חבילה הגיעה
בועידת המוזיקה של היינקן שהתקיימה מסביב להופעות של Faith No More ו-MGMT, נערכו פאנלים שונים בנושאי מוזיקה, תרבות ושיווק. זו הייתה הפתעה מרעננת: נכון, חלק מהפאנלים היו קצת משעממים. חלק היו ארוכים מידי, וחלק היו שטחיים ולא חידשו דבר (וזה מבלי להזכיר את "כיתת האמן" ההזויה של ג'יי מסקיס, הגיטריסט הסטלן של Dinosaur Jr.). אבל היופי בפאנלים היה נעוץ בעצם קיומם – אולי נאמרו שם דברים שכולם יודעים, אבל עצם הדיאלוג עליהם היה משחרר וחשוב (סיקור שלהם ניתן למצוא בבלוג של Dice Marketing)
גם עמי שלו, הסולן המופרע של מונוטוניקס, השתתף באחד הפאנלים. טוב, אולי "השתתף" זו מילה טיפה גדולה מידי: לאורך כמחצית מהפאנל הוא ישב ושתק, הינהן במרץ במקומות הנכונים (ולפעמים גם בלא נכונים), ובאופן כללי נראה כאילו הוא עדיין בהאנגאובר מליל אמש, מנסה להבין מה הוא עושה בסיטואציה הזאת, ובעיקר חושב מתי ואיך הוא מגיע לשירותים. אבל כשלבסוף הוא פתח את הפה, הוא אמר לא מעט דברי טעם.
המלצות 11.9.09-18.9.09
בשישי הבנות של Strawberry Jam משוטטות בחלל של סלון ברלין, בשבת יש ערב פוסט רוק משובח בתמונע, בראשון יש הופעה של שני פלג המסקרנת, בשני אדיר אוחיון (כן, זה מכוכב נולד) מופיע עם להקת הילדות, בשלישי מיקה שדה מופיעה בשקט בצוזאמן, ברביעי הקרטל המצויינים משיקים אלבום עם שלל אורחים, בחמישי אביב גדג' מרגש את כולם, ובשישי חוגגים את ראש השנה בעוד ספיישל דבש באוזן של נפולאון או עם תעני אסתר וכהן @ מושון במופע משותף.
להמלצות בהרחבה...פוסט על פוסט. רוק.
יום ג, 8.9.09, 16:26 - |
כללי, כרטיסים חינם, מחשבות- |
13 תגובות
אני מתגעגע לימים בהם הגדרות מוזיקליות היו פשוטות. היה לכם רוק. ג'אז. בלוז. Pאנק. Fאנק. אולי דיסקו אם היה לכם טעם ממש סליזי. אבל זהו. שם זה נגמר. היום לעומת זאת, "מת'-רוק-אלטרנטיבי-נאו-Pאנקי" הפך להיות הגדרה שנשמעת לאנשים הגיונית. הקלות הבלתי נסבלת של המצאת הז'אנרים הפכה לבדיחה, והכל בגלל מילה אחת קטנה שרוקנה את כל ההגדרות מתוכן: "פוסט". מצמידים את המילה הזו לז'אנר קיים, והפלא ופלא, נוצר ז'אנר חדש שאף אחד לא באמת יודע לומר מה מאפיין אותו. מרגע שקיבלנו את הפוסט Pאנק והפוסט אינדסטריאל וכמובן המושל בכיפה – הפוסט רוק – הכל נעשה מאוד מבלבל וחסר משמעות אחידה, שלא לומר פוסטמודרני.
(החירטוט הזה הוא הקדמה לחלוקת כרטיסים חינם שאתם לא רוצים לפספס. תמשיכו לקרוא)
מדריך הפסטיבליסט לגלקסיה 2009
כמו בשנה שעברה, עונת הפסטיבלים נוחתת עלינו במלוא עוצמתה לקראת סוף הקיץ, והפעם, נראה שכולם רוצים להיות אינדי. אפילו המיינסטרים מתקשט לו בנוצות שהוא ליקט מהרצפה של מיטב המועדונים. פסטיבל יערות מנשה כבר מאחורינו, אבל תראו מי מלפנינו (וכן, יש פה גם מידע ראשוני על אינדינגב!):
הפוסט יתעדכן לפי הצורך, אז תחזרו לבדוק מה חדש.
עדכון: נוספו פרטים על אינדינגב, נוסף פסטיבל תל אביב, נוסף פסטיבל חיפולק
ניווט מהיר:
[ חוצמזה 3 \ הלם כרך \ חיפולק \ פסטיבל ערד \ אינדינגב 2009 \ פסטיבל תל אביב ]
חוצמזה 3
תאריכים: 25-26 לספטמבר (שישי-שבת)
מחיר: 110 ש"ח במכירה מוקדמת באוזן השלישית קינג ג'ורג' 48 ת"א 03-6215226, ב"שסק" – לילינבלום 17, ב"פרוזדור" – רמב"ם 14, ב"דיוק" חיפה – 04-8347282, בראש פינה – 04-6930207 ג'וליאן. לפרטים נוספים: 0542471141. 120 ש"ח בפסטיבל עצמו. אפשר גם לרכוש אונליין.
מיקום: קיבוץ פרוד שבגליל, מרחק שעתיים מתל אביב (מפה והוראות הגעה)
אתר רשמי: http://www.hutzmize.com
מה הראש: אינדי, אמנותי, חדשני, לא ממסדי, עם קריצה למיינסטרים האיכותי
מי הקהל: חובבי תרבות אלטרנטיבית ומוזיקת שוליים, צעירים וצעירים ברוחם, תל אביביים וצפוניים
מי מופיע: אסף אמדורסקי, כנסיית השכל, עמיר לב, הטרמפולינה (תומר יוסף ובנו הנדלר), גלעד כהנא (ג'ירפות), אורן ברזילי (מופע הארנבות של ד"ר קספר), אטליז, קולולוש, קרוסלה, אלקטרה, Mambomambas (אורי פרוסט ואיתן רדושינסקי), יעל דקלבאום, יהוא ירון, ברמלאי, אורי מרק, המועדון, דייוויד בלאו, אשכרה מתים, [nx2], אדם קומן, [The Aprons], אסף ארליך, חיה מילר, The Inhibitors (מארחים את אורלי פרל) ועוד. יעני, הקצפת של המיינסטרים, פלוס ייצוג נרחב לכל הגוונים של רוק השוליים
השוס הגדול: הרכב האלקטרו נויז הגרמני Les Trucs ינגן מוזיקת 8-ביט מקפיצה בחיק הטבע, ויתן לפסטיבל הכל כך מקומי הזה טעם מעט בין לאומי
חוץ ממוזיקה: ArtBeat – פרוייקט שיתוף פעולה בין צלמים מקומיים ללהקות בולטות בסצנה הישראלית, סדרת המערכונים השערורייתית "ניצה ולחם", תיאטרון רחוב, דוכני קומיקס, ספרות ועוד. בנוסף, יתקיים בפסטיבל משחק חפש את המטמון המוני עם פרסים מגניבים
כדאי להביא: ערק מוסווה בתוך בקבוקי מים מינרלים ונעליים סגורות
מומלץ להיזהר מ: קוצים. יש שם הרבה מהם
או בקיצור: עם כל הכבוד ליערות מנשה, עונת הפסטיבלים מתחילה כאן
משולש קהה זווית
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 4.9.09)
ההופעה המשותפת של שלומי שבן, קרן אן ואבישי כהן היא מההופעות האלו שבהן הכל ממש נהדר, אבל בכל זאת משהו מפריע.
רשימות לא מרשימות (2)
אז שוב התפרסמה באחד העיתונים רשימת "הלהקות המבטיחות", שמציגה בפני הקוראים כמה להקות חדשות שצריך להכיר. כתבות כאלה צצות מידי פעם, בדרך כלל כשנוצר השילוב המופלא בין "צריך למלא כמה עמודים" לבין "בואו נקדם את היצירה המקומית" (בפעם הקודמת זה היה בתרבות מעריב שם גם אני כותב, הפעם מדובר במערכת TimeOut ). כמו תמיד זה משמח אותי לראות שכלי התקשורת דוחפים את סצינת השוליים, אבל פעם אחר פעם זה גם מתסכל אותי – בגלל הביצוע.
נערת הגבעות
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 28.8.09)
אתם אולי עוד לא מכירים את מיכל גבע, אבל זה לא צריך להדאיג אתכם. עניין של שנה-שנתיים. גבע משתייכת לדור הבא של בוגרות רימון, שהביטוי "הולך ופוחת הדור" פשוט לא תופס לגביו – אלו בוגרות רימון מסוג חדש, מעודכנות, מאתגרות, בעלות סגנון אישי. הדבר היחיד שמשותף להן ולחבורת השעתוקים של קרן פלס הוא הסיכוי הגבוה שלהן לכבוש את המוזיקה הישראלית. צופי כוכב נולד כבר נחשפו לאיה זהבי פייגלין (סולנית כל החתיכים אצלי), חובבי שלומי שבן כבר מתוודעים לעינב ג'קסון כהן, אבל מתוך החבורה המוכשרת הזו יכול להיות שמיכל גבע תהיה זו שתפתח את הדלת לכולן.
צינית אני מדברת אליך
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 21.8.09)
דפנה והעוגיות היא להקה שקשה לקטלג. בשוליים התל אביביים היא שם דבר. מחוץ לתל אביב היא כמעט שום דבר. מה מייצג אותה באמת? האלבום העצמאי מ-2006 שלא נחל הצלחה, או ההופעות המפוצצות וההייפ שנשאר גם כשהלהקה נעלמת לתקופות ארוכות? אלו עוגיות עם אגוזים קשים לפיצוח, והן כוללות עוד מרכיבים, עם עדיפות לכאלו שיובאו מצרפת. השאנסון-אנד-רול שלהם מחייך בנימוס לעבר מסורת המיוזיק-הול והג'אז של פריז, אבל לא שוכח לקרוץ לפולקה-רוק התל אביבי, מכוורת ועד לבילויים. לדפנה קינן, הסולנית וכותבת השירים, יש נוכחות חזקה וקול ייחודי אה-לה אדית פיאף, והשילוב של העוגיות בין כמה גיטרות לסקסופון דומיננטי (תמר זיו, שזו היתה הופעת הפרידה ממנה) יוצר עיבודים עמוסים ודחוסים, לפעמים דחוסים מידי. אבל העושר הזה עושה טוב על הלב.
