קוטרמן
יום ו, 15.5.09, 1:45 
לכאורה זה סיפור פשוט על אמנות מול ציניות, על כשרון מול נצלנות, על מקוריות מול העתקה. בצד אחד – קותימן, מהיוצרים והמפיקים המוערכים בשוליים הישראליים. מצד שני – שידורי קשת, מהגופים החזקים והמושמצים במדינה. ובינהם – פרוייקט מוזיקלי חדשני של האחד שהפך לפרומו לתוכנית ריאליטי של השני. אז לכאורה אין הרבה מה להוסיף על הסיפור הזה – יש טובים, יש רעים, והכל ברור. אבל הסיפור האמיתי כאן מגיע ממקום לא צפוי.
כלי תקשורת סטנדרטי היה פותח את הסיפור הזה ב"בטח ראיתם את הפרומו החדש של כוכב נולד, ואולי במקרה שמעתם גם על פרוייקט Thru You של קותימן שדומה לו שתי טיפות מים", אבל במקרה של קוראי הבלוגים צריך להפוך את היוצרות: הרי סביר להניח שרובכם כבר נדלקתם מזמן על הפרוייקט המבריק של קותי, וביננו, סביר גם שהפעם האחרונה שבה שיבחתם את ערוץ 2 הייתה כשעדיין שידרו שם את "העולם הערב".
קצת רקע למען שני הקוראים שאיכשהו פיספסו – אחרי שקותימן סימפל ומיקסס כל דבר שזז, מ-MC קרולינה ועד לבנים של בוב מארלי, ב-Thru You הוא עשה את הצעד המתבקש הבא, ומיקסס את Youtube. תופים מהמתופף האגדי ברנרד פרדי, חצוצרה מאיזה ילד אסייתי וריף הנדריקסי ממורה לגיטרה אנונימי – כולם השתלבו זה בזה באופן מושלם ויצרו מוזיקה חדשה ונהדרת. ולמי שזה לא הספיק, הקטעים הגיעו עם וידאו סוחף שהורכב מכל חומרי הגלם שקותי מצא ביוטיוב.
קשת לעומת זאת, יצאו עם קליפ לקראת העונה השביעית של כוכב נולד, שערוך מכל פרקי התוכנית לדורותיה ונראה ונשמע מאוד דומה למה שקותי עשה. הנה קטעים משני הפרוייקטים אחד לצד השני, תשפטו בעצמכם (האיכות של הקטע של קשת על הפנים, אבל זה מה יש):
| קותי | קשת |
קשת העלו את הפרומו למאקו (שם הוא באיכות קצת יותר טובה), והאינטרנט הישראלי חד העין מיד נכנס לפעולה: "אתם סתם גנבים וגם זייפנים"' כתב טוקבקיסט אחד. בבלוג מסויים נכתב שהחומרים "ברמה ירודה מהקטעים ב-ThruYou". בפורום כלשהו מישהו אומנם טפח לקשת על השכם על הגניבה, אך הוסיף שזה "רחוק שנות אור מהגאונות של קותימן". אפילו כמה אושיות נחשבות בתרבות השוליים המקומית כינו אותו "פרומו צולע" ו"העתקה נטולת אדג'", וטוויטר סער עם האשמות קשות על העתקה חסרת בושה מקותימן.
בסיפור "בגדי המלך החדשים" עיירה שלמה משכנעת את עצמה שהמלך לובש בגדים נהדרים למרות שהוא בעצם מסתובב עירום. נדמה שהפעם כל תושבי העיירה מתעקשים שהמלך עירום למרות שהוא בכלל קונה חליפות אצל ג'ורג'ו ארמני. זה כבר היה כתוב ב"הארץ", ובסוף הגיע גם לטוויטר, ועכשיו אתם יכולים לקרוא את זה גם כאן, והפעם באופן רשמי: מי שיצר את ה"חיקוי" ה"מועתק" ה"צולע" ו"נטול האדג'" הזה לקותימן הוא לא אחר מאשר קותימן עצמו. ותאמינו לי, אני יודע – אני ערכתי אותו.
בלי קשר לשאלה האם זה מיסחור או לא, ובלי להתייחס לבחירתו של קותי שלא לקחת קרדיט על הפרוייקט (אגב, כמובן שאני מוציא אותו כאן מהארון בידיעתו ובהסכמתו), אותי מעניין פה משהו אחר לחלוטין: בשורה התחתונה, כל אותם קוטרים שיצאו נגד הפרומו של קשת – כולם בעצם תקפו את הקנקן ולא את תוכנו. הם התיימרו לקטול את האיכות הבינונית של היצירה, אבל למעשה הם פשוט שיקפו את מה שהם חושבים על המקום בו היא הוצגה. הרי אם זו הייתה יציאה מוצהרת של קותי, כולם היו גומרים עליה את ההלל. אבל כל אותם מבקרים מטעם עצמם פשוט לא הצליחו לראות אל מעבר לקשת. וזה כבר בעייתי.
אני כמובן לא ממהר לשפוט – יכול מאוד להיות שגם אני הייתי נופל למלכודת אלמלא הייתי מעורב בעצמי בפרוייקט – אבל יש בסיפור הזה הזדמנות לראות איך השיפוט שלנו עובד בצורה עקומה ומלאת התניות לפעמים, לראות עד כמה קשה לנו להיות נטולי פניות כשאנחנו מגבשים משהו שנדמה לנו כדיעה עצמאית. הבמאי הגאון ארול מוריס דחף לי לתודעה את הטענה ש"בניגוד לדעה הרווחת, להאמין זה לראות, ולא להיפך". סיפור קותי וקשת נותן לנו עוד הזדמנות מבורכת לשנן את המשפט הזה טוב טוב, בתקווה שכולנו נזכור אותו בפעם הבאה שאנחנו באים לחוות דיעה על משהו.
(למי שעדיין חסר לו גילוי נאות משום מה: אני עורך פרילאנס בשידורי קשת, ועבדתי מול קותי על הפרומו שלהם)
תגיות: ביקורת, בלוג, כוכב נולד, משהו אישי, סיפור, פרומו, קותימן, שידורי קשת