אנחנו לא פלאיירים
הפוסט על פסטיבל "חוצמזה" מתעכב מטעמים שונים ומשונים. בינתיים אתם יכולים להנות מרשמים של אחרים:
ניימן מסכם
יעל (אפילו עז) מצלמת
שמוליק כץ מתלהב
פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet מתפלפל
תוספת 26.8.07:
אריק מרחיב
melquiadess נהנה
——————–
ועד שאפרסם את החוויות שלי במלואן, הנה משהו קטן שאני חייב לפרוק כבר עכשיו, על ההופעה הכי טובה שראיתי בפסטיבל. ולא, אני לא מתכוון לפורטיס, אלא ל"קרוזנשטרן ופרוחוד" ![[myspace]](/wp-content/themes/earplugs_2.0/images/myspace.gif)
. אני אוהב אותם לא מהיום, וחייב לציין למען הגילוי הנאות שאני מיודד עד מאוד עם חבריה. אבל מאחר וקודם אהבתי ורק אז התידדתי, אני מרשה לעצמי להעמיד פנים שאני יכול להיות אובייקטיבי.
זו הופעה כל כך טובה, שהיא מהבודדות שאני מוכן לומר עליהן שחובה לראות אותה לפחות פעם אחת, בלי קשר לטעם מוזיקלי. גם כי הקרוזנשטרנים מחברים בין כל העולמות, עם נוכחות דומיננטית של כליזמר, Pאנק, קברט ופארודיות מטאל, וגם כי הם לא באמת נשמעים כמו שום דבר שאי פעם שמעתם. השילוב של קלרינט לירי, אקורדיון עממי, בס מטורף ותופים מהגיהנום יוצרים משהו שהוא גם מפחיד וגם מצחיק, גם מטורף וגם נעים, גם מאתגר ברמות קיצוניות וגם מוכר באופן מוזר. והם יודעים להופיע. המוח של הלהקה, הבסיסט איגור קרוטוגולוב, הוא גאון של פעם בדור, והשליטה שלו במוזיקה ובקהל היא טוטאלית. צריך לראות כדי להאמין.
מי שפיספס אותם ב"חוצמזה", או מי שנהנה מהם ב"חוצמזה" ורוצה עוד, ישמח לשמוע ש"קרוזנשטרן ופרוחוד" מופיעים ביום שישי בתמונע, בהופעה אחרונה לפני שהם יוצאים לסיבוב הופעות באירופה. לקראת ההופעה הקרוזנשטרנים הוציאו פליירים שקשה לפספס, בתקווה שיהיה לכם קשה לפספס גם את ההופעה. בתמונה אתם יכולים לבחון שניים מהפליירים הענקיים, שמוצבים בהשוואה לחתול ממוצע בגודלו (אך לא באישיותו). כדאי להגדיל, כי הציורים של איגור שמופיעים על הפליירים מהממים כמעט כמו החתול שלצידם.
(הפוסט מוקדש לעידו)
בין השורות 24.8.08
יום א, 24.8.08, 9:18 - |
הופעות, המוזיקה שלי, כללי, מדיה- |
אין תגובות
וואו, חוצמזה היה מדהים. פוסט מלא יותר בהמשך.
גם ארטישוק היה מצויין, אבל מאחר ו"הדוגמניות" השתתפו באירוע, אני אשאיר את הביקורת לאנשים אחרים. אני אסתפק בלשים תמונה קטנה ששווה לכם להגדיל, ואוסיף שערב שמסתיים בבחורות שמדביקות סטיקרים של "הדוגמניות" על גופן הוא כנראה ערב מוצלח.
————————
בעקבות הפרסום הבלעדי של הליינאפ של פסטיבל חוצמזה, מונה הכניסות לבלוג שבר שיא חדש פר יום. למעשה, זו הפעם הראשונה בה פוסט ספציפי קיבל יותר כניסות (כמעט פי 2) מאשר העמוד הראשי בבלוג. ומאחר והממוצע של העמוד הראשי עומד בפני עצמו על כמה מאות כניסות ליום, מדובר פה בהרבה כניסות. ולמה אני מספר לכם את זה? לא כדי לטפוח לעצמי על הגב (שהרי אני לא באמת עשיתי משהו במקרה הזה חוץ מקופי-פייסט), אלא כדי להמחיש שהסצינה קצת יותר גדולה ואולי פחות בועתית ממה שנהוג לחשוב. ולפי הכלל ש-10 אנשים אקטיביים מייצגים 100 אנשים פסיביים, אפשר לנחש שגודל סצינת האינדי בארץ בעצם נמדד באלפים, ולא במאות.
————————
ללהקת "הפשרות" יש ביום שלישי הופעה בלבונטין, יחד עם "נערות ריינס" . הקליפ החדש שלהם, שנעשה כולו בטכניקה של תיאטרון צלליות, גורם לי לחשוב שבשלישי הקרוב אני לשם שינוי אשמח להתפשר. גם המוזיקה מעניינת.
————————
ואגב קליפים – השבוע עצר אותי בחור צעיר בשידורי קשת:
– "אה, יש לך חולצה של 'אטליז'!"
– "כן, אז?"
– "גם לי יש חולצה שלהם"
– "אוקי, אני בטוח שאנחנו לא היחידים"
– "סתם, פשוט ביימתי להם קליפ לא מזמן"
– "אההה… רגע, אז אתה יובל נתן שביים את 'Attractive'?"
שוב הסתבר שהעיר הזאת קטנה מידי. יובל הראה לי את הקליפ האחרון והמהמם לא פחות מזה של "אטליז", שהוא ואשתו מירב עשו. מדובר בקליפ החדש של גלעד כהנא מ"ג'ירפות", שהמציא את עצמו מחדש באנגלית תחת הכינוי "The Walking Man" . פשוט קליפ אדיר. אגב, כשהוא לא עסוק בלביים את הקליפים היפים ביותר בארץ, יובל אחראי על האנימציה בקמפיין של "האח הגדול". כך שאני בטוח שהוא מזדהה באופן אישי עם מה שקורה בקליפ של כהנא.
————————
ואם כבר הזכרנו קליפים והזכרנו את "אטליז", אז בוודאי תשמחו לשמוע שבקרוב יצא קליפ שני ללהקה. הקליפ לשיר "Hey" (אולי האהוב עלי באלבום) יהיה גם הוא באנימציה, בבימויו של גיא בן שטרית, המוח מאחורי הלהקה ואנימטור במקצועו. ומי שראה את הפליירים האחרונים של הלהקה ואת התמונה שיש להם בפרופיל במייספייס בעצם כבר קיבל הצצה ראשונית למה שצפוי לנו.
————————
ומקליפים בטלוויזיה לראיונות ברדיו: זה הזמן להכיר את תוכנית הרדיו הירושלמית "לאהוב בלי להכיר", שמשודרת כל יום שני ב-23:00 ברדיו "כל השלום" בתדר 107.2 או 89.3 בצפון, או באינטרנט ב-www.allforpeace.org. דני בר-און מגיש את התוכנית היחידה כנראה שמשמיעה מוזיקה עצמאית ישראלית וערבית זו לצד זו, כולל אורחים באולפן. בתוכניות האחרונות התארחו "התפוחים", רן שם טוב, זייד חמדן מה"סופ קילס" הלבנונים (!) ועוד. שווה.
————————
ראיתם איך הצלחתי לקשר בין כל האייטמים עד עכשיו? אז אל תתרגלו, כי פה זה נגמר. מגזין האינדי האינטרנטי בעל השם המפתיע Indie חזר לפעול, אחרי תקופת השבתה ארוכה. אפשר למצוא בו כתבות מעניינות (למשל, ראיון משעשע עם איתן רדושינסקי מה-"Midnight Peacocks"), ביקורות, חדשות ואף רדיו מקוון. מברוק!
הדוגמניות מקליטות – חלק ב'
- יום ו, 22.8.08, 15:37
- |
- המוזיקה שלי
- |
- 3 תגובות
בשבוע שעבר להקת "הדוגמניות" שבה אני מנגן בס נכנסה סוף סוף לאולפן. בפוסט הקודם סיפרתי על ההכנות, על בחירת הגיטרות, הבס והתופים, ועל ההחלטות שלקחנו בדרך. אבל עזבו אתכם מההחלטות, בואו נדבר על ההקלטות.
ירקות במקום במבה
יונתן ברק, עוזר הטכנאי באולפן של קובי פרחי, משתומם: הוא טוען שהוא מעולם לא ראה להקת רוק שמגיעה לאולפן עם ירקות במקום במבה, פירות במקום ביסלי, פירות יבשים במקום שוקולד ואגוזים במקום קבוקים. וזה מבלי להזכיר את החצילים בטחינה שהכנתי על הבוקר. האמת, נדמה לי שגם שותפיי ללהקה מביטים עלי בצורה מוזרה, אבל אחרי שהם מתחילים לכרסם מלפפונים, הם מודים שזה רעיון גדול. המהפכה הבריאה נעצרת כשדורון הסולן וזליג המתופף יוצאים לקנות קולה ורד בול.
ככה נפתח יום ההקלטות הראשון שלנו. תיקונים אחרונים לסאונד שתיקתקנו אתמול, ואנחנו מתחילים להקליט. לוח הזמנים שהכנו אומר שמקליטים 6 שירים היום ו-5 מחר, ושמתחילים עם "בחור בן 40", אבל לוחות זמנים זה טוב אולי לכנס של ההסתדרות, לא להקלטות. זליג רוצה להתחיל עם "תני לי", ומה שזליג רוצה – זליג מקבל. לפחות ביומיים הקרובים.
כל ההתחלות קשות, כידוע, וההקלטה לוקחת יותר זמן מהצפוי. בשיר השלישי, שמתארך גם הוא, מתחילים לצוץ חילוקי דעות. זליג ואני מחליפים כמה מילים מיותרות (בעיקר מצידי, מודה), והאווירה נעשית מעט מתוחה. בהפסקת צהריים אנחנו מחליטים לצאת לאכול משהו בשכונה, ויונתן ממליץ לנו בעדינות לנצל את הזמן גם כדי "לנקות את הראש". כנראה שלפעמים זה טוב לדפוק איזה ריב טיפשי על ההתחלה כדי להוציא את זה מהמערכת, כי משם ואילך ההקלטות זורמות בלי אירועים מיוחדים, ובאווירה חברית וכיפית. מה זה זורמות? לקראת סוף הסשן אנחנו מגלים להפתעתנו שהספקנו 9 שירים, 3 שירים יותר ממה שתיכננו, מה שמשאיר לנו רק 2 שירים ליום המחרת.
המלצות 22.8.08
!!!! –הרשמו בצד שמאל למעלה ותקבלו אוטומטית המלצות באימייל כל יום שישי– !!!! לפני הכל – קראתם כבר את פוסט ההמלצות המורחב והחד פעמי על אירועי סוף השבוע? היום, בשישי, כל חובב אינדי שהצליח להתקמבן על טרמפ אמור להיות בפסטיבל חוצמזה, פסטיבל אינדי מחוץ לעיר שאת לוח ההופעות המשובח שלו אפשר למצוא כאן. אם רק […]
להמלצות בהרחבה...האנטיפלייליסט
כולם אוהבים להתלונן על כמה שגלגל"צ מנוון, אטום, דורסני ומזיק. שלטון הפלייליסט הנהוג שם מגדיר בצורה נוקשה מה העם ישמע ומה הוא לעולם לא יכיר, וראשי התחנה לא משכילים להשתמש בכוח הזה כדי להרחיב את אופקי הציבור. להיפך – הם משתמשים במנדט שלהם כדי לטמטם אותו, להאכיל אותו בעוד מאותו דבר, ולהרחיק אותו מהמגוון שבאמת קיים בשטח. את האלטרנטיבה אפשר לשמוע בתחנות האיזוריות והעצמאיות יותר, כמו קול הקמפוס 106FM, רדיו תל אביב 102FM או 88FM.
זו הטענה הנפוצה, בכל אופן.
אבל מי אמר שלתחנות האלטרנטיביות אין פלייליסט? הנה סיפור ששמעתי לא מזמן שגרם לי לחשוב על סוגיית הפלייליסט מזווית לא שגרתית.
פסטיבל חוצמזה 2 – סדר ההופעות
והנה, כמובטח, בפרסום ראשון (!), לוח הזמנים של פסטיבל חוצמזה 2 שכולם כל כך ציפו לו. לכל מי ששאל, הפרסום התעכב מאחר ומארגני הפסטיבל ניסו להתחשב בכל האילוצים של כל האמנים (למשל, שגיא זקס מ-"Action!Attention!" חייב להופיע בשישי, כדי שיוכל להצטרף ל"דוגמניות" ולהופיע כמתופף אורח שלנו באירוע הרב-תחומי "ארטישוק" ביום שבת 🙂 ).
יום שישי
13:00 – 13:30 – זבוב עם גרוב
13:40 – 14:10 – Action!Attention!
14:20 – 14:50 – Pits
15:00 – 15:30 – ישראלים\פעולה\סקס (מאור כהן)
15:40 – 16:10 – לבנון
16:20 – 16:50 – צ'יינה מונדוגס
17:00 – 17:30 – מורה חיילת
17:40 – 18:10 – M.E.S.S.
18:20 – 18:50 – קין והבל 90210
19:00 – 19:30 – קרוזנשטרן ופרוחוד
19:40 – 20:10 – מודרן דאנס קלאב (צ'רלי מגירה ומיכל קהאן)
20:20 – 21:00 – מלכת הפלקט
21:10 – 22:00 – Midnight Peacocks & קוואמי
22:10 – 22:40 – קרוסלה
עשרים דקות ברייק
23:00 – 00:00 – רמי פורטיס
יום שבת
10:00 – 10:40 – רגייסטאן
10:50 – 11:20 – הגרוטאות
11:30 – 12:00 – ממלושן
12:10 – 12:40 – Strawberry Jam
12:50 – 13:30 – שי נובלמן
13:40 – 14:10 – דיוויד בלאו & The Good Band
14:20 – 14:50 – אסף אבידן
15:00 – 15:40 – עמיר לב
עדכון (21.8.08): 15:50 – 16:30 – לא דובים
הדוגמניות מקליטות – חלק א'
- יום ד, 20.8.08, 2:38
- |
- המוזיקה שלי
- |
- 4 תגובות
בשבוע שעבר להקת "הדוגמניות" שבה אני מנגן בס נכנסה סוף סוף לאולפן. שנים של חזרות התנקזו ליומיים וחצי של הקלטות. זה קצת כמו לדחוס ביוגרפיה להייקו – הכל צריך להיות מדויק, קולע וברור בקפידה. אבל מילא לדחוס את כל קיום הלהקה לתוך יומיים מרוכזים – זה כלום לעומת הנסיון לדחוס את החוויות מהיומיים האלו לכדי פוסט אחד בבלוג. ועל כן, החלטתי לפצל אותו לשניים. חלק א' יספר על ההכנות, וחלק ב' על ההקלטות עצמן.
הסוף של הזמזום
ביום שני, 24 שעות לפני תחילת ההקלטות, אנחנו מגיעים לאולפן של קובי פרחי ומתחילים להכין אותו לקראת מחר. לכאורה אנחנו מחברים כבלים ומכוונים כלים, אבל בעצם מה שבאמת מתחבר ומתכוונן כאן זה אנחנו. יומיים זה לא הרבה זמן, אבל כשמדובר בחוויה אינטנסיבית כל כך, גם יומים עלולים להימשך נצח, אז כדאי שנרגיש בנוח עם המקום ועם עצמנו לפני שמתחילים. מזל שהאולפן של קובי משרה מיד אווירה של בית.
זום זום זום עולה הזמר מגיטרת הבס שלי. כבר נתקלתי בזמזום הזה בעבר, בהקלטות של "גיליאם" – מסתבר שהגיטרה שלי אלרגית לציוד אלקטרוני מסויים. בזמנו פשוט תקעו אותי בצינוק קטן ליד חדר התופים, שהיה מרוחק מכל המכשור באולפן, וזה פתר את הבעיה. אבל אז הקלטנו באולפן הגדול של "הצוללת". ואילו עכשיו אנחנו באולפן הביתי והאינטימי של קובי, ואין איפה לזרוק אותי מבלי לגרום לי לוותר על קשר עין עם זליג המתופף, שאני לא יכול להוריד ממנו את העיניים, ולא רק כי הוא חתיך הורס. מה עושים? מביאים גיטרת בס אחרת. הבעיה היא שאני מאוד קשור לסאונד הייחודי של גיטרת ה-Warwick שלי. "למי עוד יש בס של Warwick שאולי לא תזמזם?", אני שואל את עצמי, ומיד נזכר: יונתן יידוב, הבסיסט של "Endof", "ממלושן", "Pits" וגם של "The Werner Alarm", הלהקה הקודמת של זליג.
אייטיז בפאב
הכל התחיל בטעות דפוס: לפני כמה שבועות, כשעברתי על לוח ההופעות של "TimeOut", הופתעתי לגלות להקה שהיה לה מספיק אומץ, חוצפה ו\או תמימות להופיע בתל אביב 3 פעמים באותו השבוע, ועוד כשאחת ההופעות היא בחינם. הפרובוקציה עבדה: מיד הבטחתי לעצמי לבדוק בהקדם מי הם "Zoopub" האלה, שיש להם קהל ל-3 הופעות ברצף אבל הצליחו לחמוק מתחת לרדאר שלי. בדיקה מעמיקה יותר גילתה שאחת מההופעות הומצאה ע"י "TimeOut" (פאדיחה שהם עושים כמעט מידי שבוע, אגב), וש-"Zoopub" מופיעים "רק" פעמיים. אבל הבטחות צריך לקיים.
וכך מצאתי את עצמי בפטיפון ביום שישי האחרון. הערב נפתח עם מופע חימום של "הביצים", שהדבר היחיד שיש לי לומר עליהם זה שהם להקת Pאנק-פופ. כדי להכין חביתה צריך לשבור כמה ביצים, אבל אני משתדל שלא לקטול להקות חדשות באופן מוגזם, כי אני מאמין שכל אחד יכול להשתפר (טוב, אולי חוץ מזאב נחמה).
"Zoopub" התגלו כלהקה חובבת אייטיז, במובן הטוב של הביטוי (כן, יש כזה), ומאחר ויחד עם "נערי פוסטר" החמודים שראיתי לא מזמן הם יוצרים גל אייטיז קטן, אין לי אלא לתהות ואף לתמוה: האם האייטיז חוזרים? שוב?!
עומר ליכטנשטיין, הסולן, שגם ניגן בגיטרה ובקלידים, הוציא מהארון את כל השטיקים היובל-בנאיים, כולל משקפי השמש, ה-ר' המתגלגלת וכמובן הקולות המוזרים: "wow"' "whoa", "yeah", "woo". ונדמה לי שמאז שלמדתי בכיתה א' את האות החמישית באלפבי"ת העברי, לא שמעתי כל כך הרבה פעמים את הקריאה ""הֵיי!" בזמן כה קצר. כנראה שבאייטיז עלו על משהו מעניין, כי הקריאות האלו באמת שידרגו את ההופעה. לרגע יכולתי לדמיין שאני בפינגוווין המיתולוגי, בהופעה של להקה חדשה ובועטת בשם "משינה ורמייה" (אותה להקה שעם השנים קיצצה את ה"ורמייה" משמה ואת ה"בועטת" מתיאורה והפכה למלכת המיינסטרים הישראלי).
ההתחלה הייתה מעט איטית, אך מרגע שליכטנשטיין החל להשתחרר (מבגדיו), ההופעה החלה לזרום. חברי הלהקה, נגנים מוכשרים מאוד בפני עצמם, השאירו לו את הבמה, והוא ניצל אותה היטב, אך לא הסתפק בה וגם ירד לרקוד עם הקהל מידי פעם. אחד הדברים שתופסים את האוזן בלהקה הוא הקול הורסטילי שלו, שלרגע הזכיר את סמי בירנבך בעומק ובקדרות שלו, ואז בשניה הפך למלוכלך וג'מייקני כמו אצל Shaggy.
דבר אחד שכן צרם לי בהופעה הוא סדר השירים. מנסיון אני יודע שזה עניין של ניסוי וטעייה, ובהופעה הספציפית הזו הייתה בעיקר טעייה. "Zoopub" פתחו עם שירים חלשים יחסית, ושמרו את השירים המעניינים יותר לסוף ההופעה. לדוגמא, "Take It All", הקטע הכי טוב שלהם ממה שיצא לי להכיר (תקשיבו במייספייס. עכשיו), היה הקטע האחרון בהופעה, וכדי להגיע אליו היינו צריכים לעבור גם כמה שירים בינוניים יותר. זה בערך כמו לפתוח מהדורת חדשות עם התחזית ולסיים עם האולימפיאדה. גם הערבוב של שירים בעברית עם שירים באנגלית גרמו לכמה הרמות גבה (לפחות שתיים), אבל אולי זה משהו שאפשר להתרגל אליו.
כל להקה שיש לה את המילה "פאב" בשם אוטומטית גורמת לי לחבב אותה. אבל בלי שום קשר, "Zoopub" היא להקה מצויינת וכיפית.
