המדריך: איך לשתף פעולה עם מוזיקאים

השאלה האמיתית במקרה הזה היא לא "איך", אלא "למה". לאורך סדרת המאמרים הזו הזכרתי יותר מפעם אחת את החשיבות של שיתופי פעולה עם מוזיקאים אחרים. יש לזה יתרונות משמעותיים: זה עוזר למשוך קהל. זה מוסיף תוכן להופעה. זה קל יותר לשיווק. זה פתרון טוב למוזיקאים בתחילת הדרך. אבל יש לזה ערך מוסף שאי אפשר למדוד במשוואה פשוטה של השקעה מול תועלת: זה מחזק את מוזיקת השוליים כולה.

המאמרים הקודמים: איך לקבוע הופעות?, איך לשווק ולבנות קהל?, איך להתעסק עם התקשורת?, איך לבנות הופעה מוצלחת?

מי שרוצה שיקרא לזה "סצינה". מי שסולד מהמילה הזו שיקרא לזה "הדבר הזה שאחרים קוראים לו סצינה, איזו מילה מגעילה". אפשר גם לראות את כל המוזיקאים כטיפות קטנות, שיכולות לחבור יחד וליצור גל גדול, אם אתם היפים. איזה דימוי שלא תבחרו, האמת היא אותה אמת: כשאנחנו מאוחדים אנחנו חזקים יותר.

ופה לצערי רוב המוזיקאים נופלים. לא מתוך רוע חלילה, אלא מתוך חוסר מודעות ומחשבה, ואולי באשמת הנטייה האנושית הטבעית להיות אגואיסט במקום לפרגן לזולת, ולהילחם במקום לשלב כוחות. אבל שינוי קטן בגישה יכול לעשות הבדל גדול, הן למוזיקאים והן לסביבה בה הם פועלים. הנה כמה רעיונות:

  • תדעו להתפשר – כבר כתבתי עד כמה זה חשוב ותורם לכולם להרים ערב משותף עם עוד מוזיקאים. אבל לא מספיק לקבוע מי עולה ראשון ומי שני. מוזיקאים שמופיעים יחד חייבים להפנים שיש להם אינטרסים משותפים. נכון שכל אחד צריך לדאוג קודם כל לצד שלו, אבל המוזיקאי הנבון צריך גם לדעת לחפש את הפשרות שעובדות גם לטובת חבריו לבמה, מבלי לפגוע יותר מידי בצד שלו. תמיד תנסו לשים את עצמכם במקומם של המוזיקאים שאתם מופיעים איתם. אתם תתפלאו לגלות כמה פעמים אתם דורשים מהמוזיקאים שאתם מופיעים איתם דברים שהייתם מתחרפנים לו היו מבקשים אותם מכם.
  • תלמדו לחלוק ציוד – הייתי בהופעה שבה שתי להקות התווכחו במהלך הסאונדצ'ק האם הבייס-דראם יזוז כמה סנטימטרים או לא בין ההופעות. זה הגיע לצעקות ובסוף להקה אחת כפתה את רצונה על השנייה, וביאסה להם את ההופעה. הייתי בטריפל-פיצ'ר שבו המתופף של להקה אחת סירב לתת לשתי הלהקות האחרות לגעת לו בתופים, וזה כמעט נגמר במכות, ובסוף אחת הלהקות הלכה להביא סט תופים נוסף ועיכבה את כל הערב בכשעה. מוזיקאים שלא מוכנים לחלוק ציוד או להתפשר על מיקומו ולא סומכים על שותפיהם שיתייחסו אליו כמו שצריך – שלא יופיעו, או לכל הפחות שידאגו להזהיר מפני הפוציות שלהם כמה ימים לפני ההופעה.
  • תופיעו עם מי שאתם אוהבים – אל תקבעו הופעה משותפת עם מוזיקאים שאתם לא מעריכים בעצמכם. אם אתם לא הייתם רוצים להישאר להופעה שלהם, אל תעשו את זה לקהל שלכם. זה גם יחסוך לכם את הצורך להיות צבועים. הופעות משותפות, כמו חומוס תעשייתי בקופסה עם חומרים משמרים, עושים באהבה או שלא עושים בכלל.
  • תעמדו בזמנים – יש גבול לסבלנות של קהל בערבים משותפים, וחשוב לדעת את זה ולא להתחזר. חשוב גם להתחשב באמנים שאתם מופיעים איתם. באחד הדאבל פיצ'רים בהם השתתפתי שאלתי את הלהקה השנייה מה אורך הסט שלה, וחבריה השיבו "40 דקות". אחרי שהם סיימו הופעה של לא פחות משעה ורבע קיבלנו קהל מותש ועייף. זה כמובן לא נעשה מרוע, אלא סתם מחוסר מודעות ומכך שהלהקה מעולם לא טרחה למדוד את הסט שלה, כי לא עניין אותה איך האורך שלו משפיע על ההופעות שבאות אחריה. חשוב גם לשים לב לזמנים בקיפול ובניית במה, ולדאוג לטובת הקהל והמוזיקאים שאתם מופיעים איתם שזה ייעשה ביעילות ובמהירות המירבית.
  • תפרגנו – אתם שולחים מייל לרשימת התפוצה שלכם על ההופעה הקרובה? אל תשכחו לציין את מי שאתם חולקים איתם את הבמה, לספר כמה הם טובים ולשים לינקים למוזיקה שלהם. חברים שלכם שואלים מתי אתם עולים כדי שהם יוכלו לפספס את שאר ההופעות בערב? תסבירו להם שהערב הוא עסקת חבילה, או שתיתנו תשובה מעורפלת, או שפשוט אל תענו. עליתם אחרי הופעה של מישהו? תודו לו ותפרגנו לו מול הקהל. ההופעה שלכם מתקרבת לסיומה? זה הזמן להגיד "אחרינו יופיעו ג'ימי והצפרדעים". ירדתם מהבמה וחברים שלכם מציעים לכם לבוא לבירה? תסרבו ותגידו שאתם רוצים להישאר להופעה הבאה, ושכדאי גם להם להישאר. הדברים הקטנים האלו עושים הבדל גם בקרב המוזיקאים וגם אצל הקהל.
  • תאפשרו הופעות חימום – גיבשתם לעצמכם קהל משלכם, ולא מתאים לכם לעשות דאבל פיצ'ר? אין בעיה, זה הזמן לקחת מופע חימום של 3-4 שירים. אל תשכחו מאיפה באתם, וכמה אתם הייתם זקוקים לכך שמישהו יפתח לכם את הדלת.
  • תלכו להופעות – זה נשמע אבסורדי, אבל הרבה מוזיקאים לא הולכים להופעות, אלא אם מדובר בהופעה של חברים שהם כבר ראו 4 פעמים. אבל תיזכרו כמה אתם רוצים שקהל חדש יבוא לבדוק אתכם. תחשבו על כמה זה נחמד לראות מוזיקאי אחר מפרגן לך מהקהל, בעיקר כשהוא גורר איתו חבר או שניים.

תגיות: , , , , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • המדריך: איך לקבוע הופעות? - ֿאז תפסת גיטרה והתחלת לשיר. אז הקמתם להקה. אז יש כבר כמה שירים וחלקם אפילו לא נשמעים כמו חתול בבלנדר...
  • חבילה הגיעה - בועידת המוזיקה של היינקן שהתקיימה מסביב להופעות של Faith No More ו-MGMT, נערכו פאנלים שונים בנושאי מ...
  • לחתוך את הסצינה - "כל האינדי שלך - זה לא מוביל לשום מקום!", הטיח בי חבר. אומנם שמחתי שהוא העניק לי את כל האינדי הישראל...
  • מה נשתנה? - אומרים שהזמן עושה את שלו. אבל מה זה ה"שלו" הזה בדיוק? נדמה לי שהזמן לא עושה כלום, זה רק אנחנו שמסתכל...
  • תקליט שרוט - משהו מהבטן, בלי עריכה ובלי יותר מידי מחשבה: מי ששדד את הפטיפון בשבת הוא בן-בן-בן-בן זונה. ומי שלא יב...



יש כבר 12 תגובות, יא אללה:

  • 1
    שירה says:

    נדב אתה מלך

    כל הכבוד על הסדרה הזו

    מי ייתן והיא תישא פרי בעולם המוזיקה ובכלל..

  • 2
    Itay Mazilo says:

    יופי של כתיבה, כל מילה בסלע. ללא ספק.
    נותן בפוסט למען יראו ויראו 🙂
    יאללה תחזור!

  • 3
    מיכאל says:

    לא מסכים עם התיאוריה של אנחנו מיליון סרדינים בקבוצה אז הסיכוי להיטרף קטן.
    לא טיפות.

    בגלל זה הולכים ל "פסטיבל".
    הקטע הוא ההתקהלות, הפסטיבל, האוהל, השקשוקה, הסצינה, ה "הייתי שם"
    כשמפרקים לחלקים, שוב נשארים עם אותם עשרות להקות/זמרים/סינגרסונגרייטרים , שכולם כאלה רק בגלל שהם קוראים לעצמם ככה, ולא בגלל שקהל אמיתי עשה אותם כאלה. אותם אלה שבנפרד, משוועים לקהל של 5 אנשים, ורצוי שלא יהיו חברים/משפחה.

    אגב, החלק של איך לבנות הופעה היה טוב.

  • 4
    קִישוּשָלוֹש says:

    אני לא לגמרי מסכים בעניין הציוד: לחלוק איפה שצריך ועוזר זה אידאלי וחשוב גם לתאם את זה מראש ולא לעכב עניינים בסאונצ'ק, או, חס וחלילה, במהלך הארוע; אבל גם לא לרצות שמישהו אחר יגע בחלק מסויים, או אפילו בכל הציוד שלך – זה לגיטימי לחלוטין ולא הופך אדם לפוץ, כל עוד הדבר ברור לשני הצדדים.

  • 5
    דקסטר בוכניק says:

    תחליף כמה שמות עצם באחרים – ויש לך נוסחה לאוטופיה גאלאקטית.
    "Together we stand, Devided we fall…"

  • 6
    bugoe says:

    אני חייב לציין שבתור צופה מהצד, הדבר שהכי חורה בערבי הופעות משותפים (ואנחנו כל פעם מעלים את זה בינינו, באמת) זו באמת הנקודה שרוב המוזיקאים מגיעים בדיוק לסט שלהם ולא נשארים דקה אחרי הסט שלהם. מילא עוד העניין של ללכת להופעות, שגם זה היה מאוד מבורך אם היה קורה יותר, אבל לא להשאר כשאתה כבר שם זה ממש גובל בחוסר כבוד.

    ואם כבר הנושא של ללכת להופעות, אני נוטה להאמין שיצא לי יותר פעמים להתקל ב'אושיות' (ישראל גוריון, שלום חנוך וכיו"ב) מאשר במוזיקאי אינדי שלא באו לראות חברים קרובים שלהם…

    סדרת כתבות מאוד מעניינת נדב, תודה!

  • 7
    עדי says:

    למיכאל.. אתה רשע. ונשמע שאתה לא אוהב מוזיקה חדשה שאתה לא מכיר ולא פתוח לכל מיני פורמטים שבהם היא יכולה להגיע. אז למה להכנס לפה ולזלזל באותם להקות/זמרים/סינגרסונגרייטרים שכמובן לא מעניינים אותך.

    בעיני זה כיף יותר למבצעים ולקהל, לחלוק במה. חברותא. גם הם וגם אנחנו שם בשביל הכיף

  • 8
  • 9
    דוד מנסון says:

    אחלה אחלה של סידרה אני עוסק בזה מגיל 14 וכל דבר פה זה משהו שקרה לי בעבר ..ואיך שזה כתוב ישר ולעניין יפה ממש! קראתי את כולם אחד אחריי השני ויצא לי סבבה של בוקר.

  • 10
    נתי כהן says:

    אחלה של מדריך תודה רבה..

  • 11

    מדריך מעולה ממש אחד הטובים כן ירבו.

  • 12
    תומר נוף says:

    אחד ההההמדריכים הטובים קצר (יחסית)וקולע בול
    והמשפט הזה כל כך טובב
    -מה לעשות, קהל לא גדל על העצים, וגם אם הוא כן הרי שגם עצים צריך להשקות.

גם לך יש מה להגיד? יופי.