מיקרופון הזהב 2008 – הופעת השנה

"אז מה, לא בחרת עדיין את אלבומי השנה?", הטיח בי המייל של גיאחה מ"העונג" שאלה נוקבת. כשעניתי לו שלמרבה הבושה אני כמעט ולא שומע אלבומים חדשים, ובטח לא של מוזיקה מחו"ל, הוא היה קצת מופתע. ובצדק. אני לא יודע מתי זה קרה, אבל איכשהו הפכתי מצרכן דיסקים קומפולסיבי לאדם שמעדיף להכיר מוזיקה חדשה בעיקר דרך הופעות. ולהופעות, מה לעשות, קשה ללכת על בסיס קבוע כשהן מתקיימות בבריקסטון אקדמי בלונדון או בניטינג פקטורי בניו יורק (לפחות עד שאורנג'טיים יצרפו את הבלוג שלי לרשימת הבלוגים שהם מממנים). וכך נותרתי, מבחירה, עם הסצינה המקומית. והאמת, זה תענוג צרוף.

אז גם אני רוצה לערוך סיכום שנה. ומה יש לי לסכם, אם לא הופעות? שתי הסתייגויות: הבלוג קיים רק מאפריל 2008, כך שזהו סיכום חלקי. ומאחר והפוקוס של הבלוג הוא על אינדי, גם הסיכום מתמקד באינדי. קוראות וקוראים יקרים, להלן מצעד 10 הופעות האינדי הטובות ביותר שראיתי ב-2008: קודם כל, ציון לשבח מגיע לאמנים שדיגדגו את העשירייה מהצד השני: אדם קומן, אכזבות' אקוסטי, אונילי, קרוסלה, TV Buddhas, מכולת, השלוליות, אינגה דינגו, Kitzu, ארז ג'יימס כהן ואסף אבידן והמוג'וז. כולם גדולים, כולם מוכשרים וכולם נתנו הופעות מעולות ובלתי נשכחות. אבל צריך לבחור, מה לעשות.
אז הנה – הספירה לאחור:

10. [Midnight Peacocks] & [GeishaNo] מאחדים את [Plastic Peacocks] בפסטיבל "אינדינגב", 25.10.08

המתופף חגי שלזינגר לא יורד מהבמה ומתופף כמו סופת טורנדו בזמן ששתיים מהלהקות הסוחפות ביותר בסצינה מתחלפות סביבו במסיבה מטורפת. ההופעה הפסיכית ביותר של פסטיבל "אינדינגב". והיה גם זרנגול.
במילה אחת: מסיבה.

9. [dysfunctional heroes] באוזןבר, 5.10.08

הקהל יושב על הרצפה כשנדי בילו, צביקה ופרוש וחבריהם מפליאים בשירים אקוסטיים עוטפים ויפים, עם המרחק הכי קצר בין הלב לגיטרה. מוזיקה גדולה בשביל אנשים קטנים.
במילה אחת: מיוחד.

8. קרוזנשטרן ופרוחוד בפסטיבל "חוצמזה", 22.8.08

גיטרות האינדי של פסטיבל "חוצמזה" מפנות את מקומן לאקורדיאון, קלרינט, בס, תופים והרבה טירוף תיאטרלי, מבית מדרשו של הגאון איגור קרוטוגולוב. הקהל לא מבין מאיפה זה בא לו, אבל משתף פעולה בהתלהבות.
במילה אחת: מטורף.

7. לא של גיא שמי בבכורה בלבונטין, 18.4.08?

אחד מענקי הגיטרה המקומיים מוריד הילוך ועובר לגיטרה אקוסטית, בהופעה צנועה ואינטימית מול קהל שרובו חברים. העיבודים המורכבים לרגע לא מכסים על הטקסטים המהורהרים, שעושים נעים בבטן וגם בראש.
במילה אחת: מקסים.

הביקורת שבלינק היא מהופעה אחרת, ויש גם ביקורת על הופעה באוזן השלישית.

6. לא דובים משיקים EP בלבונטין, 10.9.08

מוזיקה מגניבה ומיוחדת, טקסטים שנונים ומצחיקים כאחד, ופאוור טריו שלערב אחד הופך ללהקה מפלצתית ושמחה של לא פחות מ-8 אנשים. בהיעדר חומרים להדרן השני שהקהל כה רצה, אפילו זכינו לשמוע את "בילי בוי" הגנוז.
במילה אחת: כיף.

"לא דובים" הם חברים קרובים מכדי שאני ארשום עליהם ביקורת. זה הכי קרוב שמצאתי.

5. קין והבל 90210 בבכורה בתמונע, 27.4.08

זה התחיל בבסיסט שאול לוריא, שהעיף בבעיטה תיק של מישהי שהפריע לו על הבמה. זה הסתיים בהבנה שזה הרגע נולדה פה להקה שפשוט לא דופקת חשבון לאף אחד. והבתוליות והראשוניות שהיו באוויר רק הוסיפו להתרגשות.
במילה אחת: רוקנרול.

4. פיסוק רחב בלבונטין, 17.10.08

זימה וקודש מתערבבים עם ויברפון וחליל, כשעליהם מנצח המטיף הפסיכי ג'רמי, שבתורו נענה לתיפוף המהפנט והמושלם של אריאל ערמוני. היה גם תרמין. ועוד לא הגענו לרקדנית הבטן.
במילה אחת: מפתה.

3. [Lechuck] בבית פית/קית, 20.6.08

הסופרגרופ של דייוויד בלאו משמיט לסתות, בין השאר הודות לתיפוף הרצחני ועתיר הניואנסים של דקל דביר, שהמציא את הג'אז-מטאל אל מול הקהל המשתאה. ויונתן בירנבאום על הגיטרה הוא פשוט תופעה.
במילה אחת: גאוני.

2. יהוא ירון והלהקה בלבונטין, 21.6.08 \ יהוא ירון סולו בפסטיבל "פולקל'ה", 26.12.08

מהסולו השקט והמוקפד עם הקונטרהבס ועד לאקסטזה יורקת האש של "זה לא זמן טוב לכתוב שירים", יהוא מסתת את רגשותיו הגועשים לכדי מילים וצלילים מדוייקים כדקירת מחט. עם הלהקה זה סוחף, וגם לבד זה לא פחות חזק.
במילה אחת: מטלטל.
מה לעשות, לא הצלחתי להכריע איזו הופעה שלו הייתה יותר טובה. הוא פשוט אדיר.

1. עמית ארז בפסטיבל הפסנתר, 13.11.08

ופרס מיקרופון הזהב מוענק לעמית ארז, שיחד עם חבורת מוזיקאים מעולה יצר מופע מרטיט וחד פעמי, ועל הדרך גם המציא את עצמו מחדש באומץ רב. ללא שום צל של ספק – זו ההופעה הכי טובה ומיוחדת שראיתי השנה.
במילה אחת: מרגש.

זו העשירייה שלי. ומה היו הופעות השנה שלכם?

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

...ובאותו עניין: