ההופעה של שרודינגר

• יום ש, 31.5.08, 15:46
• |
• הופעות, המוזיקה שלי, מחשבות
• |
• אין תגובות

אבל קודם: הראיון של "הדוגמניות" אצל אספסוניק ב-106FM היה כיפי והזוי. בקרוב אוכל להעלות לינק להאזנה אני מקווה.

___________________________________________

ה-Psychoval שאירגנו בלבונטין 7 ביחד עם "חזירי בר" ו"אודראדק" היה מגניב ומוצלח. אבל אני יצאתי מאוד מבולבל מההופעה שלנו. כבר קרה לי שירדתי מהבמה בתחושה מבאסת, וקרה שסיימתי הופעה בתחושת ניצחון. לא זכורה לי הופעה שהסתיימה בכזו תחושה לא ברורה – כמו החתול של שרודינגר שהיה גם מת וגם חי בו זמנית, נדמה לי שההופעה שלנו הייתה גם טובה וגם רעה, בו זמנית ולסירוגין.

איך דבר כזה קורה? אני רואה את זה ככה: בתוך הראש שלי יש מקום שאני מכנה "The Zone". וכשהתודעה שלי בתוכו, אני בשליטה. אני יודע מה אני רוצה ואיך להשיג את זה. אני סופרמן. אלא שהופעה, בשבילי, היא כמו חלום. מצב תמידי של תזוזה בין מודעות לחוסר מודעות, שליטה לחוסר שליטה, עירות לשינה. ובמהלך הופעה, אני כל הזמן נכנס ויוצא מה-Zone. וככל שאני פחות בתוך ה-Zone, כך אני פחות טוב. נדמה לי שיחסית להופעות קודמות, בהופעה הזו כמות הפעמים שנכנסנו ויצאנו מה-Zone הייתה מצדיקה כרטיס חופשי-חודשי. כאילו המוח שלנו שיחק ב"אבל אני רוצה להיות שם!" הישן והטוב (שאני בעצם בספק אם חבריי ללהקה מכירים, מפאת גילם הצעיר).

והתגובות מהקהל בטח שלא עזרו. חלק אמרו שהיה מצוין. חלק אמרו שלא היה משהו. חלק אמרו שזו ההופעה הכי טובה שלנו. חלק אמרו שממש לא. חלק אמרו שהטקסטים החדשים שלנו בעברית זה בדיוק מה שהיה חסר ללהקה כדי להגשים את מלוא הפוטנציאל שלה. חלק אמרו שהטקסטים מביכים. חלק ציינו את השיר "נחיתת אונס" בתור אחד השירים החזקים. חלק הזכיר אותו בתור רגע מיותר. כל אחד ציין שיר אחר בתור השיר הטוב של ההופעה, או השיר המבאס של הערב. אפילו בנוגע לאיכות הסאונד לא היה קונצנזוס.

כנראה שאנחנו צריכים עוד להשתפשף עם הטקסטים החדשים, שזרקו אותנו כמה צעדים אחורה, למקום בו אנו נדרשים להכיר את השירים שלנו מחדש וללמוד מההתחלה איך להגיש אותם נכון.

תגיות: psychoval, The Zone, ביקורת, הדוגמניות

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין: