בין השורות 3.11.08
יום ב, 3.11.08, 8:33 
והפעם מקבץ ארוך במיוחד – אני חי ב-Delay. מצטער. הנה הרבה ידיעות שהיו צריכות לעלות כבר לפני שבוע, אבל כל החוויה הפוסט-אינדינגבית הזו (שיהיה עוד קצת ממנה השבוע) דחקה אותן הצידה. אז ככה: ליינאפ לפסטיבל הפסנתר. ליינאפ לאירוע תמיכה בדב חנין. ליינאפ לפסטיבל "פולקל'ה 5". ליינאפ לחודש הפרידה מהבלום בר. מגזין חדש (לא ליינאפ?) עם אוסף משובח להורדה חופשית מבית "השרת העיוור" ורדיו הר הצופים. בוטלג של "קוביאשי פורצלן" להורדה חופשית. האלבום הבא של רונה קינן, ועוד.
פסטיבל הפסנתר בפתח, ויש לו ליינאפ משובח שכולל לצד שמות כמו שלמה גרוניך, יוני רכטר, שלומי שבן ומרינה מ. בלומין, גם את עמית ארז. איזה יופי. כבר אמרתי שאנו עדים לתהליך של זליגת השולים אל המיינסטרים? הכרטיסים כמעט אוזלים (אם עוד לא אזלו). תקנו מהר.
——————
כאילו האלים שמעו את תחינתי, יומיים לפני הבחירות המוניציפאליות, ב-9.11.08, תיערך במועדון הבלוק מסיבת תמיכה במועמד לראשות עיריית תל אביב דב חנין. הליינאפ כולל כמעט כל די ג'יי בעיר (מישל לה היסטריק, אביחי פרטוק, סקול מאסטר, אונילי, אינפיוז ועוד שמות שלא ממש קשורים לבלוג הזה), והופעות החל מהשעה 19:00 של ממלושן, טרי פויזן', שי נובלמן, נערות ריינס, זבולון דאב סיסטם, דפנה (והעוגיות) קינן, ורוסקו. הכניסה, איך לא, חינם.
——————
בפורום של Ynet התפרסמו פרטים על הליינאפ של פסטיבל "פולקל'ה 5". תסמנו ביומן – 26-27.12, יומיים של 37 הופעות, בינהן פוליאנה פראנק, יהלי סובול, זהר וגנר והמסריחים, נדב אזולאי, יהוא ירון, אפרת בן צור וקרני פוסטל, רם אוריון, [פאניק אנסמבל], מכולת, ועוד. גם הדוגמניות בפנים, אגב. המכירה המוקדמת התחילה.
——————
זוכרים שהבלום בר סוגר את שעריו עוד חודש? התפרסם הליינאפ של הלהקות שיבואו לחלוק למקום כבוד אחרון, בינהן הקרקס של דולי, השלוליות, זבוב עם גרוב, לא דובים, M.E.S.S. ועוד. בליל הסגירה, ה-6.12, יהיה איחוד של להקת "הכובעים", שהופעה שלה פתחה את המקום לפני 5 שנים. חוץ מזה יתקיימו במקום הופעות צהריים בימי שישי, ברמנים לשעבר יבואו לתקלט (כולל רן ניר, הבסיסט של אסף אבידן), ויימכר אלכוהול במחירי התאבדות (בירות 10-15 ש"ח, צ'ייסרים 5-7 ש"ח וכו'). תבואו להגיד שלום.
——————
אתר ביקורות המוזיקה "השרת העיוור" הוציא מגזין חדש אונליין. בין השאר הוא מציע אוסף של רדיו הר הצופים להורדה חופשית, שכולל בין השאר את מורה חיילת, קטמין, לבנון, התזמורת הטרופית של איליאן פנסנסוי ועוד. בין הכתבות במגזין תוכלו למצוא ראיון עם חברי [D3Radicalz] שהתקיים במהלך ההופעה המשותפת שלהם איתנו בקוזה נוסטרה. משעשע שהמראיין טורח להעיר על השפם של "המתופף של הדוגמניות", בשעה שזו הייתה ההופעה הראשונה שלנו בלעדיו (נו, טוב, הוא היה בקהל). אגב, "השרת העיוור" יקיימו ב-13.11 ערב חגיגי בתמונע, עם הופעות של צ'ארלי מגירה, סגול 59, Morphlexis ועוד. בקרוב בהמלצות.
ואם כבר דברים שקורים במהלך הופעות משותפות עם "הדוגמניות" – להקת הFאנט-Cאלט קוביאשי פורצלן העלתה לרשת בוטלג להורדה חופשית מההופעה שלהם בלבונטין מחודש מרץ (בזמנו חלקנו איתם את המתופף המופרע שגיא זקס). תורידו, זה מתחיל קצת לאט, אבל בהמשך זה ממש הזוי ומצחיק.
——————
לפני כמה חודשים היה פה דיון קטן על התסרוקת הייחודית של זיידן, הגיטריסט של אכזבות' ואחד ממנהלי הפטיפון, על צורתה והמשמעויות הנסתרות החבויות בה. אז למי שתהה, הנה תמונה שממחישה היטב במה מדובר. צילמה אותה פז בונפיל, כנראה הצלמת הצעירה ביותר בסצינה, והמתעדת הלא רשמית של סצינת הPאנק. תעיפו מבט בפליקר שלה, אני שרפתי אצלה כבר כמה שעות החודש.
——————
ואם כבר מעלים זכרונות, פעם גם נתבקשתם ללכת להצביע למען השתתפות של יוצרי אינדי כמו "איזבו" או אסף אבידן בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה. כנראה שלא עשיתם את זה, כי שירי מימון תייצג אותנו שם.
בראיון שהתפרסם עם רונה קינן בבלוג "רדיו פרימיום להמונים" (הישג נאה כשלעצמו) היא מנדבת כמה מילים על האלבום הבא שלה: "זה יהיה אלבום שמגולל סיפור חיים של דמות אחת מיום היוולדה עד יום מותה, זו ערימה של 12 שירים שכולם סביב הטיפוס הזה. זה הולך להיות אלבום שונה הטקסטים הם שונים בתכלית מהטקסטים האישים שלי. הרבה בגלל שקצת נמאס לי מעצמי אחרי האלבום האחרון". אלבום קונספט ישראלי? סחתיין, הרבה זמן לא היה לנו אחד כזה.
תגיות: d3radicalz, m.e.s.s., morphlexis, MTV, אלבום קונספט, אפרת בן צור, בחירות, בלום בר, דב חנין, דפנה קינן, הדוגמניות, הכובעים, הקרקס של דולי, השלוליות, השרת העיוור, התזמורת הטרופית, זבוב עם גרוב, זבולון דאב סיסטם, זהר וגנר והמסריחים, זיידן, טרי פויזן, יהוא ירון, יהלי סובול, יוני רכטר, לא דובים, לבנון, מורה חיילת, מכולת, ממלושן, מרינה מ. בלומין, נדב אזולאי, נערות ריינס, סגול 59, עמית ארז, פאניק אנסמבל, פוליאנה פרנק, פולקל'ה, פז בונפיל, פסטיבל הפסנתר, צ'ארלי מגירה, צילום, קוביאשי פורצלן, קטמין, קרני פוסטל, רדיו הר הצופים, רונה קינן, רוסקו, רם אוריון, רן ניר, שי נובלמן, שירי מימון, שלומי שבן, שלמה גרוניך, תל אביב
...ובאותו עניין:
- בין השורות 28.9.08 - רשימת המשתתפים בפסטיבל "אינדינגב" (24-25 באוקטובר) פורסמה לראשונה ב"העונג". ואיזה יופי של רשימה: אס...
- בין השורות 4.1.09 - איפה ההדים לפסטיבל "פולקל'ה", מועדון הופעות חדש פתח את שעריו, חברי "אנובה" משחררים סיכומי שנה להורדה...
- משולש קהה זווית - (פורסם במקור בתרבות מעריב, 4.9.09) ההופעה המשותפת של [שלומי שבן], קרן אן ו[אבישי כהן חצוצרה] היא מהה...
- 1 מ-5 - כבר כתבתי בפירוט כמה כיף היה באינדינגב. והנה מגיעות עוד ידיעות משמחות באותו נושא. מלייבל האינדי "פית...
- המלצות לשבוע הקרוב 7.6.08 - השבוע יש הכל מהכל: קצת סטודנטים בתחילת הדרך, קצת אינדי, קצת חו"ל, קצת כוכבי עבר ואפילו קצת מיינסטרים...
אגב אלבום קונספט – מתי באמת הוציאו בארץ אלבום קונספט? יצא משהו (רצוי גם שיהיה טוב…) ב־10 השנים האחרונות?
דרור –
'על המשמרת' של פורטיסחרוף
ו'האחר' של ברי סחרוף לבדו
שניהם אלבומי קונספט – אמנם קונספט מאוד כללי ופתוח – אבל עדיין קונספט.
שניהם מדברים על תחלואות מדינת ישראל על כל גווניהן.
"על המשמרת" מחולק פחות או יותר לשני חלקים שמופרדים בקטע אינסטרומנטלי ("ישעיהו לייבוביץ'"), כשהחלק הראשון וה"קצבי" יותר מדבר על הרעות החולות "בשטח" – מלחמה, שנאה, עוני, מתח בלתי פוסק, תקשורת צמאת דם וכו'. החלק השני והשקט יותר מתאר את ההשפעה והפן האישיים יותר של החיים בארץ הזאת.
ב"האחר" זה קצת יותר בולט, כי יש שם גם מן תהליך של הבנה והתפתחות של יאוש. הדיסק מתחיל ב"יום וליל אתה בסרט אחר", ומסתיים בשיר על מוות של חייל. במידה מסויימת ככל שמתקדמים עם השירים שהולכים והופכים קודרים ומינוריים, המצב הולך ומתדרדר.
זה מה שעלה לי בראש.
במבט לעתיד, החברים של נטשה וכנסיית השכל (שתי להקות שאני לא משתגע עליהן), הצהירו שהאלבומים הבאים שלהן הולכים להיות אלבומי קונספט.
אולה רקורדס עושים ערבים פתוחים בפרילנד שמטרתם להעשיר את המשתתפים בידע. מעין כיתות אמן על הצד המעשי והמסחרי של תעשיית המוזיקה.
הערב
2/11 (ב) 20:00 CLAUDIA FRENZEL (כניסה חופשית)
MUSIC JOURNALIST/PRODUCER/GERMAN
MUSIC INDUSTRY EXPERT
בחסות http://www.olehrecords.com
יובל – תודה, אף פעם לא שמעתי את האלבומים האלה של סחרוף. את "סימנים של חולשה", "חם על הירח" ו"נגיעות" אני מאוד אוהב (אם כי הם לא אלבומי קונספט, ותקנו אותי אם אני טועה ולא שמתי לב לזה).
את הנטאשות אני מאוד אוהב. שמעתי שהם מתכננים אלבום חדש, אבל חידשת לי שהם הצהירו שמדובר באלבום קונספט (איפה זה נכתב?).
ועוד המלצות על אלבומי קונספט מהשנים האחרונות, וגם קצת יותר אחורה, מארץ הקודש יתקבלו בברכה 🙂
דרור – הידיעה על האלבום של הנטאשות נמצאת בכתבה על אלבומים מעניינים שצפויים לצאת השנה במוסיקה הישראלית (הרוב מיינסטרים, אבל לא הכל) באתר מאקו (האתר החדש של קשת), הנה לינק:
[לינק למאקו]
בקשר לברי, "האחר" זה האלבום האהוב עלי מתוך הדיסקוגרפיה שלו, ו"על המשמרת" עם פורטיס הוא יציאת מופת בפני עצמה, לדעתי.
בעיקרון גם האלבום האחרון של שלומי שבן, 'עיר', הוא סוג של אלבום קונספט, כמו ששלומי עצמו (נדמה לי) תיאר אותו (אל תתפסו אותי במילה): "תיאור של מה שנקלט על ידי מאות מצלמות נסתרות שהוצבו ברחבי תל אביב, ברחובות, בפאבים ובתוך דירות). הוא בעצם מדבר על החוויה של לגור בעיר (תל אביב, אלא מה). האמת שעכשיו כשאני חושב על זה, זה די רופף… אבל מילא, כבר כתבתי את כל הפסקה הזאת, אז נשאיר אותה P=.
יובל – כתבה מעניינת, יש שם כמה אלבומים שבאמת שווה לחכות להם (פורטיס, ג'ירפות). אבל הפריע לי שלא כתבו כלום על החדש (ובעברית, כמו שלזרבוי כבר כתב פה לא מזמן) של רוקפור. עם כל הכבוד למאור כהן (אחד המוכשרים כאן, אין ספק), אבל את מי מעניין אלבום אוסף?
הציטוט של שלומי שבן מתייחס ספציפית לnew age woman, אם אני לא טועה.
חוץ מזה, אם אני חושב על המושג "אלבום קונספט" עולים לי בראש דברים קוהרנטיים יותר מ"האחר", לדוגמה "רדיו בלה בלה". אבל לא משהו מהשנים האחרונות.
נראה לי שהרבה אלבומים מבוססים על קו מנחה, נושא כללי או משהו דומה, אבל המונח הנ"ל בד"כ מתייחס לאלבום שהוא סיפור אחד.
אני חושבת שיש הבדל בין אלבום שסובב סביב נושא כללי (העיר תל אביב, במקרה של שבן, או החיים בישראל של שנות האלפיים במקרה של פורטיסחרוף) לבין אלבום קונספט, שסובב בדרך כלל דרך נושא מוגדר ומצומצם יותר עם עלילה כלשהי (כמו רדיו בלה בלה, למשל).
דרור – אתה צודק לגמרי לגבי האלבום של רוקפור, אני מחכה לו בקוצר רוח. אבל לדעתי שני האלבומים הכי מעניינים שיצאו השנה כן נמצאים בכתבה, אביב גדג' וגבריאל בלחסן.
יעל – אני מניח שאלבום קונספט הוא מושג גמיש. אני לא מכיר ממש את "רדיו בלה בלה", מה הסיפור שם?
בכל אופן ב"האחר" של סחרוף יש בכל זאת איזשהו תהליך לאורך האלבום, ולא רק נושא אחיד.
האלבום הישראלי היחיד שאני מכיר שיש בו סיפור עלילתי שייך דווקא לג'אנר המטאל – 'מבול' של אורפנד לנד.
כמה חבל שפסטיבל פולקלה לא נאמן לשמו, ולא מקפיד על ליינאפ על טהרת אמני פולק. כוחו של הפסטיבל הוא בייחודיות שלו, ובכך שהקהל שבא לראות אמנים מפורסמים יותר, נחשף לאמנים שאולי לא הכיר קודם המנגנים בסגנון דומה. יכול להיות שהרבה מההרכבים שיופיעו בו השנה הם מצוינים, אבל אין בינהם ובין פולק דבר.
דווקא מה שמגניב בפולקלה זה שבאים ועושים אקוסטי, לאו דווקא פולק. נכון שזה לא ממחיש את השם במדויק, אבל העיקר התוצאה, לא?
תודה רבה[:
שאלה קטנה למנוסים שבינינו:
מפרסמים שהופעה באוזן בר מתחילה בעשר וחצי.
מתי היא (כנראה) תתחיל באמת?
לא ממש.
לטעמי פולקלה איבד כיוון לחלוטין.
יובל – רדיו בלה בלה מספר על 4 צדדים באישיות של אדם. האלבום (הכפול) מחולק לארבע סיגנונות, לפי האופי.
קצת יותר בפירוט יש בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/רדיו_בלה_בלה
שמע את הסולו פתיחה של "פרדי על הבוקר" (http://www.youtube.com/watch?v=J0t-F7JXk9Y), סטייל פינק פלויד. מעולה!
ובחזרה לרוקפור – לא לשכוח שכמה שנים אחרי "רדיו בלה בלה", הם הוציאו את "האיש שראה הכל", שגם הוא אלבום קונספט.
דרור – אף פעם לא הצלחתי להבין מהו הקונספט מאחורי "האיש שראה הכל".
אנא הער את עניני!
ואני אשיג עותק של "רדיו בלה בלה" לבדוק מה העניין.
נראה לי שאתם משתמשים בביטוי "אלבום קונספט" בחופשיות מוגזמת.
לא כל אלבום עם סאונד מגובש ואווירה אחידה הוא אלבום קונספט, ולא ידוע לי ש"האיש" או הפורטיסחרופים שצוינו פה הם אלבומי קונספט במובן הקלאסי של הביטוי (קרי: עם דמויות ועלילה ורעיונות ספציפיים שמתפתחים בין שיר לשיר).
אגב, דווקא האלבום הלפני אחרון של עמיר בניון הוא סוג של אלבום קונספט.
ודרור – הסולו ב"פרדי" הוא לא סטייל פינק פלויד, הוא גניבה מפינק פלויד. יחי ההבדל.
לזרבוי – אני מניח שזה ויכוח קטן על המושג "קונספט". בכל אופן, צריך להיות שם שמבדיל אלבומים כמו "האחר" או "על המשמרת" מאלבומים "סטנדרטיים" בהם כל שיר מדבר על נושא שונה, ולעתים גם בכיוון מוסיקלי אחר. אני חושב שבאלבומים הנ"ל יש יותר מ"סאונד מגובש ואווירה אחידה", יש בהם ניתוח שלם ועמוק של נושא מסויים, על כל פניו. נכון, אין כאן דמויות ועלילה, אך "קונספט" (- רעיון), קיים בהחלט. אני נוטה לייחס למושג "קונספט" את המשמעות המילולית שלו.
'מוסיקת רחוב' של 'פרווה חמה!' הוא אלבום קונספט נהדר. היסכים איתי לזר?
מאוד מומלץ לחובבי ה…. דברים המוזרים האלה שלא דומים להרבה אחרים אבל ממש כיף ומקפיץ לשמוע אותם. חפשו באינטרנט, זה לא יצא אף פעם באופן רשמי.
אגב, אינפיוז אינו דיג'יי, אלא צוות דיג'יים איכותיים ומפיקים טובים שחולשים על ליין מסיבות דראמ אנד בייס משובחות (ולא יקרות יחסית) וגם מביאים הנה את הדיג'יים הכי נחשבים בתחום. כשהם על הפטיפון אני רוקד ואתה יודע כמה זה נדיר.
אני לא חושב ש"מוזיקת רחוב" הוא אלבום קונספט של ממש. יש לו התחלה וסוף, והרבה מוטיבים מוזיקליים חוזרים, אבל אתה לא ממש יכול להבין מה קורה שם כפי שאתה יכול להבין ב"The Snow Goose", "Tommy" או "רדיו בלה בלה".
ואם לחזור שוב לעניין הבחירות, איך אנחנו יודעים שדב חנין (אם זה באמת שמו) הוא בעד מוזיקאים? האם הוא חובב מוזיקה?, האם יש לו ג'ינגל בחירות שמשלב טראנס עם שירה מסתלסלת כמו "הנבחרת בראשות אשר שמואלי"?, האם יש בג'ינגל את החריזה הגאונית של "עופר אלקיים רק יכול \ עופר אלקיים הגדול" או את ריף הגיטרה החשמלית המזרחי של "שימו ש"ס במועצה (טי ני ני ני ניי ניי ניי)"?
האם בוריס חנין (שזה אגב, שם של קומוניסט!) באמת מקדם את המוזיקה כמו שעושים זאת במעשים, ולא רק במילים כל המתמודדים בנהריה?
לעניות דעתי (היי, רגע, נזכרתי שצריך לבדוק אם נכנסה המשכורת) (לא נכנסה 🙁 ) 'מוסיקת רחוב' הוא מאוד אלבום קונספט קודם כל כי הוא מרגיש ככה. זה נשמע בברור במוסיקה לאורך כל האלבום, בקטע הפותח ובקטע המסיים שהם וריאציה שונה על אותו הדבר, וכמובן בשמות השירים, שאם אני זוכר נכון הם משהו בסגנון של:
1. אל תיגע בסחורה 1
2. מוסיקת רחוב 1
3. מוסיקת רחוב 2
4. מוסיקת רחוב 4
5. מוסיקת רחוב 6 א'
6. מוסיקת רחוב 6 ב'
7. מוסיקת רחוב 6 ג'
8. מוסיקת רחוב 3
9. מוסיקת רחוב 7
10. מוסיקת רחוב 5
11. מוסיקת רחוב 8
12. אל תגע בסחורה 2
אלבום קונספט לא חייב לספר סיפור ברור (או לא ברור במקרה של Apostrophe(')). גם לי 'האחר' מרגיש כזה.