חג לעומר
"I thought I got you where I want you
I guess I was wrong"
ככה, בשלווה, לקוניות, אנדרסטייטמנט ופשטות, עומר לשם מתאר את החיים שלו. לא תשמעו אותו נקרע, לא תראו אותו מתחנן, או מצטער, או מקווה שהדברים היו יכולים להיות אחרת. הוא כאילו משקיף מהצד, לא מתוך חוסר אונים, אלא מתוך השלמה עם המציאות שמתנהלת לפי החוקים שלה. ככה עומר לשם תיאר את החיים שלו, ושלי, אתמול בהשקת אלבום הבכורה שלו ב"תמונע". אני מניח שלא היה לו מושג שהוא תיאר באופן מדוייק את מה שעבר לי בראש אתמול, בעקבות הודעת סמס מתסכלת (עצתי לעצמי לפעם הבאה: מי שלא יפתח סמסים באמצע הופעות, לא יפתח ציפיות וירסק אותן לסירוגין).
והקול של עומר, בהתאם, לא נוסק לגבהים ולא יורד לתהומות. זה קול קטן ופשוט, הוא נשאר במקום, ישיר, עדין וחם, בסופי הברות שומעים אצלו יותר אוויר מאשר קול. הוא לא זמר גדול, הוא גם לא תמיד מדייק בשירה שלו, אבל הוא מפצה על זה באפס פוזה, ובכנות גדולה. חמוש בגיטרה אקוסטית ומפוחית סטייל דילן, הוא מגיש את שיריו בעיבוד פשוטים, עוטפים ואפקטיביים. הלהקה שלו שומרת על פרופיל נמוך, לא תמצאו שם מוסיקאים שיפילו אתכם (למעט המתופף המצוין רועי ברוש, שעוזב בקרוב ללונדון כדי להצטרף ל-"Ozric Tentacles" האגדיים, לא פחות). על חלקם אפילו נראה שהם מרגישים לא בנוח על הבמה. אבל זה עובד.
כמצופה מהופעה חגיגית של השקת אלבום בכורה, זו הייתה הופעה ארוכה במיוחד (שעה וחצי, לא פחות מ-20 שירים), מרובת גרסאות כיסוי (לג'וני קאש, ניל יאנג ו… רדיוהד!), ומשופעת בנגנים אורחים: עידן רבינוביץ' הפתיע על פסנתר דווקא, ועל לאפ-סטיל גיטאר (גיטרה ששוכבת על הברכיים שמנוגנת עם סלייד), אודי שהרבני חיצרר בחצוצרה, וטל גינוסר, המורה לקולנוע לשעבר של לשם, שיחק אותה על סקסופון, כולל כובע האחים-בלוזי וכל הג'אז הזה.
המוסיקה של עומר מאוד נוגעת בי, ולא רק כי אנו מכירים אישית ומגיעים מרקע דומה (שנינו למדנו קולנוע, נעלמנו בחו"ל לתקופה, עברנו להתמקד במוסיקה, התלהבנו מרוק מתקדם והמשכנו הלאה לדברים אחרים). אבל שעה וחצי ממנה זה קצת הרבה. זו אומנם תמורה הולמת למחיר הגבוה של הכרטיס (60 ש"ח, פלוס עוד 30 ש"ח על האלבום – קצת מקומם בהתחשב בכך שבהשקות של עמית ארז ו"אטליז", שניהם מעט יותר מוכרים מלשם, 60 ש"ח הקנו גם כניסה להופעה וגם את הדיסק), אבל זה קצת מעייף. מצד שני, להתלונן על מוסיקה מצויינת שמגיעה בכמות מופרזת זה לגמרי צרות של עשירים. ואנחנו הרווחנו עוד אלבום מקסים בסצינת הפולק המקומית.
תגיות: עומר לשם
...ובאותו עניין:
- המלצות לשבוע הקרוב 31.5.08 - בגלל כל אירועי השבוע האחרון לא ממש התפניתי לבלוג וללוח ההופעות שלו, וגם עכשיו אני קצת מתקשה להתעדכן....
- כנגד ארבעה בנים (ושפנפן) - כמה זמן לא כתבתי ביקורת שלא בהוראת הבוסים שלי במעריב. ולא שהפסקתי לראות הופעות מהשוליים, פשוט אין לי...
- בין השורות 29.11.08 - "פאניק אנסמבל" מועמדים לפרס מוזיקה בינ"ל, אלבומים להורדה חופשית לכבוד יום ללא קניות, מדור מוזיקת השו...
- בין השורות 7.8.08 - וואו. 36 שעות בלי אינטרנט. מחשבים ארורים. אני מקווה להספיק להעלות את ההמלצות לשבוע הקרוב בזמן. זה עש...
- בין השורות 14.10.09 - התנצלות ההיפך מהתנצלות + סיפור עדכונים אחרונים מאינדינגב בקרוב באטמי אוזניים - לייב בלוגינג מפסטיבל...
אחלה ביקורת, אבל אני לא מסכימה לגבי התיאור של הלהקה של עומר. אני חושבת שהם מחזיקים אותו ומרימים אותו לגובה. זמרת הליווי שלו מדהימה! אותו כנ"ל הכנרת שמקפיצה את השירים שלו כמה רמות מעל.
חיזקו ואימצו!
אני דווקא מסכים איתך – הלהקה שלו מצויינת. הם פשוט לא וירטואוזים, זה כל מה שטענתי, ואני טוען את זה לטובה דווקא. וירטואוזיות רק הייתה פוגמת בחספוס ובחום של המוסיקה של עומר. יש להם משהו הרבה יותר חשוב – הם מרגשים, והם יציבים. כפי שאומרים, מבחינתי שינגנו רק תו אחד, אבל שזה יהיה התו הנכון.
וכן, גלי צרפתי אכן מצוינת.