זה מה שכתבתי על ‘זואי פולנסקי’:
זמן אינדינגב
אני לא יודע כבר כמה זמן שאני לא מצליח לסדר את המחשבות. יתכן שרק יום אחד עבר מאז הפסטיבל? היום הזה הרגיש כמו שבוע. זמן אינדינגב. התעוררתי אתמול ב-7 בבוקר (השעון הביולוגי שלי הסתנכרן מהר מאוד עם המדבר), הלכתי לאכול חומוס (אבו ג'ורג' לא הבין אותי כששאלתי אם הוא מקבל תלושים), נרדמתי שוב בצהריים (צריך לשמור כוח להופעות של הערב). אחרי צהריים התעוררתי שוב רק כדי להיזכר שבעצם אין כלום בבמה הגדולה, שהיא מרוחקת מרחק שעתיים נסיעה מתל אביב, ושבכלל צריך ללכת לעבודה. ישבתי 5 שעות מול המחשב בעבודה והסתכלתי על תמונות מהפסטיבל בפייסבוק. יכול להיות שזה נגמר? איך לעזאזל חוזרים לשגרה?
יש המשך...תגיות: bela tarr, drunk machine, massive fingerz, phototaxis, the raw men empire, tinyfingers, אינגה דינגו, אינדינגב, אלקטרה, אנטיביוטיקה, דניאלה ספקטור, זואי פולנסקי, מיכל לוטן, נועם הלפר, סומסום, עוזי פיינרמן, קותימן, קרולינה, רייסקינדר, שממל