שליש נחמה
יום א, 15.3.09, 7:44 
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 13.3.09)
יש הופעות שהן כמו טיול מהיר ברחבי העולם ובנבכי הזמן, רק במחיר יותר זול מכל מה שיש למשרדי הנסיעות להציע כרגע. הנה המסלול: מתחילים עם מסע חוף לחוף לרוחבו של הפולק האמריקאי, ובהמשך מספיקים לבקר גם בשאר העולם, מהמזרח התיכון ועד למזרח הרחוק. אם תסתכלו ימינה תוכלו לראות את רוחה של ג'וני מיטשל, אם תסתכלו שמאלה לא תוכלו להתעלם מפצצת הכריזמה הקול-יכולה שאחראית על כל התענוג הזה, ואם תסתכלו קדימה תבחינו מיד גם בעתיד המזהיר שצפוי לה. תכירו את יעל דקלבאום.
דקלבאום זכורה בעיקר כחלק משלישיית הבנות נחמה. אין מה לומר, הנאת רבים, השליש נחמה הזה. למי שמצפה לגרסה חדשה לבנות צפויה הפתעה. אומנם הקול הוא אותו הקול, ובחלק מהשירים דקלבאום שומרת על הפורמט המינימליסטי שאיפיין אותה עד כה – ב-"Mystical Morning" למשל הגיטרה של דקלבאום מוקפת רק באפקטים אווירתיים נהדרים שמגיעים מכיוון הבסיסט יונתן לוי (שאמון גם על ההפקה המוזיקלית החכמה). אבל ככל שההופעה מתקדמת הסאונד שלה משתנה. בהדרגה נבנית סביבה להקת רוק לכל דבר, והודות לנגנים שלה, זו גם לא להקת רוק סטנדרטית:
הגיטריסט גיל לואיס, הקלידן שאולי עשת, הצ'לנית מאיה בלזיצמן וכמובן יחידת הקצב הכי גרובית בשכונה, לוי והמתופף ניר מנצור (שניהם מאיזבו), הם לא סתם נגנים טובים. הם נגנים עם סגנון וצליל אישי מובהק, והכימיה בינהם נהדרת גם בקטעים המאולתרים שבין השירים. ג'ופלין ואלביס קופצים במפתיע לביקור, ואפילו מארש צה"ל מבליח לרגע. הזרימה של ההופעה מעט נפגעת מהכיוון המוזיקלי האקלקטי של ההרכב, שרגע אחד מנגן פולק אינטימי ורגע אחרי קופץ לרוק פסיכדלי פוסטמודרני, אבל בתמונה הגדולה זה לא באמת משנה.
השיא מגיע לקראת סוף ההופעה. כש"הבנות נחמה" הוציאו לפני שנה את הסינגל "מאה אחוז אור" גלגל"צ חגגו עליו. בינתיים השיר ירד מהפלייליסט. בגרסה החדשה שדקלבאום ולהקתה עושים לו נדמה שהוא ירד גם מהארץ: עכשיו הוא נקרא "Hundred Percent Light", וההפקה המטורפת שלו (זה אולי 100 אחוז אור, אבל שומעים את ה-50 אחוז איזבו), היא הדבר הכי חו"ל שקרה כאן מאז שהתחלנו להגיד "שיואו" על כל דבר. אבל את עורכי גלגל"צ זה כנראה לא שיכנע: "גלגל"צ לא רוצים להשמיע את השיר שלי", דקלבאום מבשרת לקהל. אז מה אם אם לפני שנה הם כן אהבו אותו. האבסורד חוגג, ואיתו גם הקהל שנהנה מכל רגע ומגיב בשריקות בוז מוצדקות. השיר הזה כנראה כבר לא יהפוך לרינגטון מצליח, אבל אין ספק שהוא נמצא גבוה ברשימת שירי השנה של 2009. וכן, בסך הכל מרץ. מה שנקרא נחמה פורתא.
יעל דקלבאום בלבונטין 7, 4.3.09
תגיות: איזבו, אלביס, ג'וני מיטשל, ג'ניס ג'ופלין, גיל לואיס, הבנות נחמה, יונתן לוי, יעל דקלבאום, מאיה בלזיצמן, ניר מנצור, שאול עשת, תרבות מעריב