מי הרג את תוכניות המוזיקה?
יום א, 20.7.08, 16:35 
(ספוילר: המשרת הוא הרוצח. אבל צריך לקרוא עד הסוף בשביל להבין)
לפני כמה שבועות פרסמתי לינק לגלריית קטעי הוידאו מ"קול הפופ", התוכנית המיתולוגית של יואב קוטנר בערוץ 2 הישן. עיון בה גרם לי להרהר בכל הנושא של תוכניות מוזיקה, שפעם היו חלק מתוכניות הפריים טיים בערוצים המרכזיים. כיום למעשה, בלוחות השידורים של הערוצים הגדולים, אין שום תוכנית טלוויזיה שעוסקת באמת בסצינת המוזיקה המקומית.
אז כן, יש כל מיני סותמי חורים בלוחות השידורים שמתיימרים להתייחס למוזיקה. לא מכבר למשל ראיתי קטע מהתוכנית "הזמנה למסיבה" שמשודרת בערוץ 2 – זה למעשה רצף קליפים עם פופ-אפים, לא יותר. וכשהקליפים שהם מקרינים הם של אמנים שממש לא זקוקים לחשיפה, כמו "משינה" וג'קו אייזנברג, זה מעיד שלתוכנית אין יותר מחויבות לקידום תרבות המוזיקה הישראלית מאשר למוזיקת ההמתנה ב-144.
בבלוג המצוין "זכרונות מעוצבים מחדש" גבי טרטקובסקי סוקר את תוכניות המוזיקה שהיו פה פעם: "עוד להיט", "להיט בראש", "עד פופ", "מהקליפייה באהבה" ועוד. הן ייעדו אומנם זמן מסך בפריים טיים למוזיקה המקומית, אך רק למוזיקת מיינסטרים, ובמבט לאחור הן היו דיי עלובות ופופוליסטיות. התוכניות היחידות שבאמת הייתה להן מחויבות תרבותית כלשהי, שבאמת ניסו להביא לקהל הצופים משהו אמיתי שהם לא מכירים, היו "יציאת חירום" של שרון קנטור (בערוץ הילדים, שמפספס את קהל היעד) ו"תוצרת הארץ" בהנחיית עומר קריגר, אילנה ברקוביץ' וכיום טל גורדון (בערוץ 1 בשעת צהריים נידחת, שזה כמו לא לשדר את זה בכלל).
אבל בתחילת שנות התשעים, בתקופת ערוץ 2 הנסיוני, קוטנר העלה את "קול הרוק" ואחריה את "קול הפופ". בכל תולדות הטלוויזיה הישראלית, זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שבה לוח השידורים כלל תוכנית מוזיקה במרכז ולא רק בשוליים, שעוסקת באופן רציני בשוליים ולא רק במרכז. לצד סיקורים על "משינה" ושלום חנוך, קוטנר הביא לפריים טיים הופעות חיות של "המכשפות", "איפה הילד?" ו"זקני צפת", כולם ילדים בתחילת דרכם; הוא נתן ל"תערובת אסקוט" הצעירים לבצע שירים בלייב בחדר האינטימי שלהם; הוא הזכיר בלי להתבייש להקות שוליים שכיום אף אחד לא זוכר כמו "דברים שעשיתי עם אחותי", "אלגנט" ו"הרידינג ג'". ויחד עם הטור המיתולוגי "אוף דה רקורד" ב"7 ימים" ותוכניות הרדיו המשובחות שלו, קוטנר ביצר את עצמו כמקדם העיקרי של סצינת האינדי של התקופה.
אז איך קרה שהתוכניות האלו נעלמו מהמרקע?
ברור שלמעבר משידורי נסיון אנרכיסטיים לערוץ מסחרי נטול נשמה היה חלק גדול בכך. אבל גם בערוץ המסחרי עדיין היו כמה תוכניות שיטחיות שנגעו במוזיקה. לא ברמה של קוטנר, אך בכל זאת. ובשנים האחרונות, למעט כמה יציאות קטנות (כמו התוכנית "מרגיש בבית" שבה חמי רודנר סיפר להרבה אמנים שונים על עצמו), הקונספט של תוכנית מוזיקה פשוט נעלם.
אז מי באמת הרג את תוכניות המוזיקה? את אותן תוכניות חשובות שהביאו מוזיקה, לעיתים מוזיקת שוליים, ללב הפריים טיים? התשובה המפתיעה, אם תשאלו אותי, היא שאותו אדם ששירת את הסצינה כל כך יפה עד שנות התשעים, הוא זה שלא במתכוון עזר להוריד חרב על צווארה בשנות האלפיים. סליחה, אני אעדן: הוא הקטין את הסיכויים לשמוע עליה בפריים טיים בערוץ שאינו ערוץ נישה.
ב20 ביולי 2003, לפני 5 שנים בדיוק, קוטנר פתח את ערוץ 24, הלא הוא ערוץ המוסיקה (ב-ס', לא ב-ז'). הערוץ אומנם הביא לרנסנס של יצירת קליפים, ודואג מאז ועד היום לייחד זמן מסך לקליפים של מוזיקת שוליים, אך מבלי משים, הוא יצר גטו למוזיקה המקומית. כשיש ערוץ נישה שמרכז את המוזיקה הישראלית, אין שום צורך או הגיון בלהתייחס אליה בערוץ שפונה לקהל הרחב. בדיוק כפי שאם היה קיים ערוץ בשם ערוץ המחול, לא היה מקום בפריים טיים ל"רוקדים עם כוכבים", וכשם שאם היה ערוץ בשם "ערוץ הזבל", ערוץ 2 לא היו טורחים לשדר את "הרמזור".
אני לא מוצא נתונים רשמיים על הרייטינג של ערוץ המוסיקה, אבל אני יודע שהוא לא גבוה. נתונים ששמעתי בעבר התייחסו למספר שאינו חד ספרתי, אלא דו ספרתי. עם נקודה בין הספרה הראשונה לשניה, כשהספרה הראשונה היא אפס. אני מקווה שלא זה המצב, אבל כולנו עוד זוכרים מה קרה לא מכבר ל-MTV2, ככל הנראה ערוץ הפונה לקהל דומה עם נתוני צפייה דומים.
ערוץ המוסיקה יצר מציאות שבה מצד אחד מוזיקה ישראלית היא דבר מכובד ונחשב – ערוץ שלם מקדיש את שידוריו רק לנושא הזה. אך מצד שני, הוא יצר בועה שבה משודרת המון מוזיקה ישראלית לקהל שאינו צופה בה, בעוד ששאר גופי השידור הדירו רגליהם מהטריטוריה הזו לגמרי. וכך, להרגשתי, נותרנו קרחים מכאן ומכאן.
במה אפשר להתנחם? ברדיו. ישנן כמה תחנות מקומיות שמקדישות זמן שידור רב לאינדי המקומי, כמו 88FM, קול הקמפוס 106FM ורדיו תל אביב 102FM. וזה האחרון, למרבה האירוניה, מנוהל כיום אמנותית ע"י אותו אותו קוטנר, לאחר שהוא עזב בשנה שעברה את הנהלת ערוץ המוסיקה. אז מבחינת קארמה, הוא מסודר. אבל הייתי מאוד שמח לראות אותו יוצר תוכנית מוזיקה רלוונטית ומעמיקה בטלוויזיה, בערוץ שאינו ערוץ נישה, ובפריים טיים.
(גילוי נאות: עבדתי בעבר, ואשמח גם לעבוד בעתיד, עם מחלקת הפרומו של ערוץ המוזיקה)
תגיות: אינדי, טלוויזיה, יואב קוטנר, מיינסטרים, ערוץ 24, ערוץ המוסיקה, קול הפופ, קול הרוק, קליפ