המלצות 3.4.09
הופעות שלא כדאי לפספס או ששווה לתת להן צ'אנס מובלטות בצבעים שמחים במיוחד כדי שלא תוכלו להתעלם. לא מכירים את השמות? תלחצו על הלינקים, הם עושים נעים בבטן. [להוסיף את לוח ההופעות ל-Google Calendar שלכם] [לוח הופעות חודשי – לגזור ולשמור] שישי 3.4.09 [TV Buddhas] ב-15:00 בסלון ברלין, נג'ארה 15. הדואו, שמפיץ את בשורת הבלוז […]
להמלצות בהרחבה...בין השורות 2.4.09
כמה מילים על 1 באפריל, האולפן השקוף של ערוץ 24 מפרגן לאינדי ומזמין לו משטרה לסירוגין, ארכיון וידאו של אינדי ישראלי עלה ליוטיוב, אטליז משתתפים ב(כן כן)עוד תחרות, סינגר-סונגרייטר משתף בלבטיו בנוגע להשתתפות בכוכב נולד, חדשות ישנות על אסף אבידן, וקצת פליירים מגניבים.
האח הגדול שומע הכל
טוב, כעקרון זה אמור היה להתגלות רק עוד שבועיים, ואני חתום על סודיות שאוסרת עלי לפרסם את זה. אבל מאחר ואני רואה שזה כבר דלף ל-Ynet ובעקבות כך גם במאקו העלו ידיעה רשמית, אני חושב שמותר לדבר על זה: עוד לא נרגענו מהאח הגדול vip, והנה כבר מגיע הדור הבא: האח הגדול indie.
הרעיון הוא פשוט – האח הגדול, אבל עם מוזיקאים מהשוליים. מי שרוצה יכול לראות בזה המשך ישיר לצעד הגדול האחרון של שידורי קשת – רכישת ערוץ 24. וכן, ניחשתם נכון: הסדרה החדשה תשודר בערוץ המוזיקה המתחדש. אני מצטט מתוך מייל שקיבלתי מאישיות מאוד בכירה בערוץ 24:
"שידורי קשת וערוץ 24 רואים בקידום יצירה מוזיקלית חדשה ערך עליון, ומאמינים שאיכות יכולה להיות גם ריווחית. עם ההצלחה של האולפן השקוף של ערוץ 24, הפופולריות של תופעות כמו גיטאר הירו, והרייטינג שובר השיאים שהשיגו המוזיקאים שהשתתפו באח הגדול vip, נראה שהגיעה השעה ליצור סדרה שמעבר למציצנות ולתככים מנסה גם להוביל יצירה תרבותית חדשה ועשירה, רעיון לו אנו מחוייבים מאז ומתמיד".
אכן מילים יפות. מעתה אימרו: האח הגדול אוזנו כרויה, והאח הגדול שומע הכל. אבל מה בעצם יהיה לנו שם?
חיה מי?
ממש לא מזמן חילקתי כאן כרטיסים להופעה שחיה מילר חיממו. עכשיו יש לכם הזדמנות להנות ממשהו קצת יותר רציני מחימום, אז צפו לשריפה רצינית: "חיה מילר" יירו את רוק התוכחה המונוטוני שלהם בלבונטין 7, ואתם יכולים להיות שם בחינם. כבר כתבתי עליהם שהחיבור שלהם בין טום ווייטס למאיר אריאל הוא מעולה, ואחר כך הוספתי שהם רק משתפרים מהופעה להופעה. אז יאללה, בואו לבדוק אם אני יודע על מה אני מדבר. בקיצור:
חיה מילר מופיעים בלבונטין 7
ביום שבת 4.4.09 ב-22:30
הם יארחו את שי לוינשטיין ("קטב מרירי", יהוא ירון)
והם מגרילים בינכם 2 כרטיסים חינם!
אז איך זוכים?
היה געגוע
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 27.3.09)
"רוצים לשמוע קצת מוזיקה?", שואל חמי רודנר. הקהל שואג ואיפה הילד מיד ממשיכים מהנקודה בה הם עצרו לפני עשור. "זמן סוכר" הוא השיר וגם השיא הראשון בהופעה, ואחריו מגיעים לא פחות מ-25 שירים נוספים וכמות דומה ומפתיעה של שיאים. הם לא עושים הנחות לקהל – זו ממש לא מכונת הלהיטים הגדולה. שירים נשכחים כמו "יושב בכורסא", "כוכב חדש" ו"אמצע הקיץ" ("שיר ששווה איחוד", במילותיו המדוייקות של רודנר) מעוררים חשק לחזור לאלבומים הישנים. שירים חדשים כמו "מוזיקה אהבה" ו"מנסה" פותחים תיאבון לקראת האלבום העתידי עליו הם הכריזו מעל הבמה. מי שעומד מספיק רחוק יכול לדמיין שאיפה הילד עדיין בני 20 ומשהו, ולא רק בגלל הביצועים הנאמנים למקור – זו גם הרוח החיה שלהם שנראה שלא הזדקנה ביום. חבל על הזמן, חבל על הסוכר ועזבו אותי מאנכרוניזם – איפה הילד רק התאחדו וכבר אפשר להכתיר אותם בתור הלהקה הכי טובה בארץ.
החיבור בין רודנר לאסף שריג, הצלע השקטה יותר בלהקה, משדרג את שניהם. רודנר אומנם עומד בחזית, אבל ניכר שהוא לקח צעד מתבקש אחורה כדי לפנות מקום לשאר חבריו, וזה עושה לו רק טוב. שריג שר לא מעט, מנגן חלק מהסולואים, מקבל הרבה קרדיט וחום מרודנר, וזוכה סוף סוף לכבוד הראוי לו. כמעט התבקש להפוך את "רק בשביל לקבל חיבוק" לדואט סימבולי ומפייס בין השניים. כי כשהם ביחד, אז השמיים הם באמת הגבול.
הזאפה מלא בבני הנוער של שנות התשעים שגדלו והפכו למפוטרי הייטק, אבל באופן מפתיע יש בו גם לא מעט מבני הנוער של שנות האלפיים. מישהו שאל איפה הילד? אז הנה הוא. אבל השאלה האמיתית היא לא איפה הילד, אלא מה לעזאזל גרם לו להוציא 130 ש"ח על להקת ניינטיז שהוא בקושי מכיר. כשלהקה מתאחדת קל לומר שחבריה חיים בעבר או צריכים את הכסף. זה אולי נכון, אבל במקרה של איפה הילד, יותר משהאיחוד שלהם מעיד עליהם, הוא מעיד עלינו. הזאפה מפוצץ בצעירים כי מסתבר שאיפה הילד הספיקו להפוך לאגדה – אגדה על ימים בהם היה כאן רוק אמיתי, מושחז, סקסי, ופוליטי. אחרי ביצוע סוחף ל"אחד אלוהים" רודנר מעיר: "היינו צעירים, יפים וצודקים, ועכשיו אנחנו זקנים, מכוערים – ועדיין צודקים". מי יעז היום לשיר שהפוליטיקאים שלנו הם "אנשים קטנים"? בפרפראזה על יוסי שריד, יש משהו מדאיג בכך שלהקה שהתפרקה ב-1998 היא עדיין הדבר הכי נוקב שיש לנו. הלו, מישהו שומע אותי?
איפה הילד בזאפה, 20.3.09
תורת היחסות עפ"י פורטיס
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 20.3.09)
פורטיס זוכה סוף סוף למעמד קאנוני, והעיתוי לא מפתיע: זה הוותק, התרומה הכבירה שלו למוזיקה הישראלית שכבר ברורה לכולם, וגם האלבום המשולש והשאפתני שהוא הוציא. כמה שאפתני, ככה בינוני, ואם יש משהו שלמדנו מטקסי האוסקר זה שאמנים גדולים זוכים להכרה ממסדית בעיקר על יצירות גדולות בהיקפן ובינוניות באיכותן. הופעת ההשקה של "חזל"ש", החלק השני של האלבום, המחישה את זה. אבל שלא יובן לא נכון – הופעה בינונית של פורטיס היא דבר יחסי. זה אומר שהיה רק מצויין ולא אדיר, ושפורטיס היה רק משוגע ולא מטורף על כל השכל.
חלק מהבעיה נעוץ בלהקת הליווי שלו – זו חבורה מלוכדת מאוד של נגנים מהשורה הראשונה שהצליחו להישמע כמו נגנים שכירים חסרי אישיות. העיבודים שלהם, בעיקר בשירים החדשים, היו זהירים מידי. כמו סייברסקס עם קונדום על גלולות בימים הבטוחים. הם לא הזיעו לרגע. גיל סמטנה על הבס היה מוכשר ומדוייק, ממש כמו נגר מיומן שמתמחה בבניית ארונות מתים. המתופף יובל שפריר היה יציב כמכונת תופים, ויצירתי בהתאם. רק עידו אגמון על הגיטרה הזכיר מידי פעם שנערי ליווי יש בכל פינת רחוב, אך שנגנים אמיתיים יש מעט.
אבל היו שם רגעים יפים: התאורה האדומה-כחולה שליוותה את "פריז בלהבות" איימה להכניס את הקהל להתקף אפילפסיה קולקטיבי. פורטיס הזמין כהרגלו בנות לבמה ב"אין קץ לילדות", אך כשרובן התביישו הוא מצא דרך אחרת להתפרע, ברח מהבמה וביצע את השיר מעמדת הסאונדמן. הגירסה הג'אזית של "נעליים" הייתה אנרכיסטית להפליא, ו"תלוי על הצלב" ו"את לא" הדגימו כמה מתפקידי הגיטרה המטמטמים ביותר של הרוק הישראלי, והקהל הגיב בהתאם. אבל לא במקרה היו אלה להיטי העבר שהביאו את ההופעה לשיא. מתוך "חזל"ש" אפשר להזכיר לטובה את הרוק הערבי של "ארץ עיר", את הפזמון הקליט של "אומרים" ואת האנרגיות של "אסור". אפשר, אבל לא בהכרח צריך – לא כשזה בא על חשבון איזכור הביצוע המפיל ל"חלום כחול".
"אני לא אוהב את הביטוי 'השקה', אנחנו לא אונייה", אמר פורטיס, וצדק – אוניות הרי שטות ליעד ספציפי, בעוד שהיצירות של פורטיס לא שטות אלא משוטטות (שלא לומר משתטות), חסרות כיוון ביער ישראלי. הוא בעצמו ענה לקהל ששאג "פורטיס משולש!" בקריאות "פורטיס משובש! פורטיס מטושטש! פורטיס מקושקש!" – כל התשובות נכונות. מצד שני, אוניות יכולות גם לטבוע, וזה משהו שפורטיס כנראה לא יעשה לעולם. הוא הרי צף על כמות בלתי נדלית של כריזמה, חוצפה ואינספור שירים מעולים.
פורטיס בבארבי, 12.3.09
גילוי נאות\הידעתם?: לקחתי חלק בעריכת הקליפ ל"בלונדיניות על אוטוביאנקי" של פורטיס.
דיה אשכרה חיה באטליז עם אינגה
עוד מקבץ סקירות קצרות על הופעות טובות שראיתי לאחרונה ושמות ששווה לשים לב אליהם.
והפעם בתוכנית: "חיה מילר", "אשכרה מתים", "אטליז", דיה רז ו"אינגה דינגו".
השורה התחתונה: מה שיש לי להגיד על האינדי הישראלי זה 'יאמי!'
יהוא גדול, הוא גדול, הוא גדול ובחינם! (2)
בפעם הקודמת שהבלוג הגריל כרטיסים להופעה של יהוא ירון, הייתה התנפלות על האימייל שלי בקנה מידה שטרם ידעתי. וזה אומר משהו, לא? אז עכשיו מסתבר שזה הופך למנהג קבוע – הופעה חודשית של יהוא באוזן, בליווי אורחים מפתיעים. הנה תזכורת, הודות ליכולות הקופי&פייסט המופלאות שלי: הוא נתן כמה מההופעות המטלטלות של 2008, הוא היה השוס של "פולקל'ה" האחרון, הוא גנב את ההצגה ב"אינדינגב" והאמת שמהרגע הראשון חשבתי שהוא גדול, ולא רק כי הוא ממש גבוה. והנה עוד הזדמנות לשמוע אותו, ובחינם.
יהוא ירון מופיע ב![]()
ביום שני 23.3.09 ב-20:30
הוא מארח את נגה שלו
חיה מילר, המעולים בפני עצמם, מחממים
ואתם יכולים לזכות ב-2 כרטיסים חינם!
אז איך זוכים?

יום ו, 3.4.09, 7:02 







