יש כבר 12 תגובות, יא אללה:

• 1
  יובל says:

  9.11.08 בשעה 10:59

  כנ"ל "עומד על נייר" של אביתר בנאי ו"הסליחה ואני" של אפרת גוש – אפילו שיש כמה שנים בינהם. במיוחד ההדפסה על הדיסק עצמו, זהה לחלוטין.
• 2
  דורה says:

  9.11.08 בשעה 11:45

  אני חושבת שאלאניס השתמשה באותו טמפלייט לגרסה האקוסטית המצערת של Jagged Little Pill.
• 3
  עידו שחם says:

  9.11.08 בשעה 11:48

  על זה נאמר "פחחח". אלא אם כן כמובן מדובר בקונספט אמנותי מטורף להוציא לסריה של אמנים משעממים עטיפות זהות ומשעממות.
• 4
  יובל says:

  9.11.08 בשעה 13:07

  אני חייב להגיד שלמרות שמאוד קשה לי עם סגנון השירה של עמיר בניון, הוא כותב מבריק, גם מבחינת ליריקה וגם מבחינת לחנים, ויש לו כמה יציאות מוצלחות מאוד.

  עידו שחם – לא הייתי קורא לו משעמם כל כך בקלות.
• 5
  לזרבוי says:

  9.11.08 בשעה 15:40

  אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה:
  http://cafe.themarker.com/view.php?t=665530
• 6
  דרור says:

  9.11.08 בשעה 15:51

  דורה: לא ממש.
  http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/e/e9/JLPAcoustic.JPG

  יובל: מסכים איתך, באמת אחד הכותבים המוכשרים שיש לנו היום (בצבא הכי חזק?)
  אבל בקשר לעטיפות של אביתר בנאי ואפרת גוש – לא ראיתי את העיצוב על הדיסקים עצמם, אבל לפי העטיפות זה יותר מידי כללי כדי להגיד "וואו זאת העתקה" או משהו כזה. יש אלפי אמנים ששמו תמונת-פנים שלהם ככה. מילא אביתר ואפרת היו דומים 🙂
• 7
  יובל says:

  9.11.08 בשעה 16:18

  דרור – לא הבנתי את "(בצבא הכי חזק?)"… למה התכוונת?

  לגבי הדיסקים של אפרת ואביתר, כשהדיסק ביד זה מתגלה יותר בבהירות, שניהם מגיעים בדיגיפק מאותו סוג של קרטון בצבע לבן, העיצוב והחלוקה בפנים מאוד מאוד דומים, וכמו שאמרתי, הדיסק פשוט נראה אחד לאחד אותו הדבר.
• 8
  ינון says:

  9.11.08 בשעה 19:17

  וואו. פדיחות. מזל שאף אחד לא נכנס יותר לחנויות דיסקים בשביל לשים לב P:
• 9
  נטעלי says:

  10.11.08 בשעה 10:47

  טוב נו זה לא כזה מפתיע.
  הרבה יותר מעציב אותי לשמוע שירים של להקות שאתה פשוט שומע ריפים ברורים של להקות שמשפיעות עליהם" והם פשוט גנבו להם את הלחן.
• 10
  אפילו עז says:

  13.11.08 בשעה 2:30

  […] הופרדו בלידתם ואוחדו על מדף חנות התקליטים הקרובה למקום מגוריכם? […]
• 11
  שמוליק כץ says:

  10.2.09 בשעה 13:31

  הגיע אלי הדיסק של יוחנן קרסל "אושר" שיצא לא מזמן ומשהו בעטיפה שלו, בדמותו של יוחנן הזכיר לי את דמותה של עלמה זוהר באלבומה. בירור קצר הראה שבאמת גם לעיצוב זה אחראים קסטיאל.
  http://www.musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=20871
  אבל כמה דקות לאחר מכן שנתקלתי בעטיפת סינגל של אלברט סופר "כבר זמן" זה כבר נהיה מוגזם.
  וכן, שוב פעם אלו קסטיאל.
  http://viewmorepics.myspace.com/index.cfm?fuseaction=viewImage&friendID=95194919&albumID=543254&imageID=18529644

  אולי לא אותו עיצוב במדויק כמו בעלמה זוהר ועמיר בניון, אבל בהחלט צריך לרענן את מחלקת העיצוב שם.
• 12
  אסף says:

  9.3.10 בשעה 11:38

  סליחה מראש אבל זה נשמע מה זה אויויו
  באמת מהומה רבה על לא דבר
  מה רע באיזשהו קו אחד לכמה אלבומים
  בעיני יש בזה דווקא משהו חיובי

  זה גם לא משהו שמנסים להסתיר
  אם תכנסו לדף שלהם במייספייס תוכלו למצוא עוד כמה וכמה עטיפות שיספקו עבורכם חומר לטרוניות 🙂

  http://www.myspace.com/perylijam