תפוח זהב
(פורסם במקור בתרבות מעריב, 20.2.09)
ההופעה של התפוחים היא מסוג ההופעות שפשוט אין מה לכתוב עליהן. כשהמוזיקה נפלאה, הנגנים מעולים, הקהל באקסטזה ואפילו הסאונד הוא ללא רבב, מה כבר יש להוסיף? שהטקסטים לא משהו? אז זהו, ש"התפוחים" מנגנים מוזיקה אינסטרומנטלית בלבד, ומעט הקולות האנושיים שנשמעו לאורך ההופעה בקעו מתקליטים, עליהם שלטו בכשרון די-ג'יי Schoolmaster ודי-ג'יי Todres, בעזרת די-ג'יי Mixmonster שישב מאחורי הקלעים. חטיבת כלי הנשיפה שכללה את ירון אוזנה (טרומבון), ארתור קרסנובייב (חצוצרה), אולג ניימן (סקסופונים) ויקיר ששון (סקסופון) נשפה בעורפם עם עיבודים מורכבים וסולואים וירטואוזיים; ואלון כרמלי (קונטרבס) ויוני הלוי (תופים) דחפו את כל העסק קדימה עם גרוב מופתי, כשהאחרון גם מנצח ביד רמה על כולם.
קשה למצוא מישהו שיאמר מילה רעה על "התפוחים". השילוב שלהם בין Fאנק, ג'אז, היפ הופ, ברייקביט, ביג בנד ואינספור סגנונות אחרים פונה לכולם, לא הבדלי דת, גזע, מין וטעם מוזיקלי. אף אחד לא חסין בפני הקסם שלהם. בזאפה הם בסך הכל גרמו לכל הקהל לרקוד. תשימו אותם בבית קברות ותקבלו את תחיית המתים.
גם גרסאות הכיסוי המסוכנות שהם התעסקו בהן היו מוצלחות: כשהם ביצעו גירסת Fאנק מקפיצה ל-Lithium של "נירוונה", אפילו קורט קוביין התהפך בקברו לפי הקצב ונהנה מכל רגע. גם הביצוע ל-Killing In The Name של "Rage Against The Machine", שהפך אותם ללהיט במועדונים של אנגליה, יכול היה לעורר אי נוחות – זה לא מובן מאליו לקחת שיר מחאה לוחמני שכזה ולהפוך אותו ללהיט מועדונים רקיד, על אחת כמה וכמה בישראל של 2009. אבל מי שנוגס בתפוח הזה נוגס בפרי עץ קלות הדעת, וכל העניין פשוט לא משנה. במסיבה של "התפוחים", המוח מעביר את השליטה לרגליים, והוא עושה את זה בשמחה.
ובאותו נושא: השליטה של צמד הדי-ג'ייז בקהל מרשימה לא פחות מהשליטה שלהם בפטיפונים. בשבילם, הקהל הוא עוד סימפול שאפשר לשלב במוזיקה – הם לוחצים על כפתור, והקהל צועק לפי פקודה. ההנאה של "התפוחים" על הבמה עוברת במלואה לקהל, וחוזר חלילה. זו אורגיה של אנרגיות חיוביות, ובאופן מפתיע היא לא משעממת לרגע למרות שהתמהיל המוזיקלי לא ממש משתנה. כאלבום להאזנה בבית המוזיקה הזו יכולה לייגע אחרי שניים-שלושה קטעים. אבל בהופעה, השירים מותכים אחד לתוך השני לכדי רסק תפוחים מתוק וFאנקי. כשהתפוחים מFנקים את הקהל, תרתי משמע, אף אחד לא יכול לעמוד בזה.
התפוחים בזאפה, 13.2.09
תגיות: mixmonster, nirvana, rage against the machine, schoolmaster, todres, אולג ניימן, אלון כרמלי, ארתור קרסנובייב, גרסאות כיסוי, התפוחים, יוני הלוי, יקיר ששון, ירון אוזנה, תרבות מעריב

יום ד, 25.2.09, 14:04 
