מלאים מצוות כרימון – שי לחג
(שנה טובה! שי לחג לקוראי הבלוג מחכה בהמשך…)
למה בעצם החלטתי לעשות ספיישל על רימון לראש השנה? הכל התחיל לפני כמה שבועות, כשפרסמתי כאן ביקורת שכתבתי למעריב על מיכל גבע. כבר יצא לי לפרסם כמה ביקורות שנויות במחלוקת, אבל לא זכורה לי ביקורת שעוררה כל כך הרבה זעם – ולא על הדיעה שהבעתי בביקורת, אלא על עצם העובדה שבכלל פירסמתי אותה כאן. וכי מה למיכל גבע, יוצאת רימון שיוצרת פופ-רוק מהוקצע, ולבלוג שמתיימר לעסוק באינדי ומוזיקת שוליים? ממתי פופ זה אינדי? ויותר מהותי – ממתי רימון זה שוליים?
והתשובה היא מאז ומתמיד.
אלונה דניאל, יובל מסנר וערן צור, הלא הם טאטו, למדו ברימון. ג'נגו, ממקימי מועדון הפטיפון והלייבל Fast Music, למד ברימון. גיא שמי ממרסדס בנד ו-The Girls למד ברימון עם ניר טרטר, שהביא אותו לאינפקציה המיתולוגית. MC קרולינה למדה ברימון. אפילו חברי פרווה חמה האוואנגרדיים למדו ברימון. הרשימה ארוכה וכוללת אינספור מוזיקאים מהשוליים והמרכז כאחד, ולקראת סופה יש עוד כמה שמות מפורסמים: קרן פלס, מירי מסיקה ואיה כורם. שלושת הבנות האלו, על סגנונן הדומה והדביק, על שיתופי הפעולה בינהן ועל אלבומי הזהב שלהן, הספיקו כדי לקבע בתודעה את הסטיגמה לפיה רימון הוא בית חרושת ליוצרות גלגל"צ פלסטיקיות ותו לא.
ניחא שכבר אז זה לא היה נכון (אריק ברמן, שהגיח מאותם המחזורים, הוא לטעמי אחד היוצרים המסקרנים במיינסטרים הישראלי, ואפילו לפלס יש את הרגעים שלה), אבל היום ההכללה הזו היא כבר ממש לא רלוונטית. הדמיון היחיד בין המחזורים החדשים של רימון למחזורים המפורסמים שקדמו להם הוא שגם הפעם הבנות תופסות את מירב תשומת הלב. אבל כאן הדמיון מסתיים: בדור החדש של יוצאות רימון יש בטח גם כמה מסיקות, אבל יש שם גם יוצרות מתוחכמות, מקוריות, מגוונות ומלאות כשרון כפרי מסויים שנהוג לאכול בראש השנה. אל תפספסו אותן רק בגלל המוצא שלהן – גזענות מוזיקלית, כמו כל גזענות, זה דבר מכוער.
בינתיים, הדעות הקדומות נגד יוצאות רימון מכניסות אותן לסוג של לימבו: הן מתוייגות אוטומטית כמיינסטרים בעייני חובבי האינדי הזועפים, אבל נמצאות מספיק עמוק בשוליים כדי לא למהר ולפוצץ את הזאפה. אלו שלא מעלימות את רימון מקורות החיים שלהן למעשה פועלות בבועה משל עצמן – למעט כמה יוצאות מן הכלל, אתם לא תשמעו אותן בפסטיבל אינדינגב או בפולקל'ה, ועצם איזכור שמן בהקשר של אינדי יכול להעלות ללא מעט אנשים את הסעיף. אבל להתייחס אליהן כאל קבוצה הומוגנית רק בגלל בית הספר בו הן למדו זה אבסורדי בערך כמו לעשות הכללות על כל יוצאי פתח תקווה או למתוח קווים לדמותם של כל בני ה-27: זה אפשרי, אבל זה מדד דיי גרוע לשפוט באמצעותו אמנות. כי בשורה התחתונה, לימודים ברימון זה פרט ביוגרפי, לא ערך מוזיקלי.
לא מאמינים? פשוט תקשיבו להן: מהפופ הנוצץ של מיכל גבע ועד לעדינות האלגנטית של מיכל לוטן, משירי הפסנתר הדוקרים של עינב ג'קסון כהן ועד לרוק האלקטרוני המורכב של נילי פינק. אין פה קול אחד, אין פה סגנון שולט, ויש כאן לא מעט מוזיקה טובה. שווה להזכיר: מוזיקה טובה היא מוזיקה טובה, וזה לא משנה אם היא מגיעה מרימון או מפלורנטין. בדיוק כפי שמוזיקת שוליים היא מוזיקת שוליים, וזה לא משנה אם יש לה פוטנציאל להגיע למיינסטרים.
ופה מגיע השי שלכם לחג: אתם מקבלים הרבה מוזיקה להאזנה חופשית! בואו לערוך היכרות עם 8 יוצאות רימון מייצגות מהשנים האחרונות ולשפוט בעצמכם. ושימו לב – חלק מהשירים עולים כאן בהשמעת בכורה, חם מהתנור!
אני מקווה שתהנו, ומאחל לכל קוראי וקוראות הבלוג שנה טובה ומלאה בפתיחות למוזיקה חדשה.
איה זהבי פייגלין (כל החתיכים אצלי)
מייספייס: http://www.myspace.com/igotthehotties
הופעה קרובה: 25.9.09 בחצות באוזןבר
אתם צריכים לשמוע את הלהקה שלה אם: אתם רוקנרול
חיכוך עם המיינסטרים: החתיכים הופיעו לצד יהודית רביץ ושלום חנוך בערב לכבוד מסעדת פרונטו, והייתה גם איזו אפיזודה נשכחת עם כוכב נולד
איפה זה עומד: סיימו הקלטות, שאינשאללה יצאו בקרוב
זה נשמע כמו: מה שהקישקעס שלכם היו שרים אם הייתה להם להקת Pאנק פופ מעולה כגיבוי. להקת כל החתיכים אצלי היא אחד ממשבי הרוח הרעננים שנתקלתי בהם בשנה האחרונה, והרבה מזה בזכות זהבי פייגלין. קשה להאמין שהיא הקימה את הלהקה הזו בלי נסיון קודם – יש לה נוכחות רוקנרולית טבעית שזמרות אחרות צריכות לרכוש במשך שנים וקול שלופת את המאזין בגרון מהשנייה הראשונה. והנה מה שכתבתי עליה בעבר
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"מתישהו": [audio:rimon/igotthehotties-matayshehu.mp3]
מיכל גבע
מייספייס: http://www.myspace.com/michalgeva
הופעה קרובה: 19.9.09 ב-22:30 באוזןבר (הופעה אקוסטית)
אתם צריכים לשמוע אותה אם: אתם לא חושבים שפופ זו מילה גסה
חיכוך עם המיינסטרים: רק אם גיל לואיס כבר נחשב למיינסטרים… 🙂
איפה זה עומד: האלבום בשלבי עבודה אחרונים, ויצא בקרוב בנענע דיסק
זה נשמע כמו: איך שהמיינסטרים הישראלי צריך היה להישמע. מה שאני אוהב במוזיקה של גבע זה שמצד אחד יש בה משהו מאוד קליט, מאוד נגיש, מאוד פופי, אבל מצד שני ההתכתבות שלה היא לא עם הפופ הישראלי, אלא עם הרוק העולמי. העיבודים שלה מוקפדים ומלאי עוצמה ודרמה שקטה, אבל יודעים גם להתחפש למשהו שאפשר להכניס לגלגל"צ בכיף. והנה מה שכתבתי עליה לא מזמן
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"חלום ישן" בהשמעת בכורה: [audio:rimon/michalgeva-chalomyashan.mp3]
מיכל לוטן
מייספייס: http://www.myspace.com/michallotan
הופעה קרובה: בפסטיבל אינדינגב, אבל לא שמעתם את זה ממני
אתם צריכים לשמוע אותה אם: מינימליזם מוקפד עושה לכם את זה
חיכוך עם המיינסטרים: כשיהוא ירון יפרוץ (והוא יפרוץ), נוכל לספר שמיכל הייתה הסולנית של להקתו הקודמת, שישה נגנים שמחים
איפה זה עומד: סיימה להקליט אלבום בהפקת אדם שפלן, מתחילה בקרוב להופיע עם הרכב חדש (בנוסף להרכב הסמבה שלה עלמה קלמה)
זה נשמע כמו: הופעת אנפלאגד של פורטיסהד במועדון ג'אז אפלולי. השורשים של לוטן נעוצים בשירת ג'אז ובלוז סקסית, אבל מה ששובה אותי אצלה זה החיבור שהיא עושה בינהם לבין משהו מודרני, ייחודי ולא צפוי
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"Be Bossa" בהשמעת בכורה: [audio:rimon/michallotan-bebossa.mp3]
נילי פינק
מייספייס: http://www.myspace.com/nilifink
הופעה קרובה: 29.9.09 ב-20:30 באוזןבר עם טליה אליאב
אתם צריכים לשמוע אותה אם: אתם רוצים לדעת איך העתיד יישמע
חיכוך עם המיינסטרים: הופעה בתור הגיטריסטית של אלי רוזן בתוכנית של ליאור שליין זה נחשב? אז אולי נגינת כינור אצל שחר אבן צור?
איפה זה עומד: אלבום הבכורה בהפקת אור בהיר (אטליז, עמית ארז) נמצא בשלבי סיום
זה נשמע כמו: חו"ל. קשה להאמין שהסאונד המלוטש והעדכני הזה ונגיעות האלקטרוניקה הרכה האלו מגיעים מכאן. ועדיין, זה ישראלי לגמרי, ולא רק בגלל העברית, אלא גם בגלל הקול של נילי, שמשהו בצלילות שלו מזכיר לי את האלגנטיות של יהודית רביץ דווקא (גילוי נאות או משהו – כשהייתי בלהקת הדוגמניות אירחנו את נילי בהופעת הפרידה שלנו)
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"מתה לבד" בהשמעת בכורה: [audio:rimon/nilifink-metalevad.mp3]
נעם נבו
מייספייס: http://www.myspace.com/noamnevo
הופעה קרובה: 30.9.09 ב-20:30 באוזןבר
אתם צריכים לשמוע אותה אם: עייפתם מרעש וצלצולים
חיכוך עם המיינסטרים: נעם מריצה את סוכנות Bookit שמתקתקת הופעות לדן תורן, דודי לוי, נעם רותם ואחרים. חוץ מזה באלבום המתקרב שלה מנגנים שמות כבדים כמו כמו פיטר רוט, עדי רנרט וניר מנצור (איזבו)
איפה זה עומד: אלבום הבכורה בהפקת ליאור טבת (אביב גפן) ועמית יצחק (כוכב נולד) נמצא בשלבי סיום
זה נשמע כמו: אמת פשוטה עם חיוך בזווית הפה. המוזיקה של נבו חמה ונעימה, יומיומית ולא קופצת מעל לפופיק, ובזה נעוץ החן שלה. נכון, התחלנו ברגל שמאל, אבל לדעתי הקלילות והפשטות שלה, וגם ההומור הדק שלה בחלק מהשירים, הם אלמנטים שחסרים אצל לא מעט יוצרים חדשים. הנה מה שכתבתי עליה בעבר
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"משהו נופל" בהשמעת בכורה (גירסה לא סופית):[audio:rimon/noamnevo-mashehunofel.mp3]
סיון יחיה
מייספייס: http://www.myspace.com/cvanyihye
הופעה קרובה: מחממת את ירמי קפלן ב-26.9.09 בבארבי, מארחת את משה לוי ב-3.10.09 ב-22:30 בלבונטין
אתם צריכים לשמוע אותה אם: אתם מחפשים את התשובה הנשית לאריק ברמן
חיכוך עם המיינסטרים: כשהיא תחמם את קפלן, אני בטוח שיהיה חיכוך. חוץ מזה, באופן מפתיע סיון משתייכת בכלל לדור של פלס וברמן (כן, שוב ברמן)
איפה זה עומד: סיימה את הקלטות אלבום הבכורה בהפקת אודי קראוס (שעובד עם… נחשו מי? אריק ברמן)
זה נשמע כמו: אריק ברמן. סתם… וברצינות, סיון לוקחת את הפורמולה המוכרת של רוק-פופ ומעשירה אותה עם הגשה לא צפויה, לחנים מתפתלים, קריצות הומוריסטיות ועיבודים חכמים. בשיר אחד שלה אפשר למצוא קלידים סטיבי וונדריים לצד הבלחת כלי קשת רומנטיים ופזמון שלקוח מהתקופות הכי פסיכיות של שלמה גרוניך (גילוי נאות בשקל – ניגנתי לצד סיון בערב מחווה חד פעמי לא מכבר). והנה מה שכתבתי עליה בעבר
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"ברי" (קיצור של ברמן?): [audio:rimon/sivanyihiye-bari.mp3]
עינב ג'קסון כהן
מייספייס: http://www.myspace.com/einavjacksoncohen
הופעה קרובה: אין כרגע. מנגנת בהופעה של מיכל גבע ב-ב-22:30 באוזןבר (הופעה אקוסטית)
אתם צריכים לשמוע אותה אם: כבר הרבה זמן לא בכיתם בגלל שיר
חיכוך עם המיינסטרים: חיממה את שלומי שבן, ניגנה עם שחר אבן צור ואביגיל רוז, אירחה את עופר מאירי בהופעת סולו בפסטיבל הפסנתר
איפה זה עומד: מסיימת בקרוב את הקלטות אלבום הבכורה בהפקת ניר אוורבוך (אפרת גוש, אמילי קרפל) ועם ייעוץ אמנותי של יהודה עדר, מופיעה מידי פעם עם פסנתר, עידו שטרנברג ואורחים שונים
זה נשמע כמו: התשובה הנשית לאביתר בנאי ושלומי שבן, או התשובה הישראלית לטורי איימוס. בהאזנה ראשונה אומנם לא קלטתי על מה ההתלהבות, אך כשראיתי אותה בהופעה נפל לי האסימון: האינטימיות שג'קסון כהן מצליחה ליצור עם הפסנתר ועם הקהל היא אחד הדברים המצמררים שיש למוזיקה הישראלית להציע כרגע. והנה מה שכתבתי עליה בעבר
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"קור כלבים" מתוך הדמו שניתן להורדה חופשית:[audio:rimon/einavjacksoncohen-korklavim.mp3]
שירלי קונס
מייספייס: http://www.myspace.com/shirlykones
הופעה קרובה: מופע סולו כחימום ליהוא ירון ב-23.9.09 ב-20:30
אתם צריכים לשמוע אותה אם: אתם מוכנים לשמוע קול אחר
חיכוך עם המיינסטרים: כמלחינת שירי משוררים, השתתפה בערב מחווה ליצחק לאור לצד ריקי גל, מנשה נוי, יוסף כרמון ואחרים
איפה זה עומד: מקליטה מיני אלבום בהפקה משותפת עם יונתן לויטל (הבסיסט של יהוא ירון ופאניק אנסמבל)
זה נשמע כמו: פולק מורבידי. לקונס יש קול יוצא דופן וקשה, כמעט ניק קייבי באופיו, שלקח לי זמן להתרגל אליו. אני מודה – בהאזנה ראשונה לפני כמה חודשים טובים ממש לא התחברתי אליה. רק בהאזנות חוזרות גיליתי אותה ואת הרבגוניות שלה. תקשיבו במייספייס ל"איפה את?" שיכול היה להשתלב באלבום השני של הבילויים. לשיר נוסף יש לחן קברטי ושירים אחרים מגיעים ממחוזות ליאונרד כהניים יותר. ההגשה שלה היא אולי טעם נרכש, אבל יש בה יופי וייחודיות
לא מאמינים לי? תקשיבו ל"סירה": [audio:rimon/shirlykones-sira.mp3]
אז מה אתם חושבים? שמעתם משהו שאתם אוהבים?
רוצים להמליץ על עוד שמות? לכו על זה.
שנה טובה לכולם!
תגיות: איה זהבי פייגלין, אינדי, בוגרי רימון, בנות רימון, כל החתיכים אצלי, מיינסטרים, מיכל גבע, מיכל לוטן, נילי פינק, נעם נבו, סיון יחיה, עינב ג'קסון כהן, רימון, שוליים, שירלי קונס
...ובאותו עניין:
- מדריך הפסטיבליסט לגלקסיה - השבועיים הקרובים מלאים פסטיבלים כרימון ועמוסי אירועים כגפילטע פיש (WTF?). שנאמר, שנהיה ל-head bangin...
- אינדינגב 2009 – לייב בלוגינג - עדכון: עכשיו גם עם תמונות! אם הכל דופק כמו שצריך והטרמפ שלי לא הבריז לי, ברגעים אלו אני אמור לצאת לפ...
- אני אוהב את תל אביב - כמה שאני אוהב את תל אביב. 16:30, מחוץ לאוזן השלישית: שני היפים אמריקאיים חמודים שקוראים לעצמם "Tell ...
- המלצות לשבוע הקרוב 7.6.08 - השבוע יש הכל מהכל: קצת סטודנטים בתחילת הדרך, קצת אינדי, קצת חו"ל, קצת כוכבי עבר ואפילו קצת מיינסטרים...
- בין השורות 8.5.09 - ההמלצות השבועיות עדיין כאן הצצה ראשונית לאלבום החדש של עמית ארז המועדון נותנים לכם אלכוהול חופשי תמ...
'גזענות מוזיקלית, כמו כל גזענות, זה דבר מכוער' – מן, זה -הכי- משפט יפה. ונכון. מודה גם אני נגוע בגזענות-רימון. סתם ככה מסתבר. ועכשיו – התפכחתי – יא מפכח ( :
הכי כיף. שנה טובה!
פוסט כיפי במיוחד. תודה, נדב!
הטקסט הזה של שירלי קונס הוא אחד הדברים היפים ששמעתי לאחרונה.
האם ייתכן שלכך התכוונו הימים,
שהביאו אותנו עד כאן לפגוש באותם הפנים?
הלכתי הלוך ושוב, הדרכים שחוקות
ועוד דרוש לי אומץ רב לומר מילים פשוטות
וואו.
כמה דברים- קודם כל -כל הכבוד- אני חייבת לציין שיש לך פה אמירות מדוייקות- אני גרופי של עינב ג'קסון כהן, וממש ממש- היא גורמת לי לבכות בצלילות ובכנות ובצניעות שלה…אני התאהבתי משמיעה ראשונה ועוד יותר מההופעה… לגבי שירלי קינס- ראיתיה בערב משוררים לפני כמה זמן- ולא יכלתי לסבול אותה, באמת שלא הבנתי- ועכשיו בשמיעה שניה, אולי בלי הניכור שלה על הבמה (כי יש לה איזשהו ניכור שקשה לשאת)התרגשתי באמת, אז תודה לך על זה…את נילי פינק לא הכרתי- וגם ממנה התרגשתי מאוד. יש בה יהודית רביץ וגם קורין אלאל, אך יותר מזה יש בה פשטות אמיתית או אולי- מורכבות פשוטה- אך היא נגעה בי.
אני מסכימה איתך לגבי הגזענות לרימון- אך זה עניין חדש- רק מאז חבורת המסיקה-פלס-כורם- שבכל אחת יש עוצמה משלהן למרות מה שעשו מהן… כל השאר זה כבר טעם אישי משתנה לא?
חג שמח ושנה מלאה מוסיקה מרגשת ומשנה.
איזה פוסט מושקע, מועיל ויעיל!
שירלי קונס נשמעת נהדר; הקול שלה דווקא לא נשמע לי כזה ניק קייבי או "אחר", אבל בהחלט מיוחד (ומעצבן לעתים). למעשה, הוא נשמע כמו שילוב בין עלמה זהר לשילה פרבר, והמעט ששמעתי מהמלים והלחן, גם הם מושפעים מפרבר. "איפה את" אמנם מזכיר קצת את הבילויים, אבל המלודיה הרבה פחות קליטה ויותר אפלה, לדעתי. והקאבר/תירגום עברי לAfter Hours של הוולווט אנדרגראונד נפלא. תודה על ההיכרות!
עינב ג'קסון כהן לא רעה – במיוחד המלים והרגש שהיא מכניסה לשירה שלה (פחות הלחן), אהבתי אותה במיוחד ב"קרבות ראווה" (עם מעיין הירשביין, שבתורה מעניינת). רק שתפסיק להפציץ אותי בהודעות בפייסבוק 🙂
השיר הזה של נעם נבו (והיחיד ששמעתי עד היום) – סליחה, אבל משעמם.
נילי פינק בהחלט מסקרנת
מיכל לוטן – וואו, מאז סיוון שביט לא שמעתי כזה טריפ-הופ מושך בארץ…
וסיוון יחיה: וואו, באמת נשמע כמו ברמן. מה זה "כמו"? כמו פאקינג חיקוי! רק שהלחן יותר מעניין ממנו.
הפסקתי לשמוע את המיספיטס רק בכדי לשמוע את השיר של "כל החתיכים אצלי" עשיתי טעות.
לא רוק'נ'רול, לא פופ פאנק ולא שום דבר אחר, זה בקלות יכול להתברג ברשימת ההשמעה של גל"צ בתור ההבטחה החמה הבאה של הרוק הישראלי בעוד שהם בכיף יכולים לחמם את חמי רודנר, או איפה הילד, או האיחוד של הקספרים, או אנאערף.
זה בטח ממש קול לצעוק, "שיט" במבטא עאלק אמריקאי לפני השיר אה?
זה לא עושה עלי רושם, משעמם!
אחלה שי לחג….נעם נבו פשוט מתוק ויפה. סיון יחיה נשמע כמו להיט . נילי פינק בועט ואמיץ. מיכל גבע נשמעת טוב כמגישה השיר פחות מעניין . שירלי קונס אכן הגשה מענינת. עינב ג'קסון כהן נחמד לא יותר. איה זהבי פייגלין שיר טוב מבצעת טוב זו דעתי הצנועה מאחל לכולם הצלחה !
שמעתי את סיוון יחיא בתמונע וגם בלבונטין, היא בהחלט שווה הקשבה, יוצרת מדהימה, מוזיקה מעולה ומי ייתן שהשנה הבאה עלינו לטובה תאיר אותה בפני קהל רחב יותר ועוד אנשים יכרו את הסגנון שלה ויהנו, בינתיים אני מתכוונת להגיע לבארבי לראות את המופע חימום שלה לירמי קפלן, ממש אי אפשר להתעלם מהעיבודים המדהימים של השירים, בהצלחה.
איה זהבי פייגלין מצויינת!
בן, הטעות שלך הרבה יותר פשוטה. הפסקת לשמוע את המיספיטס.
איך אתה מצפה שניקח אותך ברצינות אם הטיעון המחזק שלך בעד רימון הוא "אריק ברמן, שהגיח מאותם המחזורים, הוא לטעמי אחד היוצרים המסקרנים במיינסטרים הישראלי,ואפילו לפלס יש את הרגעים שלה"(עשיתי העתק-הדבק, אם הייתי צריך לכתוב את זה מחדש הייתי מקיא על המקלדת)
ובן צודק , כל החתיכים אצלי הם באמת פוזרים עלובים
ושאר הדברים סתם מזיקה לכוסיות (ואפילו בזה הן לא מקוריות)
אווו כמה עלמות חן 🙂
פוסט אשר גם כתוב יפה וגם מכיר לי מוזיקה חדשה (נילי פינק נשמעת מעניינת) זו אכן פתיחה טובה לשנה. שנה טובה.
נילי פינק הפתיעה אותי לטובה. סאונד מצוין. מזכיר מעט את porcupine tree
וווי בן אתה גאון
רק קצת לא מודע לעצמך…
אם הייתה בהופעה של "כל החתיכים"
ולא הרגשת את יצר הרוקנרול שמתעופף שם באוויר, אז תגיד מה זה רוקנרול???
בכל מקרה אם רוק זהה דבר שיכול לעשות איזשהו שינוי
הוא חייב להיות תקשורתי ובשל למימדים תקשורתיים כמו- רדיו, אחרת אף אחד לא ישמע אותו וגם האמן בסוף יפסיק
או יפשוט את הרגל…
לכל חובבי נילי פינק (ואני שמח לראות שיש כאן הרבה מהם) – עדכנתי את השיר לגרסה הסופית שלו מהאלבום המתקרב. אתם מוזמנים להקשיב שוב. אם אהבתם את המיקס הלא סופי, חכו שתשמעו את זה.
שיחקת אותה. אחלה דברים יש פה, ואני גם שמח שאתה מתקן את הסטיגמה המעוותת שנוצרה לרימון.
ונילי פינק מלכה!
כאילו בהפוך על הפוך.
היום כל אינטליגנט חולה כדורגל.
זכור לי פעם שכל הצפונקלך היו חולים על זהבה בן.
איפה הם, איפה היא. טרנד מתאדה.
בוגרות רימון הידועות הן זבל, וגם המקבץ המוצג פה, עוד יותר על הפנים.
משעמם כמו איה כורם. כזה חוסר מעוף וזקנה מוזיקלית לא שמעתי מאז הפעם האחרונה שפתחתי גלגל"צ. נכון, מרימון יצאו החבר'ה מאינפקציה, אבל גם הם כשלו באלבום השני ומאז לא עושים שום דבר מעניין במיוחד.
השירים שלמעלה מתחלקים ל-3 סוגים עיקריים: או שאלה קלידים ענוגים עם כינורות גלגלציים שמלטפים ברוך את המוח שמת מהשעמום.
או שזה רוק אנד רול בכאילו, עם גיטרות אוברדרייב ביישן (דיסטורשן זה לא מתאים לפלייליסט) רק שזה חיקוי של רדיוהד או סתם אותם 4 אקורדים לאורך כל השיר. מהלך השיר – גיטרות בהתחלה! רק תופים ובס! ועכשיו הגיטרות מצטרפות קצת! ועכשיו הרבה! בעעע. משעמם, זקן, צפוי, עלוב.
והאפשרות השלישית היא שזה משהו שמנסה להיות אריק ברמן בשקל, כשברמן בעצמו כנראה מחקה משהו כל כך מצחין, עד שאין לי טעם רע מספיק כדי להכיר.
תודה על ריכוז השירים ועל ההזדמנות לשמוע אותם, אבל זה פשוט זבל טהור.