זכרונות מהפטיפון

השכינה האלוהית פורשת כנפיה על הפטיפון בפעם האחרונהמועדון הפטיפון סוגר את שעריו ביום שבת הקרוב. הנה רשימת ההופעות של אירוע הסגירה שיתקיים בשבת (21.3.09) החל מ-13:00 בצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה. אבל לפני כן, כמה מילים על דברים שלמדתי בפטיפון:

ב-2001 הייתי בפעם הראשונה בפטיפון. יובי (שלימים טס ללמוד מוזיקה בברקלי) נחת ערב אחד בביתי ואמר: "בוא, הולכים להופעה של חברים". נסענו לפטיפון, שקירותיו מן הסתם כבר שמעו אינספור אנשים אומרים את מה שגם אני אמרתי כשהגענו אליו: "בוא'נה, זה בגודל של החדר שלי! אמרת שהם חברים שלך? בפעם הבאה פשוט תזמין אותם אלי ונגמור עניין". ואז עלתה לה שלישייה צעירה ואלמונית, הבילויים שמה. את מה שראיתי ושמעתי שם מיהרתי לתאר בהתלהבות בפורום רוק מתקדם של נענע, בהודעה שאפשר לראות בה את השורשים של הבלוג הזה. פתאום הבנתי שבין המוסכים של יצחק שדה אפשר למצוא מוזיקה מעולה, ושאנשים חייבים לדעת את זה.

ב-2003 חזרתי לארץ משהות ארוכה בחו"ל, כשברשימת המטלות שלי רשום לי לאתר את הלהקה המטורפת הזו ששמעתי לא מזמן באינטרנט. אומרים שהם רוסים, אז לך תדע מתי יש להם הופעה – הם הרי לא מתערבבים, והשם הבלתי קליט שלהם בטח שלא עזר. אבל הסתובבה שמועה שהם יהיו בפטיפון. גררתי את דורוני והגענו למקום שהיה מפוצץ לשם שינוי, ולשם שינוי לא הסריח מבירה אלא מוודקה. לכל אורך ההופעה הפסיכית נעצתי עיניים משתאות במתופף, ובסופה ניגשתי אליו. שאלתי אותו אם הוא מדבר עברית ואמרתי לו שהייתי רוצה לגייס אותו ללהקה שאני בדיוק מקים (להקה שלימים הפכה לגיליאם). הוא קצת הופתע ומאוד הובך, אבל החלפנו טלפונים. כך הכרתי את גיא שכטר, באחת ההופעות המוקדמות של קרוזנשטרן ופרוחוד.

בסוף 2005, בעקבות המלצה נרגשת, ביטלתי את תוכניותיי לערב ומיהרתי לפטיפון. על הבמה עמדה "Vialka", צמד צרפתי-קנדי, מעין "White Stripes" מופרע על אסיד. ההופעה לא פורסמה באופן נרחב, אבל איכשהו הגיעו מספיק אנשים שהשמועה גונבה לאוזניהם. אני הייתי בשוק. לא רק מהמוזיקה ומהשואו המעולים, אלא גם מעצם הרעיון שלהקה אנונימית מחו"ל יכולה להביא מספיק קהל איכותי של יודעי דבר, אם יש עליה מספיק הייפ במקומות הנכונים. יותר מזה, הופתעתי מכך שקיים בכלל גרעין כזה של קהל. ומאז הוא רק הולך וגדל.

בסוף 2007 חציתי את הקווים והופעתי לראשונה על בימת הפטיפון בשתי הזדמנויות שונות. הפעם הראשונה הייתה עם הגלגול הקודם של הדוגמניות, שנקרא אז "Outer Movement". הופענו יחד עם אבישי אפרת ומכולת, שהיו בתחילת דרכם. כנהוג בפטיפון הערב פורסם ל-21:00, אך כשהשעון הראה 22:30 המקום עדיין היה דיי נטוש. זיידן, ממנהלי הפטיפון, כינס את המשתתפים והציע שנבטל את הערב. אנחנו התווכחנו איתו וניסינו לשכנע אותו שאנשים עוד יגיעו. הוא היה סקפטי וכבר בא לסגור קופה, כשלפתע התחיל טפטוף של אנשים, והוא השתכנע לתת לערב צ'אנס. עלינו אחרי החימום של אבישי והמקום כבר התחיל להיראות דיי מלא, אבל מרוב שהרגשנו צורך להצדיק את הערב, נתנו את אחת ההופעות הטובות שהיו לנו. אני עדיין זוכר את גוצי, המתופף של M.E.S.S. והברמן של הפטיפון בזמנו, רוקד להנאתו מאחורי הבר. בערב הזה למדתי שמנגנים יותר טוב כשיש מה להוכיח.

כלי נשיפה בפטיפון?! צילום: דובי שרגאשבועיים אחרי זה הופעתי שם שוב. החבר'ה של Cheap Karaoke Club פנו אלי ושאלו אם ל"גיליאם" מתאים להופיע איתם. זה אומנם היה בדיוק אחרי שהודעתי לחברי הלהקה שאנחנו פורשים מהופעות, אבל ההצעה הייתה מפתה מכדי לסרב לה: עם כל חיבתי לפטיפון, תמיד היה לי ברור שאין שום סיכוי ש"גיליאם" יופיעו שם, כי מה ללהקת פרוג עמוסה ומוקפדת ולמועדון Pאנק? אבל פתאום הבנתי שדווקא בגלל שזה רעיון כל כך אידיוטי, אני רוצה לעשות את זה. וכך הופענו, כלי נשיפה והכל, ואפילו הקפצנו ברגע האחרון את לא דובים כלהקת הפתעה. על הדרך הצלחתי לעצבן את זיידן כשהתערבתי לו יותר מידי בסאונד. אבל האופן שבו הוא התעצבן – הוא שלח אלי חיוך קר ואמר "בבקשה זוז" בטון אנטיפטי – גרם לי דווקא לחבב אותו משום מה. בחור עם סטייל. וכן, היה סאונד נוראי, והיה בלאגן, וניגנו זוועה. אבל היה ווייב טוב על הבמה, ובהופעה הזו נפל לי האסימון שזה יותר חשוב מכל דבר אחר. ואולי זה חלק מהקסם של המקום – הוא מוציא מאנשים דברים טובים.

וכמובן, היה הערב ההזוי עם דייוויד ברוזה.

אני לא חובב Pאנק גדול, אבל איכשהו מצאתי את עצמי מבלה בפטיפון לא מעט בשנים האחרונות. לכתוב בסנטימנטליות על מועדון Pאנק זה מתכון בטוח לירידות מצד ילדים מחוצ'קנים בני 16, אבל למי אכפת, לי מותר לשתות בירה ולהם לא. אז אני אכתוב את זה בכל זאת: הפטיפון ייחסר לי מאוד.


ומהפטיפון מוסרים:

הפטיפון ייפתח ב-13:00 וכנראה שיהיה אוכל ובטוח תהיה שתייה.
שעת סיום משוערת: 3:00 בבוקר.

כניסה: 20 ש"ח.

הלהקות שיופיעו:

[This means you]
[TV Buddhas]
לבנון
Strawberry Jam
פלישת חוטפי הגופות
[Cheap karaoke club]
[Brutal assault]
"Tea with Satan"
"Israeli HxC"
"שקד מעלימה מיסים"
יותם והמגניבים
The Backliners
[Trivial cuts]
אדם קומן
"Weird chicken"
"מחלקת חניקות שוטרים"
קין והבל 90210
דייוויד בלאו והגוד בנד

תוספת (17.3.09):

"Not On Tour"

והפתעה מגרמניה: Julith Krishun

תגיות: , , , , , , , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • פרוג בבלוג - טוב, זה רשמית הפך לשבוע [פרווה חמה] בבלוג. בראשון כתבתי על האיחוד המרגש של הלהקה המיתולוגית שיתקיים ...
  • הדוגמניות יורדות מהמסלול - כולם מכירים את זה, לכולם זה קרה פעם. הכרתם לפני שנים, עברתם הרבה חוויות מעצבות ביחד, חלקתם אהבות משו...
  • אוצר בלום - היום סוגרים את הבלום בר. 5 שנים של הופעות בחינם ואלכוהול ביוקר מגיעות לקיצן. זו לא תהיה הגזמה לומר ש...
  • שיר המכולת - יש אנשים שהולכים למכולת כדי לקנות 2 חלב, לחם וביצים. אני מעדיף ללכת ל"מכולת" בשביל לשמוע 2 גיטרות, ב...
  • צמד חמד - המילים "ערב נושא" מעולם לא הופרחו לחלל האוויר החף מעשן סיגריות שבפטיפון, אבל לכולם היה ברור שזה מה ש...



יש כבר 8 תגובות, יא אללה:

  • 1
    נתי says:

    יפה כתבת
    מדויק מאוד
    חותם על כל מילה
    חוויות דומות
    רק בשינוי שמות הנפשות הפועלות
    במקרה שלי

    סחטיין
    המשך שבוע מצוין

  • 2
    יובליובליובל says:

    יופי של זכרונות. גם לי המקום הזה יהיה חסר, ואני מקווה שימצא בית חדש לרוח ששוכנת בו.

    זה היה המקום הראשון שהופעתי בו בחיי, עם להקת הת'ראש מטאל שהייתי חבר בה (שכיום מקרטעת בגלל מחסור קלאסי במתופף).
    למרות הג'יפה, למרות הגודל, אין על הוייב שיש במקום הזה. אווירה מיוחדת.

  • 3

    איזה קטע, נראה לי שגם אני הייתי בהופעה הזאת (של הבילויים).

    חבל מאוד שהמקום נסגר. על אף כל מגרעותיו, ואולי בזכות מגרעות אלה, הפטיפון הוא מקום מאוד חשוב, במיוחד לאור האינפלציה המטורפת של להקות בארץ, והמחסור במקומות להופיע בהם. זה מקום טוב ללהקות מתחילות ולהקות שרוצות להשתפשף, וזה בעיקר בית ספר של איך לתת הופעה טובה בתנאים קשים ומבלי להסתמך על שום דבר מלבד הנגינה של הלהקה. עוד דבר חיובי בפטיפון הוא שהוא לא מקובע על רווחים, ונותן ללהקות לנגן גם אם המקום עצמו מכסה הוצאות ותו לא – ואני מניח שמסיבה זאת הוא גם נסגר בסופו של דבר.

    בהתחלה הגישה שלי כלפי הפטיפון הייתה הרבה יותר שלילית (לאחר שחזיתי שם במספר הופעות מזעזעות), אבל רצה הגורל והגעתי להופיע שם עם סולסטיס קויל מספר פעמים, ובסוף אלה היו מההופעות הכי מהנות שלנו.

    האם יש אלטרנטיבה לפטיפון? מקום לא גדול מדי שמוכן לתת צ'אנס ללהקות לא ידועות שם שמנגנות מוסיקה שלא מתאימה לאוזן הקונבנציונלית?

  • 4
    לנה says:

    שמעתי שזה מבוטל בינתיים…
    זה נכון?

  • 5
    דקסטר בוכניק says:

    לא שמעתי על ביטול, למרות שהכל יכול לקרות עד שבת.
    מה שכן – מקור בכיר ביותר מוסר כי באותו היום תהיה הופעת איחוד חד פעמית של "המיותרים".
    ועל כך נאמר – הללויה!

  • 6
    יובל says:

    שיר – יש אלטרנטיבה – מישהו זמזם שהבלום בר חזר לפעול….

  • 7
    בחור מזוקן says:

    הבלום לא יכול להיות תחליף לפטיפון… מה שהיה חשוב בפטיפון זה הזיידניאדה – הגישה שבאה קודם כל לטובת הלהקות ובשביל שתהיה מוזיקה. בבלום, שאני מחבב לאללה אגב, יש בר שחייב להתפרנס וזו אווירה אחרת לגמרי.

  • 8

    אני מסכים. הבלום בר הוא לא אלטרנטיבה. הבמה שם אפילו יותר קטנה מהפטיפון, אין אווירה של מקום של הופעות, יש מגבלה של זמן שבו אפשר לנגן, וכו'. למרות שגם הבלום בר הוא מקום חשוב שמציע שירות דומה לאמנים שאין להם הרכב או הרכב מצומצם.

גם לך יש מה להגיד? יופי.