יש כבר 8 תגובות, יא אללה:

• 1
  גיאחה says:

  26.1.09 בשעה 1:01

  יפה. ועם התמונות של יעל מאירי, עוד יותר יפה 🙂
• 2
  תום says:

  26.1.09 בשעה 1:26

  יפה כתבת חביבי
• 3
  מרדכי says:

  26.1.09 בשעה 9:04

  למה לא? שתתחיל לחשוש, מיינסטרים here we come
• 4
  יובליובליובל says:

  26.1.09 בשעה 11:16

  Amen to that!
  השאלה מה יקרה כשהגבול יפרץ…
• 5
  פסטרנק says:

  26.1.09 בשעה 12:49

  מצד אחד כל הכבוד שדחפת ארבעה עמודים על אינדי בעיתון מרכזי
  מצד שני באותה מידה היית יכול לכתוב, ויעל לצלם, את הגורים החדשים בגן הזואולוגי. הבעיה היא שבאופן הכללי הקשר בין תרבות למוסף התרבות של מעריב הוא כמו הקשר בין יהדות לדר שטרימר. ובאופן כללי יותר כתיבה בידיעות או מעריב – אפילו מחרתית נוסח נדב לזר (או גדעון לוי, לו כתב בעיתונים הללו) – משרתת את הסטטוס קוו, בבחינת לעג לרש או כיסוי לתחת. לכן, אני משער, זו הייתה כתבת-צילומים (מוצלחים מאוד כשלעצמם).
  מצד שלישי חרא של מוזיקה. איפה רות? יהוא? פאניק? רק בניימדרופינג. התמקדם בסצנה מאוד מסויימת, שגם בתוך האינדי קטנה מאוד. את הלהקה היחידה ששוה משהו, פלישת חוטפי הגופות אם אני זוכר נכון, לא הכנסתם.
  מצד רביעי אני לא באמת חושב מה שכתבתי בצד השני ובצד הרביעי. זה נראה נכון בזמן ההקלדה.
• 6
  קִישוּשָלוֹש says:

  26.1.09 בשעה 13:22

  מה יקרה? נאבד את הנישה שלנו. נתבאס. ניצור מוסיקת שוליים חדשה – כזו שתפריד טוב טוב בינה לבין הזרם המרכזי. ניבדל בכל האמצעים העומדים לרשותנו, כי אחרת לא יהיה על מה להתלונן!

  וקצת יותר לעניין – הגבול עדיין לא מטושטש, הוא נמצא בתהליך ארוך של הטשטשות ולא ברור אם ולאן התהליך יוביל. קשה לשים את האצבע על דברים ומכאן שהדוגמאות שהבאת לא רלוונטיות מספיק לטעמי.

  כמו שאמרת: הרבה אמני שוליים שרים בעברית, אבל גם הרבה אמנים שרים באנגלית. גם אם יש תהליך של חזרה לעברית בשוליים – בשני העשורים הקודמים הרבה יותר שרו בעברית ועדיין היו בשוליים. קין והבל ואכזבות יכלו לשיר בעברית גם אז. פאנק בעברית, אגב, לא היה חסר לאורך כל שנות ה90, ויעידו על כך מאות הקלטות במגרות של אחותי. לא כל מי שעבר לעברית בתקופה האחרונה נשמע יותר טוב, כשם שלא כל מי שעבר לעברית נעשה יותר פופולרי, כשם שלא כל מי בחר לשיר בעברית או באנגלית חשב מראש בדיוק לאיזה קהל הוא מכוון ומה הסיכויים שלו להיות מושמע כאן או כאן ובאילו תנאים.

  אסף אבידן הוא בינתיים דוגמא מאוד יוצאת דופן וגם הוא לא מתקיים מהמוסיקה שלו. הוא גם זכה להרבה יותר השמעות מעמית ארז שציינת בסמוך אליו. הקליפ של אטליז עושה גלים באמ.טי.וי? לא, באמת, אני שואל. שמעתי שמועות כאלו כשרק יצא הקליפ, או בעצם לפני כן, חלקן על גבי הבלוג הזה, אבל מפעם לפעם כשאני מזפזפ עוד לא יצא לי להתקל בו, או במעברון מבית אותו יוצר. (טוב, אני לא דוגמא לצופה בטלויזיה)

  אינפלציה אכן יש וזה לא רק דבר טוב. הגבולות בין ההפקה וההפצה של שני הזרמים, המרכזי והשולי, הטשטשו הרבה יותר מהמוסיקה. מעט אמני שוליים יוצאים לסיבובי הופעות בחו"ל. למיטב הבנתי לרוב דווקא אלו שלא נמצאים תחת קורת גג של לייבל כלשהו, ובטח שלא אלו ששרים בעברית.

  אני מפרגן לשוליים פחות או יותר כמוך, אבל לא רואה את מה שאתה רואה קורה מסביב. אני רק מקווה לטובת כולם שאתה צודק.

  הערת אגב – מכיוון שזה אינו נושא הכתבה נמנעתי מלחוות דעתי על אמנים כאלו או אחרים והזכרתי כאלו שאני מאוד אוהב לצד אחרים שאני כלל לא מתלהב מהם, אם להיות עדין (בעצם – הזכרתי בדיוק את מי שאתה הזכרת…). אוסיף רק, בהקשר של האינפלציה, שהתרחבות השוליים לא מעידה על איכותם מכיוון שהיום, כמו בעבר, כמו בכל תחום – יש המון דברים טובים, אבל הרוב זבל. פניה של אמצעי התקשורת המרכזיים לשולים עדיין לא מסמנת התכווננות למוסיקה איכותית יותר.
• 7
  שם (חובה) says:

  1.2.09 בשעה 21:02

  קורא שלא מהתחום יחשוב על מהפיכה מוזיקלית שמתרחשת. מהפיכה? אולי. מוזיקאלית ? לא.
  כאחד שנמצא בפנים ומאוד מעודכן, אני יכול לומר שהרוב הגדול – פשוט זבל. כמו שציין קודמי.

  השירה באנגלית היתה לדעתי סוג של מרד והתנגדות למוזיקה הישראלית באשר היא שנתפסה אולי כמיושנת. האנגלית לא היתה כפניה וקריצה לחו"ל.
  החזרה לעברית, לעומת זה, קשורה לא בפניה לשוק הישראלי, אלא לגילוי הכואב שכל מה שהיה באנגלית היה פשוט ברמה ממש לא מספקת.
• 8
  רואים כץת יותר, את העתיד»הבלוגיה על פי שמוליק כץ - מוזיקה ושאר תופינים says:

  13.2.09 בשעה 17:43

  […] דוגמא אחת לכך היא הכתבה שפורסמה במעריב שכותרתה "סצינת השוליים אינה שולית" אשר בה אוזכרו כל מיני הרכבי אינדי שגררה אחריה דיון רחב […]