עוזי רמירז כמשל
יום א, 24.10.10, 14:31 
אחת, לא חשוב מאיזו להקה, כתבה לא מכבר בפייסבוק שנמאס לה לשמוע את השם עוזי רמירז בכל מקום. הוא מתארח בכל הופעה שניה, היא קוננה, מופיע פעמיים בשבוע, בכל מקום כותבים עליו, כולם מפרגנים לו, די, חלאס, כמה אפשר?! מוזר שהיא לא ציינה שרק בפסטיבל אינדינגב האחרון לבדו הוא הופיע כ-83 פעמים (לא סגור על זה, יתכן שהייתה הופעה מספר 84 כשהלכתי להתבודד עם הטבע בשיחים). היא כן טרחה לציין שהביקורת שלה לא מופנית באופן אישי נגד עוזי או נגד המוזיקה שלו, אבל זה כבר היה מאוחר מידי: באופן אירוני הודעת המחאה שלה רק תרמה לרמירזיות המתקדמת של המרחב הציבורי שלנו, כשפייסבוק התמלא בעשרות תגובות לדברים.
על פניו, כל הסיפור הזה שייך לפינת הרכילות של הבלוג (שכבר הרבה קוראים הציעו לי לפתוח. אגב, הידעתם? יאיר יונה ואנובה כבר לא), ובאמת שלא מעניין אותי לדון כאן באופן ספציפי בהייפ השנוי במחלוקת סביב עוזי או בסערה בכוס בירה הזו. מה שכן מעניין אותי פה זה הפרופורציות, או ליתר דיוק – היעדרן.
בתגובה להודעה של אותה זמרת (שמחקה מאז את הסטטוס הזה ועל כן אני לא מסגיר את שמה), חלק מהמגיבים בפייסבוק יצאו מהארון והסכימו שנמאס לראות ולשמוע את השם של עוזי בכל מקום, ושחשיפת היתר הזו שורפת אותו. חלק אחר התנפל על הכותבת, שהעזה לתקוף את אחד המוזיקאים הגדולים והאהובים במחוזותנו. אבל בין המכות הוירטואליות ששני המחנות החליפו, אני שמתי לב בעיקר למחנה השלישי: האנשים הלא מעטים שהגיבו ב"מי זה העוזי הזה? לא שמעתי עליו מעולם".
לא מזמן כתבתי כאן מדריך למוזיקאים, שנועד לתת להם כמה כלים וטיפים. בפוסט הראשון בסדרה כתבתי בעד הופעות בחינם ובעד להופיע כמה שיותר, וכצפוי לא מעט אנשים חכמים ומנוסים שמעורים היטב בסצינה המקומית חלקו עלי בתגובות. הטיעונים חזרו על עצמם – אסור לשרוף את עצמך כי לקהל יימאס ממך, הופעות בחינם מוזילות אותך בעיני הקהל וכו'. המגיבים פה בבלוג מוזמנים להקשיב לאותם מגיבים בפייסבוק שלא שמעו על עוזי: הם נותנים לכולנו תזכורת נהדרת לכך שצריך להוציא מידי פעם את הראש מהביצה, לחזור לפרופורציות ולהיזכר שאתה לא יכול לשרוף את עצמך אצל הקהל, כשהקהל עוד לא שמע עליך. ועוזי, להזכירכם, מסתובב בשטח כבר עשור, היה חבר בבום פם המצליחים, הקים את האחים רמירז האהובים, מנגן עם כל דבר שזז מקרולינה ועד בני בשן, הוא זוכה שנים לפרגון מקיר לקיר, ועכשיו השיק סוף סוף אלבום בכורה שזכה לחשיפה רבה, וזה רק קצה הקרחון. ועדיין מעטים שמעו עליו מחוץ לתל אביב. אז אם בעוזי עוד לא נפלה שלהבת, איזובי הקיר יכולים להיות רגועים.
היחידים שמרגישים שעוזי שורף את עצמו הם אנשי ברנז'ה ומוזיקאים, וקומץ מבוטל מהקהל האדוק שהולך להרבה הופעות. לקהל הרחב לעומת זאת זה לא משנה, כי הוא לא שמע על עוזי, ואם כבר, העובדה שעוזי מופיע בכל מקום רק מעלה את הסיכוי שהוא ישמע עליו. אז לדעתם של 30-40 מביני עניין הוא שורף את עצמו? זה מחיר קטן לשלם תמורת המאות והאלפים שנחשפים אליו על הדרך וחוזרים אחר כך לקבל עוד.
לא מאמינים? תביטו במספרים: בחודש שקדם לאינדינגב עוזי הופיע 3 פעמים בתל אביב בלבד. רוב המוזיקאים לא מקיימים 3 הופעות בתל אביב בחצי שנה. באינדינגב, כלומר לפני שבועיים, הוא הופיע מול אלפים נלהבים בכמה הופעות שונות, יום אחר יום. כולן היו מלאות כמובן. לפני שבוע וקצת, בניגוד לכל הגיון בהתחשב בהופעת ההשקה המתקרבת שלו, עוזי הופיע בחינם במרכז תל אביב. ועדיין, ראו איזה פלא – אתמול הוא בכל זאת מילא את הקומפורט בהופעת ההשקה של אלבום הסולו שלו. אם ככה נראית שריפה, שיפכו עלי נפט והדליקו גפרור כבר עכשיו.
הנושא כאן הוא לא עוזי, כמובן. הוא רק משל. מוזיקאים – תתחילו לעבוד, תתחילו לחרוש, צאו לכל מקום, תופיעו כמה שיותר, תעיפו את המוזיקה שלכם לכמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר, ואל תקשיבו לכל מיני דורשי שלומכם שדואגים לתדמית הלא קיימת שלכם ולאגו הלא מוצדק שלכם. אתם לא צריכים ניהול קריירה כשעוד אין לכם אחת כזו, ואתם לא צריכים לחשוש מתגובת הקהל שעוד לא גיבשתם. אף אחד מכם לא נינט, התקשורת לא צמאה לכל פיפס שלכם, אף אחד לא רואה אתכם ממטר, מעטים שמעו עליכם, התחרות מולכם אדירה ויש לכם הרבה עבודה לעשות. וביום שתתחילו לשרוף את עצמכם באמת, אני בטוח שאתם כבר תשמעו על זה, אבל לא מסטטוס בפייסבוק או שיחות ברנז'איות באוזןבר. כשהקהל יפנה לכם עורף, אז תדעו שכדאי להוריד הילוך. אבל קודם כל, שיהיה קהל. אחר כך נדבר.
תגיות: בום פם, בוקינג, ברנז'ה, האחים רמירז, הופעת חינם, הסצינה, עוזי פיינרמן, קהל