דב חנין בחוג צימר
יום ש, 11.10.08, 15:06 
כשאנשים הולכים לצימר, הדבר האחרון שהם מצפים לפגוש בו זה דב. וזה נכון בין אם מדברים על צימר מפנק ליד הכינרת או על "הצימר", חלל ההופעות האלטרנטיבי ליד הזונות של רחוב צ'לנוב. אבל השמועה עשתה לה כנפיים, ואף התבררה כאמת לאמיתה – דב חנין הגיע לצימר להופעה של "ערופי שפתיים" ואלי לס, מבית הלייבל "פית/קית".
(מי זה דב חנין? למה זה קשור למוזיקה? מה אני רוצה מהחיים שלכם? כל התשובות פה)
לא, הוא לא לקח גולדסטאר מהמקרר ונענע את ראשו לפי הקצב. אבל הוא כן טרח להגיע למעוז האלטרנטיבי ביותר בעיר, להופעה של שתי להקות שוליים קטנות, כדי לדבר עם הקהל שלהן, וזה לא דבר של מה בכך. זה לא יהיה מופרך להניח שזו הפעם הראשונה בה מועמד לראשות העירייה, ועוד חבר כנסת מכהן, מגיע לאירוע כזה.
בהתחלה הוא עומד מעט נבוך ליד שרון מלכי, תושבת השכונה וחברתו לרשימת "עיר לכולנו". אני מנצל את ההזדמנות, ניגש אליו ומציג את עצמי. לפני שהוא יתחיל בחוג בית ("חוג צימר", הוא קורא לזה בחיוך), אני מציג בפניו כמה שאלות בנוגע לסצינת המוזיקה וחיי הלילה. אני מספר לו על הסגירה המתקרבת של הריף ראף בגלל הקנסות ועל בעיות הרישוי של הברזילי, ושואל אותו מה היחס שלו לתרבות הבילוי וחיי הלילה בעיר. "יש כרגע בעיה בעיר, העירייה הנוכחית מתייחסת אל חיי הלילה כאל וירוס שפוגע במערכת ושצריך לתקוף", הוא אומר, "ולדעתי זה אבסורד, היחס צריך להיות בדיוק להיפך: חיי הלילה הם חלק מהותי מהזהות של העיר הזאת, זה משהו שהעיריה צריכה לעודד ולתמוך בו".
"הבעיה מתחילה כשמתעוררת מתיחות בין מקומות בילוי לבין תושבים שסובלים מהרעש שלהם", אני אומר, ושואל אותו אם יש לו רעיונות כיצד לפתור את הקונפליקט הזה. חנין מודה שהוא לא מעורה בפרטים ושהוא צריך ללמוד את הנושא, אך מוסיף ש"הכל עניין של גישה", ומאחר וקיום תרבות אורבנית כחלק ממרקם החיים בעיר זה נושא שחשוב לו, הוא מאמין שהוא ימצא את הנוסחאות שיוכלו לעבוד הן לטובת הבליינים והקהילה היוצרת בעיר והן לרווחת התושבים. זו תשובה מעט אמורפית, אבל אני משתכנע שהוא מתכוון לכל מילה ומציע לעזור לו להשלים פערים, בנוגע לבעיות ולפתרונן (ומי שמעוניין לפתור בעיות ולא רק לחלוב מהן כסף לטובת קופת העירייה, ימצא פתרונות. הם קיימים. כבר העליתי כמה מהם בבלוג אחר). אנחנו מסכמים שפגישתנו הבאה תתקיים לאחר שיתרווח במשרדו החדש בעיריית תל אביב.
אלי לס ולהקתו מסיימים לנגן, וחנין ניגש לכניסה לצימר. על המדרכה מולו מתגודדים כ-60 צעירים, בינהם איתן רדושינסקי ("Midnight Peacocks"), יוני כדן (מנהל הלייבל "פית/קית" וחבר ב"ערופי שפתיים" ו"מורה חיילת"), אבינועם שטרנהיים ("לבנון"), חיים רחמני ("קטב מרירי", "התזמורת הטרופית של איליאן פנסנסוי"), יונתן יידוב ("Pits", "Endof", "ממלושן" והבסיסט של אלי לס), דורון פלורנטין ("הדוגמניות") ועוד מוזיקאים, אנשי קולנוע וטלוויזיה, שוכני ברים תל אביביים, חובבי מוזיקת שוליים ותינוקת חמודה אחת.
ב-40 הדקות הקרובות, כל מה שנשמע ברחוב הוא קולו של חנין ושקשוקי בקבוקי הבירה של שאר הנוכחים. הוא מדבר על מצב הדיור, על התחבורה הציבורית, על מדיניות כלכלית ועל דמותה של העיר. יותר מכל דבר אחר, הוא מדבר על תושבי העיר, לרבות הצעירים והאמנים, "שהם אלו שהופכים את העיר הזו למה שהיא" ומזכיר ש"התפקיד הזה נקרא 'ראש העיריה', לא 'ראש העיר'". הוא עונה באריכות ובכנות לשאלות הקהל, אבל זה עדיין בלוג מוזיקה, אז תסלחו לי אם אקפוץ לחלק הרלוונטי לענייננו.
כשהוא נשאל על ענייני תרבות ואמנות, הוא מדבר על מחויבותו לתמוך בעשייה תרבותית בעיר ואומר ש"תרבות עירונית זה לא רק הקאמרי והאופרה, אלא גם הדברים שקורים כאן, במקום הזה", הוא מצביע על הצימר. ואז הוא מפתיע עם רעיון מעניין – השמשת מקלטים: "אתם יודעים כמה מבנים, מקלטים ומועדונים יש לעיריה?", הוא שואל, "זה מקלט סגור, גרים שם עכברים. רק תיתן אותם לאמנים! למה שאנשים יצטרכו לשלם כסף על הדברים האלה? אנחנו רוצים לעודד אותם". בתור חבר להקה אני יכול להעיד שבחודש רגיל אנחנו מוציאים על חזרות סכום שנע באיזור ה-700 ש"ח. בחודשים אינטנסיביים יותר הסכום הזה יכול לתפוח גם ל-1000 ש"ח ויותר, והעניין מסתבך עוד יותר כשמנגנים ביותר מלהקה אחת (רק תסתכלו על הרזומה של יונתן יידוב למעלה. אני תמיד מתפלא שיש לו בכלל כסף למסטיק). מאחר ומוזיקת שוליים היא לרוב לא ריווחית, סבסוד עירוני של החזרות יכול לחולל פלאים בתחום הזה. הנה דוגמה לחשיבה מקורית ולגישה הרעננה של חנין, ששמה את התושבים ואת האופי האמנותי והתוסס של העיר במקום הראשון.
"לשיר הבא קוראים 'ראש העיר'", אומר אלעד זאב, ו"ערופי שפתיים" מתחילים לנגן. עם השיר הזה ברקע דב חנין נפרד לשלום, ואני רק מקווה שאחרי הבחירות ב-11.11 המילים 'ראש העיר' ימשיכו ללוות את חנין באשר ילך.
(אגב, האם העיסוק שלי בבחירות ובדב חנין הוא סתם פסיכוזה שלי, או שזה מעניין גם אתכם? טקבקו)
תגיות: אבינועם שטרנהיים, איתן רדושינסקי, אלי לס, אלעד זאב, בחירות, דב חנין, דורון פלורנטין, הצימר, חיים רחמני, יוני כדן, יונתן יידוב, עיריית תל אביב, ערופי שפתיים, רון חולדאי, תל אביב