אינדי והמיינסטרים הארור
"תגיד, מה פתאום שמת המלצה על יונתן רוזן?"
השאלה הזו הגיעה אלי משלושה אנשים שונים בשבוע האחרון. הם כמובן לא רשמו את זה כתגובות בבלוג (למה בעצם?), אלא שאלו את זה באופן אישי. "הוא לגמרי מיינסטרים, זה גלגל"צ. חשבתי שהבלוג שלך הוא בלוג אינדי", היה הטיעון הנפוץ.
ולמען האמת חשבתי הרבה לפני שרשמתי אותו בהמלצות. ואני חושב שאפשר להשתמש בו כמקרה מבחן להגדרה העצמית של הבלוג הזה.
האם יונתן רוזן
הוא מיינסטרים או אינדי? המוסיקה שלו ללא ספק מתכתבת עם המיינסטרים. מה זה מתכתבת? מסמסת פעם בדקה. אבל כרגע הוא לא מוחתם, פועל באופן עצמאי בשוליים ועדיין מחכה להכרה. האם מוסיקה עצמאית שנמצאת בשוליים אך חותרת למרכז היא עדיין אינדי? האם אינדי הוא רק סטטוס ביחס למיינסטרים, או גם הגדרה אידיאלוגית או אולי אפילו סגנונית?
אז קודם כל, אני ממש לא חושב ש"מיינסטרים" זו מילה גסה. יש דברים יותר מעליבים שאפשר להגיד על מוסיקה. למשל, "בוא'נה אחי, זה נשמע כמו 'סינרגיה'". ודווקא בתור מי שמגיע מהשוליים, תמיד החזקתי בדיעה שהשוליים מגדירים את עצמם באמצעות המיינסטרים. מה גם שיש הרבה דברים יפים ומעניינים במיינסטרים – לא במקרה הבלוג הזה, חרף התמקדותו באינדי על סוגיו, כלל כבר פוסטים על נינט או שלומי שבן. אני מניח שאחת הנקודות שהכי מעניינות אותי באופן אישי היא קו התפר שבין האינדי למיינסטרים, והרגעים הקטנים בהם השניים חופפים, מנהלים דיאלוג או אפילו מעבירים שחקנים מצד לצד (מי אמר "הבילויים"?).
שנית, זה הבלוג שלי, ועם או בלי התפלפלויות על הגדרות, אני ממליץ פה על מה שמעניין אותי. וזה יכול להיות אינדי (ובדרך כלל זה גם יהיה אינדי), אבל זה יכול להיות גם הופעה של שני אמני מיינסטרים מוכרים היטב. ובמקרה הספציפי שלפנינו, גלגל"צ או לא, יונתן רוזן עניין אותי. אני חושב שהמוסיקה שלו מאוד חמודה וכיפית. אני אומנם לא יודע אם הייתי שם לב אליו אלמלא הוא היה משחק בסרט סטודנטים של חברי היקר דורון ג'רסי (משם לקוחה התמונה למעלה), שגם ביים את הקליפ החדש שלו
, אבל מרגע שהכרתי אותו דווקא התחשק לי לראות אותו מופיע (וזה גם היה קורה, אלמלא לגורל היו תוכניות אחרות בשבילי ביום שלישי האחרון).
ושלישית, אני מקבל את כל ההגדרות של המונח "אינדי" – ממוסיקה לא פופולרית שמכוונת לשוליים, דרך כל סוג מוסיקה שמופק באופן עצמאי, וכלה בשם חיבה לאינדיאנה ג'ונס. אם יש מוסיקאי עצמאי שיכול להיות אריק ברמן הבא – אני יותר מאשמח להכיר אותו. ואם יש להקת אינדי שתהפוך ל"מוניקה סקס" הבאים, זה דווקא מעניין אותי (ומי יודע, אולי אלו יהיו "הדוגמניות"?). כל עוד המוסיקה מדברת אלי, לא משנה לי אם היא פונה ל-30 אנשים בפטיפון או ל-30,000 איש בניצנים.
תגיות: אינדי, יונתן רוזן, מיינסטרים

יום ו, 13.6.08, 9:25 
