"איפה הטמפלייט של מיינסטרים איכותי?"
(נצפה אתמול באוזן השלישית. שני האלבומים עוצבו ע"י הסטודיו של פרי קסטיאל, והדמיון בינהם נמשך גם בתוך החוברת)
המלצות 7.11.08
–> ההופעה של השבוע <– עמית ארז בפסטיבל הפסנתר במרכז סוזן דלל, חמישי 13.11 ב-22:15, 60 ש"ח ההופעה תתחיל בזמן!!! –> ההבטחה של השבוע <– יואב עצמון באוזןבר, שבת 8.11 ב-20:30, 40 ש"ח שישי 7.11.08 חבורת אטומיק השמחים והמשעשעים לא נוטים להופיע הרבה, אז לא כדאי לפספס אותם היום ב-15:00 בבלום בר, במסגרת הופעות הפרידה […]
להמלצות בהרחבה...זקנים ומשוגעים
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 31.10.08)
אומרים שנקמה היא מנה שיש להגיש קרה, אבל מנוע של טרקטור צריך להיות חם כדי לעבוד. אז באיזו טמפרטורה אתם מעדיפים את נקמת הטרקטור שלכם? בגרסה הלוהטת של שנות התשעים, או בגרסה המחוממת במיקרו של ימינו? זה מה שעבר לי בראש כשנכנסתי לזאפה מיוזיק רום, ספק פיקאפ בר ספק מועדון הופעות שגובה סכומים מצחיקים תמורת הופעות ומאזן אותם עם סכומים מופקעים תמורת אלכוהול. איזה עולם – אחרי 20 שנות פעילות, נקמת הטרקטור מופיעים במועדון תל אביבי תמורת 20 ש"ח בלבד, בזמן שזאטוטים כמו אסף אבידן כבר מכירים את קיסריה מבפנים.
ההתחלה לא מבשרת טובות: המקום מחניק מעשן שמצפצף על הפקחים ומרעש שמצפצף לי את האוזניים, עמוס לעייפה בבליינים עירניים שמעדיפים מסיקה על מוסיקה. הטרקטורים עולים לבמה העגולה של המיוזיק רום ומכניסים לראשון. נוסעים לאט, בלי לסכן אף אחד. אחרי שיר הפתיחה מישהו מבקש מהם לומר מזל טוב לשי, ואני תוהה האם הם עושים גם בר מצוות. איך הם שרים באחד השירים שלהם? "אנחנו כבר זקנים אז בואי ונשתגע".
הטרקטור מעביר לשני. ב"מסכים שטוחים" הסולן אבי בללי מבטיח לנו ש"יום אחד אולי יבוא משהו טוב על סוס לבן", אך לא מסתפק בלהגיד "יום יבוא", אלא גם מביא את היום ומעיר את הלילה. נגינת הבס הלא שגרתית שלו, הכוללת אקורדים, צלילים גבוהים ואפקטים מטורפים, מתחילה לסדוק אותי. כשמגיעים ל"דברי אלי" חלק גדול מהקהל כבר מדבר טרקטורית שוטפת. אבל הלהקה בשיאה דווקא כשהיא נכנסת לג'אמים אינסטרומנטליים הזויים, כשאופיר לייבוביץ' מוביל סולו גיטרה מוזר ומהפנט בזמן שהלהקה נכנסת לטראנס פסיכדלי-אלקטרוני. בדימוי אחרון-לפני-מיצוי מעולם הרכב, הטרקטור הזה גמע מרחקים ארוכים מאז ימי הרוקסן. "לאן נמשיך מכאן, לאן?".
"עפיפונים" שטים כרוח על פני ים, והטרקטורים מפתיעים בהדרן עם גרסת כיסוי מעולה ל-"Faust" וביצוע מצוין ל"משחק של דמעות". הקהל צועק להם שמות של שירים, מבקש לשמוע קטעים חדשים (עוד חצי שנה, מבטיח בללי), ובסוף מקבל את "אדון הסליחות" בהדרן שני. הרבה לפני שפיוטים הפכו לאופנה המעצבנת האחרונה של המיינסטרים הישראלי, הקטע הזה העיף לא מעט תקרות, וגורלה של התקרה במיוזיק רום לא נפקד. מכונת התופים האימתנית הידועה גם כאביב ברק מכניעה אותי סופית: למרות שאני לא נופל מהשירים והאלבומים שלהם, ההופעה של נקמת הטרקטור היא חוויה אקסטטית.
נקמת הטרקטור מודל 2008, מסתבר, הם ממש לא שאריות שחוממו במיקרו. הם סעודת מלכים טרייה במסעדת שף. אם הם מופיעים בזול במועדון דחוס זה לא כי אין להם ברירה, אלא כי הם אוהבים את זה. כי הם צריכים את זה. כי גם כשהם גולשים לאלקטרוניקה וטראנס, עמוק בלב, הם עדיין רוקנרול.
(נקמת הטרקטור, זאפה מיוזיק רום, 22.10.08)
בין השורות 3.11.08
והפעם מקבץ ארוך במיוחד – אני חי ב-Delay. מצטער. הנה הרבה ידיעות שהיו צריכות לעלות כבר לפני שבוע, אבל כל החוויה הפוסט-אינדינגבית הזו (שיהיה עוד קצת ממנה השבוע) דחקה אותן הצידה. אז ככה: ליינאפ לפסטיבל הפסנתר. ליינאפ לאירוע תמיכה בדב חנין. ליינאפ לפסטיבל "פולקל'ה 5". ליינאפ לחודש הפרידה מהבלום בר. מגזין חדש (לא ליינאפ?) עם אוסף משובח להורדה חופשית מבית "השרת העיוור" ורדיו הר הצופים. בוטלג של "קוביאשי פורצלן" להורדה חופשית. האלבום הבא של רונה קינן, ועוד.
מוזיקאים למען דב
הבחירות לרשויות המקומיות פה עוד 10 ימים בדיוק (ב-11.11.08), וזה אולי הפוסט הלפני אחרון על מערכת הבחירות לעיריית תל אביב לזמן הקרוב (האחרון יהיה אחרי הבחירות, ואז אני מבטיח 5 שנים של שקט. אולי).
ראיתם כבר את הקמפיין ההתנדבותי היפה שחלק מאמני ישראל יצרו לקידום בחירתו של דב חנין לראשות העירייה? אם לא, קפצו לאתר שלו, או צפו כאן:
[ רשימת "עיר לכולנו" – האתר הלא רשמי של דב חנין – איך בוחרים? ]
(את הקטע יזמה ריקי בליך וביים יונתן גורפינקל, בין השאר הבמאי של "ארץ נהדרת". ואת המקור האמריקאי, המוצלח יותר יש להודות, כבר ראיתם?)
פייר? אני מה זה מאוכזב. מבין כל המוזיקאים התל אביביים, רק רונה קינן, דן תורן ודנה עדיני התגייסו לקמפיין?
לא משנה. עזבו את המוזיקאים הגדולים. יש לא מעט מוזיקאים עצמאיים וקטנים שקוראים את הבלוג הזה, וגם להם יש קהל, וגם הם יכולים להשפיע (ואם אתם מכירים מוזיקאים שלא קוראים פה – שלחו להם לינק לפוסט הזה). יש לא מעט מהם שעדיין תקועים באדישות שלהם, ולא מבינים עד כמה בחירה בחנין וב"עיר לכולנו" משפיעה על המוזיקה שלהם. ויש גם לא מעט מהם שדווקא כן תומכים בחנין, אבל לא משתמשים בכוח שלהם כדי להעביר את זה הלאה. לאלה ולאלה אני קורא – תתחילו בקמפיין משלכם.
יש לכם הופעה השבוע? הנה מה שאתם צריכים לעשות:
- לבשו את חולצות ה-"I DOV TA" שלכם (להשיג כאן).
- תשאלו מי תל אביבי בקהל.
- תזכירו להם את תאריך הבחירות (11.11.08).
- תשאלו אותם למי הם מצביעים.
- ספרו להם במילה או שתיים שרון חולדאי רוצה עיר למבוגרים ועשירים, ודב חנין רוצה גם צעירים ואמנים. שרון חולדאי סגר את הריף ראף, ושדב חנין עשה חוג בית בצימר. שהבחירות האלה משפיעות על החיים של כולנו באינספור תחומים כמו דיור, תחבורה, אקולוגיה ותרבות, ושאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות שאננים או ציניים או אדישים כלפי זה. ושיש רק מועמד אחד שבאמת חושב עלינו.
יש לכם כוח. להשתמש בו זו לא בושה. לא להשתמש בו זה פשע.
1 מ-5
כבר כתבתי בפירוט כמה כיף היה באינדינגב. והנה מגיעות עוד ידיעות משמחות באותו נושא. מלייבל האינדי "פית/קית" שתיפעל את דוכן הדיסקים בפסטיבל "אינדינגב" מוסרים נתונים ראשוניים ולא סופיים על מכירת הדיסקים, והם דיי מפתיעים:
ימין ושמאל, רק רוק אנד רול
מרחבים. אדמה. שמיים. 3 עצים. מאות אוהלים. הרבה יותר מידי שוטרים. 2 במות. לפחות 2500 צעירים. יותר מ-40 הופעות. ימין ושמאל רק רוק אנד רול. ככה נראה פסטיבל "אינדינגב", אי קטן של אחווה, חזון, נשמה ויצירה בלב של מדינה לוחמנית, קצרת רואי, מושחתת ועייפה.
כבר עברה חצי שנה?!
יום ב, 27.10.08, 21:26 - |
כללי, כרטיסים חינם- |
92 תגובות
לפני חצי שנה בדיוק שלחתי לדורון ואליאב, חבריי ללהקת "הדוגמניות", אימייל שנפתח במילים: "עלה לי רעיון להתחיל לכתוב בלוג על סצינת המוסיקה המקומית".
כן, אז עוד אייתתי "מוזיקה" עם ס'.
שישה חודשים עברו מאז. מצד אחד זה עוד מוקדם מידי לסיכומים, 
אבל מצד שני הרבה דברים קרו בזמן הזה, ואני מרגיש צורך לעצור ולהתבונן על זה רגע מהצד. ואולי אני הוא זה שחוגג, אבל מי שמקבל מתנות יום הולדת זה אתם, באדיבות האוזןבר, מועדון ההופעות של האוזן השלישית!
