם בין השאר גם להעתיק אירועים ללוח הפרטי שלכם. פשוט לחצו על הופעה מסויימת ובחלונית שתיפתח לחצו על copy to my calendar.
אז איך עושים את זה?
המלצות 19.12.08
–> ההופעה של השבוע <– פסטיבל פולקל'ה 5, שישי-שבת 26-27.12 מ-14:00, 50-80 ש"ח –> ההבטחה של השבוע <– אינגה דינגו & השלוליות & Wishville בסבליים, שלישי 23.12 ב-21:30, חינם!!! שישי 19.12.08 קטב מרירי בסלון ברלין ב-14:00. נויז אינטלקטואלי הולך מעולה עם בירה ב-10 ש"ח. השקרנים מגיעים ב-17:00 לצימר, וגם הPאנק-פופ שלהם הולך מעולה עם בירה […]
להמלצות בהרחבה...המוח היהודי מחלק לכם כרטיסים!
יום ה, 18.12.08, 17:53 - |
הופעות, כרטיסים חינם- |
3 תגובות
"פסטיבל מוזיקה יהודית" זו אולי הכותרת הכי פחות סקסית בעולם מבחינת קוראי הבלוג הזה. אבל מה אם מדובר בפסטיבל מוזיקה יהודית שכולל בתוכו גם את לא דובים? זה קצת משנה את התמונה.
בכ"ד בכסלו (הידוע גם כנר ראשון של חנוכה, וגם כיום ראשון 21.12.08), יתקיים הפסטיבל המדובר ב"מקום" (ברנר 5), ויופיעו בו בין השמשות, "שיבת ציון" (שאין להם מייספייס, אבל אפשר לראות אותם ביוטיוב), סרורן & עמרז, רועי אברהם, ירמיהו, "דברים בעלמא" וההפתעה הלא צפויה – לא דובים, כאמור.
הבלוג מחלק 5 כרטיסים לכל דיכפין. איך משתתפים? כרגיל, שולחים לי מייל בצירוף שמכם המלא. ההגרלה תיערך במוצ"ש בשעה 20:00. ועד אז, אתם מוזמנים בלי שום קשר להשלים בתגובות את המשפט "מוזיקה יהודית זה כמו…".
בין השורות 18.12.08
פסטיבל פולקל'ה מעבר לפינה, מדור המוזיקה של מאקו (מבית שידורי קשת) מפרגן לאינדי, עכבר העיר מבקרים מועדונים, מועדון המחוגה חוזר לפעול, חדר חזרות פותח פינת אינדי ביוטיוב, הסיפור של לייבל האינדי הראשון בארץ, להקה שמשלבת ג'אז עם לאדינו, בלוג מוזיקה חדש וקצת מסז' לאגו.
ברזי-לא
לנילי פינק וליהוא ירון שהופיעו שלשום מגיע שאני אכתוב עליהם ביקורת. מגיע לנילי שאני אכתוב עליה שהיא רוקרית מעולה, ושאם "Arcade Fire" מגיעים לארץ בטעות, הם צריכים לחפש את הגיטריסטית הכי ורודה בתל אביב. מגיע ליהוא שאני אכתוב עליו שוב את כל המחמאות שכבר הרעפתי עליו בעבר. אני באמת רוצה לפרגן לנילי, יהוא וללהקות המעולות והמיוחדות שמלוות אותם, אבל אני לא יכול לעשות את זה בלב שלם, וזו לא אשמתם – אני פשוט לא מרגיש שבאמת הייתי בהופעה שלהם. אתם מבינים, ההופעה שלהם הייתה בברזילי.
בכל פעם שהיא שרה
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 5.12.08)
היא עולה לבמה, ומהשיר הראשון ברור שאם יש פריקונספציות לגבי נורית גלרון, זה הזמן להיפרד מהן ולהשאירן מחוץ למועדון הזאפה. הפתיחה האינטימית, רק היא והגיטרה של ערן וייץ, חודרת מיד אל מתחת לעור. היא שרה "בכל פעם שאני מנגן", ואני מאמין לה. זה הישג משמעותי: לא רק שהיא לא מנגנת, היא על אחת כמה וכמה לא "מנגן". אבל אפילו הנטיות הקוויריות של הזמר העברי של פעם להתעלם מענייני מגדר לא יכולות לקולה של גלרון. היא ממשיכה עם "בכל פעם שאני שר \ משהו בי נשבר", ובכל פעם שהיא שרה, משהו בי נשבה – בקסמיה.
לחלק מהקהל זה לוקח קצת יותר זמן. ב"השיר על הארץ" היא שרה "איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות", ומפנה את המיקרופון לקהל, שלא יודע לענות לה וממחיש הלכה למעשה איך נשמעות מילים עזובות, מנגינה נשכחת. אבל גלרון לא נלחצת, משחררת צחקוק קל וממשיכה בשלה בבטחון. היא יודעת שעד סוף ההופעה הקהל יהיה שלה וישיר מה שהיא תרצה מתי שהיא תרצה.
זה כנראה נכון שנשים מבוגרות בשלות יותר. גלרון שולטת בבמה באופן מוחלט, עוברת בקלילות מרוק לג'אז לפלמנקו, הופכת כל טקסט לשלה ברגע, נעה בקלות בין זעקות ללחישות, תמיד יודעת את המרחק הנכון בין המיקרופון לפה, את ההטעמה המדוייקת לכל מילה. שנים של נסיון ניכרות בכל הברה שלה. כשהיא מדברת בין השירים הקהל באמת רוצה לשמוע מה יש לה לומר. ויש לה. קול הפעמונים של פעם כבר מעט סדוק וחרוך, אבל זה רק תורם, כמו פנים יפות שהשנים לא פגעו בהן ורק הוסיפו להן אופי. גם להקת הליווי שלה מצויינת, בייחוד הקלידנית ורד פיקר והגיטריסט ערן וייץ.
אלא שכשההופעה ממשיכה, מזדקרים מידי פעם פערים בולטים בין השירים הישנים לבין שיריה מהשנים האחרונות. השאלה עולה מעצמה: ביצועים מרגשים לקלאסיקות אינם דבר של מה בכך, אבל האם נורית גלרון עדיין רלוונטית? האם היא עדיין יודעת לזהות שיר טוב? כמו הגיבורה של השיר "ספינותיה" שיכולה ללכת "לאיסלנד, ג'מאייקה ניו זילנד… לשום מקום מסויים", נדמה לרגע שגם הלחנים החדשים של שיריה לא הולכים לשום מקום ספציפי. שאין בהם את אותו חותם ייחודי וחד פעמי של מלחינים כמו יוני רכטר או יעל גרמן. שמה לעשות, דודי לוי הוא לא שם טוב לוי. אלא שאז מגיע השיר "עייפתי" מאלבומה החדש שטרם יצא: המילים המרגשות של נתן זך והלחן הכובש של אילן וירצברג, מעידים שגלרון עדיין רחוקה מלהתעייף.
היצירה עם השותפים הותיקים זך ווירצברג מוציא ממנה את המיטב. "כולנו רוצים לתת, רק מעטים יודעים איך", היא שרה. היא ללא ספק נמנית על המעטים האלו. אם היא הייתה פורצת עכשיו, היא אולי הייתה נשארת עם השם נורית קלימבורד, אולי אפילו מוסיפה איזה "מקסימיליאן" באמצע וזוכה גם להתעניינות תקשורתית ולקהל צעיר יותר. כשהיא מסיימת לשיר מישהי מהקהל מבקשת: "אפשר עוד פעם את השיר הזה?". אני הייתי מבקש לשמוע עוד פעם את כל ההופעה הזו.
(נורית גלרון, 28.11.08, זאפה תל אביב)
מחווה לזאפה: צפוף באוזןבר
- יום ש, 13.12.08, 23:50
- |
- הופעות, המוזיקה שלי
- |
- 8 תגובות
תודה לכל מי שגדש את האוזןבר בערב המחווה לפרנק זאפה ביום שישי. זו ללא ספק הייתה ההופעה הכי כיפית שהייתה לי בחיים. זו גם הייתה כנראה ההופעה הכי טובה שהייתה לגיליאם באופן כללי, אבל זו לא חוכמה בהתחשב בכך שללהקה שלנו היו בסה"כ 5 וחצי הופעות.
תודה מיוחדת לכל מי שבא לדבר ולשתף אחרי ההופעה. וסליחה מגיעה לכל מי שטרח לבוא אך נאלץ להישאר בחוץ בשל הצפיפות. הערב באמת התעלה על כל הציפיות. וגם שאר הלהקות היו מעולות.
למי שלא היה, וגם למי שכן – הנה הסטליסט שלנו:
- Evelyn, A Modified Dog – מתוך "One Size Fits All"
- (Echidna's Arf (Of You – מתוך "Roxy & Elsewhere"
- Stom/ache – קטע מקורי
- Burying Leopold – קטע מקורי
- Peaches En Regalia – מתוך "Hot Rats"
בקרוב הוידאו?
אני לא יכול להבטיח שאנחנו נחזור להופיע בקרוב, אבל אולי יקח לנו פחות משנה לפני האיחוד הבא. עכשיו רק צריך למצוא סיבה (הצעות יתקבלו בברכה). בינתיים, הנה כמה תמונות – שימו לב לפורטרט של זאפה שצייר דב, המתופף שלנו ושל לא דובים. וכמובן, קלטו את השפמים:
(תמונות: נועה דינגוט וענבר יוגב)
כרטיס לסולסטיס
- יום ו, 12.12.08, 11:05
- |
- הופעות, כרטיסים חינם
- |
- 3 תגובות
ביום שני ב-15.12 ב-21:30 Solstice Coil מופיעים בתמונע, ואתם מקבלים כרטיסים במתנה! כן, תמיד הייתי חזק בחרוזים.
הלהקה היחידה בעולם שנקראת על שם כתובת אתר האינטרנט שלה מנגנת שילוב מעניין בין רוק אלטרנטיבי סטייל "Muse" לבין הרוק המתקדם והפרוג-מטאל של "Dream Theater" ודומיהם. זו הופעה אחרונה של הלהקה לפני שהיא נעלמת לתקופה קצרה להקלטות, שמיועדות הפעם לשוק הבינ"ל.
הבלוג ו-"Lonely Boy Records" מחלקים 2 כרטיסים במתנה. איך נכנסים להגרלה? שולחים לי מייל, זה הכל. ההגרלה תסתיים ביום ראשון 14.12.08 בשעה 20:00, אז יאללה, להזדרז.
האחים זאפה
- יום ד, 10.12.08, 10:57
- |
- המוזיקה שלי, כללי, מדיה
- |
- 5 תגובות
(פחות קשור לאינדי ויותר קשור אלי, והיי – זה הבלוג שלי, לא? מותר לי)
היום ב-22:00 אני אתארח יחד עם אחי חגי ב-106FM בתוכנית "המגדלור" של ברק חיימוביץ לספיישל של שעתיים עמוסות בפרנק זאפה. אנחנו נשמיע שירים מכל התקופות, כולל כמה קטעים פחות מוכרים של הגאון המשופם, וגם נציג את הלהקות שישתתפו בערב המחווה לזאפה: לא דובים, קרוסלה, תעני אסתר והלהקה שלי, גיליאם.
להזכירכם, ערב המחווה לזאפה יתקיים ביום שישי הזה, 12.12.08, ב-22:00 באוזןבר, בחינם!!!
והנה תמונה של חברי "גיליאם" עם קיפוד נמלים ישראלי. והמבין יבין.
