כל הסטונרים אצלי
יום ד, 22.7.09, 22:26 
אוי, פאדיחה. מסתבר שהתחלתי לכתוב על הופעה של כל החתיכים אצלי דיי מזמן, ושכחתי את הטקסט במגירת הטיוטות. אבל מוטב מאוחר, לא? ויחד עם סקירה קצרה על להקת חתיכים אחרת, [Stoner witch], הנה לכם משהו שהרבה זמן לא היה כאן – ביקורות על הופעות חיות מהשוליים.
אני
רוצה
לשכב
עם
החברה
החדשה שלך
ככה נפתחת ההופעה של כל החתיכים אצלי, בהובלת הזמרת המופלאה שלהם איה זהבי פייגלין, עליה כתבתי כאן לא מעט לאחרונה בעקבות השתתפותה קצרת הימים בכוכב נולד. מרגול הגדירה אותה היטב בתום האודישן שלה: היא לא שרה טוב – היא שרה מגניב. היא לא מדייקת בגובה הצליל, אבל היא מדייקת בעומק הרגש. היא בולעת את המיקרופון, ואת הקהל. מייקס פלייס זה לא מקום שקל להופיע בו: הסאונד האהוב על הקהל שם הוא לא הויברציה הייחודית שעושה המפרט כשהוא פוגש את מיתרי הגיטרה, אלא הרעש הנעים שעושות השיניים הטוחנות כשהן פוגשות בצ'יפס. זה קהל שאוכל ומדבר תוך כדי הופעה, שהוא בדרך כלל ממש לא מתעניין בה, ומתייחס אליה כאל ליווי נחמד לבירה ולא יותר. אבל הפעם הקהל נשאר עירני ובהה בתופעת הטבע שמולו, פשוט כי איה וחבריה לא השאירו הרבה ברירות.
החתיכים הם חבורת מקצוענים, נגנים שיודעים לתת לזמרת שלהם גב Pאנק-פופי יציב ומהוקצע בזמן שהיא משתוללת עם טקסטים יוצאי דופן בחוצפתם, כמודגם בפתיחה. ועוד נקודה לזכותם – יש להם הומור. שיר שבו איה מסבירה שהיא פולניה זוכה לעיבוד מזרחי. "מה איתי" של החלונות הגבוהים, שהם ביצעו לראשונה בהופעת המחווה לאריק איינשטיין בלילה לבן, מקבל עיבוד סרף עצבני. גם הטקסטים מאוד מודעים לעצמם: "איה תגידי", איה שואלת את עצמה באחד השירים, "זה פסיכי או נרקיסיסטי לדבר בגוף שני על עצמך?". שותפתי להופעה, שכבר עמדה להזמין חשבון לפני שהחתיכים עלו לבמה, הופתעה מהם ומיד ביקשה עוד בירה. היא הביטה באיה בהשתאות ולבסוף פסקה בהתרגשות: "היא אומרת את מה שכולנו חושבות!". בקיצור, זו אחת מהופעות\תופעות הרוק הכיפיות שראיתי לאחרונה.
כל החתיכים אצלי במייקס פלייס, 13.6.09
הבלום בר המחודש, שדבר אינו מחודש בו באמת והוא נשאר בדיוק כשהיה לפני שנסגר בדצמבר האחרון, מלא לגמרי. המאורע: הופעת הבכורה של Stoner Witch. יש פה יותר קהל מאשר בהופעה הנהדרת של יענקל'ה רוטבליט הותיק, ממנה אני מגיע. בהתחשב בדיסטורשנים שיש להם במייספייס, פתיחת ההופעה מפתיעה: רק הסולן וגיטרה אקוסטית. שיר נחמד, שמציג מיד את הנכס הבולט ביותר של הלהקה – הקול של טל לוי (לא להתבלבל עם טַלֵוי, גם הוא סולן נהדר בפני עצמו). יש בו משהו מהגוון והרגישות של תום יורק, פלוס חיספוס קל של קורט קוביין, ולהישמע כמו שניים מהסולנים הכי חשובים בשני העשורים האחרונים זה לא מעט. הלהקה מצטרפת אליו, והגיטריסט קורע מיתר על השיר הראשון, שזה בדרך כלל סימן טוב. זו אולי הופעת בכורה, אבל הסטונרים מופיעים נהדר כאילו זו ההופעה המאה. מפתיע לראות להקה שנראית כל כך מגובשת כבר בהופעת הפתיחה שלה. החסרון העיקרי שלהם הוא שהגיבוש הזה חסר להם ברמה המוזיקלית. לצד כמה שירים ממש טובים מהצד הגראנג'י-אלטרנטיבי של המפה, יש להם שירים פחות טובים בסגנונות אחרים. יחד עם העובדה שהם נקראים על שם שיר של ה-Melvins מבלי ממש להזכיר אותם, נוצרת הרגשה שהם לא לגמרי סגורים על עצמם מוזיקלית. אבל מה שבטוח זה שפוטנציאל יש.
ללהקה יש עוד הופעה ביום שבת הזה (25.7.09) בקרסון. שווה לבדוק אותם.
Stoner Witch בבלום בר, 18.7.09
תגיות: stoner witch, איה זהבי פייגלין, טל לוי, כוכב נולד, כל החתיכים אצלי