צינית אני מדברת אליך

(פורסם במקור בתרבות מעריב, 21.8.09)

דפנה והעוגיות היא להקה שקשה לקטלג. בשוליים התל אביביים היא שם דבר. מחוץ לתל אביב היא כמעט שום דבר. מה מייצג אותה באמת? האלבום העצמאי מ-2006 שלא נחל הצלחה, או ההופעות המפוצצות וההייפ שנשאר גם כשהלהקה נעלמת לתקופות ארוכות? אלו עוגיות עם אגוזים קשים לפיצוח, והן כוללות עוד מרכיבים, עם עדיפות לכאלו שיובאו מצרפת. השאנסון-אנד-רול שלהם מחייך בנימוס לעבר מסורת המיוזיק-הול והג'אז של פריז, אבל לא שוכח לקרוץ לפולקה-רוק התל אביבי, מכוורת ועד לבילויים. לדפנה קינן, הסולנית וכותבת השירים, יש נוכחות חזקה וקול ייחודי אה-לה אדית פיאף, והשילוב של העוגיות בין כמה גיטרות לסקסופון דומיננטי (תמר זיו, שזו היתה הופעת הפרידה ממנה) יוצר עיבודים עמוסים ודחוסים, לפעמים דחוסים מידי. אבל העושר הזה עושה טוב על הלב.

הטקסטים קצת פחות מגוונים. כמו פיאף בשעתה, נדמה שגם קינן אינה מתחרטת על דבר: לא על חולשתה לגברים ("כי אני נערה ואני מבינה \ שלאכול סרטים זה להיות אישה"), לא על כשלונותיה עם, נו, גברים ("תודה רבה, על לא דבר") ובטח שלא על הטעם שלה ב… כן, שוב גברים ("יש לי חבר ערבי… \ הוא לא חושב כלל על מין \ רק עלי ועל שחרור פלסטין"). אין בעולם עוד דברים חוץ מגברים? 3-4 עוגיות זה טעים, אך 20 עוגיות עושות כאב בטן.

ההופעה שופעת בציניות מודעת לעצמה. קינן לא משאירה מקום לרגש, ואולי זה לטובה – היא בשיאה כשהיא צינית. כשהיא מנסה צבעים אחרים, למשל בשיר החדש והשקט "מסכנה", זה אומנם מרענן, אבל לא באמת עובד.  את ההסבר היא מסגירה במילים של שיר אחר בהופעה:  "מסתכלת בכנות \ ישר אני משקרת". היא פשוט לא מסתדרת עם כנות ישירה ונקייה מרוע. לעומת זאת, כשהיא באלמנט שלה, היא מעולה: "אני ילדה עם אנרגיה פוטנציאלית \ עם מיניות לא ברורה ותשדורת בנאלית", היא מאבחנת בחוסר רחמים, ויחד עם המוזיקה השמחה ומשולחת הרסן מתקבל ממתק אמיתי.

רם אוריון ("נושאי המגבעת"), שהפיק את אלבום הבכורה של העוגיות, מצטרף לכמה שירים. הנוכחות שלו מווסתת מעט את העומס והציניות – השירים שלו לא יומרניים כשל העוגיות, ובערב כה גדוש הם כמו אוויר לנשימה. "קרוע", עם סולו הגיטרה הקורע של אוריון, מתבלט לטובה, אבל השיא מגיע בהדרן, כשהוא שר במקום דפנה את "דפנה פיק", הדבר הכי קרוב ללהיט שהיה לעוגיות. בפיו השורה "אני הרבה יותר אישה ממה שנראה" מקבלת משמעות חדשה.

רגע לפני האלבום השני, שעל סמך ההופעה לא יהיה שונה בהרבה מקודמו, קשה לומר האם הפעם העוגיות כן יצליחו. אבל בטוח שלפחות בתל אביב העוגיות האלו ימשיכו להיחטף מהמדפים.

דפנה והעוגיות בלבונטין 7, 14.8.09

תגיות: , , , ,

...ובאותו עניין: