דב בחנות חרסינה

עוד עשרה ימים ליום הסטודנט התל אביבי, וכבר יש בלאגן. בחוסר טקט משווע, החגיגות נקבעו ל-15 במאי, בו מצויין השנה יום הנכבה. עזבו את השאלה הפוליטית האם זה יום שמוסד ישראלי צריך או לא צריך להכיר בו. זה לא יום האבל שדורש הכרה, אלו הם הסטודנטים המתאבלים שצריך לנסות ולהתחשב בהם. למה? פשוט כי הם סטודנטים מן המניין, זו כבר סיבה מספקת. חיפוש בגוגל מעלה כי באוניברסיטת ת"א לומדים כ-30 אלף סטודנטים, מתוכם כ-7 אחוזים ערבים, כלומר, 2100 סטודנטים. זה לא הרבה, אבל זה גם לא מעט.

אבל כל זה לא רלוונטי לענייננו. מה שכן רלוונטי זה רשימת האמנים המופיעים: לצד נינט ותיסלם, ירמי קפלן והג'ירפות, יופיעו גם הרכבי שוליים (על חלקם אפילו לא שמעתי) שיזכו לחשיפה נאה ודחיפה רצינית אל עבר קהל גדול וצעיר. וזה חשוב וראוי, אבל גם זו עדיין לא הפואנטה. הנה זה מגיע, סבלנות.

לצד אטליז, אסף אבידן והמוג'וס והשלוליות, יופיעו גם לא דובים, להקה מבריקה ומגניבה של חברים טובים שלי. אני תוהה האם מישהו ממארגני האירוע נתן דעתו לכך שבזמן שחלק מהסטודנטים הערבים יפגינו נגד קיום ההופעות, אי שם בקמפוס ישירו הדובים בטקט רב על רצח ערבים.

כדאי להרגיע ולציין שהקונטקסט של הביטוי הוא דווקא סאטירי ואנטי-גזעני. בשיר "גבר גזעי", ככל הנראה הלהיט מספר אחד של "לא דובים", הפזמון אומר: "אני גבר גזעי \ גבר גזעני \ בבוקר מנגן \ בערב – הורג ערבים", והוא כמובן בא ללעוג לאנשים שחיים בבועה התל אביבית ומחשיבים עצמם לשמאלנים, בזמן ששעתיים מהם יש מלחמה ואנשים הורגים ונהרגים בשמם. אגב, יש שטוענים שהשיר נכתב עלי (לבעלי פייסבוק – ניתן לקרוא את המילים המלאות והשנונות כאן).

השאלה היא לא האם המארגנים צריכים למנוע מ"לא דובים" לבצע את השיר הזה, מחשש שיובן לא נכון. וזו לא השאלה פשוט מאחר ומגוף שלא שם לב שהוא קובע חגיגות על יום אבל לא הייתי מצפה לשים לב לשום דבר, מה גם שסתימת פיות לא תעשה טוב לאף אחד. ובינתיים מסתובבת ספק שמועה ספק בדיחה שעל הפליירים של האירוע, איגוד הסטודנטים הפגין טעם רב וטקט מופלא באמצעות הטאגליין: "יום הסטודנט – יום ענק בא!".

בקיצור, עזבו את מארגני האירוע. השאלה האמיתית היא איך הדובים עצמם מתכוונים להתמודד עם הסיטואציה העדינה מעל לבמה?

תגיות: , , , ,

...ובאותו עניין:

  • כותרת צפויה מידי - בסופו של דבר ההופעה של "לא דובים" :myspace: ביום הסטודנט עברה בשלום, וכל תחזיותי התבדו. ממש מתבקש לק...
  • לא דובים, לא משלמים! - ל"לא דובים" :מס: יש הופעה חגיגית ביום רביעי 10.9 בלבונטין, והבלוג שמח לחלק לכם 4 כרטיסים חינם! עדכון...
  • לא דובים, לא משלמים! (2) - אתם כבר מכירים את הנוהל, עשינו את זה בעבר: [לא דובים], להקת הFאנק-הארדקור-מזרחי המעולה, מופיעה באוזן...
  • לא דובים. מנהיג. - רק סיימנו עם חלוקת הכרטיסים ל[יהוא ירון] (זוכרים? הערב ב-20:30 הוא באוזןבר. לא לפספס) וכבר זורקים על...
  • יהוא גדול, יהוא גדול, יהוא גדול ולא דובים! - מידי פעם אני מחלק כאן כרטיסים ל[יהוא ירון]. מידי פעם אני מחלק כאן כרטיסים גם ל[לא דובים]. הוא כנראה ...



יש כבר 7 תגובות, יא אללה:

  • 1
    איש הפלסטיק says:

    יא חתיכת שמאלןם חרה!@ אתם המוסיקאים התל אביבים כולכם אותו דבר!~ אתה חושב שאם הערבים היו מקימים פה מדינה הם היו חוגגים את יום השואה?! וכו' וכו'

    בכל אופן, הזכרת לי ארוע שגם הוא התרחש בין כתלי האקדמיה. טוב, לא ממש אקדמיה, מכללה בצפון הארץ.
    בסמינריון בנושא "רב תרבותיות" שבו השתתפתי נדרשתי לסקור מאמר ולדון בו. המאמר עסק במערכת החינוך הקנדית ובאופן בו היא מתארת את ההתיישבות בצפון אמריקה (טבח באינדיאנים, באסקימוסים וכל זה). כשסיימתי את הסקירה קמתי ללוח כתבתי 15/5 ושאלתי: "מישהו יודע מה התאריך הזה מציין?"
    זו הייתה כיתה קטנה של כעשרים איש, מתוכם כ 50% ערבים (בדומה לאחוז הערבים במכללה כולה).
    שתיקה.
    כל הסטודנטים, בשנות העשרים לחייהם, ערבים ויהודים כאחר הביטו במבוכה במרצה ובי ואח"כ חקרו את הסדקים ברצפה.
    "שבועות?" ניסתה מישהי.
    "איזה אירוע היסטורי היה ביום הזה?" ניסיתי שוב.
    לאחר שמבטי המבוכה התחלפו במבטי עוינות קמתי שוב ללוח וכתבתי בערבית את המילה "אל-נכבה" (שהתאמנתי בכתיבתה במשך כמה ימים).
    הראשונה לזהות את השרבוט שלי הייתה סטודנטית יהודית ששרתה במודיעין בפענוח תקשורת האויב. "אל נכבה" היא קראה בהטעמה מושלמת, ורק אז פלטו הסטודנטים הערבים בכיתה "אהה" משותף.
    כולם פרט לשתי בנות שנשארו עם עיני עגל.
    זאת שישבה לידן הסבירה להן בכמה משפטים נמרצים מה זה אומר. "אהה" הן אמרו, אבל זה היה אהה מלא אכזבה, כאילו ביום הזה קרה משהו שמעניין את הסבא שלהם.
    לאור המבטים המופתעים של המרצה ד"ר ג. אמרה אחת הבנות בטון מתנצל שלא מתעסקים בזה אצלנו.

  • 2
    לזרבוי says:

    ובוויקיפדיה מספרים שה-15 למאי הוא בכלל התאריך שבו מציינים את הנכבה בפלסטין ומחוץ לשטחי ישראל.
    הערבים הישראלים, עפ"י וויקי, מציינים אותו בכלל ביום העצמאות הישראלי (אגב טקט).
    כך שבהחלט יש מצב שכל הסיפור הזה הוא קשקוש ופרובוקציה בכוח.

  • 3
    אליאב says:

    אולי קשקוש, אבל בגלל שזו כן סיטואציה רגישה, אני במקום לא-דובים הייתי מוותר על השיר הבעייתי. נכון שזה להיט, אבל זה באד פאבליסיטי בשבילם. המציאות לא נותנת צ'אנס שני, והרושם הראשוני כאן הוא רע מדי. זה פשוט טו מאץ' הפוך על הפוך.

  • 4
    לזרבוי says:

    תלוי מה הם יגידו לפני או אחרי השיר.

  • 5
    ארז says:

    לא חייבים לומר שום דבר לפני או אחרי. מי שיקשיב לשיר יבין, מי שרק ישמע – או שיסתקרן, או שיעורר מהומה רבה על לא דבר ויגלה זאת באיחור. כל עוד לא יבוצע לינץ' בחברי הלהקה הכל הולך, ואם יבוצע – לפחות הנגן האורח לא משתתף בשיר הזה.

  • 6
    אליאב says:

    בד"כ זה לא עובד ככה… מספיקה שורה אחת בלבד בשביל לעשות כותרת, ואחר כך מגיעים אלפי 'פירשו אותנו לא נכון!', אבל הם כבר לא מעניינים כל כך כמו הסנסציה.

    וסנסציות זה טוב ברוקנרול, אבל כשהן מחברות אותך למחנה הכתום, מתנחלים ואריאל זילבר… אולי לא כל כך.

  • 7

    ידידי הפולנים,
    הסירו דאגה מליבכם!
    פרובוקציה זה שמו האמצעי של רונן..
    כמה מילים לפני, מספר מילים אחרי, והאוייב יהיה מבולבל ומסוחרר כלוט.

    בתקווה שמישהו בכלל יתייחס אלינו, הכותרות בעיתון הבוקר שלמחרת יהיו לכל היותר:
    "בבוקר מנגן, בערב – תורם מזמני!"
    או לחילופין:
    "בבוקר מנגן, בערב – מכין שיעורים!"
    או לחילופין:
    "נטורליסט מסתובב במרכז ת"א – עוזר לזקנות לחצות את הכביש!"

    סתם, לא באמת..

    ישר כוח!

גם לך יש מה להגיד? יופי.