ריקודים, כשפים, קסמים וקינואה

• יום ד, 20.5.09, 9:52
• |
• הופעות
• |
• 5 תגובות

כאילו שהקטע של יותר מידי הופעות ופחות מידי זמן לכתוב עליהן לא מספיק מתסכל, המחשב שלי החליט לאכול לי פוסט שעמלתי עליו שבוע. לקח לי קצת זמן לשחזר מהזכרון, ובינתיים הצטברו לי כל כך הרבה הופעות שלא הספקתי לכתוב עליהן, וכנראה שגם כבר לא אספיק. אז עם יעל דקלבאום, הדר גרין, דני הדר ו-Stubnitz הסליחה. בינתיים, הנה כמה חוויות מההופעות של אונילי, טליה אליאב ונילי פינק, Banda, פרווה חמה, Avalon ואלי רוזן, וכן, הייתי יכול לקרוא לפוסט בשם שמתחיל ב"אבל אונילי פינק…" ולצאת שנון, אבל באמת שנמאס לי מחיבורי השמות האלה. גם לכם, לא? 🙂

את אונילי ראיתי ושמעתי בהרבה גלגולים. בהתחלה היא הייתה רק קול בהקלטות של הרכב רוק מתקדם עלום בשם NiliG, אחר כך הייתה לה להקה קטנה ומקפיצה עם יונתן לוי על הבס, ואז הרכב אלקטרו פופ מפלצתי ומטורף. הפעם היא הופיעה כצמד – רק היא וברק קרם על התופים. היכולת של אונילי להמציא את עצמה מחדש ולשמור על עדכניות, גם במחיר של חזרה לנקודת ההתחלה בכל פעם, מסקרנת אותי. אלו אותם שירים, אבל בכל גלגול יש בהם משהו שונה. ובגלגול הנוכחי הדגש הוא על מכונות – מצד אחד הסמפלרים, מצד שני מכונת התופים האנושית שנקראת ברק קרם, ומאחוריהם תאורה מושקעת ונוצצת, כאילו מדובר בהופעה מחו"ל ולא בהופעונת בלבונטין (מקום שאגב לא כל כך מתאים להופעות המסיבתיות האלה).

אני חייב להודות שהגעתי להופעה במצב שלא באמת איפשר לי להנות ממנה, ומה שקרה שם היה לא פחות מנס רפואי: אני לא אגיד שרקדתי, אבל במשך רוב ההופעה זזתי לפי הקצב, שזה הרבה יותר ממה שחשבתי שאני אעשה בהתחשב ברמת העייפות שלי באותו ערב. אונילי הצליחה להרקיד אדם ישן. זו הייתה ההופעה שבעקבותיה כתבתי את הטקסט שליווה את התמונה של אונילי בתערוכה ARTBEAT, ומי שקרא אותו יכול להבין כמה ההופעה הזו נצרבה לי במוח.

אונילי בלבונטין, 21.4.09

——————————

הדור החדש של היוצרות הישראליות מרגש אותי. בשביל מישהו שעד לפני כמה שנים היה יכול לספור את הזמרות האהובות עליו בכף יד אחת של בן משפחת סימפסון, זה לא מובן מאליו. קחו את ההופעה המשותפת של טליה אליאב ונילי פינק לדוגמה. הקלות שבה לטליה אליאב יוצא הקול מהגרון פשוט מעוררת קנאה. זה נראה כאילו היא רק פותחת את הפה ושיר מושלם מחליק לה במלואו אל העולם. פשוט ככה. שמעתם כבר את "בזרועות"? שיר מקסים, קצבי וגרובי, והרגישות של טליה ניתנת ב-100% הקפדה לכל הברה והברה גם בהופעה חיה. הכל בדיוק במקום, הכל בדיוק עם כמות האוויר הנכונה ועם האינטונציה הכי מתאימה. החיבור שלה עם חברתי נילי פינק המגניבה בנשים (שמטבע הדברים ארחיב עליה פחות) מעולה. הקולות שלהן, כמו השירים שלהן, משתלבים היטב, ולמרות שזה היה מופע מינימליסטי לכאורה, לא היה שם רגע משעמם הודות לריבוי הכלים על הבמה – טליה ניגנה על פסנתר, קלידים, גלוקנשפיל, נילי על גיטרות שונות, כינור ופרקשן. אני מאוד מקווה שזה לא היה מופע חד פעמי כי מגיע לו להגיע לעוד קהל.

טליה אליאב ונילי פינק בלבונטין 7, 25.4.09

——————————

אני מטפס במהירות במדרגות המובילות לאוזןבר. אני כבר מאחר, ההופעה כבר התחילה, ואני ממהר. אבל כשאני נכנס משהו לא מסתדר לי – האדרנלין מהרגע הקצר של השעטה פנימה עוד מפמפם, אבל בפנים יש אווירה מנומנמת משהו. אני מתיישב. בהתחלה קצת משתעמם ומשתומם. לוקח לי 2-3 שירים להירגע ולהיכנס לאווירה של Banda ואורחיו (שי רוט מתעני אסתר ויאיר קז מג'ירפות בין השאר). בנדה, או דן בהריר או בן דהריר (תלוי את מי שואלים) עושה מוזיקה שאפשר להגדיר כשירי ערש אסקפיסטיים. השירים מאוד רגועים, קולו העמוק של בנדה משרה נינוחות, יש אווירה ניק קייבית כמעט, אווירה של פעם, כאילו הוא לא באמת קשור לכאן ועכשיו. ברגע שסינכרנתי את עצמי עם הוייב הלא צפוי, היה נעים לשקוע בתוך המוזיקה הזו.

בנדה באוזןבר, 26.4.09

——————————

כמה וכמה אנשים שאלו אותי אם העובדה שאחרי כל הבילד-אפ להופעת האיחוד של פרווה חמה לא כתבתי עליהם מילה, אומרת שהיה לא משהו. אז דווקא היה כן משהו – משהו מטורף. ככה זה הופעות של פרווה. לא כתבתי על זה כי נדמה היה לי שהבהרתי כבר שאני מעריץ שרוף שלהם, וגם הרגשתי שהשם שלהם כבר הוזכר יותר מידי (כמה להקות אוואנגארד אתם מכירים שכותרות בכלי תקשורת גדולים מרפררות אליהן?). וכמובן שגם ההופעה הפעם לא איכזבה. הנגנים החדשים נכנסו במהירות לנעלי הפרווה הגדולות של קודמיהם, בייחוד המתופף אמיר ברסלר ששיחק עם התפקידים המקוריים כאילו שהוא כבר מכיר אותם שנים, וחברי קרקס ה-Fun stuff שסביב הלהקה הפתיעו עם מערכונים הזויים כתמיד ובובות חדשות ומשובחות. וכן, גם פרוותיות כמובן. והיה כיף לראות מאות אנשים בקהל מגלים את פרווה בפעם הראשונה. אם מישהו בטעות פיספס, השמועות טוענות שיהיו עוד הופעות בחודשים הקרובים.

פרווה חמה בקומפורט 13, 9.5.09

——————————

כנראה שבחיפה יש זמן אחר, אחרת קשה להסביר את [Avalon]. מאיפה הסבלנות? כל שיר שלהם הוא סיפור איטי שנפרש על פני 7-8 דקות בממוצע, סיפור שמסופר ע"י גיטרות ותופים, ע"י טקסטורות רפיטטיביות שמתפתחות לאט לאט. הם מתחילים במשחקים בין שתי הגיטרות. לאט לאט הבס והתופים מצטרפים. זו מוזיקה אטמוספירית, פוסט רוק אוורירי ומכשף, וכששומעים אותם קשה שלא לחשוב על Explosions In The Sky, Godspeed You Black Emperor! או אפילו Sigur Ros. ומהזווית המקומית – על הגלגול הראשון של לבנון. אז כן, יש תחושה שאת הסיפור הזה כבר שמענו, אבל יש סיפורים שתמיד כיף לשמוע שוב. Avalon היו נהדרים ומחשמלים.

Avalon באוזןבר, 13.5.09

——————————

כשהמלצתי על הופעת השקת האלבום של אלי רוזן, התוודיתי שהייתי בהופעות שלו בעבר ושלא אהבתי את מה ששמעתי, אבל שעל סמך הסינגלים המעולים שהוא הוציא אני בא עם ראש פתוח ומוכן לאכול את הכובע בשעת הצורך. לפני ההופעה אלי רוזן שלח לי מייל והמליץ לי שלא לאכול כובע, כי זה נשמע לו לא בריא. הרגעתי אותו וכתבתי שהשגתי כובע מיוחד שעשוי מקינואה, כך שאין לו מה לדאוג.

אז איך היה בסוף? טוב מאוד. ניכר שאלי רוזן עשה כברת דרך מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה. ההגשה שלו מאוד השתפרה, ומצליחה להאיר רגעים של קסם אמיתי שפיספסתי עד כה בשירים שלו. למשל השורה הנהדרת "עוד לא מצאתי את המשקה שלי, שלא לדבר על דברים אחרים", כשהיא מוגשת היטב, היא ממש מרגשת. זו הפעם הראשונה שראיתי את רוזן עם הרכב, ואין ספק שמגיע להם חלק גדול מהקרדיט. את רביעיית כלי הקשת ואת צח דרורי על הפסנתר אומנם היה קשה לשמוע, אבל משפחת זנגי – הגיטריסט איתי זנגי שאמון גם על ההפקה, והמתופף הנהדר לירון זנגי – קשה היה לפספס. זה עדיין לא אומר שדעתי השתנתה מהקצה אל הקצה, אבל ההופעה כן עשתה לי משהו – יש לאלי רוזן טקסטים מעניינים, ולמרות שהלחנים שלו לא סוחפים אותי, העיבודים של ההרכב המוצלח שלו משדרגים אותם בכמה רמות, ועוזרים לטקסטים שלו לצאת החוצה ולגעת. מזל שאני אוהב קינואה.

אלי רוזן בתמונע, 13.5.09

תגיות: avalon, אונילי, איתי זנגי, אלי רוזן, אמיר ברסלר, בנדה, ברק קרם, טליה אליאב, יאיר קז, לירון זנגי, נילי פינק, פרווה חמה, שי רוט

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין:

• בין השורות 17.8.09 - אסף אבידן הוחתם בסוני. מה שקראתם פסטיבל המוזיקה של היינקן מתקרב, הריר מתחיל לטפטף בום פם משנים הרכב...
• בין השורות 29.4.09 - פיצ'רים חדשים בבלוג ספיישלים של 106FM הירושלמי והתל אביבי לכבוד יום העצמאות האזנה חופשית לכל אלבומי...
• בין השורות 2.6.09 - הודעות מנהלה ושאר שטויות האינדי הישראלי כובש את הפריים טיים סדרה חדשה עם פסקול משובח קליפ של יונתן ...
• בין השורות 16.9.08 - ההצבעה למען המועמד הישראלי לטקס פרסי MTV החלה באתר נענע. לא שאפשר היה לדעת על זה - מישהו ראה פרסום ב...
• בין השורות 24.7.09 - האם האוזן השלישית והמיוזיק רום בסכנת סגירה? עונת הפסטיבלים בפתח, ולא כולם בטוחים שזה כל כך מגניב כמ...