יש כבר 12 תגובות, יא אללה:

• 1
  מאי says:

  14.7.09 בשעה 9:52

  בדומה אליך גם אני מחזיקה באותה דעה לגבי שיריו של לידר.
  ההפקה המעושית והכ"כ מכנית אכן מסתירה את הפשטות ואת הכנות שבהם השירים נכתבו, זה לא הולך ביחד.
• 2
  דוב בילן says:

  14.7.09 בשעה 20:31

  לא הייתי במופע החדש של לידר, אבל הוא מאותם האמנים אשר, נאמר כך, לא מאוד מפתיע אותי שהוא מפתיע עם משהו כזה. גם בעיניי ההפקה והעיבודים המנופחים והמלוקקים, שלא לדבר על ה"מעריצים" וכל ה…נלווה לזה, גורעים מערך היצירה, אבל דווקא בשירים של לידר, כולל אפילו כמה "להיטים" (הכוס הכחולה, ניסים תשמע), אני שומע גם רגעים אמיתיים של כנות אמנותית משכנעת ושל יופי. אולי הייתי אומר, שחסר לו "מגע של אינדי", וייתכן שזה מה שנותן לו המופע הזה.

  נ.ב. – אני מעריך את העובדה שלא בחרת בכותרת כמו "מנהיג עברי חדש", או "Leading the Hebrew-man", או משהו בסגנון זה, אף על פי שאני משער שזה עלה בדעתך.
• 3
  שיר דויטש says:

  15.7.09 בשעה 8:42

  לא מבין את האנטי נגדו. לדעתי עברי לידר הוא אחד מהיוצרים הכי מיוחדים וכנים שיש היום במיינסטרים הישראלי (ובמוסיקה הישראלית בכלל). ההפקה שלו מדהימה ומדויקת ומשלימה ומחמיאה לשירים שכותבים היטב, עם ליריקה מקורית ומרגשת. באמת שאני לא יכול להמעיט בסופרלטיבים בשבילו, כי כל אלבום שלו (חוץ מ"האנשים החדשים" שהוא נפילה לדעתי) מצליח… אני לא אגיד "לחדש" כי אני שונא להשתמש במילה הזאת, אבל בהחלט מצליח להפתיע ולהתפתח תוך כדי שמירה על אותה רמה של איכות.

  אם היית צריך הופעת פסנתר בשביל לקלוט באמת את הכנות במילים שלו, אז נפלא שהוא עושה מופע כזה. להגיד שהשירים שלו דומים מדי זה לזה זאת טענה שטחית לדעתי שנובעת מחוסר היכרות של החומר. רק תקשיב לקונטרסט באלבום מלטף משקר בין "אישה לוויתן", שיר אמביאנס עם הפקה מאוד מיוחדת (ואחד מהשירים שלו שאני הכי אוהב) והשיר שבא אחריו, "יותר מדי הרבה" – זה פאקינג שיר אינדסטריאל.
• 4
  מאי says:

  15.7.09 בשעה 12:05

  "באלבום מלטף משקר בין "אישה לוויתן", שיר אמביאנס עם הפקה מאוד מיוחדת (ואחד מהשירים שלו שאני הכי אוהב) והשיר שבא אחריו, "יותר מדי הרבה" – זה פאקינג שיר אינדסטריאל"

  אישה לווייתן זה אלבום מצויין , פוסיבלי הכי טוב שלו.
• 5
  יואל טל says:

  17.7.09 בשעה 18:48

  הביקורת לא מובנת גבר?

  אז אהבת את ההופעה או לא.

  בדרך כלל מת על מה שאתה כותב,
  אבל הפעם יצא מבולבל…
• 6
  לזרבוי says:

  18.7.09 בשעה 1:47

  יואל טל – סיימתי את הביקורת בהערה על יופיים של השירים, ונתתי לה את הכותרת "זכיתי לאהוב". אז כן, אהבתי. להפתעתי הרבה, יש לציין – ותיקי הבלוג עשויים לזכור כמה וכמה השתלחויות שלי במוזיקה של עברי לידר בין הפוסטים. שמחתי לגלות צד אחר שלו שיותר נגע לי ממה שהכרתי עד כה.
• 7
  אורן says:

  20.7.09 בשעה 11:06

  שמע, נדב. בד"כ אני די אוהב את הכתבות שלך ואני חושב שעיברי לידר (שלדעתי לפחות היה יוצר מאוד מרגש בתחילת הקריירה) יורד לאט לאט מנכסיו ככותב ככל שהוא הולך ומתברגן.
  אבל בקשר לכל המטאפורות האלה? תראה, אני מסכים עם הרבה ממה שאמרת אבל בבקשה אל תהפוך לי לגון בן ארי 2 שכנראה מאוד אוהב מוזיקה אבל יותר חשוב לכתוב על עצמו והחוויה שלו מהאומן מאשר על החוויה של שאר הקוראים מאותו אומן.
  אנסח את זה ככה: אני שני כהן המאוד ממוצעת מרחובות ואני שוקלת אם ללכת להופעה של עיברי עוד שבוע. הדעה שלך עליו תהיה פקטור מאוד מכריע בהחלטה- עכשיו אני אשמח לדעת על האומן וההופעה ולא רק על דעותיך הקודמות עליו. וואט סיי יו?
• 8
  דקסטר בוכניק says:

  20.7.09 בשעה 12:44

  אח שלו, אתה מפספס פה נקודה קריטית. את גון בן ארי אתה קורא בעיתון של המדינה.
  כאן זה בקושי העיתון של השכונה.
  הבן אדם ייסד בלוג, והוא יכתוב שמה מה שנראה לו. קאפיש?
  (אני מניח שהעובדה שהקטע אמור היה להתפרסם במעריב משנה מעט את פני הדברים, אבל בכל זאת.)
• 9
  לזרבוי says:

  20.7.09 בשעה 14:14

  אורן – שמע, אורן. אני לא יכול לכתוב על החוויה של שאר הקוראים מהאמן, מהסיבה הפשוטה שאני לא שאר הקוראים. אני אני. אז אין לי אלא לכתוב על החוויות הפרטיות שלי מהאמן, שכרוכות באופן מפתיע בדעות שלי עליו. ככה זה. קוראים לזה ביקורת. אם הייתי רוצה לכתוב ערך אינצקלופדי, הייתי עושה את זה בויקיפדיה, לא במעריב (ואגב, דקסטר בוכניק, הביקורת הזו יועדה במקור למעריב כך שהטיעון שלך בעדי אכן לא תופס. אבל תודה על הנסיון 🙂 ).

  אני מסכים איתך שמבקר שמכניס את עצמו יותר מידי לביקורת על חשבון מושא הסיקור שלו עושה דבר לא ראוי. אבל לדעתי, גם מבקר שמוציא את עצמו מהביקורת והופך אותה לסטרילית וכאילו עובדתית הוא בעייתי לפעמים. יש בכך משום התנשאות, כאילו הוא כותב דברי אלוהים חיים שלא מושפעים מדיעותיו, חוויותיו והאנשים שעיצבנו אותו על הכביש בדרך להופעה.

  ועוד דבר לסיום, עם הקדשה לשני כהן המאוד ממוצעת מרחובות. אני מאלו שעדיין חושבים משום מה שכתיבה עיתונאית לא צריכה להתעקש לפנות למכנה המשותף הרחב או הנמוך ביותר. אם לשני כהן יש בעיה לחלץ מהביקורת שלי את דעתי (שכתובה דיי בפשטות בכותרת ובשורת הסיום), אז צר לי, יש לה בעיה בהבנת הנקרא. לה ולא לי. ואם הסגנון שלי לא לרוחה – יש מספיק מקורות מידע בארץ, מישראל היום ועד גוגל, בהם ניתן למצוא ביקורות פשוטות שלא מנסות לעורר דיון או מחשבה אלא פשוט מספקות לקורא שורה תחתונה. אם זה מה ששני כהן מחפשת – אין לי שום בעיה שהיא לא תקרא אותי.
• 10
  Hagitool says:

  20.7.09 בשעה 22:48

  Shani cohen rules!
  Hell Yeah
• 11
  בחור מזוקן says:

  22.7.09 בשעה 19:51

  יש שמועה ששני כהן, שני הבא ב20:00, הופעה סודית בקומה העליונה של לבונטין.
• 12
  אורן says:

  24.7.09 בשעה 20:29

  צודק ברוב הדברים.
  אם כי עדיין קשה לי לקרוא ביקורות שקשה לי לחלץ מהם תובנות על סוג ואיכות המוזיקה של האמן (בניגוד למהות).
  אבל החכמת אותי.