אטמי אוזניים » ארכיון » נדב, אז אולי מועדון הברזילי?

נדב, אז אולי מועדון הברזילי?

זה אומנם נראה כמו פוסט על הברזילי, אבל זה בעצם עוד מקבץ סקירות קצרות על הופעות טובות שראיתי לאחרונה ושמות שכדאי להכיר.
והפעם, הצצה למיינסטרים של העתיד:
נדב אזולאי והסופרגרופ החדש "המועדון". טוב יודעים מה, בכל זאת, גם כמה מילים על הברזילי.
(אגב, בטח שמתם לב ששקט פה לאחרונה – אני עובד על פרוייקט מאוד גדול שיעלה כאן לקראת סוף החודש. חכו חכו, יהיה פה שמח)


קורה לפעמים שאני מפספס הופעה בלוח ההמלצות פשוט מתוך חוסר היכרות עם השם. ניחא שזה קורה עם כל מיני אלמונים למינהם, אבל כשזה קורה עם אנשים שאני מכיר זו קצת פאדיחה. וככה כמעט פיספסתי את הופעת הבכורה התל אביבית של הלהקה החדשה המועדון. אולי קוראים להם המועדון, אבל בשבילי הם קודם כל הפאב – את חלק מחברי הלהקה אני מכיר משעות ארוכות של ישיבה בצ'ייסר המשובח שבפלורנטין. מזל שנתקלתי בהם יום לפני ההופעה. נו, אתם יכולים לנחש איפה.

המועדוןמדובר בעצם בסוג של סופרגרופ מקומי – על התופים תפגשו ביונתן חרפק (Useless ID), על הבס תבחינו בניתאי גבירץ (דייוויד בלאו והגוד בנד), ועל קולות וגיטרה תשזפו את נועם ורדי (שהרגע הפך לבסיסט החדש של פורטיס, שינוי לטובה אם תשאלו אותי) ועל שירה וגיטרה תמצאו את רועי דותן (הבסיסט של מלכת הפלקט). מפתיע ששני הגיטריסטים בלהקה הם בסיסטים לשעבר – הגיטרות הן ללא ספק הדבר הדומיננטי ביותר במוזיקה שלהם. השירים שלהם מלאים בריפים קטנים וקליטים שמחזיקים שירים שלמים, ובמשחקי גיטרות אינטליגנטיים. המוזיקה בכללותה היא אולי התשובה הישראלית ללהקות כמו "Bloc Party", "Arcade Fire" ודומיהן – פופ אלגנטי וסוחף עטוף במפלי גיטרות. אם זה יתפוס, ואין סיבה שזה לא, אני בקלות רואה אותם מככבים עוד כמה שנים באיזה פסטיבל רוק (לא שמעתם שהם עוד מעט חוזרים?). השירים הכיפיים של "המועדון" בנויים לאיצטדיונים ולרדיו, ואני לא כותב את זה לגנאי. אם יש כזה דבר פופ איכותי – אז זה המקרה.

"המועדון" באוזןבר, 11.4.09

—————————————-

הנה עוד מישהו שאולי נראה עוד כמה שנים על במות גדולות. נדב אזולאי השיק את אלבום הבכורה הכה מצופה שלו, ופוצץ את תמונע. מהר מאוד השולחנות והכיסאות זזו הצידה כדי לפנות מקום לעדת המעריצים ההולכת וגדלה שמול הבמה. זכרתי שמדובר בהבטחה עוד מאז ששמעתי מוזיקה שהוא כתב לשני סרטים קצרים שהייתי מעורב בעשייתם, והנה הוא קיים. ישנה קצת אהודבנאיות בקולו (ב"ספירלה" הוא אפילו רוצה ש"נברח ביחד להרים"), משהו שורשי מאוד, מפתה לומר מדברי אפילו. בכלל, אזולאי נשמע כמו הבן האובד של משפחת בנאי, ולא רק מהצד של אהוד – הלחנים שלו לוקחים לא מעט מהחותם הייחודי האביתרבנאיי, אבל עדיין שומרים על מהלכים מאוד מאופיינים, מהלכים שאפשר לכנות נדבאזולאיים. המוזיקה שלו מלאה שיאים, מקטן לגדול, משקט לרעש, כמו ב"סכינים" שגם כשהוא רגוע הוא עוכר שלווה, אחר כך מתפוצץ בפזמונים, ולקראת הסוף כולל את ההברקה "סוף מעשה – בשלוש נקודות". גם "לאסוף שאריות", עם עוד הברקה טקסטואלית – "כולנו באותה סירה, רק שאני טובע – ואתם לא", מתגלה כשיר מצויין, אולי קלאסיקה מודרנית.

נדב אזולאיהלהקה שלו מאוד מגובשת ואנרגטית, ונהנית מהתוספת של נועם הלפר (Kitzu) על הגיטרה. ואזולאי עצמו, שבמבט ראשון מראהו הצנום עשוי להטעות, מצליח למגנט רוב הזמן. הוא רוקר אמיתי ומרגש, אחד שמתכוון לטקסטים שלו, כותב אותם מהבטן, אבל מעביר אותם גם דרך הראש. לא הכל היה טוב – יותר מידי שירים הסתיימו בסוג של אנטיקליימקס מבולגן, ההחלטה הקונספטואלית לקיים את ההופעה מהסוף להתחלה (לפתוח בהדרן, לרדת מהבמה, לתת את שאר השירים ולהיעלם חרף הפצרות הקהל לחזור) התגלתה בעיקר כדרך מתחכמת לבאס את הקהל, וגם בהופעה הבימתית המעט מתפרצת מידי הבוסריות עוד הורגשה. אבל לצידה הורגש גם גודל הכשרון.

נדב אזולאי בתמונע, 12.4.09

—————————————-

לא מזמן הוזמנתי להופעה, שזה תמיד דבר נחמד. אלא מה, הופעה וקוץ בה – היא התקיימה בברזילי. לרגע חשבתי להלאות את היחצני"ת בהסברים מדוע אני לא הולך להופעות בברזילי, אבל אז חשבתי לעצמי – רבאק, עברו 4 חודשים מאז שקראתי להחרים את המקום. מי יודע, אולי כלו המים? אולי הם החליפו את הציוד? אולי הסאונד כבר בסדר? אולי מדיניות האיחורים השתנתה? מי יודע, אולי אפילו הבירה כבר במחיר הגיוני. בזמנו קראתי לזה "ברזי-לא". פתאום חשבתי לעצמי – "ברזי-אולי"? כתבתי את זה בעבר והתכוונתי לזה – אני מאוד אשמח לאכול את הכובע. אם הברזילי ישתנה, אמרתי, אני מבטיח לצעוק את זה בראש חוצות. אז הלכתי להופעה.

שאלתי את היחצני"ת מתי להגיע, וציינתי שמנסיוני להופעה בברזילי שמפורסמת ל-9 אין טעם להגיע לפני 11. היא ענתה: "אני מעריכה שיהיה מדובר בעשר ורבע או וחצי, לא יותר". ומה אתם יודעים, הגעתי בזמן, וההופעה באמת התחילה אחרי עשר. 58 דקות אחרי עשר, אם לדייק. וזו רק ההתחלה: הסאונד היה ונשאר רע. אמנם הפעם המקום לא טבע בבסים כבדרך כלל, אבל עדיין אי אפשר היה להבחין בין הכלים, התופים היו חזקים מידי, כמו גם הווליום הכללי שהיה בלתי נסבל ומסוכן לאוזן של 30 האנשים שטרחו להגיע עד לשם. בתור הדובדבן שבקצפת, בירה עלתה 23 ש"ח, מחיר סביר לכל הדעות, אלא אם מדובר בבקבוק קטן של טובורג, מה שהופך את זה לשוד לאור לילה.

באמת ניסיתי. אבל הברזילי לא ניסה. אולי עוד 4 חודשים.

מועדון הברזילי, מתישהו לאחרונה

תגיות: , , , , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • ברזי-לא - ל[נילי פינק] ול[יהוא ירון] שהופיעו שלשום מגיע שאני אכתוב עליהם ביקורת. מגיע לנילי שאני אכתוב עליה שה...
  • פוסטל'ה על פולקל'ה - פסטיבל "פולקל'ה" חוזר בפעם החמישית, והבלוג מחלק שני כרטיסים לשני ימי הפסטיבל בשווי 80 ש"ח כל אחד! מת...
  • כרטיסים חינם ל-Labrador Labratories - לפני שנה כתבתי כאן על מוזיקאי מסן פרנסיסקו שפועל תחת השם [labrador laboratories], או לברה בקיצור. ת...
  • כרטיסים חינם ל-Tiny Fingers - אומרים שבחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך צועק. אבל מעניין אם מישהו יכול לראות אותך רוקד. מי שהיה בהופ...
  • בין השורות 8.5.09 - ההמלצות השבועיות עדיין כאן הצצה ראשונית לאלבום החדש של עמית ארז המועדון נותנים לכם אלכוהול חופשי תמ...



יש כבר 4 תגובות, יא אללה:

גם לך יש מה להגיד? יופי.