רימון נולד
יום א, 14.6.09, 16:24 
לפני שבוע נתקלתי בשתי זמרות-יוצרות שונות מאוד וגם מעט דומות. האחת מירושלים, השניה תל אביבית. האחת מפלרטטת עם אלקטרוני, השניה קורצת לשאנסונים צרפתיים. האחת היא חלק מלהקה, השניה מופיעה תחת שמה שלה. האחת מנגנת עם כמה מנגני השוליים הבולטים, לשניה יש את המתופף של אריק ברמן. אז מה בכל זאת משותף להן? שתיהן יצאו משני מהמוסדות המוזיקליים הכי מושמצים בארץ – האחת מכוכב נולד, והשנייה, להבדיל, מרימון – ושתיהן מנפצות אחת ולתמיד את הסטיגמות עליהם. קבלו את עדי אולמנסקי ולהקת לורנה_בי, ואת סיון יחיה.
אני לא צופה בכוכב נולד. או יותר נכון, אני צופה בזה רק כשמשלמים לי, במסגרת עבודתי כעורך שעובד לא מעט עם שידורי קשת. רצה הגורל ובמהלך העונה החמישית של התוכנית, ערכתי פרוייקט שהיה קשור לפרק שבו עדי אולמנסקי הודחה מהתוכנית, אחרי ביצוע מקסים ל"אתה פה חסר לי" של נורית גלרון. אני זוכר שהבטתי בקלוז אפ על עדי אחרי ביצוע השיר, כשהיא ניסתה לשמור על חיוך בזמן שהשופטים פיספסו בזה אחר זה את הרגישות שבקולה. אז זו נראתה לי טעות. כיום אני חושב שזה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לה.
למה? כי לא בטוח שהלהקה שלה, לורנה_בי, הייתה צומחת אם היה הולך לה בכוכב נולד (לא פשוט לשרוד את התוכנית הזאת). ויש לה להקה נהדרת: כשהיא מוקפת בחבורה מוכשרת ומגובשת של האנשים שעושים את ה(אין)סצינה הירושלמית, היא מגישה פוסט רוק (הדבר הזה שמבקרי מוזיקה כותבים כשהם לא יודעים מה לכתוב) עם נגיעות עדינות של אלקטרוניקה. לא במקרה לורנה_בי מזכירים להקה ירושלמית מעולה אחרת, Kitzu – בשתי הלהקות מנגן הבסיסט ניר לייסט. השירים הסוחפים והנוכחות הסטארית של אולמנסקי, שמנגנת גם על קלידים וגיטרות (ברבים), הופכים את ההופעה הצנועה הזו למשהו שמרגיש הרבה יותר גדול. ולמרות שישנה מעט בוסריות פה ושם, אין ספק שגם בלי תואר האצולה מטעם טדי הפקות, מדובר בכוכבת.
לורנה_בי באוזןבר, 7.6.09
ולמחרת, סיון יחיה כבשה את תמונע. פירטתי כבר את הנסיבות המוזרות של ההיכרות של סיון ושלי, שהובילו להופעה המשותפת שתהיה לנו ביום רביעי לכבוד יום ההולדת של פול מקרטני. אומנם אנו מכירים זמן קצר, אבל נראה שהייתי נתקל בה במוקדם או במאוחר – הבסיסט (המצוין) שלה, רוני קלימובסקי, הוא קולגה שלי, ובמהלך ההופעה נפל לי האסימון שגם את המוזיקה שלה אני בעצם מכיר לא מהיום: שמעתי את השירים שלה כשלהקתי לשעבר, הדוגמניות חיפשה אולפן להקלטות לפני שנה וקובי פרחי המקסים השמיע לנו את הפרויקט האחרון שהוא הקליט באולפן שלו. וכך נסגר לו מעגל.
זה מוזר לכתוב על מישהי שאני מופיע איתה בעצמי, אבל מאחר ואני מכיר אותה בדיוק שבועיים (ובזמן ההופעה זה היה שבוע) יש בי אולי עדיין שאריות של אובייקטיביות מדומה. ואם לא – לפחות קיבלתם גילוי נאות. אז לעניין: הלחנים של סיון מקפידים לשמור על אווירת הלא-מה-שציפיתם, בעיקר השיר הגרוניכי שפותח את המייספייס שלה (אח, קלאבינט על הפתיחה. איזה כיף). גם בשירים שמסגירים במעט את השתייכותה למחזורי הכוכבים של רימון, יש כל הזמן טוויסטים קטנים ומפתיעים, והרבה הומור. אחרי שמתרגלים לנוכחות הטום-בויית הלא צפויה שלה, הדבר הבא שקולטים זה את המתופף אודי קראוס, המתופף של אריק ברמן בשבילכם, וגם המפיק המוזיקלי של הפרוייקט. תענוג לראות מתופף שמוסיף כל כך הרבה מעצמו למוזיקה ומחזיק חלק גדול מההופעה על כתפיו באופן נונשלנטי להפליא. וכיף לגלות שוב שמאחורי הסטיגמות על רימון מסתתרים דברים טובים ומקוריים.
סיון יחיה בתמונע, 8.6.09
תגיות: אודי קראוס, בוגרי רימון, כוכב נולד, לורנה_בי, סיון יחיה, עדי אולמנסקי, רימון
...ובאותו עניין:
- מלאים מצוות כרימון – שי לחג - (שנה טובה! שי לחג לקוראי הבלוג מחכה בהמשך...) למה בעצם החלטתי לעשות ספיישל על רימון לראש השנה? הכל ה...
- כרטיסים חינם ללורנה_בי - ירושלים ממשיכה להוציא מקירבה להקות מצויינות אחת אחת. אחרי [קיצו], [umlala], ההרכב של [אורי אלבוחר] ו...
- שוליים לַך ירושלים - היום נפתח בירושלים פסטיבל Defrost שחוגג את הרנסנס האמנותי בעיר, רק לפני חודש התקיימה בתל אביב מחווה ...
- ולהלן התחזית: הרוק חוזר - כולם היו עסוקים לאחרונה בסיכומי שנה. אבל בגלל שהמוח שלי הוא גבינה שוויצרית ואני בקושי זוכר מה עשיתי ...
- כרטיסים חינם לסיון יחיה - שבוע של כרטיסים חינם נופל עליכם שוב, ולפי המסורת, פה אני בדרך כלל מפליג בשבחי האמן שתורם את הכרטיסי...
לורנה_בי נשמעים מגניבים לאללה מהשיר הבודד שיש במייספייס. אני ממש אוהב את השילוב של גיטרות רוק ואלקטרוניקה שמטפטפת עליהן מלמעלה, אבל אני לא מצליח למצוא מספיק להקות כאלה.
השיר במייספייס מזכיר קצת את גארבג' בתחילת דרכם.
בדיוק לפני שבועיים הגעתי אל לורנה ושות' במסגרת שיטוטי מייספייס והבטחתי לעצמי להגיע להופעה באוזן כי אהבתי את מה ששמעתי. רצה הגורל (או שזו תקופת האביב בה חתונות נופלות על ראשנו ימים כלילות לשוכרה) והתנגשות אירועים גרמה לי להפסיד את ההופעה. עכשיו אני עוד יותר מתבאס על זה.
נא להגיע להופעה נוספת בתל אביב בהקדם ואם אפשר אז גם להעלות עוד טעימות לספייס.
בתודה מראש, מר כץ.
שמעתי הרגע את השיר הבודד במייספייס, ונדלקתי!
אני מקווה שאפשר יהיה לשמוע את לורנה_בי כחלק מהליין אפ של אינדינגב 2009!!
מתי לורנה_בי מופיעים שוב בתל אביב? (לבונטין 7?)
היא נשמעת כמו עוד אלף זמרות "רגישות" אחרות (אפשר להתחיל מבטי) , ואת הסאונד לא ממש צריך להגדיר, זה פשוט חיקוי של רדיוהד וזהו .
אני לא יודע מה זה הסצנה הירושמית הזאת שאתה מדבר עליה , אבל אם הלהקה הזאת היא המרכז שלה (כדבריך) אז כנראה שנמשיך להתגעגע לימי פאסט היפים .
גם הביקורת הזאת די על הפנים "השירים הסוחפים" "השופטים בכוכב נולד לא עלו על הרגישות שבקול שלה" אתה נשמע ממש כמו….. אה בעצם כבר הודית לפני כמה פוסטים שאתה הומו, טוב הלך לי הפאנץ' .
התכוונתי לפאקט רקורדס כמובן , פאסט זה לייבל מבורך אחר שכבר לא איתנו (לפי מיטב ידיעתי)
droriko – על סמך הודעותיך האחרונות נראה שאתה מאוד סובל מהבלוג הקטן שלי. חשבת לעשות משהו בנושא, כמו אולי, לא יודע, להפסיק לקרוא אותו? אומנם אתה תמיד תורם כה רבות לדיון פה, אבל אני בטוח שעם הזמן נלמד לחיות עם חסרונך.
גם אני מצטרף להייפ על לורנה_בי. ראיתי אותם בערב מונוקרייב והם ממש ממש עשו לי את זה. לא חיקוי של רדיוהד ולא בטיח – השפעות ניכרות, אבל זה מאוד אישי. מה לעשות, לפעמים צריך לשמוע טיפה מעבר לקליפה כדי להבין מוזיקה.
העם קורא להופעה תל אביבית נוספת!
לא שאני מנסה להאיר את רימון באור טוב (או רע), אבל גם סימפוזיון הורכבה ברובע המכריע מבוגרי ותלמידי רימון.
ובתרגום לעברית?
ללא ספק לורנה-בי עוד יגיעו רחוק. ההרכב מוצלח, החומרים טובים, ועדי פשוט מחוננת וכישרונית בטרוף.
ההופעה זורמת ומקצועית הרבה יותר ממה שאפשר היה לצפות בהתחשב בזמן הקצר שבו ההרכב קיים. עם כזאת נקודת פתיחה, יהיה מעניין לראות כמה רחוק הם יכולים להגיע.
ניר
קישושלוש, האם הרובע המכריע הוא הרובע הארמני?
בחור מזוקן
נדב נתן לינק לשיר שלהם , שמעתי את השיר ועל סמך זה נתתי את חוות הדעת . אני מצטער לגלות שאני לא מבין בז'אנר ה"מאד אישי" . חתיכת פלצן .
דרוריקו חבריקו, אכן, בדיוק חזרתי מטיב טעם עם גוש קממבר טוב, אחר כך שתיתי מזקל (עם התולעת בפנים כמובן) ולקינוח הפלצתי את עצמי למוות.
כשכתבתי 'מאוד אישי' התכוונתי שמה שהחבר'ה שם עושים הוא אמנם מושפע מרדיוהד אבל הוא גם מאוד ביטוי אישי שלהם.
ומה לעשות, הניתוח שלך מבחינתי פספס את הנקודה.
נראה לי שיש בך המון זעם עצור, וזה קצת מצחיק להוציא אותו בטוקבקים לבלוג אינדי תל אביבי.
חבל שאי אפשר למצוא בשום מקום את השירים של לורנה בי.. הייתי מאוד רוצה לשמוע אותם
טקטוניק – אני דיי משוכנע שאם לוחצים על שם הלהקה בבלוג, מגיעים למייספייס שלהם. הנה, אפשר לנסות: לורנה_בי.
(זה גם המקום להתעדכן על הופעות שלהם)
בחור מזוקן – טיב טעם?! גם כן פלצן.
לזרבוי, נו, ככה זה שאני מנסה לעשות מעצמי משהו שאני לא, אני נכשל בפרטים הקטנים 🙂
נדב, חשבת פעם שיש אנשים עם דעות שונות משלך?
כן, גם לאנשים כאלה ראוי לכתוב בבלוג הקטן והמסכן שלך.
אם מישהו חושב לא בדיוק כמוך בתור בן אדם כלכך פתוח ונאור אתה אמור לקבל את זה בזרועות פתוחות, אבל כנראה שאולי אתה לא כל כך כזה.
מאיה – יש הרבה אנשים עם דעות שונות משלי, תודה לאל. אבל עם כל הסובלנות והנאורות, אני לא מת על אנשים שנכנסים אלי הבייתה, יורקים על השטיח, אומרים שהבית נראה על הפנים, זורקים הערה הומופובית, קוראים לשאר דיירי הבית פלצנים ועוד מצפים שאני אביא להם קפה ועוגה.
פה זה הבלוג הפרטי שלי, לא הפוורם של Ynet. עם כל הנימוס ובכל הכבוד, אנשים כמוך וכמו דרור מוזמנים מבחינתי ללכת להזדיין. מי שרוצה שיכבדו אותו – שקודם כל יכבד את הסובבים אותו. זה לא קשור להבדלי דעות. זה קשור לנימוס בסיסי.
יום טוב.