שתי הופעות ולוויה אחת

ב-48 השעות האחרונות הייתי בשתי הופעות ולוויה אחת. בקרוב הסרט, אני כבר במגעים עם יו גרנט (הרבה לוויות לאחרונה, לעזאזל). וההלוויה הפעם הייתה של אדם אהוב במיוחד, אחד מהאנשים הבודדים שאני יכול לומר עליהם שהם עיצבו את מי שאני כיום, וזה לא קל. ודווקא מוזיקה מקלה על הכאב, אבל באופן טבעי קצת קשה לי לתחזק את הבלוג בימים כאלה. אבל גם להסתגר בבית בימים כאלה זה לא בריא. בשלישי ראיתי את חיה מילר וברביעי את הפשרות, אבל אני לא אכתוב על אף אחת מהן ביקורת מלאה. ראשית כי אין לי כוחות לזה כרגע, ושנית כי אני מיודד עם חלק מחברי שתי הלהקות האלה, וזה משפיע כמובן. הצפייה בשתי הלהקות יום אחר יום, ובימים בהם כל המציאות מתערבבת לי בראש לכדי דייסה אחת קשה לעיכול, גורמת לי לחשוב עליהן כעל סוג של דאבל פיצ'ר, עם הפסקה ארוכה בין ההופעות. ובאמת יש להופעות של "חיה מילר" ושל "הפשרות" הרבה מן המשותף: שתיהן נשענות על גיטריסטים ומתופפים מאוד דומיננטיים ויצירתיים, שתיהן משחקות עם טקסטים ספרותיים קשים לעיכול בהאזנה ראשונה, שתיהן כוללות כמה הפתעות סגנוניות, ויחד עם זאת שתיהן מעט בוסריות, אם כי זה לא בהכרח לרעה (מה כבר יכול להיות חיובי בבוסר? פירות בוסר מבשילים לבסוף. ואם הבוסר הוא טוב, דמיינו לעצמכם מה יהיה עם הפרי הבשל).

חיה מילר בהופעה חיה (מילר)האסוציאציה הראשונה מחיה מילר היא "הבילויים" לפני המפגש עם ברי סחרוף, כשהם עוד היו טריו רוקנרול שאיחד בלוזיות טום ווייטסית מלוכלכת עם איזו ציניות סנדרסונית ישראלית. "חיה מילר" מוסיפים לתמהיל הזה מעט מאיר אריאליות מהורהרת, ומורידים את מפלס ההומור לטובת פזילה לשירי משוררים (נתן יהונתן, נדב לויתן, בהנחה והאחרון נחשב למשורר). הסולן והגיטריסט, קוסטה קפלן, מחזיק את ההרכב עם המילים שהוא יורה בתוכחה מונוטונית לעבר הקהל, ועם עבודת הגיטרה היצירתית שלו. גם בפעם הקודמת בה ראיתי אותם הם היו טובים, אך הפעם היה שיפור ניכר. ההרכב התהדק בייחוד באיזור הבס-תופים, שהיו יציבים יותר מבעבר ועדיין שמרו על לכלוך רוקנרולי. מה שחסר לי הוא מעט גיוון סגנוני – אחרי כמה שירים האוזניים התעייפו, ושיוועו למשהו חדש. תוספת של כלי נשיפה או מעט שינויים בסאונד הגיטרה היו עושים רק טוב. כשבהדרן קוסטה התיישב ליד הפסנתר זה הביא להופעה את הטוויסט שהיה חסר לה.

למחרת הופתעתי לגלות את קוסטה גם בהלוויה שפקדה אותנו. ובערב הוא שוב היה בלבונטין, בהשקת ה-EP של "הפשרות". אם יו גרנט יסרב לככב בסרט הקטן שלי, אולי קוסטה יקח את מקומו.

הפשרות"הפשרות" הם גם סוג של טריו גיטרה-בס-תופים, למעט העובדה שאין להם בס, ואם מתעלמים מכך שהם לא טריו. את הבס מחליף סוזאפון (טוּבּה לבישה המשמשת למצעדים), ואת השלישייה מחליפה רביעייה. הסולן עופר סקר חולק את תפקידי השירה עם הגיטריסט דניאל רוט, ולצידם אודי רז (מארש דונדורמה) מוציא צלילים מוזרים והרבה אפקטים מהסוזאפון ואלון צלניק מפתיע על התופים. הסוזאפון הוא אולי הדבר הראשון שתופס את העין בלהקה, פשוט בגלל שלא כל יום רואים בלהקת רוק גראמופון מפלצתי עם גידול סרטני בצורת בנאדם לצידו, אבל כמו עם "חיה מילר", האוזניים נתפסו לי דווקא על התופים והגיטרה. הקסם של "הפשרות" הוא לאו דווקא בלחנים שלהם, שאינם אחידים ברמתם, אלא בעיבודים המפתיעים שלהם. בכל שיר יש ריף גיטרה מגניב או מקצב תופים לא צפוי, עם לא מעט השפעות לטיניות דווקא (לא במקרה צלניק מתופף גם ב"בוסה" וב"עלמה קלמה"). פה ושם היה חסר לי קצת בס, בעיקר כשהסוזאפון תפס את חזית הבמה כמו למשל ב"ספינות משא", אחד הקטעים האינסטרומנטליים הטובים ששמעתי לאחרונה. ההפתעה האמיתית היא שלמרות שיש בהם משהו מנוכר בהתחלה, ככל ששוקעים בהופעה יותר מגלים שהמוזיקה שלהם מאוד סוחפת. הקהל הנלהב, שחלקו רקד בשמחה, הדגים את זה יפה.

"חיה מילר" בלבונטין 7, 13.1.09
"הפשרות" בלבונטין 7, 14.1.09

תגיות: , , , , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • כרטיסים חינם לחיה מילר (4) - שבוע של כרטיסים חינם ממשיך! למי שחלוקת הכרטיסים להופעה של דני הדר בליווי חברי חיה מילר לא הספיקה לו,...
  • כרטיסים חינם ל-Tzvika Force - השם [Tzvika Force] הסתובב לידי לא מעט. בהתחלה חשבתי שאנשים סתם מתבלבלים עם צביקה פרוש, הסולן של הלהק...
  • דיה אשכרה חיה באטליז עם אינגה - עוד מקבץ סקירות קצרות על הופעות טובות שראיתי לאחרונה ושמות ששווה לשים לב אליהם. והפעם בתוכנית: "חיה ...
  • זכרונות מהפטיפון - מועדון הפטיפון סוגר את שעריו ביום שבת הקרוב. הנה רשימת ההופעות של אירוע הסגירה שיתקיים בשבת (21.3.09...
  • אינדינגב 2009 – לייב בלוגינג - עדכון: עכשיו גם עם תמונות! אם הכל דופק כמו שצריך והטרמפ שלי לא הבריז לי, ברגעים אלו אני אמור לצאת לפ...



יש תגובה אחת, וזה יותר טוב מכלום:

גם לך יש מה להגיד? יופי.