מי סופר את 24?
יום ו, 3.9.10, 8:38 
בועידת המוזיקה של היינקן שננעלה ביום רביעי התקיים פאנל בנושא ערוץ המוזיקה, תחת הכותרת "מוזיקה או רייטינג – ערוצי המוזיקה לאן?". בניגוד למה שניתן היה לצפות, הדיון עצמו היה מאופק ומנומס למדי, אבל לכל אורכו נשמעו צלילים צורמים בווליום נמוך מכיוון הקהל. זה היה הצליל של השחזת סכינים, וברגע שהגיע שלב השאלות והתשובות, משתתפי הפאנל הנכבדים – עורך "רייטינג" לשעבר ירון טן ברינק, סוזן סלאי מההנהלה של MTV, ומנחה הפאנל איש התקשורת בועז כהן – נאלצו לקחת צעד אחורה בזמן שהקהל התנפל על אורי סלעי, העורך הראשי של ערוץ 24. ולמרות שנהניתי מהקרקס, לא יכולתי שלא לתהות על מה כולם כל כך כועסים.
ערוץ 24, שהוקם ב-2003 תחת ניצוחו של הרב יואב קוטנר שליט"א, כמעט ונסגר לפני שהושק מחדש ע"י שידורי קשת במרץ 2009, ומאז זכה לקיתונות של ביקורת. זה התחיל בסיפורים מקוממים על יחס ההפקה למוזיקאים, המשיך בסכסוכי תמלוגים שונים והגיע לשיא עם הטענה שהערוץ הפך מערוץ מוזיקה לערוץ מוזיקה ים תיכונית, טענה שלפחות לדעתי הייתה מהולה לא פעם בלא מעט גזענות.
שלא יובן לא נכון – סלעי רחוק מלהיות הקורבן בכל הסיפור הזה. כשמוזיקאי מתוסכל מהקהל האשים אותו בכך שהערוץ מאלץ מוזיקאים לחתום על חוזים דרקוניים ששוללים ממנו תמלוגים, סלעי היתמם ואמר "אני לא מכיר מיקרים כאלו, ואם ישנם כאלו הם חמורים", תוך שהוא מתעלם מכך שהחוזים האלו דלפו לתקשורת מזמן. כשטענו נגדו שהערוץ לא נותן מקום ליוצרים חדשים הוא הוכיח בקיאות משעשעת באינדי הישראלי כשהוא הצהיר ש"נערות ריינס מופיעות בערוץ 24" (נערות ריינס הוא הרכב של 3 גברים). ועדיין, חרף הביקורת, הוא התעקש לשמור על פאסון ולטעון ש"זה בסדר שיש דיון, אנחנו לא מסכימים עם הכל, אבל אנחנו מקשיבים להכל", אלא שאני זוכר שלאחר שכתבתי כמה מילות ביקורת דיי עדינות על הערוץ בימי השקתו, אנשיו של סלעי ניסו לחבל בקשריי העיסקיים עם שידורי קשת, בחוסר הצלחה (ואם הם ינסו זאת שוב בעקבות הפוסט הנוכחי, זו תהיה הוכחה ניצחת להתנהגות מאפיוזית מצידם. אני מקווה לטובת שנינו שהם יותר חכמים מזה).
ועדיין, ההתלהמות נגד ערוץ 24 נראית לי מיותרת. לא כי היא לא מוצדקת – היא כן – אלא פשוט כי ערוץ 24 לא רלוונטי. הוא לא שווה את העצבים. סלעי התגאה, ובצדק, בכך שמאז שהוא לקח את המושכות לידיו "קליפים זוכים לפי 3 רייטינג מאשר לפני שנתיים". זה אכן מרשים, ומהווה עדות לכישוריו של סלעי. אבל בואו נדבר במספרים: לערוץ 24 הישן היה רייטינג אפסי. לערוץ החדש של סלעי יש רייטינג אפסי כפול 3. ברגעיו הגדולים ביותר, בימי השקתו המחודשת, הוא הגיע ל-1% רייטינג. גם אם נהיה לארג'יים ונניח שכיום הוא הגיע לקצת יותר מזה, עדיין, אחוז רייטינג שווה כ-25 אלף צופים, לא יותר. זה כמובן יותר ממה שכל להקת שוליים ממוצעת תזכה לראות בכל ימי קיומה. אבל זה גם עדיין רחוק מאוד מלעצב את תודעתה של מדינה שלמה. ערוץ 24 לא מוביל את השיירה. הוא לכל היותר אחד מהכלבלבים הפחות חמודים שנובחים אחריה כשהיא עוברת.
אין לי ספק שערוץ 24 ייסגר תוך שנים ספורות, ואני באופן אישי לא אתגעגע אליו. גם ערוץ אחלה שמלחיץ את קברניטי ערוץ 24 כל כך יתרום לזה, אבל הסיבה העיקרית לסגירה תהיה פשוטה – אין מקום לערוץ מוזיקה בישראל. זה לא קשור לאורי סלעי ולא קשור לשידורי קשת, הם בסך הכל מטרות קלות יותר לניגוח. קל לשכוח שגם בימי קוטנר ההשפעה של הערוץ על התרבות הישראלית הייתה שלילית בסה"כ, חרף הכוונות הטובות: הערוץ יצר גטו מוזיקלי שתרם להעלמתה של המוזיקה הישראלית מהפריים טיים, ועל הדרך קיבע את התפיסה שלמוזיקה יש רייטינג של ג'וק מטפס על טוסטר בכלא סיבירי. וזה מה שאנשים מעולם המוזיקה שוכחים: ערוץ 24 לא משפיע על הציבור, כי הציבור לא צופה בו, לא צפה בו וכנראה גם לא יצפה בו. ההשפעה היחידה שלו היא פנים-ברנז'אית. ברגע שנפסיק להתייחס אליו כאל משהו שהוא לא, יהיה קל יותר למקד את תשומת הלב בגורמים שמשפיעים על המוזיקה הישראלית באמת.
גילוי נאות: אני עובד עם "שידורי קשת" כעורך פרילאנס, ועבדתי בעבר גם עם ערוץ 24.
תגיות: heineken music conference, אורי סלעי, יואב קוטנר, ערוץ 24, ערוץ המוזיקה, ערוץ המוסיקה, שידורי קשת