►
◄

דב בחנות חרסינה

עוד עשרה ימים ליום הסטודנט התל אביבי, וכבר יש בלאגן. בחוסר טקט משווע, החגיגות נקבעו ל-15 במאי, בו מצויין השנה יום הנכבה. עזבו את השאלה הפוליטית האם זה יום שמוסד ישראלי צריך או לא צריך להכיר בו. זה לא יום האבל שדורש הכרה, אלו הם הסטודנטים המתאבלים שצריך לנסות ולהתחשב בהם. למה? פשוט כי הם סטודנטים מן המניין, זו כבר סיבה מספקת. חיפוש בגוגל מעלה כי באוניברסיטת ת"א לומדים כ-30 אלף סטודנטים, מתוכם כ-7 אחוזים ערבים, כלומר, 2100 סטודנטים. זה לא הרבה, אבל זה גם לא מעט.

אבל כל זה לא רלוונטי לענייננו. מה שכן רלוונטי זה רשימת האמנים המופיעים: לצד נינט ותיסלם, ירמי קפלן והג'ירפות, יופיעו גם הרכבי שוליים (על חלקם אפילו לא שמעתי) שיזכו לחשיפה נאה ודחיפה רצינית אל עבר קהל גדול וצעיר. וזה חשוב וראוי, אבל גם זו עדיין לא הפואנטה. הנה זה מגיע, סבלנות.

לצד אטליז, אסף אבידן והמוג'וס והשלוליות, יופיעו גם לא דובים, להקה מבריקה ומגניבה של חברים טובים שלי. אני תוהה האם מישהו ממארגני האירוע נתן דעתו לכך שבזמן שחלק מהסטודנטים הערבים יפגינו נגד קיום ההופעות, אי שם בקמפוס ישירו הדובים בטקט רב על רצח ערבים.

כדאי להרגיע ולציין שהקונטקסט של הביטוי הוא דווקא סאטירי ואנטי-גזעני. בשיר "גבר גזעי", ככל הנראה הלהיט מספר אחד של "לא דובים", הפזמון אומר: "אני גבר גזעי \ גבר גזעני \ בבוקר מנגן \ בערב – הורג ערבים", והוא כמובן בא ללעוג לאנשים שחיים בבועה התל אביבית ומחשיבים עצמם לשמאלנים, בזמן ששעתיים מהם יש מלחמה ואנשים הורגים ונהרגים בשמם. אגב, יש שטוענים שהשיר נכתב עלי (לבעלי פייסבוק – ניתן לקרוא את המילים המלאות והשנונות כאן).

השאלה היא לא האם המארגנים צריכים למנוע מ"לא דובים" לבצע את השיר הזה, מחשש שיובן לא נכון. וזו לא השאלה פשוט מאחר ומגוף שלא שם לב שהוא קובע חגיגות על יום אבל לא הייתי מצפה לשים לב לשום דבר, מה גם שסתימת פיות לא תעשה טוב לאף אחד. ובינתיים מסתובבת ספק שמועה ספק בדיחה שעל הפליירים של האירוע, איגוד הסטודנטים הפגין טעם רב וטקט מופלא באמצעות הטאגליין: "יום הסטודנט – יום ענק בא!".

בקיצור, עזבו את מארגני האירוע. השאלה האמיתית היא איך הדובים עצמם מתכוונים להתמודד עם הסיטואציה העדינה מעל לבמה?

תגיות: , , , ,

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין: