זה מה שכתבתי בקטגוריה ‘מחשבות’:
רשימות לא מרשימות
רשימות זה דבר מסוכן. כך למדתי על בשרי בימים האחרונים.
יש המשך...תגיות: ynet, אינדי, יעל מאירי, משהו אישי, פורום, שוליים, שי להב, תרבות מעריב
סצינת השוליים אינה שולית
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 23.1.09, כמבוא לפרויקט צילומים של יעל מאירי על מוזיקת השוליים) קרן פלס אומנם לא צריכה לחשוש למעמדה, אבל לא יזיק לה לקחת את הפז'ו 92 המקרטעת שלה ולרדת לשוליים כדי לבדוק מה חדש. שוליים תרבותיים אומנם היו מאז ומעולם, אבל כל מי שאוזניים בראשו יכול להבחין שמשהו בכל זאת השתנה בשנים […]
יש המשך...תגיות: 106FM, 88FM, earsay, אטליז, אינדי, אינדינגב, אכזבות', אנגלית, אנובה, אסף אבידן, הסצינה, חוצמזה, מיינסטרים, עברית, עמית ארז, קול הקמפוס, קין והבל 90210, שוליים, שפה, תרבות מעריב
שתי הופעות ולוויה אחת
ב-48 השעות האחרונות הייתי בשתי הופעות ולוויה אחת. בקרוב הסרט, אני כבר במגעים עם יו גרנט (הרבה לוויות לאחרונה, לעזאזל). וההלוויה הפעם הייתה של אדם אהוב במיוחד, אחד מהאנשים הבודדים שאני יכול לומר עליהם שהם עיצבו את מי שאני כיום, וזה לא קל. ודווקא מוזיקה מקלה על הכאב, אבל באופן טבעי קצת קשה לי לתחזק […]
יש המשך...תגיות: אודי רז, אלון צלניק, דניאל רוט, הבילויים, הפשרות, חיה מילר, משהו אישי, עופר סקר, קוסטה קפלן
הלינק שאינו נגמר
יום ג, 6.1.09, 11:35 - |
המוזיקה שלי, מחשבות- |
22 תגובות
אם אתם קוראים אותי,יש סבירות גבוהה שאתם קוראים עוד כמה בלוגים בשכונה. ואם כך, בטח כבר נחשפתם למשחק "הלינק שאינו נגמר" שיצא מסיני גז מהשאלון, עבר דרך עידו קינן מחדר 404, "אטימולוגיה עממית", מעיין דר, המזבלה, יוני ציגלר ויאיר יונה ולבסוף הגיע אל הבלוגיה של שמוליק כץ שהעביר ברוב טובו את קצה החוט (סליחה, את […]
יש המשך...תגיות: gentle giant, אורי אילון, בלוג, גיליאם, החבר'ה, יובל סמו, משהו אישי, משהו טיפשי
מיקרופון הזהב 2008 – הופעת השנה
"אז מה, לא בחרת עדיין את אלבומי השנה?", הטיח בי המייל של גיאחה מ"העונג" שאלה נוקבת. כשעניתי לו שלמרבה הבושה אני כמעט ולא שומע אלבומים חדשים, ובטח לא של מוזיקה מחו"ל, הוא היה קצת מופתע. ובצדק. אני לא יודע מתי זה קרה, אבל איכשהו הפכתי מצרכן דיסקים קומפולסיבי לאדם שמעדיף להכיר מוזיקה חדשה בעיקר דרך […]
יש המשך...תגיות: dysfunctional heroes, GeishaNo, inga dingo, kitzu, LeChuck, Midnight Peacocks, plastic peacocks, TV Buddhas, אדם קומן, אונילי, איגור קרוטוגולוב, אינדינגב, אכזבות', אסף אבידן, ארז ג'יימס כהן, גיא שמי, דירוג, השלוליות, חגי שלזינגר, חוצמזה, יהוא ירון, לא, לא דובים, מיקרופון הזהב, מכולת, נדי בילו, עמית ארז, פולקל'ה, פיסוק רחב, צביקה פרוש, קין והבל 90210, קרוזנשטרן ופרוחוד, קרוסלה, שאול לוריא
ברזי-לא
לנילי פינק וליהוא ירון שהופיעו שלשום מגיע שאני אכתוב עליהם ביקורת. מגיע לנילי שאני אכתוב עליה שהיא רוקרית מעולה, ושאם "Arcade Fire" מגיעים לארץ בטעות, הם צריכים לחפש את הגיטריסטית הכי ורודה בתל אביב. מגיע ליהוא שאני אכתוב עליו שוב את כל המחמאות שכבר הרעפתי עליו בעבר. אני באמת רוצה לפרגן לנילי, יהוא וללהקות המעולות […]
יש המשך...על מה הביקורת?
לפני שבוע נתקלתי בחבר, מוזיקאי מוכר מקו התפר שבין האינדי למיינסטרים, שגילה בדיוק שאני כותב גם ב"תרבות מעריב". לאחר שהוא סיים לפרגן, הוא עבר לנזוף בי על הביקורת שכתבתי שם על עלמה זהר לפני כמה שבועות. הוא אמר שהשתמשתי בעלמה זהר כדי להעביר טענה עקרונית על סצינת המוזיקה, ושבכך עשיתי לה עוול. שבמקום להתייחס אליה […]
יש המשך...תגיות: אסף ציפור, ביקורת, הבלוג, כתיבה, משהו אישי, סיפור, עיתון, עלמה זהר, תרבות מעריב
אוצר בלום
היום סוגרים את הבלום בר. 5 שנים של הופעות בחינם ואלכוהול ביוקר מגיעות לקיצן. זו לא תהיה הגזמה לומר שב-5 השנים בהן פעל, הבלום בר הספיק להפוך למוסד תל אביבי. וכמו המוסד הישראלי, הוא היה שנוי במחלוקת, בלשון המעטה. כולם הכירו אותו, לכולם הייתה דיעה עליו. בקרב רבים, שמו הפך למילה נרדפת לאיכות. איכות מחורבנת, […]
יש המשך...הילד חולם
"תל אביב הרוקיסטית הסתובבה אז סביב הזנב של עצמה. רוב הלהקות שרו באנגלית וחיו בניתוק מוחלט מהמציאות הישראלית… להקות רוק (…) לא הוחתמו על חוזים בחברות תקליטים ממוסדות… לדור שלם של הוזים ויוצרים [נמאס] מהבינוניות ששלטה במוזיקה, בקולנוע ובתיאטרון הישראלי… [משם] יצאה הבשורה של 'הרוק התל אביבי הצעיר'… אפשר לעשות רוק אינטיליגנטי ,עדכני ומסחרי – […]
יש המשך...תגיות: איפה הילד, אסף שריג, חמי רודנר, מיינסטרים, ניינטיז, קאמבק, רוק, שוליים
T-Shirt Time
הרשת כבר מתמלאת בביקורות על פסטיבל "אינדינגב", כולם מתעסקים במוזיקה המצויינת ובבלאגן עם הכרטיסים (ולפחות בחור מתלהם אחד לוקח את זה קצת יותר מידי רחוק), ומארגני הפסטיבל מפרסמים מכתב הבהרה מרגש. ואני, עד שאעלה את הביקורת המלאה שלי (ספוילר בשתי מילים: היה כיף), הנה אנקדוטה פסטיבלית מתחום הביגוד דווקא: אני אוהב חולצות שאומרות משהו על […]
יש המשך...תגיות: cardiacs, אינדינגב, בגדים, חולצה, לא דובים, משהו אישי, סיפור, רם אוריון
