ברזי-לא
יום ד, 17.12.08, 7:18 
לנילי פינק וליהוא ירון שהופיעו שלשום מגיע שאני אכתוב עליהם ביקורת. מגיע לנילי שאני אכתוב עליה שהיא רוקרית מעולה, ושאם "Arcade Fire" מגיעים לארץ בטעות, הם צריכים לחפש את הגיטריסטית הכי ורודה בתל אביב. מגיע ליהוא שאני אכתוב עליו שוב את כל המחמאות שכבר הרעפתי עליו בעבר. אני באמת רוצה לפרגן לנילי, יהוא וללהקות המעולות והמיוחדות שמלוות אותם, אבל אני לא יכול לעשות את זה בלב שלם, וזו לא אשמתם – אני פשוט לא מרגיש שבאמת הייתי בהופעה שלהם. אתם מבינים, ההופעה שלהם הייתה בברזילי.
להיות בהופעה בברזילי זה להיות בהופעה בלי להקשיב למוזיקה. זה כמו סרט בקולנוע עם מקרן שרוף. זה כמו אוכל במסעדה ששברה את כל הצלחות. זה כמו מכונית שהמנוע שלה במוסך. ההופעה מתרחשת מול העיניים, אבל האוזניים לא קולטות כלום. הכל טובע בתוך ענן של תדרים נמוכים, רק בס, בס ועוד בס, ומבס לבס נוצרת בעסה רצינית. ולא משנה על מה מנגנים, זה נשמע כמו בס. הגיטרה – בס. התופים – בס. הקלידים – בס. תבואו לשם עם פיקולו, אני מבטיח לכם שהברזילי יצליח לחלץ ממנו את הבס החבוי בו.
זה מאוד פשוט – הברזילי הוא מועדון ריקודים, לא מועדון הופעות. ובקלאבים, מערכות הסאונד בנויות כך שהן יפיקו כמות בס שמשתווה למקהלה של בארי ווייטים בליווי תזמורת של טוּבּוֹת. כי בס גורם לנו לזוז. הוא כמו פעימות לב – הוא מזיז לנו את הדם בעורקים. אבל במוזיקה שנועדה להאזנה ולא רק לריקוד, הבס חשוב, אבל הוא לא מספיק. וכשמוציאים מוזיקה שלא הונדסה לריקודים דרך מערכת הגברה שלא נועדה להופעות, הקהל טובע בבוץ אקוסטי.
בחודשים האחרונים הברזילי המציא את עצמו מחדש ואירח הופעות של להקות מעולות, אנונימיות ומפורסמות כאחד. כך שרצון טוב וטעם טוב יש להם. אבל כרגע זה לא מספיק. אני קורא בזאת להחרים את הברזילי. אמנים – אל תופיעו שם. מאזינים – אל תלכו לשם. זה לא שווה את זה. זה גורם לכם נזק, לאוזניים שלכם ולמוזיקה שלכם. וזה עוד מבלי להזכיר את הנוהג הפסול של המקום לפרסם הופעות בשעות שקריות (בדרך כלל כשעתיים לפני הזמן האמיתי), את מחירי האלכוהול השערורייתיים אפילו בשביל מועדון תל אביבי (21 ש"ח בשביל שליש) או את ריח המאפרה-של-אלוהים שעוטף אותך כשאתה נמצא במקום יותר מ-5 דקות.
אני לא אלך יותר להופעות בברזילי מרצוני החופשי. אני כמובן גם לא אופיע שם. ומעתה, אני אתחיל גם לדלל את ההמלצות בבלוג על הופעות שמתקיימות בברזילי. הופעות מיוחדות של להקות שלא מופיעות הרבה יוזכרו כרגיל, אבל הופעות שאפשר למצוא גם במקומות טובים יותר יזכו להתעלמות, ויסלחו לי המוזיקאים שיקופחו בגלל זה. אני פשוט לא יכול להמליץ בלב שלם על הופעה במקום שלא מכבד את המוזיקה.
חשוב לי להבהיר שאין לי שום דבר אישי נגד הברזילי או בעליו, ושאני יותר מאשמח לגלות בעתיד שהמקום החליף ציוד. כבר היו דברים מעולם: פעם לא סבלתי את הסבליים שסבל מבעיה דומה, אך מאז שהציוד בו שודרג כיף לי לציין בכל הזדמנות שהוא אחד המועדונים הטובים בעיר מבחינת סאונד. אני בעד כל מועדון שנותן במה למוזיקה מקורית, אבל הבמה צריכה להיות ראויה. הברזילי, במתכונתו הנוכחית, אינו ראוי.
תגיות: ברזילי, יהוא ירון, נילי פינק, סאונד