איזבו נגד הזאפה

• יום ו, 19.9.08, 15:20
• |
• הופעות
• |
• 7 תגובות

(פורסם לראשונה בתרבות מעריב, 19.9.08)

המארחת מובילה אותי למקומי. לידי מישהו אוכל או שותה משהו פלצני שנראה כמו כוס וויסקי עם גזר וחצילים. הכסאות של מועדון הזאפה מתמלאים לאיטם בקהל מגוון ומיושב בדעתו כמו גם בעכוזו, שבאותה מידה יכול היה לאכלס את התור לסופרמרקט. לא ממש הקהל של הופעת רוק, ובטח שלא הקהל של "איזבו" , להקת הFאנק-דיסקו המחרמנת והמקפיצה שמולכת על סצינת המוזיקה האלטרנטיבית ולא יודעת כסאות מהם. עד עכשיו. בתוך הסלט של המבוגרים, ההייטקיסטים ובני העשרה שיושבים בזאפה, אני מאתר את הגיבורים שלנו: זוג דתיים ביישני, שני פנסיונרים בארוחת צהריים, ומשפחה על שני ילדיה, הקטן בינהם בן 9 לכל היותר. הוא לובש חולצת Red Hot Chili Peppers, ואני מתנחם בכך שלפחות יש רוקר אחד בקהל. ועם קהל כזה, בהופעת ישיבה באווירה המנומנת של שישי בצהריים, הסיפור ברור: ההופעה הזו עומדת להיות מלחמה. איזבו נגד הזאפה.

הם מתחילים ב-"Slow Disco", שיר אדיר ומחרמן שפותח גם את אלבומם החדש והמשובח. המילים המקושקשות של הסולן והגיטריסט רן שם טוב הן בדרך כלל לא משהו שצריך להתעכב עליו, אבל כשהוא שר "If you're rock'n'roll, we can fly" קשר שלא להתייחס לזה כאל הערה אירונית על ההופעה עצמה: כפי שמיד יתגלה, הזאפה הוא לא רוקנרול, ואיזבו מתקשים לעוף.

ככל שהשירים מתקדמים התסכול גובר: של מי היה הרעיון לקיים הופעה של איזבו בישיבה?! איזבו ניחנו ביכולת המופלאה לתרגם שירים לא רציניים לתנועות אגן לא רצוניות, אלא שהכסא שלי בולם אותן. ואני לא לבד: גם זוג הדתיים מתחיל לזוז בחוסר בטחון, הפנסיונרים מנידים בראשם קלות והילד בן ה-9 מתופף על השולחן, אם כי אצלו אולי זה סתם מחסור בריטלין. ועדיין, אם הייתם אוספים את כל תנודות הצוואר הקטנות של הקהל בזאפה הייתם מקבלים אולי תנועת אגן אחת בלבונטין.

וכנראה שגם על הבמה מצטבר תסכול קל: הקלידנית שירי הדר פונה לקהל ואומרת " רק בגלל שזו הופעת ישיבה זה לא אומר שאתם באמת צריכים לשבת". מישהו צועק לה בחזרה: "כשאת תקומי אני אקום", ובצדק – כשהיא יושבת בשיכול רגליים, אותן היא מנענעת באדישות כאילו היא מחכה לתור במספרה, קשה לומר שהיא נותנת דוגמה טובה לקהל. אבל זה עובד: כשאיזבו נכנסים ב-"Morning Hero" הדתיים קמים ורוקדים, לא שומרים על פאסון ובטח שלא שומרים נגיעה. הפנסיונרים משתחררים ונעים ימינה ושמאלה לפי הקצב, שזו אקסטזה יחסית, מהסוג שהם שומרים רק להדרנים פרועים במיוחד של שרהל'ה שרון. ורק הילד בן ה-9 משחק בעצבנות בתחתית הבירה של ICQ, נוקם בהם בשם כולנו על שנתנו את החסות להופעה התמוהה הזו. לרגע נראה שהקהל התעורר, אבל זה לא מחזיק הרבה – אחרי כמה דקות הוא לוחץ על snooze וחוזר לישון.

הדרן – תמונת מצב: הדתיים שכבר התעייפו יושבים במקומם ומתכוננים לכניסת השבת. הפנסיונרים מסתכלים בשעון, מחשבים כמה זמן נותר מהשלפשטונדה. הילד בן ה-9 מפהק ומושך לאמא בחולצה, תחתית הבירה של ICQ קרועה לחתיכות קטנות למרגלותיו, ובצדק. מבקר מוזיקה אחד עומד בפינה ומתעקש להמשיך לזוז עם המוזיקה, אבל הוא פאתטי. למעט הדרן מעט מבולגן, איזבו נתנו הופעה מדהימה. אבל מה לעשות, בקרב בין הזאפה לאיזבו, הזאפה ניצח.

איזבו, זאפה תל אביב, שישי 12.9.08

תגיות: ICQ, איזבו, הזאפה, קהל, רן שם טוב, שירי הדר, תרבות מעריב

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין:

• סטקטו 13.7.08 - לפעמים דווקא ההופעות שאני הכי רוצה להמליץ עליהן פורחות לי מהראש ברגע הכתיבה. אז ראו את זה כהשלמה קרי...
• סטקטו 19.6.08 - העלנו למייספייס של "הדוגמניות" :מס: שני קטעים חדשים, שהוקלטו בלייב ברדיו לפני כחודש, כשהתארחנו ב"קול...
• שליש נחמה - (פורסם במקור בתרבות מעריב, 13.3.09) יש הופעות שהן כמו טיול מהיר ברחבי העולם ובנבכי הזמן, רק במחיר יו...
• על מה זו הרוח נושבת? - (פורסם במקור בתרבות מעריב, 14.11.08) מידי סתיו מנשבות הרוחות, ובמדינה שבה החורף הוא לא יותר מאשר סתי...
• סטקטו 26.6.08 - צפוף באוזן: אני לא מוצא לינק שמאשש את זה, אז תצטרכו להאמין לי: "האוזן השלישית" סוגרים את אולמות ההקר...