המלצות 21.8.09-28.8.09
בשישי נהנים משתי להקות נהדרות בחינם – מכולת בצהריים ו-Brain Candies בערב, בשבת יש ערב על הגג של פית/קית והופעה נדירה של אביהו לנדוור, בראשון צריך לבחור בין הופעה ראשונה של בום פם כטריו, היכרות עם עידו רצון שמזכיר את מתי כספי או הופעה נדירה של Pits, בשני The Aprons המקסימות יהיו בסלונה, בשלישי אביטל רז עושה דברים יפים בלבונטין, ברביעי שלומי שבן מארח את קרן אן ואבישי כהן, בחמישי יש כל כך הרבה אופציות שתצטרכו לבחור לבד, ובשישי יש הופעת חינם של יהוא ירון בצהריים, וקרב בין רונה קינן, הקרטל ועוד ערב פסיכי של לאון פלדמן בערב.
להמלצות בהרחבה...בין השורות 17.8.09
- אסף אבידן הוחתם בסוני. מה שקראתם
- פסטיבל המוזיקה של היינקן מתקרב, הריר מתחיל לטפטף
- בום פם משנים הרכב, דפנה מאבדת עוגיה ועוד
- מוזיקה להורדה חופשית של אטליז, Buffalos ואלי רוזן
- בלוג חדש לשירה ז' כרמל
- הסולנים של אטליז ופיסוק רחב עושים שטויות
- קליפ יום הולדת הזוי לדויד פרץ
- מה קרה לעילם וולמן?
- המשך עלילות הרוגטקה והחרם על חיילים במדים
יהוא גדול, יהוא גדול, יהוא גדול ובחינם! (6)
יום ו, 14.8.09, 15:52 - |
כללי, כרטיסים חינם- |
7 תגובות
הלילה עדכנתי את לוח ההופעות וכתבתי את ההמלצות, כשפתאום נתקלתי בהופעה של יהוא ירון ביום שני. מוזר, חשבתי לעצמי, הופעה של יהוא בלי הגרלת כרטיסים בבלוג? סופה של תקופה ממש. הבוקר (כלומר, היום בצהריים) כבר ראיתי שתי שיחות שלא נענו מיהוא. בקיצור, זה קצת בדקה התשעים, אבל אפשר להירגע, יש כרטיסים, והפעם יש גם הפתעה נוספת – התארחות של אביב גדג', שבדיוק הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו. אז הנה כל הפרטים:
 |
יהוא ירון מופיע ב אז איך זוכים? |
ברמ"ח איבריו, בתרי"ג מצוותיו
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 7.8.09)
כשהמדינה היהודית והמדינה הדמוקרטית יחליטו סוף סוף לחפש יועץ נישואים טוב, כל שיהיה עליהן לעשות זה לצעוד בשביל קליפות הגרעינים המוביל אל קובי אוז. "מזמורי נבוכים" קוראים למופע החדש שלו. "אנחנו נותנים אור של קדושה למבוכה", מבאר אוז – כי לא רק למוארים שיודעים את הדרך יש מה לומר על אמונה. אצלו, גם ההולכים בחושך ובערפל ראויים למזמורים ופיוטים משלהם. "הערפל הזה מקסים ויש בו צלילים", הוא מתפייט.
עזבו, לא מנשה
אז מה היה בפסטיבל יערות מנשה? בואו נתחיל במה שלא היה: קהל.
הפקת מקור ישראלית
בפעם האחרונה שתיקלטתי אינדי ישראלי בפרוזדור פגשתי במקרה חבר שלא מכיר את סצינת המוזיקה המקומית. כן, יש כמה כאלה. הוא חובב מוזיקה ברמה בסיסית כמו כל אחד אחר, אבל כמעט ולא הולך להופעות, לא ממש קונה דיסקים, ובטח שלא מתעניין בנעשה בארץ יותר מידי. הצעתי לו שישב איתי לבירה ויכיר קצת דברים חדשים ונהדרים שקורים פה ממש מתחת לאף שלו, והוא נענה בשמחה. אני, מצידי, פינקתי אותו במוזיקה מעולה על טהרת האינדי הישראלי, מאטליז ועד חיה מילר, מאונילי ועד Tiny Fingers. לאחר כמה דקות של האזנה הוא אמר לי בחיוך: "שמע, זה באמת לא רע בשביל להקות ישראליות שמנסות להישמע כמו 1000 דברים שכבר שמעתי מחו"ל".
הוא אומנם סתם ניסה לקנטר אותי, אבל זה גרם לי לחשוב – האם יתכן שכל המוזיקה הנהדרת הזו שאני כותב עליה כאן היא לא יותר מאשר אוסף חיקויים חיוורים של דברים מקוריים ומעניינים יותר שמגיעים ממעבר לים? אני לא מדבר רק על ההשוואה הטחונה (והטיפשית, לדעתי) בין עמית ארז לאליוט סמית'. האם עינב ג'קסון כהן היא לא יותר מאשר טורי איימוס ישראלית? יכול להיות שלא דובים הם בסך הכל Primus בעברית? ואולי Kitzu הם סתם Portishead ציוני? רק אל תגידו שיהוא ירון הוא כולה טום ווייטס שעבר ברית מילה (בעצם, זה עדיין נשמע כמו מחמאה ענקית, לא?).
אני מוכרח להודות שבשנים האחרונות, וביתר שאת מאז שהבלוג הזה הפך לכזו מחוייבות גדולה, צריכת המוזיקה הלועזית שלי ירדה למינימום (בדיוק שמעתי שלהקה צעירה ומבטיחה בשם Faith No More מגיעה לארץ. מישהו מכיר?). יכול מאוד להיות שחסר לי בסיס להשוואה, אבל עדיין, קשה לי לקבל את הטענה שאין במוזיקה המקומית שמץ מקוריות. אם כבר, לדעתי הטענה הזו לרוב נובעת מבורות הפוכה – מי שטוען את זה פשוט לא מתמצא במוזיקה ישראלית. ברור שישנן השפעות מחו"ל, וברור שיש גם יוצרים מקומיים שממש נשמעים כמו חיקוי של משהו (מישהו אמר אסף אבידן?). אבל אני רוצה להאמין שיש כאן גם הרבה דברים מקוריים וייחודיים, במיינסטרים ועל אחת כמה וכמה בשוליים.
ירושלים בתל אביב
- יום ה, 30.7.09, 8:40
- |
- הופעות, כרטיסים חינם
- |
- אין תגובות
לפני כמה שבועות הייתי בירושלים וחיפשתי מקום נחמד לשבת בו. גילוי נאות: למרות שרוב החברים הכי טובים שלי הם ירושלמים, ולמרות שיוצא לי להיות בירושלים לא מעט, אני לא סובל את העיר הזאת. הדבר היחידי שמתחרה בסלידה שלי מעיר הקודש היא הסלידה שהחברים הירושלמים שלי חשים כלפי תל אביב. לאחר כמה דקות של חיפוש לבסוף הגענו למקום בעל שם שקנה אותי מיד: "תל אביב". מי היה מאמין, תל אביב בירושלים! מאז אני מנסה לחשוב על מובלעת ירושלמית בתל אביב, שהחברים הירושלמים שלי יוכלו להרגיש בה בבית. יש כמובן את התשובות המובנות מאליהן, כמו הריף ראף (שבתכל'ס אין תל אביבי ממנו) או הפרוזדור (כנ"ל), אבל שבוע הבא, לרגע אחד, תהיה כאן אופציה נוספת: האוזןבר!
ביום שני הבא האוזןבר יהפוך להיות מועדון ירושלמי, עם מוזיקה ירושלמית למהדרין, ואתם מוזמנים לבוא ולבדוק איך זה נשמע, ובחינם:
 |
ערב ירושלמי באוזןבר, עם אז איך זוכים? |
