רגש עמיתי

אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה עמדו לי דמעות בעיניים במשך הופעה שלמה, אבל סביר להניח שזה היה בהופעה של עמית ארז. זה כנראה היה בימים בהם הוא עוד היה בגדר סוד של כמה עשרות אנשים בפאב קטן, כשהבתוליות והראשוניות שלו היו יותר אפקטיביים מכל מופע מוקפד וגדוש פירוטכניקה. הוא התרגש על הבמה, ואני התרגשתי בקהל. עמית עדיין מופיע נהדר עד היום, בין אם לבד או עם הלהקה שלו, אבל הראשוניות הזו שריגשה אותי כל כך בעבר נעלמה, ולקחה איתה את הדמעות. בההופעה שלו בפסטיבל "אינדינגב" לא מכבר הרגשתי שהוא שר על טייס אוטומטי, שהוא מבצע את השירים שלו במקום לחוות אותם. אבל ההופעה שלו בפסטיבל הפסנתר החזירה את הסומק ללחייו ואת הדמעות לארובות עיניי. סוף סוף, נדמה היה שהוא מגלה את השירים של עצמו מחדש. ובשבילי, זה הרגיש כמו לגלות אותו שוב בפעם הראשונה.

יתכן שההופעה הזו תיזכר בתור נקודת הקרוסאובר – המעבר של עמית מדמות בולטת בסצינת האינדי ליוצר ישראלי מרכזי, נקודה. לראשונה הוא הופיע לא בתור סינגר-סונגרייטר מעניין או בתור גיטריסט מצויין, אלא מחוץ לנישת שוליים ספציפית. הוא הופיע בתור עמית ארז – קול ייחודי, הן כזמר והן כיוצר, שראוי שיזכה להוקרה ממסדית. והוא הצדיק את זה בגדול: הבחירה שלו להופיע בחלק ניכר מהשירים בלי הגיטרה שכל כך מזוהה איתו, ופשוט לשבת חשוף ליד הפסנתר הוציאה ממנו איכויות חדשות. בקונטקסט הזה, אפילו זיופי ההתרגשות הקטנים היו חינניים.

קרדיט גדול מגיע לנגנים שליוו אותו, ובראשם הפסנתרנית המחוננת שירה שקד. היא נראית מסוג הפסנתרנים שאפשר להעיר אותם באמצע הלילה ולבקש מהם לנגן את הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב בעיניים עצומות, והיא תעשה את זה בכיף תוך כדי הכנת קפה. תפקידי הפסנתר שלה לקחו את הניואנסים הקטנים מהעיבודים המקוריים של השירים ושילבו אותם ברעיונות חדשים שמתבססים על הטווח הדינמי של הפסנתר. ואיזה טמפרמנט! רגע אחד היא רגועה, רגע אחר כך היא שוצפת, מגיבה במהירות ובדיוק לרבדים העמוקים של כל שיר ושיר. כשעמית שר על "Stream" הפסנתר הופך תחת ידיה לפכפוך נחל, כשהוא אומר שהוא "will go insane tomorrow" היא הופכת את הפסנתר להפרעה נפשית קטנה. בנוסף אליה ראוי לציין את יהוא ירון על הקונטרבס, יעל שפירא על הצ'לו ורותם אור שהצטרפה בשירה לקראת הסוף. שלושתם היו מצויינים.

"Endings Get an Early Start" ו-"Shoot You Down" התבלטו מעל לשאר השירים, כשבאחרון ניכר היה שעמית ממש עבר משהו על הבמה. לרגע ממש חששתי לשלומו. ההופעה עברה לטון פחות דרמטי ויותר משוחרר כשהפסנתר קיבל כמה דקות מנוחה, והוחלף ע"י עמיר לב וגיטרתו. החיבור בין עמית לעמיר היה מעט מוזר, אבל ניכר שהוא מאוד פתח משהו. באופן חריג, עמית הפתיע עם סולואים סנדרסוניים, שהזכירו איזה גיטריסט אדיר הוא כשהוא מרשה לעצמו. וכשהוא הצטרף לעמיר לב בשירה, לקח לי כמה שניות להבין למה זה נשמע כל כך מוזר: עמית שר בעברית. היה מדהים לגלות עד כמה הקול שלו נשמע שונה בעברית, הרבה יותר חם ומשוחרר, וזה השפיע גם על הנוכחות הבימתית שלו, שהפכה באחת להיות הרבה יותר קלילה. עמית מקפיד לומר שהוא יוצר באנגלית, אבל הטעימה הקטנה הזו הזכירה שגם בלי שיקולי רייטינג וגלגל"צ, יהיה מאוד כיף לשמוע אותו גם בשפת הקודש.

ההופעה הזו הייתה טובה מכדי להתבזבז על אירוע חד פעמי בפסטיבל הפסנתר. אני מאחל לעמית ולקהל להיפגש שוב סביב הפסנתר בהקדם. לעוד אנשים מגיע לבכות.

(גילוי נאות או משהו: עמית ואני מיודדים, שירה היא בת זוג של חבר קרוב)

עמית ארז בפסטיבל הפסנתר, מרכז סוזן דלל, 13.11.08

תגיות: , , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • סופר אנובה - אביב הגיע, פסח בא והלייבל אנובה חוגג שנה. הטיימינג מוצלח - בין אם מקימי הלייבל התכוונו ובין אם לאו, ...
  • כרטיסים חינם לעמית ארז - יש הופעות שאני לא צריך להכביר עליהן מילים, ויכול לקפוץ ישר לעניין: Paper Cuts המופע החדש של [עמית אר...
  • אתמול בלילה כשהלכתי ללבונטין - יש המון מוזיקאים שם בחוץ, והבלוג הזה מנסה בדרך כלל להאיר את הפינות החשוכות של המוזיקה הישראלית ולגלו...
  • כרטיסים חינם לסוכות! - לכבוד החג, חלוקת כרטיסים חגיגית ל-4 הופעות חגיגיות (איך התאפקתי לא להכניס רפרנס מתוחכם ל-4 המינים): ...
  • בין השורות 3.11.08 - והפעם מקבץ ארוך במיוחד - אני חי ב-Delay. מצטער. הנה הרבה ידיעות שהיו צריכות לעלות כבר לפני שבוע, אבל...



יש כבר 4 תגובות, יא אללה:

  • 1
    אור says:

    כבר שלושה ימים שאני מתהלכת עם תחושה חזקה של ניתוק, אני רוצה לשתף אבל אף אחד לא יבין. זאת הייתה חוויה חד-פעמית, צירוף מושלם. איזה כיף שיש עוד שחשים ריקים אך מסופקים, שהשאירו פיסת לב קטנה מלאת רגש על הבמה באולם ירושלים.

  • 2
    מיכל says:

    אני התרגשתי במיוחד כשהוא התרגש לשיר יחד עם עמיר לב.
    מהרגע שהוא הזמין אותו לבמה עד שהוא ירד, היה נראה שעמית ממש רועד מהתרגשות מגודל המעמד. וגם שמח נורא ולא מאמין שזה קורה לו.

  • 3
    גיאחה says:

    וואו, וואו, וואו!!!

    שקלתי ללכת ואיכשהו יצא שלא, לא זוכר אפילו למה. לו ידעתי שאהוביי יהוא ירון ורותם אור הצטרפו לאהוביי משכבר עמית ארז ועמיר לב, הייתי רץ גם עירום באמצע המקלחת.

    עמית – העלה את המופע שוב! אפילו בלי עמיר לב, אבל בהרכב הזה! ובאולם הגון בבקשה, הצוותא למשל!

  • 4
    melquiadess says:

    אוףףף למה לא הייתי שם!
    ההופעה הזו נשמעה כמו משהו ששווה להשקיע כדי להגיע אליו.
    אבל משום מה לא היה לי מצב רוח להופעות שבוע שעבר.

    אבל מילא, שההופעה היתה כה טובה.
    אתה עוד חייב לתאר אותה כל כך טוב, כדי שאני ממש אצטער שלא הלכתי?

    גיאחה, אנחנו צריכים להקים עצומה להשבת המופע הזה!

    נ.ב.
    אם כבר הזכרת את רותם אור, לאן היא נעלמה? אין לה תיכנונים לחזור להופיע\להקליט?
    ה-EP שלה הוא עדיין אחד הדיסקים היותר מרגשים שאני מכיר.

גם לך יש מה להגיד? יופי.