זה מה שכתבתי על ‘ז'אן ז'אק גולדברג’:
הבועה
לקח לי זמן, אבל סוף סוף ראיתי את "חייב לזוז", הסרט הדוקומנטרי שמתאר את תהליך הפיכתו של אהוד בנאי מאלמוני (שלא לומר תמהוני) לעמוד תווך במוזיקה הישראלית. קשה להאשים אותי בחיבה יתרה לבנאי (ותעיד על כך הביקורת שכתבתי עליו במעריב), אבל הסרט עליו ועל הפליטים, שביים בכשרון אבידע ליבני, ריתק וריגש אותי. סליחה, אני אדייק: […]
יש המשך...תגיות: אבידע ליבני, אהוד בנאי, אינדי, דן פביאן בלוך, הבועה, הסצינה, ז'אן ז'אק גולדברג, חייב לזוז, יואב קוטנר, יובל הרינג, יוני כדן, יוסי אלפנט, מיינסטרים, ניצן זעירא, עובד אפרת, פולקל'ה, פיתקית, רמי פורטיס, שוליים, שוקי וייס, תמר אריאל
תופים הם לפעמים געגועים
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 30.1.09) נהוג לומר שז'אן ז'אק גולדברג הוא מהמתופפים הגדולים שהיו פה בשנות ה-80, אבל מאחר ומדובר בעשור המושמץ ביותר במאה ה-20, זו לא בהכרח מחמאה. הרי המתופפים הכי טובים בזמנו היו בכלל מכונות תופים, ומתופף טוב נבחן אז ביכולת שלו לנגן כמה שפחות. ומהבחינה הזו, ז'אן ז'אק גולדברג אכן היה מתופף […]
יש המשך...תגיות: אור כשדים, אסף אמדורסקי, אריה מוסקונה, ברי סחרוף, הקליק, ז'אן ז'אק גולדברג, יואב קוטנר, יובל שפריר, ניר מנצור, רמי פורטיס, תרבות מעריב