פשוט תגיעו
יום ש, 28.6.08, 20:05 
כמו בכל הופעה שלי, כשיורד הערב משהו רוטט בי מבפנים. זה לא הלב – זה הפלאפון.
מבול של סמסים מגיע מאינספור אנשים שונים, מרקע שונה, עם אישיות שונה, אבל בכולם הטקסט תמיד זהה. הרי בסופו של דבר, כולנו בני אדם, וכולנו רוצים בדיוק את אותם הדברים ושואלים את אותן השאלות. ואני לא מדבר על "מה היא משמעות החיים?" ו"האם יש אלוהים?". בימים של הופעות, יש שאלות חשובות יותר:
"מתי עולים?"
ואחיו הקטן:
"מי עולה ראשון?"
אז בואו נבהיר משהו, אחת ולתמיד, מתוך כוונה לחסוך הטרדות, לצמצם לי את חשבון הפלאפון, ואולי גם, כן כן, לחנך קצת על הדרך:
התשובה שלי ל"מתי עולים?" תמיד תהיה "פשוט תגיע".
התשובה ל"מי עולה ראשון?" גם היא תמיד תהיה "פשוט תגיע".
וגם עם "יש הזמנות?" ו"איך הלהקה השניה?" לא יהיו הפתעות: "פשוט תגיע".
חברים – הוזמנתם, ואתם מתכוונים לבוא? אז פשוט פאקינג תגיעו. אתם יודעים מתי מתחילים, אתם יודעים את מי אתם עומדים לראות, אתם יודעים כמה זה עולה. לא מתאים לכם? אז אל תבואו. אתם לא עושים לאף אחד טובה בכך שאתם מגיעים, ואף אחד לא מכריח אתכם. אז תחסכו את השאלות, ולא רק לי, אלא לכל אמן מופיע שאתם מכירים. זה פשוט מיותר ולא לעניין.
למוסיקאים שבין הקוראים אני ממליץ לאמץ את הגישה הזו. כפי שכבר כתבתי במקום אחר, סולידריות בין להקות יוצרת סולידריות אצל הקהל. תחנכו את הקהל שלכם שהם לא באים לראות רק אתכם – הם באים כדי לחוות את הערב כולו. והם לא מגיעים קצת לפני ש"באמת מתחילים" – הם באים לשעה שאליה הוזמנו, עם או בלי תוספת הזמן של שעון תל אביב.
ואם זה אומר לראות להקה לפניכם או אחריכם – מה טוב, הם ירוויחו עוד קצת מוסיקה. במקרה הכי גרוע, אם היא לא תדבר אליהם, שיצאו החוצה לכמה דקות. בדיוק כפי שאתם הייתם רוצים "להרוויח" את הקהל של הלהקות שאתם מופיעים איתן, כך חובתכם לעזור להן "להרוויח" את הקהל שלכם. זה הכי הוגן, וכולם נהנים מזה – גם האמנים וגם הקהל. ואם זה כולל טקטיקות "בלבל את האוייב" כמו לא להסגיר את סדר ההופעות – שיהיה.
ההופעות אתמול, אגב, היו מצויינות, ואם לשפוט על פי תנודות הקהל, הקהל שלנו נהנה מ-"Cheap Karaoke Club" כפי שהקהל שלהם נהנה מ"הדוגמניות". וככה זה צריך להיות.