►
◄

ולהלן התחזית: הרוק חוזר

סימנים של תקווה ויאוש — הראל מויאל

והפיצוץ קורה כרגע. אני מרגיש אותו. השינוי, כמובן, נובע מהקהל ולא אפעס מחברות התקליטים הגדולות, שגם אם היינו שולחים אותן ל-7 שנות לימודי רפואה הן עדיין לא היו מצליחות לשים את האצבע על הדופק. צורת החשיבה שלהן – לקחת משהו פופולרי ולמקסם את הרווחים ממנו – פשוט לא מאפשרת להן לזהות משהו חדש ואמיתי כשהוא קורה להן מתחת לאף.

בשנים האחרונות כבר נראו סדקים קטנים בחומה שבין המיינסטרים לשוליים, אבל מי שפרץ בה חור של ממש בשנה האחרונה הוא אסף אבידן. קדמו לו "איזבו", עמית ארז, "אטליז" ועוד, אבל הוא עשה את המהלך הכי מרשים: תוך שנתיים הבחור הזה הפך מאלמוני שמופיע בחינם מול כמה עשרות אנשים בבלום בר לאמן היחיד באיזור שיכול למלא אולמות שבוע אחר שבוע, להיכנס לפלייליסט של גלגל"צ עם שיר באנגלית, להופיע באירוע גדול בקיסריה בחסות פלאפון, ולחמם הופעות ענק בינלאומיות כמו מוריסי וה-"Gutter Twins".

זה המקום בו צורת החשיבה הקלוקלת של חברות התקליטים עשויה ליצור בטעות רנסנס מחודש לרוק השוליים. אני מנחש שברגעים אלו ממש יושבים אנשים בחליפות בכל מיני משרדים ומנסים לתת לתופעה כותרות: האם יכול להיות שהרוק חוזר? שההפקה האלקטרונית והקרה מתחילה למצות את עצמה? שהקהל חוזר להעריך יוצרים בעלי כשרון מוזיקלי יוצא דופן ומתחיל למאוס בשכפולים חיוורים חסרי אישיות ואג'נדה?

מה שבאמת מדהים הוא שאסף אבידן והטלטלה שהוא ודומיו מעבירים את שוק המוזיקה הישראלי הם חלק ממשהו גדול יותר שקורה כאן. רק צריך לשים לב לסימנים. ואני רואה סימנים סביבי כל הזמן. הנה כמה מהזמן האחרון:

  • נינט מתחילה ללמוד גיטרה. הכוכבת שמסמלת בשביל רבים את כל הרע שבמיינסטרים הישראלי, מ"כוכב נולד" ועד ללהיטי רדיו אוטומטיים עם הפקה עבשה, רוצה לעשות רוק. היא אפילו הופיעה עם הגיטרה בפריים טיים כשהיא מגובה בלהקת הליווי החדשה שלה – "רוקפור", אחת מלהקות הרוק היחידות ששרדו מהניינטיז ועד היום. להזכירכם, אנחנו מדברים על הכוכבת הצעירה הגדולה ביותר בארץ, על הפרזנטורית של פלאפון. קשה להפריז בחשיבות של זה.
  • ב"כוכב נולד" ובסלקום מחפשים להקות רוק. בתוכנית שהולידה כמה מהיוצרים הצעירים היחידים במיינסטרים, ניסו השנה לגלות לא רק את הכוכב הבא, אלא גם את להקת הרוק הבאה. גם הספונסרים שלהם, סלקום, הרימו פרוייקט גילוי להקות (שגם הלהקה שלי, "הדוגמניות", השתתפה בו). הביצוע אומנם היה בעייתי ולא הניב פירות, אך היוזמה מעידה על שינוי בתפיסה.
  • גם ב"ידיעות אחרונות" מחפשים להקת רוק. ב-"7 ימים" התפרסמה ב-29.8.08 כתבה של רביב גולן ורז שכניק, בה הם ניתחו את הקריסה של להקות סינטטיות כמו "סינרגיה" ו"בית הבובות", ותיארו את הואקום שנפער במיינסטרים הישראלי, שרק מחכה שימלאו אותו. כותרת הכתבה, "דרושה: להקת רוק", מדברת בעד עצמה.
  • ב-"TimeOut" מאשרים שהנוער מתגעגע לרוק. ב-18.9.08 התפרסמה ב-"TimeOut" כתבה של יואב בריל שהוקדשה להופעה של פול מקרטני. במסגרת הכתבה סיפר מייסד חברת השיווק לבני נוער TeenK שעל פי ממצאי החברה שלו, הלהקה הפופולרית ביותר בקרב בני הנוער בארץ, עם 58% נוכחות באייפודים של צעירי ישראל, היא "הביטלס".  במקום השני – לא הראל סקעת וגם לא בריטני ספירס – אלא "פינק פלויד".

ואני מרגיש שאני לא לבד. פסטיבל "חוצמזה" העצמאי והלא מיוחצן משך אליו 1500 איש (מספר לא מרשים בקנה מידה ארצי, אבל מספר דמיוני בשביל פסטיבל אינדי במושגים של לפני שנתיים. פסטיבל "גיטרה במדבר" המיינסטרימי פי כמה, משך עפ"י הדיווחים פחות מזה). פסטיבל "אינדינגב" שמתחיל מחר צפוי לעבור את זה בהרבה. אמנים שפעם היו בגדר סוד של 30 איש מפוצצים היום אולמות ומתחילים לקבל אייטמים בתקשורת. הפורומים באינטרנט גועשים. בבלוגים שכנים כותבים דברים ברוח דומה. אם לחזור ולצטט את קוואמי, אפילו אסף אמדורסקי "מכר את הסמפלר וקנה גיטרה".

גבירותיי ורבותיי, להלן התחזית: הרוק חוזר.

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין: